אלה מסעות בני ישראל שיצאו מארץ מצרים לפי מחנותיהם, בהנהגת משה ואהרן.
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃במדבר · פרק לג׳
מסעות ישראל ממצרים עד ערבות מואב והציווי לקראת הכניסה לארץ
הפרק מרכז את תחנות המסע של בני ישראל מאז היציאה ממצרים ועד המחנה בערבות מואב. בתוך הרשימה נזכרים מעבר הים, מקומות החניה, מותו של אהרן וההגעה אל הירדן. בסיום ה׳ מצווה את ישראל לקראת הכניסה לכנען: להוריש את יושבי הארץ, להשמיד את מוקדי הפולחן שלהם ולחלק את הארץ בגורל.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
במדבר לג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א׳–ד׳
פתיחת רשימת המסעות והיציאה ממצרים
משה כתב על פי ה׳ את נקודות היציאה שלהם לכל מסע, ואלה מסעותיהם לפי המקומות שמהם יצאו.
וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־מוֹצָאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמוֹצָאֵיהֶֽם׃הם יצאו מרעמסס בחודש הראשון, ביום החמישה עשר בחודש. למחרת הפסח יצאו בני ישראל בגלוי ובביטחון לעיני כל מצרים.
וַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן מִֽמָּחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָצְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־מִצְרָֽיִם׃באותו זמן המצרים קברו את כל הבכורים שה׳ הכה בהם, וה׳ עשה משפטים גם באלוהי מצרים.
וּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם כָּל־בְּכ֑וֹר וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה שְׁפָטִֽים׃ה׳–ל״ו
התחנות מרעמסס עד קדש
בני ישראל נסעו מרעמסס וחנו בסוכות.
וַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵרַעְמְסֵ֑ס וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת׃מסוכות הם נסעו וחנו באתם, שבקצה המדבר.
וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר׃מאתם הם נסעו וחזרו לכיוון פי החירות, שמול בעל צפון, וחנו לפני מגדול.
וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵתָ֔ם וַיָּ֙שָׁב֙ עַל־פִּ֣י הַחִירֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵ֖י בַּ֣עַל צְפ֑וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֥י מִגְדֹּֽל׃מפי החירות הם נסעו, עברו בתוך הים אל המדבר, הלכו שלושה ימים במדבר אתם וחנו במרה.
וַיִּסְעוּ֙ מִפְּנֵ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ־הַיָּ֖ם הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֨לְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בְּמִדְבַּ֣ר אֵתָ֔ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמָרָֽה׃ממרה הם נסעו והגיעו לאילים. באילים היו שנים עשר מעיינות מים ושבעים עצי תמר, והם חנו שם.
וַיִּסְעוּ֙ מִמָּרָ֔ה וַיָּבֹ֖אוּ אֵילִ֑מָה וּ֠בְאֵילִם שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֞ה עֵינֹ֥ת מַ֛יִם וְשִׁבְעִ֥ים תְּמָרִ֖ים וַיַּחֲנוּ־שָֽׁם׃מאילים הם נסעו וחנו ליד ים סוף.
וַיִּסְע֖וּ מֵאֵילִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף׃מים סוף הם נסעו וחנו במדבר סין.
וַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ס֑וּף וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־סִֽין׃ממדבר סין הם נסעו וחנו בדפקה.
וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּר־סִ֑ין וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדָפְקָֽה׃מדפקה הם נסעו וחנו באלוש.
וַיִּסְע֖וּ מִדָּפְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאָלֽוּשׁ׃מאלוש הם נסעו וחנו ברפידים, ושם לא היו מים לעם לשתות.
וַיִּסְע֖וּ מֵאָל֑וּשׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתּֽוֹת׃מרפידים הם נסעו וחנו במדבר סיני.
וַיִּסְע֖וּ מֵרְפִידִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ממדבר סיני הם נסעו וחנו בקברות התאווה.
וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַֽתַּאֲוָֽה׃מקברות התאווה הם נסעו וחנו בחצרות.
וַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַֽתַּאֲוָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲצֵרֹֽת׃מחצרות הם נסעו וחנו ברתמה.
וַיִּסְע֖וּ מֵחֲצֵרֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִתְמָֽה׃מרתמה הם נסעו וחנו ברימון פרץ.
וַיִּסְע֖וּ מֵרִתְמָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִמֹּ֥ן פָּֽרֶץ׃מרימון פרץ הם נסעו וחנו בלבנה.
וַיִּסְע֖וּ מֵרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה׃מלבנה הם נסעו וחנו בריסה.
וַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה׃מריסה הם נסעו וחנו בקהלתה.
וַיִּסְע֖וּ מֵרִסָּ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה׃מקהלתה הם נסעו וחנו בהר שפר.
וַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּהַר־שָֽׁפֶר׃מהר שפר הם נסעו וחנו בחרדה.
וַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־שָׁ֑פֶר וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲרָדָֽה׃מחרדה הם נסעו וחנו במקהלת.
וַיִּסְע֖וּ מֵחֲרָדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת׃ממקהלת הם נסעו וחנו בתחת.
וַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת׃מתחת הם נסעו וחנו בתרח.
וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח׃מתרח הם נסעו וחנו במתקה.
וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑רַח וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִתְקָֽה׃ממתקה הם נסעו וחנו בחשמונה.
וַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה׃מחשמונה הם נסעו וחנו במוסרות.
וַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמֹסֵרֽוֹת׃ממוסרות הם נסעו וחנו בבני יעקן.
וַיִּסְע֖וּ מִמֹּסֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּבְנֵ֥י יַעֲקָֽן׃מבני יעקן הם נסעו וחנו בחור הגדגד.
וַיִּסְע֖וּ מִבְּנֵ֣י יַעֲקָ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחֹ֥ר הַגִּדְגָּֽד׃מחור הגדגד הם נסעו וחנו ביטבתה.
וַיִּסְע֖וּ מֵחֹ֣ר הַגִּדְגָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָטְבָֽתָה׃מיטבתה הם נסעו וחנו בעברונה.
וַיִּסְע֖וּ מִיָּטְבָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה׃מעברונה הם נסעו וחנו בעציון גבר.
וַיִּסְע֖וּ מֵֽעַבְרֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֶצְי֥וֹן גָּֽבֶר׃מעציון גבר הם נסעו וחנו במדבר צין, הוא קדש.
וַיִּסְע֖וּ מֵעֶצְי֣וֹן גָּ֑בֶר וַיַּחֲנ֥וּ בְמִדְבַּר־צִ֖ן הִ֥וא קָדֵֽשׁ׃ל״ז–מ״ט
מהר ההר עד ערבות מואב
מקדש הם נסעו וחנו בהר ההר, בקצה ארץ אדום.
וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃אהרן הכוהן עלה אל הר ההר על פי ה׳ ומת שם, בשנת הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים, בחודש החמישי, ביום הראשון בחודש.
וַיַּעַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ׃אהרן היה בן מאה עשרים ושלוש שנה במותו בהר ההר.
וְאַהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹת֖וֹ בְּהֹ֥ר הָהָֽר׃ (ס)מלך ערד הכנעני, שישב בנגב בארץ כנען, שמע שבני ישראל באים.
וַיִּשְׁמַ֗ע הַֽכְּנַעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְ עֲרָ֔ד וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן בְּבֹ֖א בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃מהר ההר הם נסעו וחנו בצלמונה.
וַיִּסְע֖וּ מֵהֹ֣ר הָהָ֑ר וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּצַלְמֹנָֽה׃מצלמונה הם נסעו וחנו בפונון.
וַיִּסְע֖וּ מִצַּלְמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּפוּנֹֽן׃מפונון הם נסעו וחנו באובות.
וַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃מאובות הם נסעו וחנו בעיי העברים, בגבול מואב.
וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּעִיֵּ֥י הָעֲבָרִ֖ים בִּגְב֥וּל מוֹאָֽב׃מעיים הם נסעו וחנו בדיבון גד.
וַיִּסְע֖וּ מֵעִיִּ֑ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדִיבֹ֥ן גָּֽד׃מדיבון גד הם נסעו וחנו בעלמון דבלתימה.
וַיִּסְע֖וּ מִדִּיבֹ֣ן גָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַלְמֹ֥ן דִּבְלָתָֽיְמָה׃מעלמון דבלתימה הם נסעו וחנו בהרי העברים, מול נבו.
וַיִּסְע֖וּ מֵעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֽוֹ׃מהרי העברים הם נסעו וחנו בערבות מואב, ליד הירדן מול יריחו.
וַיִּסְע֖וּ מֵהָרֵ֣י הָעֲבָרִ֑ים וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃המחנה שלהם השתרע ליד הירדן, מבית הישימות עד אבל השיטים, בערבות מואב.
וַיַּחֲנ֤וּ עַל־הַיַּרְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְשִׁמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁטִּ֑ים בְּעַֽרְבֹ֖ת מוֹאָֽב׃ (ס)נ׳–נ״ו
הציווי לקראת הכניסה לארץ כנען
בערבות מואב, ליד הירדן מול יריחו, ה׳ דיבר אל משה ואמר:
וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃דבר אל בני ישראל ואמור להם: כאשר אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען,
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃תורישו מפניכם את כל יושבי הארץ. תשמידו את כל משכיותיהם, את כל פסלי המתכת היצוקים שלהם ואת כל הבמות שלהם.
וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־בָּמֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃על המילים
המונח "משכיות" מציין כאן חפצים או דימויים פולחניים; משמעותו המדויקת אינה מפורטת בפסוק.
תכבשו את הארץ ותתיישבו בה, כי לכם נתתי את הארץ כדי שתירשו אותה.
וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ׃תחלקו את הארץ לנחלות בגורל לפי משפחותיכם. לקבוצה גדולה תיתנו נחלה גדולה יותר, ולקבוצה קטנה נחלה קטנה יותר. כל אחד יקבל את המקום שיעלה לו בגורל, ולפי מטות אבותיכם תחלקו את הנחלות.
וְהִתְנַחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־נַחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל ל֣וֹ יִהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ׃אבל אם לא תורישו מפניכם את יושבי הארץ, אלה שתשאירו מהם יהיו לכם כמו קוצים בעיניים וכדוקרנים בצדדים, והם יציקו לכם בארץ שבה תשבו.
וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃על המילים
הפסוק משתמש בדימויים גופניים חריפים כדי לתאר פגיעה ואיבה מתמשכות.
ואז אעשה לכם את מה שתכננתי לעשות להם.
וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א׳–ד׳
פתיחת רשימת המסעות והיציאה ממצרים
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־מוֹצָאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמוֹצָאֵיהֶֽם׃
וַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן מִֽמָּחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָצְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־מִצְרָֽיִם׃
וּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם כָּל־בְּכ֑וֹר וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה שְׁפָטִֽים׃
ה׳–ל״ו
התחנות מרעמסס עד קדש
וַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵרַעְמְסֵ֑ס וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת׃
וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר׃
וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵתָ֔ם וַיָּ֙שָׁב֙ עַל־פִּ֣י הַחִירֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵ֖י בַּ֣עַל צְפ֑וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֥י מִגְדֹּֽל׃
וַיִּסְעוּ֙ מִפְּנֵ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ־הַיָּ֖ם הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֨לְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בְּמִדְבַּ֣ר אֵתָ֔ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמָרָֽה׃
וַיִּסְעוּ֙ מִמָּרָ֔ה וַיָּבֹ֖אוּ אֵילִ֑מָה וּ֠בְאֵילִם שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֞ה עֵינֹ֥ת מַ֛יִם וְשִׁבְעִ֥ים תְּמָרִ֖ים וַיַּחֲנוּ־שָֽׁם׃
וַיִּסְע֖וּ מֵאֵילִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף׃
וַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ס֑וּף וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־סִֽין׃
וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּר־סִ֑ין וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדָפְקָֽה׃
וַיִּסְע֖וּ מִדָּפְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאָלֽוּשׁ׃
וַיִּסְע֖וּ מֵאָל֑וּשׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתּֽוֹת׃
וַיִּסְע֖וּ מֵרְפִידִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַֽתַּאֲוָֽה׃
וַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַֽתַּאֲוָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲצֵרֹֽת׃
וַיִּסְע֖וּ מֵחֲצֵרֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִתְמָֽה׃
וַיִּסְע֖וּ מֵרִתְמָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִמֹּ֥ן פָּֽרֶץ׃
וַיִּסְע֖וּ מֵרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה׃
וַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה׃
וַיִּסְע֖וּ מֵרִסָּ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה׃
וַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּהַר־שָֽׁפֶר׃
וַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־שָׁ֑פֶר וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲרָדָֽה׃
וַיִּסְע֖וּ מֵחֲרָדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת׃
וַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת׃
וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח׃
וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑רַח וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִתְקָֽה׃
וַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה׃
וַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמֹסֵרֽוֹת׃
וַיִּסְע֖וּ מִמֹּסֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּבְנֵ֥י יַעֲקָֽן׃
וַיִּסְע֖וּ מִבְּנֵ֣י יַעֲקָ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחֹ֥ר הַגִּדְגָּֽד׃
וַיִּסְע֖וּ מֵחֹ֣ר הַגִּדְגָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָטְבָֽתָה׃
וַיִּסְע֖וּ מִיָּטְבָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה׃
וַיִּסְע֖וּ מֵֽעַבְרֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֶצְי֥וֹן גָּֽבֶר׃
וַיִּסְע֖וּ מֵעֶצְי֣וֹן גָּ֑בֶר וַיַּחֲנ֥וּ בְמִדְבַּר־צִ֖ן הִ֥וא קָדֵֽשׁ׃
ל״ז–מ״ט
מהר ההר עד ערבות מואב
וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃
וַיַּעַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ׃
וְאַהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹת֖וֹ בְּהֹ֥ר הָהָֽר׃ (ס)
וַיִּשְׁמַ֗ע הַֽכְּנַעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְ עֲרָ֔ד וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן בְּבֹ֖א בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּסְע֖וּ מֵהֹ֣ר הָהָ֑ר וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּצַלְמֹנָֽה׃
וַיִּסְע֖וּ מִצַּלְמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּפוּנֹֽן׃
וַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃
וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּעִיֵּ֥י הָעֲבָרִ֖ים בִּגְב֥וּל מוֹאָֽב׃
וַיִּסְע֖וּ מֵעִיִּ֑ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדִיבֹ֥ן גָּֽד׃
וַיִּסְע֖וּ מִדִּיבֹ֣ן גָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַלְמֹ֥ן דִּבְלָתָֽיְמָה׃
וַיִּסְע֖וּ מֵעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֽוֹ׃
וַיִּסְע֖וּ מֵהָרֵ֣י הָעֲבָרִ֑ים וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃
וַיַּחֲנ֤וּ עַל־הַיַּרְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְשִׁמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁטִּ֑ים בְּעַֽרְבֹ֖ת מוֹאָֽב׃ (ס)
נ׳–נ״ו
הציווי לקראת הכניסה לארץ כנען
וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־בָּמֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃
וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ׃
וְהִתְנַחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־נַחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל ל֣וֹ יִהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ׃
וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃
וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מרכז ברצף אחד את תחנות המסע של בני ישראל מן היציאה ממצרים ועד המחנה האחרון בערבות מואב. רובו הוא רשימת מקומות לפי סדר המסע, אך משולבים בו כמה אירועים מרכזיים ובהם היציאה ממצרים, מעבר הים ומות אהרן. בסוף הרשימה ה׳ נותן הוראות לקראת הכניסה לארץ כנען.
פסוקים א׳–ד׳
היציאה ממצרים
משה מתעד על פי ה׳ את נקודות היציאה והחניה של ישראל. המסע מתחיל ברעמסס ביום החמישה עשר לחודש הראשון, למחרת הפסח, בזמן שהמצרים קוברים את בכוריהם וה׳ עושה משפטים באלוהי מצרים.
פסוקים ה׳–ט״ו
מרעמסס עד מדבר סיני
ישראל עוברים מרעמסס לסוכות, לאתם ולפי החירות, עוברים בתוך הים וממשיכים דרך מרה ואילים. באילים נזכרים שנים עשר מעיינות ושבעים תמרים. לאחר מכן הם מגיעים לים סוף, למדבר סין, לדפקה, לאלוש ולרפידים, שם אין מים לשתייה, ומשם למדבר סיני.
פסוקים ט״ז–ל״ו
המסעות ממדבר סיני עד קדש
ממדבר סיני ממשיך המסע דרך קברות התאווה, חצרות, רתמה ושורה ארוכה של תחנות: רימון פרץ, לבנה, ריסה, קהלתה, הר שפר, חרדה, מקהלת, תחת, תרח, מתקָה, חשמונה, מוסרות, בני יעקן, חור הגדגד, יטבתה, עברונה ועציון גבר. משם מגיעים למדבר צין, הוא קדש.
פסוקים ל״ז–מ׳
מות אהרן והמשך המסע
מקדש ישראל מגיעים להר ההר שבקצה ארץ אדום. אהרן עולה לשם על פי ה׳ ומת בשנת הארבעים ליציאת מצרים, ביום הראשון של החודש החמישי, בגיל מאה עשרים ושלוש. לאחר מכן נזכר שמלך ערד הכנעני שמע על בוא ישראל.
פסוקים מ״א–מ״ט
מהר ההר עד ערבות מואב
המסע נמשך מהר ההר לצלמונה, פונון, אובות, עיי העברים, דיבון גד, עלמון דבלתימה והרי העברים מול נבו. לבסוף ישראל חונים בערבות מואב ליד הירדן מול יריחו, והמחנה משתרע מבית הישימות עד אבל השיטים.
פסוקים נ׳–נ״ד
הוראות לקראת הכניסה לכנען
בערבות מואב ה׳ מצווה את משה לומר לישראל שכאשר יעברו את הירדן עליהם להוריש את יושבי הארץ ולהשמיד את מוקדי הפולחן והדימויים שלהם. הארץ תחולק בגורל לפי המשפחות, עם נחלה גדולה יותר לקבוצה גדולה וקטנה יותר לקבוצה קטנה.
פסוקים נ״ה–נ״ו
האזהרה אם יושבי הארץ יישארו
ה׳ מזהיר שאם ישראל לא יורישו את יושבי הארץ, הנשארים יפגעו בהם ויציקו להם בארץ שבה יתיישבו. לבסוף נאמר שהדבר שתוכנן להיעשות ליושבי הארץ ייעשה לישראל אם לא יקיימו את הציווי.
הפרק מחבר בין מבט לאחור על כל דרך המדבר לבין הוראות לעתיד: לאחר רצף המסעות שהביא את ישראל עד הירדן, מגיע הציווי כיצד לפעול בארץ וכיצד לחלק אותה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
חז״ל רואים ברשימת המסעות תיעוד של הדרך במדבר
״כְּתֹב אֶת הַמַּסָּעוֹת שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר״
במדבר רבה פותח בדיון על הצלת אדם מסכנה ומביא דוגמאות של דמויות שנמלטו מאויבים. משם המדרש עובר למסע ישראל במדבר ומציג את רשימת התחנות כתיעוד שנועד, לפי הדרשה, להזכיר את ההגנה והנסים שליוו את העם במשך שנות הדרך. :contentReference[oaicite:0]{index=0} זהו הסבר מדרשי למטרת הרשימה. בפשט פסוקים א׳–ב׳ נאמר שמשה כתב את מוצאי ישראל למסעיהם על פי ה׳, אך לא מוסברת במפורש הסיבה לכתיבה. הפרק עצמו ממשיך מיד אל סדר התחנות.
במדבר רבה כ״ג:א׳ ↗במדבר רבה משבח את בני גד על יציאתם לעזרת אחיהם
״וּבְנֵי גָד עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן לַעֲזֹר לַאֲחֵיהֶם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ״
במדבר רבה י״ג:כ׳ עוסק בקרבנו של נשיא שבט גד ומקשר אותו למסורת על תפקידו של גד במלחמה על הארץ. חז״ל מזכירים שבני גד עברו את הירדן כחלוצים ועזרו לאחיהם עד שהארץ נכבשה וחולקה. המקור הוקצה לפסוק ג׳ בפרקנו, אך הקשר אליו עקיף מאוד. פסוק ג׳ עוסק בתאריך היציאה מרעמסס וביציאה לעיני מצרים, ואינו מזכיר את בני גד או את מעבר הירדן. הדרשה קשורה לאירועים מפרק ל״ב ולא לרשימת המסעות שבפסוק הזה.
במדבר רבה י״ג:כ׳ ↗המכילתא מציבה את אבל מצרים מול יציאת ישראל
״מִצְרָיִם בּוֹכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר לג,ד) "וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה יי בָּהֶם כָּל בְּכוֹר"״
המכילתא דורשת תיאור שבו שני דברים מתרחשים במקביל: מצרים מתאבלים וקוברים את הבכורים, ואילו ישראל יוצאים ומזוהים בדרשה עם שירה וישועה. המקור משתמש במפורש בפסוק ד׳ של הפרק כדי לתאר את הצד המצרי של אותו רגע. בפשט הפסוק עצמו אין תיאור של שירת ישראל. הוא אומר שהמצרים קברו את מי שה׳ הכה בהם, כל בכור, ושבאלוהי מצרים נעשו משפטים. העמדת הבכי מול השירה היא דרשת חז״ל שמרחיבה את התמונה.
מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְפִסְחָא ט״ז:ל״ג ↗בעקבות המפרשים
רש״י קושר את רתמה ללשון הרע של המרגלים
״עַל שֵׁם לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל מְרַגְּלִים״
רש״י מפרש את השם רתמה בדרך מדרשית וקושר אותו ללשון הרע של המרגלים. הוא מביא פסוק מתהלים שבו מופיעים "גחלי רתמים", ועל בסיס הדמיון הלשוני מחבר את שם התחנה לאירוע המרגלים. בפשט פסוק י״ח אין תיאור של מרגלים, חטא או משמעות לשם המקום. נאמר רק שישראל נסעו מחצרות וחנו ברתמה. לכן הקישור ללשון הרע הוא פרשנות שמביא רש״י ואינו חלק מן המידע הישיר ברשימת המסעות.
רש״י על במדבר 33:18:1 ↗רש״י מסביר את משמעות השם עיי העברים
״לְשׁוֹן חֳרָבוֹת וְגַלִּים״
רש״י מתעכב על המילה "עיי" בשם עיי העברים ומסביר אותה כלשון של חורבות וגלי אבנים. הוא מביא מקבילות ממיכה ומתהלים שבהן המילה "עי" או "עיים" מתארת מקום חרב או ערימת הריסות. הפסוק עצמו רק מציין את התחנה: ישראל נסעו מאובות וחנו בעיי העברים בגבול מואב. פירוש השם אינו ניתן בפרק, ולכן ההסבר על חורבות וגלים הוא ביאור לשוני של רש״י המסייע להבין את שם המקום.
רש״י על במדבר 33:44:1 ↗הרמב״ן משלב את צלמונה ופונון בתוך הדרך סביב אדום
״הָיוּ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת צַלְמוֹנָה וּפוּנוֹן בְּדֶרֶךְ יַם סוּף סְבִיב אֶרֶץ אֱדוֹם״
הרמב״ן משווה את רשימת המסעות כאן לסיפור שבפרק כ״א. הוא מציע שצלמונה ופונון היו תחנות בדרך ים סוף סביב ארץ אדום, ובאותו מרחב התרחשו תלונת העם, הופעת הנחשים השרפים ועשיית נחש הנחושת. פסוק מ״א עצמו אינו מזכיר את האירועים האלה, אלא רק את המעבר מהר ההר לצלמונה. החיבור בין התחנות לבין סיפור הנחשים נובע מן השוואת המקומות והסדר בין הפרקים, והוא פירושו של הרמב״ן ולא פרט שנאמר במפורש ברשימת המסעות.
רמב״ן על במדבר 33:41:1 ↗אבן עזרא מציע שעלמון דבלתימה הוא שם כולל
״שם כלל למסעים רבים כאשר פירשתי בפרשת זאת חקת התורה״
אבן עזרא מעיר בקצרה שעלמון דבלתימה הוא לדעתו שם כולל למסעים רבים. בכך הוא מציע שהשם ברשימה אינו בהכרח תחנה בודדת במובן הפשוט ביותר, אלא עשוי לסכם רצף רחב יותר של תנועה. בפשט פסוק מ״ו עלמון דבלתימה מופיעה כתחנת חניה אחת בין דיבון גד להרי העברים. הפרק אינו מסביר שהשם כולל כמה מסעות. זו הצעה פרשנית של אבן עזרא שנועדה ליישב את רשימת התחנות עם תיאורי מסע אחרים.
אבן עזרא על במדבר 33:46:1 ↗