תורה›במדבר›פרק טו׳

במדבר · פרק טו׳

נסכי הקרבנות, חלה, שגגה, המקושש וציצית

הפרק קובע את המנחות והנסכים המצטרפים לקרבנות בארץ, מחייב הפרשת חלה, מבחין בין חטא בשגגה למעשה ביד רמה, מתאר את דינו של איש שקושש עצים בשבת, ומסיים במצוות הציצית שנועדה להזכיר את מצוות ה׳.

41 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

במדבר טו׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–ט״ז

מנחות ונסכים עם הקרבנות

א

ה׳ דיבר אל משה ואמר לו:

ב

דבר אל בני ישראל ואמור להם: כאשר תבואו אל הארץ שבה תשבו, הארץ שאני נותן לכם,

ג

ותקריבו לה׳ קרבן אש מן הבקר או מן הצאן, עולה או זבח, לקיום נדר, כנדבה או במועדיכם, לריח ניחוח לה׳,

ד

המקריב את קרבנו לה׳ יביא גם מנחה: עישרון סולת מעורב ברביעית ההין שמן.

על המילים

עישרון והין הם מידות עתיקות; אין כאן המרה לערכים מודרניים.

ה

עם כל כבש תביא גם רביעית ההין יין לנסך, עם העולה או הזבח.

ו

עם איל תעשה מנחה של שני עשרונים סולת, מעורבבת בשלישית ההין שמן.

ז

ולנסך תקריב שלישית ההין יין, לריח ניחוח לה׳.

ח

כאשר תקריב בן בקר לעולה או לזבח, לקיום נדר או כשלמים לה׳,

ט

תקריב עם בן הבקר מנחה של שלושה עשרונים סולת, מעורבבת בחצי ההין שמן.

י

ולנסך תקריב חצי ההין יין, יחד עם קרבן האש לריח ניחוח לה׳.

יא

כך יש לעשות לכל שור, לכל איל, ולכל שה מן הכבשים או מן העיזים.

יב

לפי מספר בעלי החיים שתקריבו, כך תעשו לכל אחד מהם.

יג

כל אזרח יעשה כך כאשר הוא מקריב קרבן אש לריח ניחוח לה׳.

יד

אם גר יגור איתכם, עכשיו או בדורות הבאים, ויקריב קרבן אש לריח ניחוח לה׳, הוא יעשה כפי שאתם עושים.

טו

לקהל כולו תהיה חוקה אחת, לכם ולגר שחי איתכם. זו תהיה חוקת עולם לדורותיכם: אתם והגר תהיו שווים בעניין הזה לפני ה׳.

טז

תורה אחת ומשפט אחד יהיו לכם ולגר שחי איתכם.

י״ז–כ״א

הפרשת חלה מן העיסה

יז

ה׳ דיבר אל משה ואמר לו:

יח

דבר אל בני ישראל ואמור להם: כאשר תבואו אל הארץ שאני מביא אתכם אליה,

יט

כאשר תאכלו מלחם הארץ, תפרישו תרומה לה׳.

כ

מן הראשית של העיסות שלכם תפרישו חלה כתרומה. תפרישו אותה כפי שמפרישים תרומה מן הגורן.

על המילים

כאן "חלה" היא החלק שמופרש מן העיסה.

כא

מן הראשית של העיסות שלכם תיתנו תרומה לה׳ לדורותיכם.

כ״ב–ל״א

שגגה ומעשה ביד רמה

כב

אם תשגו ולא תקיימו את כל המצוות האלה שה׳ דיבר אל משה,

על המילים

היקף השגגה המתוארת כאן נדון בפרשנות.

כג

כל מה שה׳ ציווה אתכם באמצעות משה, מן היום שבו ה׳ ציווה והלאה לדורותיכם,

כד

אם הדבר נעשה בשגגה ונעלם מעיני העדה, כל העדה תקריב פר בן בקר אחד לעולה לריח ניחוח לה׳, עם מנחתו ונסכו לפי הדין, וגם שעיר עיזים אחד לחטאת.

כה

הכוהן יכפר על כל עדת בני ישראל וייסלח להם, כי זו הייתה שגגה, והם הביאו לפני ה׳ את קרבן האש שלהם ואת קרבן החטאת על שגגתם.

כו

ייסלח לכל עדת בני ישראל ולגר שחי בתוכם, כי השגגה נגעה לכל העם.

כז

אם אדם יחטא בשגגה, הוא יקריב עז בת שנתה לחטאת.

כח

הכוהן יכפר לפני ה׳ על האדם שחטא בשגגה, כדי לכפר עליו, וייסלח לו.

כט

לאזרח מבני ישראל ולגר שחי בתוכם תהיה אותה תורה למי שעושה דבר בשגגה.

ל

אבל אדם שעושה את הדבר ביד רמה, בין שהוא אזרח ובין שהוא גר, מגדף את ה׳, והאדם הזה ייכרת מקרב עמו.

על המילים

הביטוי "ביד רמה" מתאר כאן מעשה מכוון ומתריס, בניגוד לשגגה.

לא

מפני שהוא ביזה את דבר ה׳ והפר את מצוותו, אותו אדם ייכרת; עוונו עליו.

ל״ב–ל״ו

האיש שמקושש עצים בשבת

לב

כאשר בני ישראל היו במדבר, הם מצאו איש מקושש עצים ביום השבת.

לג

מי שמצאו אותו מקושש עצים הביאו אותו אל משה, אל אהרן ואל כל העדה.

לד

הם השאירו אותו במשמר, כי עדיין לא נקבע במפורש מה צריך לעשות לו.

לה

ה׳ אמר למשה: האיש יומת. כל העדה תרגום אותו באבנים מחוץ למחנה.

לו

כל העדה הוציאה אותו אל מחוץ למחנה, רגמה אותו באבנים והוא מת, כפי שה׳ ציווה את משה.

ל״ז–מ״א

ציצית וזכירת המצוות

לז

ה׳ אמר למשה:

לח

דבר אל בני ישראל ואמור להם שיעשו להם ציצית על כנפות בגדיהם לדורותיהם, ועל ציצית הכנף יתנו פתיל תכלת.

לט

הציצית תהיה לכם לסימן: כשתראו אותה, תזכרו את כל מצוות ה׳ ותעשו אותן, ולא תלכו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שאתם נמשכים אחריהם.

מ

כך תזכרו ותעשו את כל מצוותיי, ותהיו קדושים לאלוהיכם.

מא

אני ה׳ אלוהיכם, שהוצאתי אתכם מארץ מצרים כדי להיות לכם לאלוהים. אני ה׳ אלוהיכם.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 128 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא