ה׳ דיבר אל משה במדבר סיני, באוהל מועד, ביום הראשון של החודש השני, בשנה השנייה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ואמר לו:
וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֧ה אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃במדבר · פרק א׳
מפקד שבטי ישראל ותפקיד הלוויים
הפרק פותח במפקד הגברים בני עשרים ומעלה היוצאים לצבא, מפרט את מספר הנמנים בכל שבט ואת הסכום הכולל, ומייחד את שבט לוי לשמירה, נשיאה ושירות במשכן.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
במדבר א׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הציווי על המפקד וראשי השבטים
מנו את כל עדת בני ישראל לפי משפחותיהם ולפי בתי אבותיהם, ברישום שמי של כל זכר, אדם אחר אדם.
שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כָּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃את כל הגברים בישראל מגיל עשרים ומעלה שיוצאים לצבא, אתה ואהרן תמנו לפי קבוצות צבאם.
מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃לצדכם יהיה נציג אחד מכל שבט, והוא יהיה ראש בית האבות של שבטו.
וְאִתְּכֶ֣ם יִהְי֔וּ אִ֥ישׁ אִ֖ישׁ לַמַּטֶּ֑ה אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הֽוּא׃ואלה שמות האנשים שיעמדו איתכם: לשבט ראובן, אליצור בן שדיאור.
וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַֽעַמְד֖וּ אִתְּכֶ֑ם לִרְאוּבֵ֕ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃לשבט שמעון, שלומיאל בן צורישדי.
לְשִׁמְע֕וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃לשבט יהודה, נחשון בן עמינדב.
לִֽיהוּדָ֕ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃לשבט יששכר, נתנאל בן צוער.
לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃לשבט זבולון, אליאב בן חלון.
לִזְבוּלֻ֕ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃לבני יוסף: לשבט אפרים, אלישמע בן עמיהוד; ולשבט מנשה, גמליאל בן פדהצור.
לִבְנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לְאֶפְרַ֕יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיה֑וּד לִמְנַשֶּׁ֕ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃לשבט בנימין, אבידן בן גדעוני.
לְבִ֨נְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃לשבט דן, אחיעזר בן עמישדי.
לְדָ֕ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃לשבט אשר, פגעיאל בן עכרן.
לְאָשֵׁ֕ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃לשבט גד, אליסף בן דעואל.
לְגָ֕ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃לשבט נפתלי, אחירע בן עינן.
לְנַ֨פְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃אלה האנשים שנקראו לייצג את העדה, נשיאי שבטי אבותיהם וראשי הקבוצות הגדולות בישראל.
אֵ֚לֶּה קריאי [קְרוּאֵ֣י] הָעֵדָ֔ה נְשִׂיאֵ֖י מַטּ֣וֹת אֲבוֹתָ֑ם רָאשֵׁ֛י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃על המילים
במקור נשמרים הכתיב "קריאי" והקרי "קְרוּאֵי".
משה ואהרן לקחו איתם את האנשים האלה שנבחרו בשמותיהם.
וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן אֵ֚ת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמֽוֹת׃הם כינסו את כל העדה ביום הראשון של החודש השני. בני ישראל נרשמו לפי משפחותיהם ולפי בתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, אדם אחר אדם.
וְאֵ֨ת כָּל־הָעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃כפי שה׳ ציווה את משה, כך הוא מנה אותם במדבר סיני.
כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ (פ)מספר הנמנים בכל שבט
בני ראובן, בכור ישראל, נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, כל זכר מגיל עשרים ומעלה שיוצא לצבא.
וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט ראובן היה ארבעים ושישה אלף וחמש מאות.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (פ)בני שמעון נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, כל זכר מגיל עשרים ומעלה שיוצא לצבא.
לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם פְּקֻדָ֗יו בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט שמעון היה חמישים ותשעה אלף ושלוש מאות.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (פ)בני גד נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, כל מי שיוצא לצבא.
לִבְנֵ֣י גָ֔ד תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט גד היה ארבעים וחמישה אלף ושש מאות וחמישים.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה גָ֑ד חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ (פ)בני יהודה נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, כל מי שיוצא לצבא.
לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט יהודה היה שבעים וארבעה אלף ושש מאות.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (פ)בני יששכר נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, כל מי שיוצא לצבא.
לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט יששכר היה חמישים וארבעה אלף וארבע מאות.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (פ)בני זבולון נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, כל מי שיוצא לצבא.
לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט זבולון היה חמישים ושבעה אלף וארבע מאות.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֑ן שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (פ)מבני יוסף, בני אפרים נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, כל מי שיוצא לצבא.
לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט אפרים היה ארבעים אלף וחמש מאות.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֶפְרָ֑יִם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (פ)בני מנשה נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, כל מי שיוצא לצבא.
לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט מנשה היה שלושים ושניים אלף ומאתיים.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ (פ)בני בנימין נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, כל מי שיוצא לצבא.
לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט בנימין היה שלושים וחמישה אלף וארבע מאות.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֑ן חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (פ)בני דן נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, כל מי שיוצא לצבא.
לִבְנֵ֣י דָ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט דן היה שישים ושניים אלף ושבע מאות.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה דָ֑ן שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ (פ)בני אשר נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, כל מי שיוצא לצבא.
לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט אשר היה ארבעים ואחד אלף וחמש מאות.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (פ)בני נפתלי נרשמו לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, כל מי שיוצא לצבא.
בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃מספר הנמנים בשבט נפתלי היה חמישים ושלושה אלף וארבע מאות.
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֑י שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (פ)סיכום המפקד והוצאת הלוויים מן הספירה
אלה האנשים שנמנו בידי משה, אהרן ושנים עשר נשיאי ישראל, נציג אחד לכל בית אבות.
אֵ֣לֶּה הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ וּנְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אִ֑ישׁ אִישׁ־אֶחָ֥ד לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הָיֽוּ׃כל הנמנים מבני ישראל, לפי בתי אבותיהם, היו בני עשרים ומעלה, כל מי שיוצא לצבא בישראל.
וַיִּֽהְי֛וּ כָּל־פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃המספר הכולל של הנמנים היה שש מאות ושלושה אלף וחמש מאות וחמישים.
וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־הַפְּקֻדִ֔ים שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃בני שבט לוי לא נמנו יחד עם שאר השבטים במפקד הזה.
וְהַלְוִיִּ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֑ם לֹ֥א הָתְפָּקְד֖וּ בְּתוֹכָֽם׃ (פ)תפקיד הלוויים סביב המשכן
ה׳ דיבר אל משה ואמר לו:
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃את שבט לוי אל תמנה במפקד הזה, ואל תכלול את מספרם בתוך מניין בני ישראל.
אַ֣ךְ אֶת־מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃הפקד את הלוויים על משכן העדות, על כל כליו ועל כל מה ששייך לו. הם יישאו את המשכן ואת כל כליו, ישרתו אותו ויחנו סביבו.
וְאַתָּ֡ה הַפְקֵ֣ד אֶת־הַלְוִיִּם֩ עַל־מִשְׁכַּ֨ן הָעֵדֻ֜ת וְעַ֣ל כָּל־כֵּלָיו֮ וְעַ֣ל כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֒ הֵ֜מָּה יִשְׂא֤וּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְהֵ֖ם יְשָׁרְתֻ֑הוּ וְסָבִ֥יב לַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃כאשר המשכן ייסע, הלוויים יפרקו אותו; וכאשר המשכן יחנה, הלוויים יקימו אותו. אדם זר שיתקרב יומת.
וּבִנְסֹ֣עַ הַמִּשְׁכָּ֗ן יוֹרִ֤ידוּ אֹתוֹ֙ הַלְוִיִּ֔ם וּבַחֲנֹת֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן יָקִ֥ימוּ אֹת֖וֹ הַלְוִיִּ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃על המילים
"זר" כאן הוא מי שאינו מן המופקדים על העבודה המתוארת.
בני ישראל יחנו כל אחד במחנה שלו ותחת הדגל שלו, לפי קבוצות צבאם.
וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם׃הלוויים יחנו סביב משכן העדות, כדי שלא יהיה קצף על עדת בני ישראל. הלוויים ישמרו את משמרת משכן העדות.
וְהַלְוִיִּ֞ם יַחֲנ֤וּ סָבִיב֙ לְמִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה קֶ֔צֶף עַל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֽוּת׃בני ישראל עשו את כל מה שה׳ ציווה את משה; כך הם עשו.
וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הציווי על המפקד וראשי השבטים
וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֧ה אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃
שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כָּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃
וְאִתְּכֶ֣ם יִהְי֔וּ אִ֥ישׁ אִ֖ישׁ לַמַּטֶּ֑ה אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הֽוּא׃
וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַֽעַמְד֖וּ אִתְּכֶ֑ם לִרְאוּבֵ֕ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃
לְשִׁמְע֕וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃
לִֽיהוּדָ֕ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃
לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃
לִזְבוּלֻ֕ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃
לִבְנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לְאֶפְרַ֕יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיה֑וּד לִמְנַשֶּׁ֕ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃
לְבִ֨נְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃
לְדָ֕ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃
לְאָשֵׁ֕ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃
לְגָ֕ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃
לְנַ֨פְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃
אֵ֚לֶּה קריאי [קְרוּאֵ֣י] הָעֵדָ֔ה נְשִׂיאֵ֖י מַטּ֣וֹת אֲבוֹתָ֑ם רָאשֵׁ֛י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃
וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן אֵ֚ת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמֽוֹת׃
וְאֵ֨ת כָּל־הָעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ (פ)
מספר הנמנים בכל שבט
וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (פ)
לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם פְּקֻדָ֗יו בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (פ)
לִבְנֵ֣י גָ֔ד תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה גָ֑ד חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ (פ)
לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (פ)
לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (פ)
לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֑ן שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (פ)
לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֶפְרָ֑יִם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (פ)
לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ (פ)
לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֑ן חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (פ)
לִבְנֵ֣י דָ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה דָ֑ן שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ (פ)
לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (פ)
בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֑י שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (פ)
סיכום המפקד והוצאת הלוויים מן הספירה
אֵ֣לֶּה הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ וּנְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אִ֑ישׁ אִישׁ־אֶחָ֥ד לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הָיֽוּ׃
וַיִּֽהְי֛וּ כָּל־פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־הַפְּקֻדִ֔ים שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃
וְהַלְוִיִּ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֑ם לֹ֥א הָתְפָּקְד֖וּ בְּתוֹכָֽם׃ (פ)
תפקיד הלוויים סביב המשכן
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
אַ֣ךְ אֶת־מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאַתָּ֡ה הַפְקֵ֣ד אֶת־הַלְוִיִּם֩ עַל־מִשְׁכַּ֨ן הָעֵדֻ֜ת וְעַ֣ל כָּל־כֵּלָיו֮ וְעַ֣ל כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֒ הֵ֜מָּה יִשְׂא֤וּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְהֵ֖ם יְשָׁרְתֻ֑הוּ וְסָבִ֥יב לַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃
וּבִנְסֹ֣עַ הַמִּשְׁכָּ֗ן יוֹרִ֤ידוּ אֹתוֹ֙ הַלְוִיִּ֔ם וּבַחֲנֹת֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן יָקִ֥ימוּ אֹת֖וֹ הַלְוִיִּ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃
וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם׃
וְהַלְוִיִּ֞ם יַחֲנ֤וּ סָבִיב֙ לְמִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה קֶ֔צֶף עַל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֽוּת׃
וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק פותח בציווי לערוך מפקד מסודר של בני ישראל במדבר סיני. המפקד כולל את הגברים בני עשרים ומעלה היוצאים לצבא, מסודרים לפי שבט, משפחה ובית אב, ובסיומו נקבע לשבט לוי תפקיד נפרד סביב המשכן.
הציווי על המפקד
ה׳ מצווה את משה ואהרן למנות את בני ישראל לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם. המפקד כולל את כל הזכרים בני עשרים ומעלה היוצאים לצבא. נציג אחד מכל שבט נבחר לעמוד לצד משה ואהרן.
שנים עשר נשיאי השבטים
הפרק מונה בשמותיהם את נציגי השבטים: אליצור לראובן, שלומיאל לשמעון, נחשון ליהודה, נתנאל ליששכר, אליאב לזבולון, אלישמע לאפרים, גמליאל למנשה, אבידן לבנימין, אחיעזר לדן, פגעיאל לאשר, אליסף לגד ואחירע לנפתלי.
כינוס העדה ורישום היחס
משה ואהרן לוקחים איתם את הנשיאים ומכנסים את העדה ביום הראשון של החודש השני. בני ישראל נרשמים לפי משפחותיהם ובתי אבותיהם, בשמותיהם, מגיל עשרים ומעלה, והמפקד נערך במדבר סיני כפי שציווה ה׳.
מספרי השבטים
הפרק מפרט את מספר הנמנים בכל שבט: ראובן ארבעים ושישה אלף וחמש מאות; שמעון חמישים ותשעה אלף ושלוש מאות; גד ארבעים וחמישה אלף ושש מאות וחמישים; יהודה שבעים וארבעה אלף ושש מאות; יששכר חמישים וארבעה אלף וארבע מאות; זבולון חמישים ושבעה אלף וארבע מאות.
אפרים, מנשה ושאר השבטים
אפרים מונה ארבעים אלף וחמש מאות; מנשה שלושים ושניים אלף ומאתיים; בנימין שלושים וחמישה אלף וארבע מאות; דן שישים ושניים אלף ושבע מאות; אשר ארבעים ואחד אלף וחמש מאות; ונפתלי חמישים ושלושה אלף וארבע מאות.
המספר הכולל
המפקד נערך בידי משה, אהרן ושנים עשר נשיאי ישראל. בסך הכול נמנו שש מאות ושלושה אלף וחמש מאות וחמישים גברים בני עשרים ומעלה היוצאים לצבא. הלוויים לא נכללו במניין הזה.
תפקיד הלוויים
ה׳ מצווה שלא למנות את שבט לוי עם שאר ישראל. הלוויים מופקדים על משכן העדות, כליו וכל השייך לו. הם נושאים אותו, מפרקים ומקימים אותו בעת המסעות, משרתים בו וחונים סביבו, בעוד שאר בני ישראל חונים לפי מחנותיהם ודגליהם.
הפרק יוצר סדר מפורט של העם לפי שבטים, משפחות ומסגרת צבאית, ובו בזמן מפריד את הלוויים מן המפקד הכללי ומטיל עליהם את האחריות הישירה למשכן העדות.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
במדבר רבה מדגיש את התאריך המדויק של המפקד
״מִי שֶׁהוּא בָּא לְגַדֵּל יִשְׂרָאֵל, מְפַרְסֵם אֵי זֶה יוֹם, אֵי זֶה מָקוֹם, אֵי זֶה חֹדֶשׁ״
במדבר רבה פותח בפסוק הראשון של הספר ומעמיד את הפירוט המדויק של הזמן והמקום כחלק מדרשה על חשיבותם של ישראל. המדרש משווה בין תיאורים שבהם אירועים שליליים אינם מקבלים תאריך מפורט לבין המפקד כאן, שבו נמסרים המקום, החודש, היום והשנה. :contentReference[oaicite:0]{index=0} זהו פירוש מדרשי של חז״ל למשמעות הפירוט הכרונולוגי. בפשט הפסוק, הנתונים פשוט קובעים מתי והיכן נאמר הציווי: במדבר סיני, באוהל מועד, ביום הראשון של החודש השני ובשנה השנייה לצאת ישראל ממצרים.
במדבר רבה א׳:א׳ ↗המקור שסופק אינו מפרש את מפקד ישראל
״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא״
במדבר רבה י׳:א׳, כפי שסופק כאן, פותח בכלל בפסוק מפרשת הנזיר שבפרק ו׳ וממשיך בדרשה ארוכה על בריאת העולם, תשובה, תוכחה, אמונה ומתן תורה. הקטע המצורף אינו עוסק במילים "שאו את ראש כל עדת בני ישראל" ואינו מסביר את שיטת המפקד שבפסוק ב׳. לכן הקשר בין המקור הזה לפסוק ב׳ מוגבל מאוד. אין להשתמש בדרשה כדי להוסיף משמעות למפקד שאינה נמצאת בפרק. בפשט, משה ואהרן מצווים למנות את בני ישראל לפי משפחות, בתי אבות ושמות, וכל זכר נספר לגולגולת.
במדבר רבה י׳:א׳ ↗חז״ל קושרים את משה, אהרן וראשי השבטים למפקד
״זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁנֵים עָשָׂר רָאשֵׁי שְׁבָטִים״
דברים רבה מביא משל על פיקדון ומפרש את פסוקים ג׳–ד׳ כחלק מקיום הבטחות ה׳ לישראל. בתוך הדרשה הוא מצביע על משה, אהרן ושנים עשר ראשי השבטים כמי שעומדים יחד לביצוע המפקד, ומצטט את הציווי "תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן" ואת הדרישה שנציג מכל מטה יהיה איתם. זהו רובד מדרשי רחב על נאמנות ה׳ והברית. בפשט הפרק, תפקידם של משה, אהרן וראשי השבטים מעשי וברור: הם מנהלים יחד את המפקד של הגברים בני עשרים ומעלה היוצאים לצבא.
דברים רבה ג׳:ג׳ ↗בעקבות המפרשים
רש״י מסביר מי הם קרואי העדה
״הַנִּקְרָאִים לְכָל דְּבַר חֲשִׁיבוּת שֶׁבָּעֵדָה״
רש״י מפרש את הביטוי "קרואי העדה" שבפסוק ט״ז כאנשים שנקראים לכל עניין חשוב של העדה. לפי פירושו, אין הכוונה רק לכך ששמותיהם הוקראו באותו רגע, אלא למעמד ציבורי קבוע של אנשים שנקראים לעסוק בעניינים מרכזיים. בפשט הפסוק הם מזוהים גם כנשיאי מטות אבותיהם וכראשי אלפי ישראל. רש״י מחדד את משמעות התואר "קרואי העדה", אבל התרגום המודרני נשאר קרוב ללשון הפרק ומציג אותם כנציגים שנקראו לייצג את העדה.
רש״י על במדבר 1:16:1 ↗רש״י נותן טעמים מדרשיים למניין הנפרד של לוי
״כְּדַאי הוּא לִגְיוֹן שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת נִמְנֶה לְבַדּוֹ״
רש״י מסביר את הציווי שלא למנות את שבט לוי עם שאר ישראל בעזרת שני טעמים מדרשיים. הראשון מתאר את הלוויים כ"לגיון של מלך" שנמנה בנפרד. השני קושר את ההפרדה לאירועים עתידיים ולמסורת על כך שהלוויים לא השתתפו בחטא העגל. הטעמים האלה אינם נאמרים בפסוק מ״ט עצמו, ולכן אינם חלק מן הפשט של הפרק. בפרק נאמר רק שלא לכלול את לוי במפקד הכללי, ומיד אחר כך נמסר תפקידו המיוחד של השבט במשכן: נשיאה, שירות, הקמה, פירוק ושמירה.
רש״י על במדבר 1:49:1 ↗הרמב״ן מסביר מדוע אפרים קודם למנשה
״הִקְדִּים אֶפְרַיִם לְמְנַשֶּׁה וְיִחֵס יוֹסֵף עָלָיו״
הרמב״ן מתעכב על כך שבפסוק ל״ב בני יוסף מוצגים תחילה דרך אפרים ורק אחר כך דרך מנשה. הוא קושר את הקדמת אפרים לברכת יעקב ולמעמדו בסדר הדגלים, ומציין גם שבמפקד הזה מספר בני אפרים גדול ממספר בני מנשה. בהמשך הוא משווה לסדרים אחרים בספר במדבר ואף מציע בדרך אגדה הסבר נוסף למקומות שבהם שם יוסף נקשר דווקא למנשה. אלה הסברים פרשניים מאוחרים. בפשט הפרק עצמו פשוט נמנים תחילה אפרים, שמספרו ארבעים אלף וחמש מאות, ואחריו מנשה, שמספרו שלושים ושניים אלף ומאתיים.
רמב״ן על במדבר 1:32:1 ↗אבן עזרא מבהיר מי נכלל בסכום הכולל
״שלא נפקדו רק מי שהוא מבן עשרים שנה״
אבן עזרא מסביר שהמילים "ויהיו כל פקודי בני ישראל" בפסוק מ״ה אינן מתייחסות לכלל האוכלוסייה בלי הבחנה. הסכום הכולל שייך לאותה קבוצה שהוגדרה מתחילת המפקד: בני עשרים ומעלה שנכללו בספירה. הערתו מתאימה להמשך הישיר של הפסוק, שמזכיר במפורש "מבן עשרים שנה ומעלה" ו"כל יוצא צבא בישראל". לכן גם בסיכום הפרק חשוב שלא לתאר את שש מאות ושלושה אלף וחמש מאות וחמישים כמספרם הכולל של כל בני ישראל, אלא כמספר הנמנים בקבוצת המפקד.
אבן עזרא על במדבר 1:45:1 ↗