כתובים›נחמיה›פרק ח׳

נחמיה · פרק ח׳

קריאת התורה והחגיגה בסוכות

העם מתאסף לשמוע את התורה, מפרשים את המצוות ומתחיל לחגוג את חג הסוכות בהתאם למצווה.

18 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

נחמיה ח׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

קריאת התורה ביום הראשון של החודש השביעי

א

כל העם התאספו יחד ברחוב שליד שער המים, ואמרו לעזרא הסופר להביא את ספר תורת משה, שwhich הַשֵּׁם ציווה את ישראל.

ב

עזרא הכהן הביא את התורה לפני הקהל, מכל הגברים ועד הנשים, וכל מי שמבין לשמוע, ביום הראשון של החודש השביעי.

ג

הוא קרא בתורה מול הרחוב שליד שער המים, מהבוקר ועד אמצע היום, בפני הגברים, הנשים והמבינים, כשכל אוזני העם נטו אל ספר התורה.

ד

עזרא הסופר עמד על עמוד עץ שעשו עבור התורה. לצד ימינו עמדו מתתיה, שמע, עניה, אוריה, חילקיה ומעשיה. מצדו השמאלי עמדו פדיה, מישאל, מלכיה, חשים, חשבדנה, זכריה ומשולם.

ה–ח

קריאת התורה בפני העם

ה

עזרא פתח את הספר מול כל העם, כי כולם עמדו מעל הספר. ברגע שהוא פתח אותו, כל העם עמד.

ו

עזרא בירך את ה' אלוקים גדול. כל העם ענה "אמן, אמן" כשהם מרימים את הידיים, וכולם השתחוו לפני ה' עם פניהם אל האדמה.

ז

ישוע ובניו, שרבי יה, ימין, עקוב, שבתי, הודיה, מעשיה, קליטה, עזרייה, יזובד, חנן, פלאיה, והלוויים, הסבירו לעם את התורה, בזמן שהעם עמד במקום.

ח

הם קראו בספר בתורת אלוהים בצורה ברורה, עם פירוש והבנה של המילים.

ט–יב

שמחת התורה בעם

ט

נחמיה, הַתִּרְשָׁתָא, ועזרא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר, וגם הַלְוִיִּם שמסבירו את התורה לכל העם, אמרו: היום קדוש לה' אלוהיכם, אל תתעצבו ואל תבכו. כל העם בכה כששמע את דברי התורה.

על המילים

תִּרְשָׁתָא - מונח בארמית שמשמעותו מושל או נשיא.

י

הם אמרו להם: לכו לאכול דברים משמנים ולשתות דברים מתוקים, ושלחו מנות לאלו שאין להם הכנה, כי היום קדוש לאדוננו, ואל תתעצבו, כי השמחה של ה' היא הכוח שלכם.

יא

והלויים הפריעו לכל העם ואמרו: תתרחקו, כי היום קדוש ואל תתעצבו.

יב

כל העם הלך לאכול, לשתות, לשלוח מנות ולעשות שמחה גדולה, כי הם הבינו את הדברים שהודיעו להם.

יג–טז

מציאת מצוות סוכה והקמת הסוכות

יג

ביום השני התאספו ראשי המשפחות לכל העם, יחד עם הכהנים והלוויים, אצל עזרא הסופר כדי להבין טוב יותר את דברי התורה.

יד

מצאו כתוב בתורה, כפי שציווה הַשֵׁם ביד משה, שעם ישראל צריכים לשבת בסוכות בחג בחודש השביעי.

טו

הם קראו בקול רם בכל עריהם ובירושלים, ואמרו: "צאו מההרים והביאו ענפי זית, ענפי עץ שמן, ענפי הדס, ענפי תמרים וענפי עץ עבות, כדי לבנות סוכות כפי שכתוב".

טז

העם יצא והביא את הענפים, ובנו לעצמם סוכות; כל אחד על גגו, בחצרותיו, בחצרות בית האלוהים, ברחוב שער המים וברחוב שער אפרים.

יז–יח

חגיגת הסוכות וקריאת התורה

יז

כל העם שחזר מהגלות ישב בסוכות, כי הם לא עשו זאת בימי יהושע בן נון, בדיוק כפי שעשו בני ישראל עד היום הזה. והייתה שמחה גדולה מאוד.

יח

וקראו בספר תורת האלוהים יום אחר יום, מהיום הראשון ועד היום האחרון. הם חגגו שבעה ימים, וביום השמיני עשו מועד חג, לפי ההלכה.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 784 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא