ביום הראשון של החודש השביעי יהיה לכם מקרא קודש. לא תעשו שום מלאכת עבודה, וזה יהיה לכם יום תרועה.
וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃במדבר · פרק כט׳
קרבנות החודש השביעי: יום תרועה, יום הכיפורים, חג הסוכות והיום השמיני
הפרק מפרט את הקרבנות המיוחדים של החודש השביעי: היום הראשון שהוא יום תרועה, היום העשירי שבו מתענים, שבעת ימי החג שבהם מספר הפרים פוחת מיום ליום, והיום השמיני שהוא עצרת. בכל המועדים הקרבנות המיוחדים נוספים על הקרבנות הקבועים.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
במדבר כט׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א׳–ו׳
היום הראשון בחודש השביעי
תקריבו עולה לריח ניחוח לה׳: פר בן בקר אחד, איל אחד ושבעה כבשים בני שנה, כולם בלי מום.
וַעֲשִׂיתֶ֨ם עֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃המנחה שלהם תהיה סולת מעורבת בשמן: שלושה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל.
וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵ֥י עֶשְׂרֹנִ֖ים לָאָֽיִל׃לכל אחד משבעת הכבשים תביאו עישרון אחד.
וְעִשָּׂר֣וֹן אֶחָ֔ד לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃תקריבו גם שעיר עיזים אחד כחטאת כדי לכפר עליכם.
וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃כל אלה באים נוסף על עולת ראש החודש ומנחתה, ועל עולת התמיד ומנחתה, יחד עם הנסכים שלהם כפי שנקבע, כקרבן אש לריח ניחוח לה׳.
מִלְּבַד֩ עֹלַ֨ת הַחֹ֜דֶשׁ וּמִנְחָתָ֗הּ וְעֹלַ֤ת הַתָּמִיד֙ וּמִנְחָתָ֔הּ וְנִסְכֵּיהֶ֖ם כְּמִשְׁפָּטָ֑ם לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ (ס)ז׳–י״א
היום העשירי בחודש השביעי
ביום העשירי של החודש השביעי הזה יהיה לכם מקרא קודש. תענו את נפשותיכם ולא תעשו שום מלאכה.
וּבֶעָשׂוֹר֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃על המילים
הביטוי "ועיניתם את נפשותיכם" נשמר במשמעותו המקראית בלי לפרט כאן את דרכי קיומו.
תקריבו לה׳ עולה לריח ניחוח: פר בן בקר אחד, איל אחד ושבעה כבשים בני שנה. כולם יהיו בלי מום.
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֤ה לַֽיהוָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֤ים בְּנֵֽי־שָׁנָה֙ שִׁבְעָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃המנחה שלהם תהיה סולת מעורבת בשמן: שלושה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל האחד.
וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃לכל אחד משבעת הכבשים תביאו עישרון אחד.
עִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃תקריבו גם שעיר עיזים אחד כחטאת, נוסף על חטאת הכיפורים ועל עולת התמיד, מנחתה ונסכיה.
שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַ֞ד חַטַּ֤את הַכִּפֻּרִים֙ וְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ (פ)י״ב–ל״ד
שבעת ימי החג
ביום החמישה עשר של החודש השביעי יהיה לכם מקרא קודש, ולא תעשו שום מלאכת עבודה. תחגגו חג לה׳ במשך שבעה ימים.
וּבַחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְחַגֹּתֶ֥ם חַ֛ג לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ביום הראשון תקריבו עולה כקרבן אש לריח ניחוח לה׳: שלושה עשר פרים בני בקר, שני אילים וארבעה עשר כבשים בני שנה. כולם יהיו בלי מום.
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃המנחה תהיה סולת מעורבת בשמן: שלושה עשרונים לכל אחד משלושה עשר הפרים, ושני עשרונים לכל אחד משני האילים.
וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֗ד לִשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ פָּרִ֔ים שְׁנֵ֤י עֶשְׂרֹנִים֙ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֔ד לִשְׁנֵ֖י הָאֵילִֽם׃לכל אחד מארבעה עשר הכבשים תביאו עישרון אחד.
וְעִשָּׂרׄוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר כְּבָשִֽׂים׃תקריבו גם שעיר עיזים אחד כחטאת, נוסף על עולת התמיד, מנחתה והנסך שלה.
וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)ביום השני תקריבו שנים עשר פרים בני בקר, שני אילים וארבעה עשר כבשים בני שנה, כולם בלי מום.
וּבַיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֗י פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃את המנחות והנסכים לפרים, לאילים ולכבשים תביאו לפי מספרם ובהתאם לכללים שנקבעו.
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃תקריבו גם שעיר עיזים אחד כחטאת, נוסף על עולת התמיד, מנחתה ונסכיה.
וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ (ס)ביום השלישי תקריבו אחד עשר פרים, שני אילים וארבעה עשר כבשים בני שנה, כולם בלי מום.
וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י פָּרִ֥ים עַשְׁתֵּי־עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃את המנחות והנסכים לפרים, לאילים ולכבשים תביאו לפי מספרם ובהתאם לכללים שנקבעו.
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃תקריבו גם שעיר אחד כחטאת, נוסף על עולת התמיד, מנחתה והנסך שלה.
וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)ביום הרביעי תקריבו עשרה פרים, שני אילים וארבעה עשר כבשים בני שנה, כולם בלי מום.
וּבַיּ֧וֹם הָרְבִיעִ֛י פָּרִ֥ים עֲשָׂרָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃את המנחות והנסכים לפרים, לאילים ולכבשים תביאו לפי מספרם ובהתאם לכללים שנקבעו.
מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃תקריבו גם שעיר עיזים אחד כחטאת, נוסף על עולת התמיד, מנחתה והנסך שלה.
וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)ביום החמישי תקריבו תשעה פרים, שני אילים וארבעה עשר כבשים בני שנה, כולם בלי מום.
וּבַיּ֧וֹם הַחֲמִישִׁ֛י פָּרִ֥ים תִּשְׁעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃את המנחות והנסכים לפרים, לאילים ולכבשים תביאו לפי מספרם ובהתאם לכללים שנקבעו.
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃תקריבו גם שעיר אחד כחטאת, נוסף על עולת התמיד, מנחתה והנסך שלה.
וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)ביום השישי תקריבו שמונה פרים, שני אילים וארבעה עשר כבשים בני שנה, כולם בלי מום.
וּבַיּ֧וֹם הַשִּׁשִּׁ֛י פָּרִ֥ים שְׁמֹנָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃את המנחות והנסכים לפרים, לאילים ולכבשים תביאו לפי מספרם ובהתאם לכללים שנקבעו.
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃תקריבו גם שעיר אחד כחטאת, נוסף על עולת התמיד, מנחתה ונסכיה.
וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וּנְסָכֶֽיהָ׃ (פ)ביום השביעי תקריבו שבעה פרים, שני אילים וארבעה עשר כבשים בני שנה, כולם בלי מום.
וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י פָּרִ֥ים שִׁבְעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃את המנחות והנסכים לפרים, לאילים ולכבשים תביאו לפי מספרם ובהתאם לכללים שנקבעו להם.
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כְּמִשְׁפָּטָֽם׃תקריבו גם שעיר אחד כחטאת, נוסף על עולת התמיד, מנחתה והנסך שלה.
וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (פ)ל״ה–ל״ט
היום השמיני וסיכום קרבנות המועדים
ביום השמיני תהיה לכם עצרת, ולא תעשו שום מלאכת עבודה.
בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃על המילים
המילה "עצרת" מציינת כאן יום התכנסות מיוחד שבו אסורה מלאכת עבודה.
תקריבו עולה כקרבן אש לריח ניחוח לה׳: פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים בני שנה, כולם בלי מום.
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֥ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃את המנחות והנסכים לפר, לאיל ולכבשים תביאו לפי מספרם ובהתאם לכללים שנקבעו.
מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֗ם לַפָּ֨ר לָאַ֧יִל וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃תקריבו גם שעיר אחד כחטאת, נוסף על עולת התמיד, מנחתה והנסך שלה.
וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃את כל אלה תעשו לה׳ במועדים שלכם, נוסף על הנדרים והנדבות שלכם לעולות, למנחות, לנסכים ולקרבנות השלמים.
אֵ֛לֶּה תַּעֲשׂ֥וּ לַיהוָ֖ה בְּמוֹעֲדֵיכֶ֑ם לְבַ֨ד מִנִּדְרֵיכֶ֜ם וְנִדְבֹתֵיכֶ֗ם לְעֹלֹֽתֵיכֶם֙ וּלְמִנְחֹ֣תֵיכֶ֔ם וּלְנִסְכֵּיכֶ֖ם וּלְשַׁלְמֵיכֶֽם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א׳–ו׳
היום הראשון בחודש השביעי
וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
וַעֲשִׂיתֶ֨ם עֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃
וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵ֥י עֶשְׂרֹנִ֖ים לָאָֽיִל׃
וְעִשָּׂר֣וֹן אֶחָ֔ד לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃
וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃
מִלְּבַד֩ עֹלַ֨ת הַחֹ֜דֶשׁ וּמִנְחָתָ֗הּ וְעֹלַ֤ת הַתָּמִיד֙ וּמִנְחָתָ֔הּ וְנִסְכֵּיהֶ֖ם כְּמִשְׁפָּטָ֑ם לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ (ס)
ז׳–י״א
היום העשירי בחודש השביעי
וּבֶעָשׂוֹר֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֤ה לַֽיהוָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֤ים בְּנֵֽי־שָׁנָה֙ שִׁבְעָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃
וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃
עִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃
שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַ֞ד חַטַּ֤את הַכִּפֻּרִים֙ וְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ (פ)
י״ב–ל״ד
שבעת ימי החג
וּבַחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְחַגֹּתֶ֥ם חַ֛ג לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃
וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֗ד לִשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ פָּרִ֔ים שְׁנֵ֤י עֶשְׂרֹנִים֙ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֔ד לִשְׁנֵ֖י הָאֵילִֽם׃
וְעִשָּׂרׄוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר כְּבָשִֽׂים׃
וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)
וּבַיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֗י פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ (ס)
וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י פָּרִ֥ים עַשְׁתֵּי־עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)
וּבַיּ֧וֹם הָרְבִיעִ֛י פָּרִ֥ים עֲשָׂרָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)
וּבַיּ֧וֹם הַחֲמִישִׁ֛י פָּרִ֥ים תִּשְׁעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)
וּבַיּ֧וֹם הַשִּׁשִּׁ֛י פָּרִ֥ים שְׁמֹנָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וּנְסָכֶֽיהָ׃ (פ)
וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י פָּרִ֥ים שִׁבְעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כְּמִשְׁפָּטָֽם׃
וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (פ)
ל״ה–ל״ט
היום השמיני וסיכום קרבנות המועדים
בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֥ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃
מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֗ם לַפָּ֨ר לָאַ֧יִל וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃
אֵ֛לֶּה תַּעֲשׂ֥וּ לַיהוָ֖ה בְּמוֹעֲדֵיכֶ֑ם לְבַ֨ד מִנִּדְרֵיכֶ֜ם וְנִדְבֹתֵיכֶ֗ם לְעֹלֹֽתֵיכֶם֙ וּלְמִנְחֹ֣תֵיכֶ֔ם וּלְנִסְכֵּיכֶ֖ם וּלְשַׁלְמֵיכֶֽם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק ממשיך את לוח הקרבנות הקבועים ומתמקד במועדי החודש השביעי. הוא מפרט את יום התרועה, היום העשירי בחודש, שבעת ימי החג והיום השמיני, ומדגיש שוב ושוב שהקרבנות המיוחדים נוספים על עולת התמיד ועל קרבנות קבועים אחרים.
פסוקים א׳–ו׳
היום הראשון בחודש השביעי
ביום הראשון בחודש השביעי יש מקרא קודש, איסור מלאכת עבודה ויום תרועה. מקריבים פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים בני שנה, עם מנחותיהם, וכן שעיר עיזים לחטאת. הקרבנות האלה באים נוסף על קרבן ראש החודש ועל עולת התמיד.
פסוקים ז׳–י״א
היום העשירי בחודש
ביום העשירי בחודש השביעי יש מקרא קודש, עינוי נפש ואיסור מלאכה. מקריבים פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים, עם מנחותיהם, וכן שעיר לחטאת. הקרבנות האלה נוספים על חטאת הכיפורים ועל עולת התמיד ומרכיביה.
פסוקים י״ב–ט״ז
פתיחת שבעת ימי החג
ביום החמישה עשר מתחיל חג של שבעה ימים. ביום הראשון יש מקרא קודש ואיסור מלאכת עבודה. באותו יום מקריבים שלושה עשר פרים, שני אילים וארבעה עשר כבשים, עם מנחותיהם, וכן שעיר חטאת נוסף על עולת התמיד.
פסוקים י״ז–ל״ד
מספר הפרים פוחת בכל יום
מהיום השני ועד היום השביעי מספר הפרים יורד באחד בכל יום: שנים עשר, אחד עשר, עשרה, תשעה, שמונה ולבסוף שבעה. בכל הימים נשארים שני אילים וארבעה עשר כבשים, עם המנחות והנסכים שלהם ושעיר חטאת נוסף על עולת התמיד.
פסוקים ל״ה–ל״ח
היום השמיני
ביום השמיני יש עצרת ואיסור מלאכת עבודה. מקריבים פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים, עם מנחותיהם ונסכיהם, וכן שעיר חטאת נוסף על עולת התמיד.
פסוקים ל״ט
הקרבנות הקבועים והקרבנות האישיים
בסיום נקבע שכל הקרבנות המפורטים בפרק נעשים במועדים שנקבעו להם, בנוסף לנדרים ולנדבות שאנשים מביאים כעולות, מנחות, נסכים ושלמים.
הפרק מציג מערכת מדויקת של קרבנות החודש השביעי, עם מספרים משתנים לפי היום, ובכל פעם שומר על ההבחנה בין קרבנות המועד לבין עולת התמיד ושאר הקרבנות הנוספים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הפסיקתא דנה ביום תרועה שחל בשבת
״יום תרועה יהיה לכם״
פסיקתא דרב כהנא מציבה זה מול זה את הביטוי שבפרקנו, "יום תרועה יהיה לכם", ואת הביטוי "זכרון תרועה" שבספר ויקרא. חז״ל דנים כיצד ליישב את שני הניסוחים, ומציעים הבחנה בין יום שחל בחול לבין יום שחל בשבת. בתוך המקור מופיעות גם דרשות נוספות על התקיעה ועל הקרבנות. :contentReference[oaicite:0]{index=0} בפשט פסוק א׳ אין דיון בשבת ואין הבחנה בין מצבים שונים בלוח השנה. הוא קובע שהיום הראשון בחודש השביעי הוא מקרא קודש, אסורה בו מלאכת עבודה, והוא יום תרועה. ההבחנות ההלכתיות שבפסיקתא הן דרשת חז״ל ולא חלק מן הניסוח הישיר של הפסוק.
פסיקתא דרב כהנא כ״ג:י״ב ↗הספרי משתמש במידות המנחה כדי להסביר שמות של מידות
״שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון אחד לכבש״
ספרי דברים מביא את המידות המפורטות בפרקנו כדי לדון בלשון של יחידות מידה במקום אחר. הוא משווה בין האיפה הנזכרת ביחזקאל לבין המידות השונות שנקבעו לפר, לאיל ולכבש, ומסיק שמידות בעלות גודל שונה עשויות להיקרא באותו שם בהקשרים שונים. בפשט פסוקים ג׳–ד׳ המטרה מעשית וברורה: לקבוע כמה סולת מעורבת בשמן מצטרפת לכל סוג קרבן ביום התרועה. לפר נקבעים שלושה עשרונים, לאיל שניים ולכל כבש עישרון אחד. הדיון הכללי על שמות מידות הוא דרשה של חז״ל מעבר לפשט הפרק.
ספרי דברים רצ״ד:ט׳ ↗המקור מצטט את סדר התמיד ולא את קרבן היום
״את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים״
ספרי דברים שכ״ח:ג׳ עוסק בנושא אחר ומצטט את סדר עולת התמיד מפרק כ״ח: כבש אחד בבוקר וכבש שני בין הערביים. הציטוט משמש שם כחלק מדיון על קרבנות ונסכים, ואינו מפרש ישירות את עישרון הסולת לכל כבש שבפסוק ד׳ בפרקנו. לכן הקשר למקום שהוקצה לו כאן הוא עקיף. בפשט פסוק ד׳ של פרק כ״ט נקבעת מידת המנחה לשבעת הכבשים של יום התרועה: עישרון אחד לכל כבש. אין בפסוק הזה עצמו חלוקה בין בוקר לערב, משום שהוא עוסק בקרבן המיוחד של המועד.
ספרי דברים שכ״ח:ג׳ ↗בעקבות המפרשים
רש״י מדגיש שהעולות המיוחדות נוספות על התמיד
״וּמִלְּבַד עוֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ עוֹלוֹת הַלָּלוּ:״
רש״י מפרש את הביטוי "ועולת התמיד" בפסוק י״א כהוראה ברורה שהעולות המיוחדות של היום אינן מחליפות את עולת התמיד. יש להקריב אותן בנוסף אליה. בכך הוא מדגיש את המבנה המצטבר של קרבנות המועד. הפשט של הפסוק תומך ישירות בהבחנה הזאת: שעיר החטאת המיוחד של היום בא נוסף על חטאת הכיפורים, ועולת התמיד, מנחתה ונסכיה נשארות במקומן. רש״י מנסח בקצרה את העיקרון שניכר גם במועדים אחרים בפרק.
רש״י על במדבר 29:11:2 ↗רש״י מציע כמה משמעויות למילה עצרת
״עֲצוּרִים בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה״
רש״י מפרש תחילה את המילה "עצרת" בפסוק ל״ה כהיות העם עצור מעשיית מלאכה, בהתאם להמשך הפסוק שאוסר מלאכת עבודה. אחר כך הוא מביא פירוש נוסף של הישארות במקום, ומדרש אגדה רחב על היום השמיני ועל קרבנות ימי החג. בפשט הפסוק עצמו נאמר רק שהיום השמיני הוא עצרת ושאין לעשות בו מלאכת עבודה. לכן הקישור הישיר לאיסור מלאכה קרוב ללשון הפסוק, ואילו חובת הלינה והמשל האגדי על סעודה קטנה הם רבדים פרשניים נוספים שמביא רש״י ואינם נאמרים כאן במפורש.
רש״י על במדבר 29:35:1 ↗הרמב״ן מסביר מדוע מודגש קרבן ראש החודש
״מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ״
הרמב״ן שואל מדוע ביום הראשון של החודש השביעי התורה מדגישה שהקרבן המיוחד בא נוסף על עולת ראש החודש ומנחתה. הוא מסביר שללא ההבהרה היה מקום לחשוב שהקרבן החדש של היום מחליף את קרבן ראש החודש הרגיל, ולכן הפסוק אומר במפורש ששתי המערכות נדרשות. הרמב״ן משווה זאת גם ליום הכיפורים וליום הביכורים ומסביר מדוע במקומות שונים מפורטים תוספות שונות. זהו ניתוח פרשני של היחס בין פרשיות הקרבנות. בפשט פסוק ו׳ המסר פשוט: קרבנות יום התרועה מצטרפים לקרבן ראש החודש ולעולת התמיד ואינם באים במקומם.
רמב״ן על במדבר 29:6:1 ↗אבן עזרא מבחין בין קרבנות יום הכיפורים השונים
״גם זה שעיר עזים אחד לחטאת איננו משעיר הגורלות״
אבן עזרא מסביר שהפר, האיל, שבעת הכבשים ושעיר החטאת הנזכרים כאן הם קרבנות ציבור השייכים למערכת המוספים של היום, ואינם זהים לקרבנות האחרים שנקבעו ליום הכיפורים במקום אחר. במיוחד הוא מדגיש ששְׂעיר החטאת שבפרקנו אינו אחד משני השעירים של הגורלות. הבחנה זו נסמכת על לשון פסוק י״א, שאומר במפורש "מלבד חטאת הכיפורים". בפשט כבר ברור שיש כאן תוספת ולא החלפה. אבן עזרא מפרט את היחס בין מערכות הקרבנות ומזהה אילו קרבנות שייכים לכל אחת מהן.
אבן עזרא על במדבר 29:8:1 ↗