תורה›במדבר›פרק לב׳

במדבר · פרק לב׳

בקשת ראובן וגד לנחלה בעבר הירדן

לבני ראובן ולבני גד יש מקנה רב, והם מבקשים לקבל את ארץ יעזר וגלעד לנחלה במקום לעבור עם שאר העם אל מערב הירדן. משה חושש שהם יחלישו את לב ישראל כמו המרגלים, והם מתחייבים לצאת חלוצים למלחמה עד שכל השבטים יקבלו את נחלתם. משה מקבל את התנאי, והארץ ניתנת לגד, לראובן ולחצי שבט מנשה.

42 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

במדבר לב׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–ה׳

בקשת בני גד ובני ראובן

א

לבני ראובן ולבני גד היה מקנה רב מאוד. הם ראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והבחינו שזהו אזור שמתאים למקנה.

ב

בני גד ובני ראובן באו אל משה, אל אלעזר הכוהן ואל נשיאי העדה ואמרו:

ג

עטרות, דיבון, יעזר, נמרה, חשבון, אלעלה, שבם, נבו ובעון.

ד

הארץ שה׳ הכה לפני עדת ישראל היא ארץ שמתאימה למקנה, ולעבדיך יש מקנה.

ה

הם אמרו: אם מצאנו חן בעיניך, תן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה, ואל תעביר אותנו את הירדן.

ו׳–ט״ו

אזהרת משה והזכרת חטא המרגלים

ו

משה אמר לבני גד ולבני ראובן: האחים שלכם יצאו למלחמה ואתם תשבו כאן?

ז

ולמה תחלישו את לב בני ישראל ותמנעו מהם לעבור אל הארץ שה׳ נתן להם?

על המילים

במקור מופיע כתיב וקרי: "תנואון [תניאון]".

ח

כך עשו אבותיכם כששלחתי אותם מקדש ברנע לראות את הארץ.

ט

הם הגיעו עד נחל אשכול, ראו את הארץ והחלישו את לב בני ישראל, עד שהעם לא רצה להיכנס אל הארץ שה׳ נתן להם.

י

באותו יום ה׳ כעס ונשבע:

יא

האנשים שעלו ממצרים, בני עשרים ומעלה, לא יראו את הארץ שנשבעתי לתת לאברהם, ליצחק וליעקב, מפני שלא הלכו אחריי בכל לבם.

יב

מלבד כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון, מפני שהם הלכו אחרי ה׳ בכל לבם.

יג

ה׳ כעס על ישראל והניע אותם במדבר במשך ארבעים שנה, עד שכל הדור שעשה את הרע בעיני ה׳ מת.

יד

ועכשיו אתם קמתם במקום אבותיכם, דור של אנשים חוטאים, ועלולים להוסיף עוד על כעסו של ה׳ על ישראל.

טו

אם תחזרו מאחרי ה׳, הוא ישאיר את העם שוב במדבר, ואתם תגרמו נזק לכל העם הזה.

ט״ז–ל״ב

התחייבות לצאת חלוצים והתנאי של משה

טז

הם ניגשו אליו ואמרו: נבנה כאן גדרות לצאן שלנו וערים לילדים שלנו.

יז

אנחנו נצא במהירות כחלוצים לפני בני ישראל, עד שנביא אותם אל מקומם. בינתיים ילדינו יישבו בערים מבוצרות, כדי להיות מוגנים מפני יושבי הארץ.

יח

לא נחזור לבתינו עד שכל בני ישראל יקבלו את נחלותיהם.

יט

לא נקבל איתם נחלה מעבר לירדן מערבה, מפני שאנחנו מבקשים את נחלתנו בעבר הירדן המזרחי.

כ

משה אמר להם: אם תעשו את הדבר הזה, ואם תצאו חמושים לפני ה׳ למלחמה,

כא

וכל הלוחמים שלכם יעברו את הירדן לפני ה׳, עד שהוא יוריש את אויביו מפניו,

כב

וכשהארץ תיכבש לפני ה׳, תוכלו לחזור. אז תהיו נקיים מהתחייבותכם כלפי ה׳ וכלפי ישראל, והארץ הזאת תהיה לכם לאחוזה לפני ה׳.

כג

אבל אם לא תעשו כך, תחטאו לה׳. דעו שהחטא שלכם ישיג אתכם.

כד

בנו לכם ערים לילדיכם וגדרות לצאנכם, וקיימו את מה שהבטחתם.

כה

בני גד ובני ראובן אמרו למשה: עבדיך יעשו כפי שאדוני מצווה.

על המילים

המילה "אדוני" כאן פונה אל משה, ולא אל ה׳.

כו

ילדינו, נשינו, מקננו וכל בהמותינו יישארו שם בערי הגלעד.

כז

ואנחנו, עבדיך, נעבור כולנו חמושים למלחמה לפני ה׳, כפי שאדוני אמר.

על המילים

גם כאן "אדוני" הוא פנייה למשה.

כח

משה נתן הוראות בעניינם לאלעזר הכוהן, ליהושע בן נון ולראשי בתי האב של מטות בני ישראל.

כט

משה אמר להם: אם בני גד ובני ראובן יעברו איתכם את הירדן, וכל לוחם שלהם יצא למלחמה לפני ה׳, והארץ תיכבש לפניכם, תתנו להם את ארץ הגלעד לאחוזה.

ל

אבל אם הם לא יעברו איתכם כחמושים, הם יקבלו נחלה בתוככם בארץ כנען.

לא

בני גד ובני ראובן ענו: נעשה כפי שה׳ אמר לעבדיך.

לב

אנחנו נעבור חמושים לפני ה׳ אל ארץ כנען, ואחוזת נחלתנו תהיה איתנו בעבר הירדן הזה.

ל״ג–מ״ב

חלוקת הארץ ובניית הערים

לג

משה נתן לבני גד, לבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחון מלך האמורי ואת ממלכת עוג מלך הבשן, עם הערים והשטחים שסביבן.

לד

בני גד בנו את דיבון, את עטרות ואת ערוער.

לה

הם בנו גם את עטרות שופן, את יעזר ואת יגבהה.

לו

הם בנו גם את בית נמרה ואת בית הרן כערים מבוצרות, והקימו גדרות לצאן.

לז

בני ראובן בנו את חשבון, את אלעלא ואת קריתים.

לח

הם בנו גם את נבו ואת בעל מעון, ששמותיהן שונו, ואת שבמה. הם נתנו שמות לערים שבנו.

לט

בני מכיר בן מנשה הלכו אל הגלעד, כבשו אותו והורישו משם את האמורי שישב בו.

מ

משה נתן את הגלעד למכיר בן מנשה, והוא התיישב שם.

מא

יאיר בן מנשה הלך וכבש את הכפרים שלהם, וקרא להם חוות יאיר.

מב

נבח הלך וכבש את קנת ואת היישובים שסביבה, וקרא לה נבח על שמו.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 144 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא