תורה›במדבר›פרק כ׳

במדבר · פרק כ׳

מות מרים, מי מריבה, סירוב אדום ומות אהרן

בני ישראל מגיעים לקדש, שם מרים מתה והעדה מתמודדת עם מחסור במים. לאחר אירוע מי מריבה ה׳ מודיע למשה ולאהרן שלא יביאו את הקהל אל הארץ. בהמשך אדום מסרב לאפשר לישראל לעבור בארצו, ובסוף הפרק אהרן מת בהר ההר ובגדי הכהונה עוברים לאלעזר בנו.

29 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

במדבר כ׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–י״ג

מות מרים ומי מריבה

א

בני ישראל, כל העדה, הגיעו למדבר צין בחודש הראשון. העם ישב בקדש, ומרים מתה שם ונקברה שם.

ב

לא היו מים לעדה, והם התקהלו נגד משה ונגד אהרן.

ג

העם רב עם משה ואמר: הלוואי שמתנו כאשר אחינו מתו לפני ה׳.

ד

למה הבאתם את קהל ה׳ אל המדבר הזה, כדי שנמות כאן אנחנו והבהמות שלנו?

על המילים

המילה "בעירם" מציינת כאן את בהמותיהם.

ה

למה העליתם אותנו ממצרים כדי להביא אותנו אל המקום הרע הזה? אין כאן מקום לזריעה, אין תאנים, גפנים או רימונים, וגם אין מים לשתות.

ו

משה ואהרן הלכו מן הקהל אל פתח אוהל מועד, נפלו על פניהם, וכבוד ה׳ נראה אליהם.

ז

ה׳ דיבר אל משה ואמר לו:

ח

קח את המטה. אתה ואהרן אחיך תקהילו את העדה ותדברו אל הסלע לעיניהם, והוא ייתן את מימיו. תוציא להם מים מן הסלע ותשקה את העדה ואת בהמותיהם.

ט

משה לקח את המטה מלפני ה׳ כפי שה׳ ציווה אותו.

י

משה ואהרן הקהילו את הקהל מול הסלע. משה אמר להם: שמעו בבקשה, המורדים. האם מן הסלע הזה נוציא לכם מים?

יא

משה הרים את ידו והכה בסלע במטהו פעמיים. יצאו ממנו מים רבים, והעדה והבהמות שלהם שתו.

יב

ה׳ אמר למשה ולאהרן: מפני שלא האמנתם בי לקדש אותי לעיני בני ישראל, לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ שנתתי להם.

על המילים

הפסוק קושר את העונש לכך שמשה ואהרן לא האמינו בה׳ לקדשו לעיני העם, בלי לפרט כאן מעבר לכך את הגדרת המעשה.

יג

אלה מי מריבה, שבהם רבו בני ישראל עם ה׳, ובהם ה׳ התקדש.

י״ד–כ״א

הבקשה לעבור באדום והסירוב

יד

משה שלח שליחים מקדש אל מלך אדום ובפיהם המסר: כך אומר אחיך ישראל: אתה יודע את כל התלאה שעברה עלינו.

טו

אבותינו ירדו למצרים, וישבנו במצרים זמן רב. המצרים הרעו לנו ולאבותינו.

טז

צעקנו אל ה׳, והוא שמע את קולנו, שלח מלאך והוציא אותנו ממצרים. עכשיו אנחנו בקדש, עיר שבקצה גבולך.

יז

אנא, תן לנו לעבור בארצך. לא נעבור בשדה או בכרם ולא נשתה מים מבאר. נלך בדרך המלך ולא נסטה ימינה או שמאלה עד שנעבור את גבולך.

יח

אדום השיב לישראל: לא תעבור בארצי, אחרת אצא לקראתך בחרב.

יט

בני ישראל אמרו לו: נעלה במסילה, ואם אני והמקנה שלי נשתה ממימיך, אשלם את מחירם. זה הכול — רק אעבור ברגל.

כ

אדום אמר: לא תעבור. הוא יצא לקראת ישראל בכוח גדול וביד חזקה.

כא

אדום סירב לתת לישראל לעבור בשטחו, וישראל פנה ממנו.

כ״ב–כ״ט

מות אהרן בהר ההר

כב

בני ישראל, כל העדה, יצאו מקדש והגיעו אל הר ההר.

כג

בהר ההר, על גבול ארץ אדום, ה׳ אמר למשה ולאהרן:

כד

אהרן ייאסף אל עמו, כי הוא לא יבוא אל הארץ שנתתי לבני ישראל, מפני שמריתם את פי במי מריבה.

כה

קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעלה אותם אל הר ההר.

כו

הסר מאהרן את בגדיו והלבש אותם על אלעזר בנו. אהרן ייאסף אל עמו וימות שם.

כז

משה עשה כפי שה׳ ציווה, ושלושתם עלו אל הר ההר לעיני כל העדה.

כח

משה הסיר מאהרן את בגדיו והלביש אותם על אלעזר בנו. אהרן מת שם בראש ההר, ומשה ואלעזר ירדו מן ההר.

כט

כל העדה ראתה שאהרן מת, וכל בית ישראל בכה על אהרן שלושים יום.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 133 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא