ה׳ דיבר אל משה ואל אהרן ואמר להם:
וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃במדבר · פרק ב׳
סדר מחנות ישראל והמסע סביב אוהל מועד
הפרק מסדר את שנים עשר השבטים בארבעה מחנות סביב אוהל מועד, קובע את נשיאי השבטים ואת מספר אנשי הצבא בכל מחנה, ומגדיר את סדר יציאת המחנות למסע כשהלוויים ואוהל מועד נמצאים בתוכם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
במדבר ב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
מחנה יהודה במזרח
בני ישראל יחנו כל אחד תחת הדגל שלו, לפי הסימנים של בית אבותיו. הם יחנו מנגד, סביב לאוהל מועד.
אִ֣ישׁ עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃בצד מזרח יחנה דגל מחנה יהודה לפי צבאותיו. נשיא בני יהודה הוא נחשון בן עמינדב.
וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא שבעים וארבעה אלף ושש מאות.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃לצד מחנה יהודה יחנה שבט יששכר. נשיא בני יששכר הוא נתנאל בן צוער.
וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא חמישים וארבעה אלף וארבע מאות.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (ס)גם שבט זבולון יהיה במחנה הזה. נשיא בני זבולון הוא אליאב בן חלון.
מַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא חמישים ושבעה אלף וארבע מאות.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃בסך הכול נמנו במחנה יהודה מאה שמונים ושישה אלף וארבע מאות איש לפי צבאותיהם. המחנה הזה ייצא ראשון למסע.
כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת־אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת לְצִבְאֹתָ֑ם רִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ (ס)מחנה ראובן בדרום
בצד דרום יחנה דגל מחנה ראובן לפי צבאותיו. נשיא בני ראובן הוא אליצור בן שדיאור.
דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא ארבעים ושישה אלף וחמש מאות.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃לצד מחנה ראובן יחנה שבט שמעון. נשיא בני שמעון הוא שלומיאל בן צורישדי.
וְהַחוֹנִ֥ם עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי־שַׁדָּֽי׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא חמישים ותשעה אלף ושלוש מאות.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃גם שבט גד יהיה במחנה הזה. נשיא בני גד הוא אליסף בן רעואל.
וְמַטֵּ֖ה גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־רְעוּאֵֽל׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא ארבעים וחמישה אלף ושש מאות וחמישים.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃בסך הכול נמנו במחנה ראובן מאה חמישים ואחד אלף וארבע מאות וחמישים איש לפי צבאותיהם. המחנה הזה ייצא שני למסע.
כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃ (ס)אוהל מועד והלוויים בתוך המחנות
אוהל מועד ומחנה הלוויים ייסעו בתוך המחנות. כפי שהשבטים חונים, כך הם גם ייסעו, כל אחד במקומו לפי דגליו.
וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל־מוֹעֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל־יָד֖וֹ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (ס)מחנה אפרים במערב
בצד מערב יחנה דגל מחנה אפרים לפי צבאותיו. נשיא בני אפרים הוא אלישמע בן עמיהוד.
דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא ארבעים אלף וחמש מאות.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃לצד מחנה אפרים יחנה שבט מנשה. נשיא בני מנשה הוא גמליאל בן פדהצור.
וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא שלושים ושניים אלף ומאתיים.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃גם שבט בנימין יהיה במחנה הזה. נשיא בני בנימין הוא אבידן בן גדעוני.
וּמַטֵּ֖ה בִּנְיָמִ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא שלושים וחמישה אלף וארבע מאות.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃בסך הכול נמנו במחנה אפרים מאה ושמונה אלף ומאה איש לפי צבאותיהם. המחנה הזה ייצא שלישי למסע.
כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה אֶפְרַ֗יִם מְאַ֥ת אֶ֛לֶף וּשְׁמֹֽנַת־אֲלָפִ֥ים וּמֵאָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁלִשִׁ֖ים יִסָּֽעוּ׃ (ס)מחנה דן בצפון
בצד צפון יחנה דגל מחנה דן לפי צבאותיו. נשיא בני דן הוא אחיעזר בן עמישדי.
דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא שישים ושניים אלף ושבע מאות.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃לצד מחנה דן יחנה שבט אשר. נשיא בני אשר הוא פגעיאל בן עכרן.
וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא ארבעים ואחד אלף וחמש מאות.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃גם שבט נפתלי יהיה במחנה הזה. נשיא בני נפתלי הוא אחירע בן עינן.
וּמַטֵּ֖ה נַפְתָּלִ֑י וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃מספר אנשי צבאו שנמנו הוא חמישים ושלושה אלף וארבע מאות.
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃בסך הכול נמנו במחנה דן מאה חמישים ושבעה אלף ושש מאות איש. הם ייצאו אחרונים למסע לפי דגליהם.
כָּל־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵא֑וֹת לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (פ)סיכום המפקד וביצוע הסדר
אלה מנייני בני ישראל לפי בתי אבותיהם. בסך הכול נמנו בכל המחנות, לפי צבאותיהם, שש מאות ושלושה אלף וחמש מאות וחמישים איש.
אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃הלוויים לא נמנו בתוך בני ישראל, כפי שה׳ ציווה את משה.
וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הָתְפָּקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃בני ישראל עשו את כל מה שה׳ ציווה את משה. כך הם חנו לפי דגליהם וכך יצאו למסע, כל אחד עם משפחתו ולפי בית אבותיו.
וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
מחנה יהודה במזרח
וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
אִ֣ישׁ עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃
וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (ס)
מַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃
כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת־אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת לְצִבְאֹתָ֑ם רִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ (ס)
מחנה ראובן בדרום
דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
וְהַחוֹנִ֥ם עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי־שַׁדָּֽי׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
וְמַטֵּ֖ה גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־רְעוּאֵֽל׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃
כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃ (ס)
אוהל מועד והלוויים בתוך המחנות
וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל־מוֹעֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל־יָד֖וֹ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (ס)
מחנה אפרים במערב
דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃
וּמַטֵּ֖ה בִּנְיָמִ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃
כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה אֶפְרַ֗יִם מְאַ֥ת אֶ֛לֶף וּשְׁמֹֽנַת־אֲלָפִ֥ים וּמֵאָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁלִשִׁ֖ים יִסָּֽעוּ׃ (ס)
מחנה דן בצפון
דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃
וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
וּמַטֵּ֖ה נַפְתָּלִ֑י וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃
וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃
כָּל־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵא֑וֹת לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (פ)
סיכום המפקד וביצוע הסדר
אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃
וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הָתְפָּקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק קובע את צורת המחנה של בני ישראל סביב אוהל מועד ואת סדר המסע. שנים עשר השבטים מחולקים לארבעה מחנות גדולים, שלושה שבטים בכל מחנה, ולכל מחנה צד קבוע, מנהיג וסדר יציאה.
המחנה סביב אוהל מועד
בני ישראל מצווים לחנות לפי דגליהם ולפי בתי אבותיהם, סביב אוהל מועד ומנגד לו. כך נוצר סדר קבוע שבו אוהל מועד נמצא בתוך מערך המחנות והשבטים ערוכים סביבו.
מחנה יהודה במזרח
במזרח חונה מחנה יהודה, ובו יהודה, יששכר וזבולון. נשיאיהם הם נחשון בן עמינדב, נתנאל בן צוער ואליאב בן חלון. בסך הכול מונה המחנה מאה שמונים ושישה אלף וארבע מאות איש, והוא יוצא ראשון למסע.
מחנה ראובן בדרום
בדרום חונה מחנה ראובן, ובו ראובן, שמעון וגד. נשיאיהם הם אליצור בן שדיאור, שלומיאל בן צורישדי ואליסף בן רעואל. מספר אנשי המחנה הוא מאה חמישים ואחד אלף וארבע מאות וחמישים, והוא יוצא שני.
אוהל מועד במרכז סדר המסע
אוהל מועד ומחנה הלוויים נוסעים בתוך המחנות. סדר התנועה מתאים לסדר החניה: כל קבוצה נשארת במקומה היחסי ונעה לפי דגלה.
מחנה אפרים במערב
במערב חונה מחנה אפרים, ובו אפרים, מנשה ובנימין. נשיאיהם הם אלישמע בן עמיהוד, גמליאל בן פדהצור ואבידן בן גדעוני. המחנה מונה מאה ושמונה אלף ומאה איש ויוצא שלישי.
מחנה דן בצפון
בצפון חונה מחנה דן, ובו דן, אשר ונפתלי. נשיאיהם הם אחיעזר בן עמישדי, פגעיאל בן עכרן ואחירע בן עינן. המחנה מונה מאה חמישים ושבעה אלף ושש מאות איש והוא יוצא אחרון.
המספר הכולל והביצוע
סך כל אנשי המחנות שנמנו הוא שש מאות ושלושה אלף וחמש מאות וחמישים. הלוויים אינם נכללים במניין הזה. בני ישראל מקיימים את הציווי וחונים ונוסעים לפי דגליהם, משפחותיהם ובתי אבותיהם.
הפרק מציג מחנה מסודר בארבעה כיוונים סביב אוהל מועד וקובע שגם בזמן המסע נשמר המבנה היחסי של המחנות, עם סדר יציאה קבוע והלוויים במערך הפנימי.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
במדבר רבה קושר את קדימות יהודה לסדר המסעות
״דַּיִּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת״
במדבר רבה דן בפרשת קורבנות הנשיאים שבפרק ז׳ ומספר בדרך מדרשית שראובן ערער על כך שיהודה כבר הקדים אותו בסדר המסעות. משה משיב שם שסדר ההקרבה והמסע נקבע על פי ציווי אלוהי. כך משתמש המדרש בסדר המחנות של פרקנו כרקע לדיון אחר. :contentReference[oaicite:0]{index=0} המקור אינו פירוש ישיר לכל פסוקים א׳–ט׳. הקשר הברור הוא לעובדה שמחנה יהודה נקבע במזרח ונוסע ראשון. שאר הפרטים במדרש על הוויכוח עם ראובן ועל קורבנות הנשיאים הם דרשת חז״ל ואינם חלק מן המסופר בפרק ב׳.
במדבר רבה י״ג:ט״ו ↗חז״ל משתמשים במיקום המחנות להסבר על שכנות
״דִּגְלוֹ שֶׁל רְאוּבֵן סָמוּךְ לָהֶם״
במדבר רבה עוסק במחלוקת קורח ומסביר בדרך מדרשית את הקרבה בין משפחות קהת לבין מחנה ראובן. הוא מצטט את העובדה שמחנה ראובן נמצא בדרום, ובונה עליה רעיון של השפעת שכנות. בהמשך הוא מציב מול זאת את מחנה יהודה שבמזרח ואת הקרבה למשה ולאהרן. בפשט פסוק י׳ נאמר רק שמחנה ראובן חונה בדרום ושאליצור בן שדיאור הוא נשיאו. הפרק אינו מסביר כאן תוצאות חברתיות של הקרבה בין מחנות. הקישור לקורח, דתן ואבירם הוא פירוש מדרשי של חז״ל.
במדבר רבה י״ח:ה׳ ↗הפסיקתא מדגישה את ארבעת הדגלים והמרכז
״עשאם משה ארבעה דגלים והשכינה באמצעם״
פסיקתא רבתי מדמה את ישראל לאגוז המחולק לארבעה חלקים, ומקשרת את המשל לארבעת הדגלים במדבר. היא מצטטת את פסוק י״ז, שבו מחנה הלוויים ואוהל מועד נמצאים בתוך המחנות, ומתארת זאת בלשון מדרשית כארבעה דגלים והשכינה באמצע. בפשט הפרק יש ארבעה מחנות: יהודה במזרח, ראובן בדרום, אפרים במערב ודן בצפון. אוהל מועד ומחנה הלוויים נוסעים בתוכם. הלשון על האגוז ועל השכינה היא דרשת חז״ל שממחישה את המבנה, ולא תיאור נוסף שנאמר בפסוק עצמו.
פסיקתא רבתי י״א:א׳ ↗בעקבות המפרשים
רש״י מפרט כיצד מחנה יהודה יוצא ראשון
״וְנוֹסֵעַ מַחֲנֵה יְהוּדָה תְחִלָּה״
רש״י מפרש את המילים "ראשונה יסעו" ומוסיף פרטים על תחילת המסע: הסתלקות הענן, תקיעת הכוהנים בחצוצרות, ויציאת מחנה יהודה ראשון. הוא גם מתאר את המבנה הכולל בזמן ההליכה: יהודה במזרח, ראובן בדרום, אפרים במערב ודן בצפון, כשהלוויים והעגלות באמצע. חלק מן הפרטים האלה מבוססים על מקומות אחרים בתורה ולא נאמרים בפסוק ט׳ עצמו. בפשט הפרק כאן נקבע רק שמחנה יהודה נוסע ראשון, ובהמשך נקבע שאוהל מועד ומחנה הלוויים נוסעים בתוך המחנות.
רש״י על במדבר 2:9:1 ↗רש״י מסביר את המילה "ועליו"
״כְּתַרְגּוּמוֹ "וְדִסְמִיכִין עֲלוֹהִי"״
רש״י מסביר את המילה "ועליו" בפסוק כ׳ לפי התרגום: הכוונה היא לשבט הסמוך למחנה אפרים. כלומר, מנשה אינו מתואר כמי שנמצא מעל אפרים במובן פיזי, אלא כשבט שחונה לצידו בתוך אותה קבוצת מחנה. זהו פירוש לשוני קצר שמתאים למבנה החוזר בפרק. בכל אחד מארבעת המחנות יש שבט מוביל ושני שבטים החונים לצידו. לכן בתרגום המודרני "ועליו מטה מנשה" נמסר באופן טבעי כ"לצד מחנה אפרים יחנה שבט מנשה".
רש״י על במדבר 2:20:1 ↗הרמב״ן: המספרים הם נתוני המפקד שכבר נערך
״כִּי לֹא מְנָאוּם עַתָּה פַּעַם אַחֶרֶת״
הרמב״ן מסביר שהמספרים המופיעים בפרק אינם תוצאה של מפקד חדש. לדעתו, הם ממשיכים את נתוני המפקד שכבר נמסרו בפרק הקודם, וכאן הם מובאים כדי לחלק את העם למחנות ולצבאות. הוא מוסיף שמספרי השבטים נשארו זהים בתקופה שבין המפקד לבין סידור המחנות. הרמב״ן אף רואה בכך דבר פלא ומחשב תקופה של עשרים יום שבה, לפי פירושו, לא חסר איש מן הנמנים. החישוב וההגדרה כנס הם פירושו של הרמב״ן. בפשט פרק ב׳ פשוט חוזרים המספרים לצד מיקום כל שבט וסדר המסע.
רמב״ן על במדבר 2:4:1 ↗אבן עזרא מעיר על יציבות מספר הנמנים
״כאשר היו ביום שהתפקדו והנה בעשרים יום לא מת אחד מהם״
אבן עזרא קורא את פסוק ל״ב כהמשך ישיר למפקד של הפרק הקודם. הוא מציין שהמספר הכולל כאן זהה למספר שנמסר שם, ומבין מכך שבמשך עשרים הימים שבין המפקד לבין הסדר המתואר כאן לא מת איש מן הנמנים. כמו אצל הרמב״ן, הקביעה על עשרים הימים ועל הפלא שבכך היא מסקנה פרשנית, ולא פרט שנאמר במפורש בפרק. בפשט פסוק ל״ב מסכם את מספר אנשי ארבעת המחנות: שש מאות ושלושה אלף וחמש מאות וחמישים.
אבן עזרא על במדבר 2:32:1 ↗