כתובים›נחמיה›פרק ז׳

נחמיה · פרק ז׳

מינוי השומרים ורשימת העולים לירושלים

לאחר בניית החומות, חלוקת התפקידים בירושלים ורישום מפורט של שמות המשפחות, הצאצאים והמספרים של העם שחזר מגלות בבל.

72 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

נחמיה ז׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

מינוי השומרים בירושלים

א

אחרי שהחומה נבנתה והשערים הותקנו, מינו את השומרים, הזמירים והלוויים.

ב

מינת את אחי חנני ואת חנניה, מפקד המצודה, על ירושלים, כי הוא היה אדם נאמן ואלוהים ירא.

ג

אמרתי להם שהשערים של ירושלים לא ייפתחו עד חום השמש, וכל עוד הם עומדים, השערים צריכים להיות סגורים ונעולים, וכל יושבי ירושלים צריכים לשמור, כל אחד בשמירה שלו וכל אחד מול ביתו.

ד

העיר הייתה רחבה מאוד וגדולה, אבל האנשים שחיו בה היו מעטים, ולא היו בה בתים בנויים.

ה–ח

רישום העולים וצאצאיהם

ה

אלוהיי נתן לי השראה, ואספתי את החורים, והסגנים, והעם כדי לערוך רישום. מצאתי את ספר היוחסין של הראשונים, וקראתי מה כתוב בו.

ו

אלו הם בני המדינה שעלו מגלות שבויים, אלו שגלה נבוכדנצר מלך בבל, וחזרו לירושלים וליהודה, כל אחד לעיר שלו.

ז

הבאים עם זרובבל, ישוע, נחמיה, עזרייה, רעמיה, נחמני, מרדכי, בלשן, מספרת, בגוואי, נחום, ענאה; אלו שמות אנשי עם ישראל.

ח

בני פרעש, אלפיים מאה שבעים ושניים.

ט–יב

רשימת משפחות וספירתם

ט

בני שפטיה: שלוש מאות שבעים ושניים.

י

בני אራח: שש מאות חמשים ושניים.

יא

בני פחת מואב, לבני ישוע ויואָב: אלפיים שמונים ושמונה עשר.

יב

בני עילם: אלף מאתיים חמשים וארבעה.

יג–טז

רשימת משפחות וספירתם

יג

בני זתוא: שמונה מאות ארבעים וחמש.

יד

בני זכאי: שבע מאות ושישים.

טו

בני בניי: שש מאות ארבעים ושמונה.

טז

בני בבי: שש מאות עשרים ושמונה.

יז–כ

רשימת המשפחות שעלו מבית ישראל

יז

בני עזגד: אלפיים שלוש מאות שלושים ושניים.

יח

בני אדוניקם: שש מאות שישים ושבעה.

יט

בני ביגווי: אלפיים שישים ושבעה.

כ

בני עדין: שש מאות חמישים וחמישה.

כא–כד

רשימת משפחות העיר

כא

בני אטר, מצאדם של חזקיה, היו תשעים ושמונה.

כב

בני חשם היו שלוש מאות עשרים ושמונה.

כג

בני בצי היו שלוש מאות עשרים וארבעה.

כד

בני חריף היו מאה שתים עשרה.

כה–כח

רשימת תושבי הערים

כה

בני גבעון היו תשעים וחמש.

כו

אנשי בית לחם ונטופה היו מאה שמונים ושמונה.

כז

אנשי ענתות היו מאה עשרים ושש.

כח

אנשי בית עזמות היו ארבעים ושניים.

כט–לב

רשימת תושבי הערים השונות

כט

אנשי קרית יעריים, כפירה וביר איתות, מאתיים וארבעים ושלושה.

ל

אנשי הרמה וגבע, שש מאות עשרים ואחד.

לא

אנשי מכmas, מאה עשרים ושניים.

על המילים

המילה מכמס היא שם המקום המופיע בטקסט.

לב

אנשי בית אל והעיה, מאה עשרים ושלושה.

לג–לו

רשימת העולים ממקומות שונים

לג

אנשי נבו אחר, חמישים ושניים.

לד

בני עולם אחר, אלף מאתיים חמישים וארבעה.

לה

בני חרים, שלוש מאות עשרים.

לו

בני יריחו, שלוש מאות ארבעים וחמש.

לז–מ

רשימת משפחות העם שחזרו מגלות

לז

בני לוד, חדיד ואונו, היו שבע מאות עשרים ואחד.

לח

בני סנאה היו שלושת אלפים תשע מאות שלושים.

לט

הכהנים, בני ידעיה ממשפחת בית ישוע, היו תשע מאות שבעים ושלושה.

מ

בני אמר היו אלף חמישים ושניים.

מא–מד

רשימת העם והלוויים

מא

בני פשחור, מאתיים אלף וארבעים ושבעה.

מב

בני חרים, אלף ושבעה עשר.

מג

הלוויים: בני ישוע, לקדמיאל, לבני לְהודוה, שבעים וארבעה.

מד

הזמרים: בני אסף, מאה ארבעים ושש.

מה–מח

רשימת השומרים והנתינים

מה

השומרים היו בני שלום, בני אטר, בני טלמון, בני עקוב, בני חטיטא, בני שובאי. סך הכל מאה שלושים ושמונה.

מו

הנתינים היו בני ציחא, בני חסופה, בני טבעות.

מז

בני קירוס, בני סיעא, בני פדון.

מח

בני לבנה, בני חגבה, בני שלמי.

מט–נב

רשימת המשפחות השומרים

מט

בני חנן, בני גדיל, בני גחר.

נ

בני רעיה, בני רצין, בני נקודה.

נא

בני גזם, בני עזה, בני פסה.

נב

בני בסי, בני מעונים, בני נפשיסים.

נג–נו

המשך רשימת השבטים

נג

בני בקבוק, בני חקופא, בני חרחור.

נד

בני בצלית, בני מחידא, בני חרשא.

נה

בני ברקוס, בני סיסרא, בני תמאח.

נו

בני נציח, בני חטיפא.

נז–ס

רשימת המשרתים של שלמה

נז

בני עבדי שלמה: בני סוטאי, בני סופרת, בני פרידא.

נח

בני יעל, בני דרקון, בני גידל.

נט

בני שפתי יה, בני חטיל, בני פוכרת, הצבאיים, בני עמון.

ס

כל הנותנים והמשרתים של שלמה, כולכם, היו שלוש מאות וצט ושתיים.

סא–סד

רישום המשפחות שלא נמצאו שושלתם

סא

אלו העולים מטל מלח, תל חרשא, כרוב אדון ואמר, שלא הצליחו להוכיח את שושלת אבותיהם וצאצאיהם אם הם מישראל.

סב

בני דלייה, בני טוביה, בני נקודא: שש מאות וארבעים ושניים.

סג

מבין הכהנים: בני חבאיָה, בני הקוץ, בני ברזילאי, שחתן בבת בני ברזילאי הגלעדי; ונקראו על שמם.

סד

אלו חיפשו את הרישומים המעידים על שיוכם אך לא נמצאו, ולכן נפסלו מהכהונה.

סה–סח

סְפִירַת הָעָם וְהַמִּשְׁכָּנוֹת

סה

הַתִּרְשָׁתָא אָמַר לַאֲלוּלוֹ שֶׁלֹּא אָכְלוּ מֵהַקֹּדֶשׁ הַקּדָשִׁים עַד שֶׁיַּעֲמֹד הַכֹּהֵן לְאוּרִים וְתוּמִּים.

סו

כָּל הַקָּהָל הָיָה אֶחָד, אַרְבַּע עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאות וְשִׁשִּׁים.

סז

חוץ מֵעֲבָדִים וְעָלוֹתֵיהֶם, הָיוּ שִׁבְעַת אֲלָפִים שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה, וְעֲמִירִים וּמְשׁוֹרְרִים שְׁבַע עֶשְׂרִים וְחָמֵשָׁה.

סח

גְּמַלִּים הָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשָׁה, וַחֲמוֹרִים שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים.

סט–עב

תרומות העבודה ויישוב העם

סט

מחלקת הראשונים של האבות נתנו לעבודה. התרשתא נתן לאוצר זהב בשערים אלף, וכסף בשערים חמישים, ובגדי כהנים שלוש מאות וחמשים.

ע

ומחלקת הראשונים של האבות נתנו לאוצר העבודה: זהב בשערים שני רבות, וכסף מאות אלפיים.

עא

ומה שנתנו שארית העם: זהב בשערים שני רבות, וכסף מאות אלפיים, ובגדי כהנים ששים ושבעים.

עב

הכהנים, הלויים, השערים, המשרים, מן העם, הנותנים וכל ישראל ישבו בעריהם. הגע חודש שביעי, ובני ישראל היו בעריהם.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 790 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא