תורה›במדבר›פרק לא׳

במדבר · פרק לא׳

המלחמה במדין, טהרת השבים וחלוקת השלל

ה׳ מצווה את משה לנקום במדין לפני מותו. שנים עשר אלף לוחמים יוצאים למלחמה, שבים עם שבויים ושלל, ומקבלים הוראות על הריגת חלק מן השבויים, על טהרה ועל הכשרת הכלים. לאחר מכן השלל נמנה, מתחלק בין הלוחמים לעדה, וחלקים ממנו ניתנים לאלעזר וללווים. בסיום מפקדי הצבא מביאים זהב לה׳ לאחר שהתברר שאיש מאנשיהם לא חסר.

54 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

במדבר לא׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–י״ב

המלחמה במדין והבאת השבי והשלל

א

ה׳ דיבר אל משה ואמר:

ב

נקום את נקמת בני ישראל במדיינים. לאחר מכן תיאסף אל עמיך.

ג

משה אמר לעם: הוציאו מתוככם אנשים לצבא, כדי שיצאו נגד מדין ויעשו את נקמת ה׳ במדין.

ד

שלחו לצבא אלף איש מכל מטה, אלף מכל אחד ממטות ישראל.

ה

מכל אלפי ישראל נמסרו אלף מכל מטה, ובסך הכול שנים עשר אלף לוחמים מוכנים לצבא.

ו

משה שלח אותם לצבא, אלף מכל מטה, יחד עם פינחס בן אלעזר הכוהן. כלי הקודש וחצוצרות התרועה היו בידו.

ז

הם יצאו למלחמה נגד מדין כפי שה׳ ציווה את משה, והרגו כל זכר.

ח

בין ההרוגים הם הרגו גם את חמשת מלכי מדין: אוי, רקם, צור, חור ורבע. גם את בלעם בן בעור הרגו בחרב.

ט

בני ישראל לקחו בשבי את נשות מדין ואת ילדיהם, ובזזו את כל בהמותיהם, את כל מקניהם ואת כל רכושם.

י

את כל הערים שבהן ישבו ואת כל המחנות המבוצרים שלהם הם שרפו באש.

על המילים

המילה "טירות" מתארת כאן מקומות או מתחמים מבוצרים.

יא

הם לקחו את כל השלל ואת כל המלקוח, בני אדם ובהמות.

יב

הם הביאו אל משה, אל אלעזר הכוהן ואל עדת בני ישראל את השבויים, את המלקוח ואת השלל, אל המחנה בערבות מואב שעל הירדן מול יריחו.

י״ג–כ״ד

דברי משה ודיני הטהרה

יג

משה, אלעזר הכוהן וכל נשיאי העדה יצאו לקראתם אל מחוץ למחנה.

יד

משה כעס על מפקדי הצבא, שרי האלפים ושרי המאות שחזרו מן המלחמה.

טו

משה אמר להם: השארתם בחיים את כל הנשים?

טז

הרי הן אלה שבגלל דבר בלעם גרמו לבני ישראל למעול בה׳ בעניין פעור, ובעקבות זאת הייתה המגפה בעדת ה׳.

יז

ועכשיו הרגו כל זכר בין הילדים, והרגו כל אישה שקיימה יחסי מין עם גבר.

יח

את כל הילדות והנערות שלא קיימו יחסי מין עם גבר השאירו בחיים עבורכם.

יט

אתם תחנו שבעה ימים מחוץ למחנה. כל מי שהרג אדם וכל מי שנגע בחלל ייטהר ביום השלישי וביום השביעי, אתם והשבויים שלכם.

על המילים

הפועל "תתחטאו" מתייחס כאן להליך טהרה מן הטומאה.

כ

טהרו גם כל בגד, כל כלי עור, כל דבר העשוי מעיזים וכל כלי עץ.

כא

אלעזר הכוהן אמר לאנשי הצבא שבאו מן המלחמה: זה חוק התורה שה׳ ציווה את משה.

כב

לגבי הזהב, הכסף, הנחושת, הברזל, הבדיל והעופרת:

כג

כל דבר שיכול לעבור באש תעבירו באש והוא ייטהר, אך גם צריך לטהר אותו במי נידה. כל דבר שאינו יכול לעבור באש תעבירו במים.

על המילים

מי נידה הם המים המשמשים בהליך הטהרה המתואר בתורה.

כד

ביום השביעי כבסו את בגדיכם, ואז תהיו טהורים. לאחר מכן תוכלו להיכנס למחנה.

כ״ה–מ״ז

מניין השלל וחלוקתו

כה

ה׳ אמר למשה:

כו

אתה, אלעזר הכוהן וראשי בתי האב של העדה מנו את המלקוח שנשבה, בני אדם ובהמות.

כז

חלק את המלקוח לשני חלקים שווים: חלק ללוחמים שיצאו לצבא וחלק לכל העדה.

כח

מחלקם של אנשי המלחמה הפרש מכס לה׳: אחד מכל חמש מאות, מבני האדם, מן הבקר, מן החמורים ומן הצאן.

כט

קחו את המכס מן המחצית שלהם ותנו אותו לאלעזר הכוהן כתרומת ה׳.

ל

מן המחצית של בני ישראל קח אחד מכל חמישים, מבני האדם, מן הבקר, מן החמורים, מן הצאן ומכל הבהמות, ותן אותם ללווים השומרים את משמרת משכן ה׳.

לא

משה ואלעזר הכוהן עשו כפי שה׳ ציווה את משה.

לב

המלקוח שנותר מן הביזה של אנשי הצבא כלל שש מאות שבעים וחמישה אלף מן הצאן.

לג

מן הבקר היו שבעים ושניים אלף.

לד

היו גם שישים ואחד אלף חמורים.

לה

מספר הנשים שלא קיימו יחסי מין עם גבר היה שלושים ושניים אלף.

לו

המחצית שניתנה ללוחמים כללה מן הצאן שלוש מאות שלושים ושבעה אלף וחמש מאות.

לז

המכס לה׳ מן הצאן היה שש מאות שבעים וחמישה.

לח

חלק הלוחמים מן הבקר היה שלושים ושישה אלף, והמכס לה׳ היה שבעים ושניים.

לט

חלק הלוחמים מן החמורים היה שלושים אלף וחמש מאות, והמכס לה׳ היה שישים ואחד.

מ

חלק הלוחמים מבני האדם היה שישה עשר אלף, והמכס לה׳ היה שלושים ושניים בני אדם.

מא

משה נתן לאלעזר הכוהן את המכס שהיה תרומת ה׳, כפי שה׳ ציווה את משה.

מב

המחצית השנייה הייתה חלקם של בני ישראל, לאחר שמשה הפריד אותה מחלקם של אנשי הצבא.

מג

מחצית העדה מן הצאן הייתה שלוש מאות שלושים ושבעה אלף וחמש מאות.

מד

מן הבקר היו במחצית העדה שלושים ושישה אלף.

מה

מן החמורים היו במחצית העדה שלושים אלף וחמש מאות.

מו

ובמחצית העדה היו שישה עשר אלף בני אדם.

מז

משה לקח ממחצית בני ישראל אחד מכל חמישים, מבני האדם ומן הבהמות, ונתן אותם ללווים השומרים את משמרת משכן ה׳, כפי שה׳ ציווה אותו.

מ״ח–נ״ד

תרומת מפקדי הצבא

מח

המפקדים הממונים על יחידות הצבא, שרי האלפים ושרי המאות, ניגשו אל משה.

מט

הם אמרו למשה: עבדיך מנו את אנשי המלחמה שבאחריותנו, ולא חסר מאיתנו אפילו איש אחד.

נ

לכן אנחנו מביאים קרבן לה׳ מן הזהב שכל אחד מצא: אצעדה, צמיד, טבעת, עגיל וכומז, כדי לכפר על נפשותינו לפני ה׳.

על המילים

המילה "כומז" היא שם של תכשיט, אך צורתו המדויקת אינה מפורשת בפסוק.

נא

משה ואלעזר הכוהן לקחו מהם את הזהב, כולו תכשיטים וחפצים מעובדים.

נב

כל זהב התרומה שהרימו לה׳ שרי האלפים ושרי המאות היה שישה עשר אלף שבע מאות וחמישים שקל.

על המילים

השקל הוא יחידת משקל מקראית.

נג

אנשי הצבא בזזו כל אחד לעצמו.

נד

משה ואלעזר הכוהן לקחו את הזהב משרי האלפים והמאות והביאו אותו אל אוהל מועד, כזיכרון לבני ישראל לפני ה׳.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 143 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא