אחרי שהחומה נבנתה והשערים הותקנו, מינו את השומרים, הזמירים והלוויים.
וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר נִבְנְתָה֙ הַחוֹמָ֔ה וָאַעֲמִ֖יד הַדְּלָת֑וֹת וַיִּפָּֽקְד֛וּ הַשּׁוֹעֲרִ֥ים וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃נחמיה · פרק ז׳
מינוי השומרים ורשימת העולים לירושלים
לאחר בניית החומות, חלוקת התפקידים בירושלים ורישום מפורט של שמות המשפחות, הצאצאים והמספרים של העם שחזר מגלות בבל.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
נחמיה ז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
מינוי השומרים בירושלים
מינת את אחי חנני ואת חנניה, מפקד המצודה, על ירושלים, כי הוא היה אדם נאמן ואלוהים ירא.
וָאֲצַוֶּ֞ה אֶת־חֲנָ֣נִי אָחִ֗י וְאֶת־חֲנַנְיָ֛ה שַׂ֥ר הַבִּירָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּי־הוּא֙ כְּאִ֣ישׁ אֱמֶ֔ת וְיָרֵ֥א אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים מֵרַבִּֽים׃אמרתי להם שהשערים של ירושלים לא ייפתחו עד חום השמש, וכל עוד הם עומדים, השערים צריכים להיות סגורים ונעולים, וכל יושבי ירושלים צריכים לשמור, כל אחד בשמירה שלו וכל אחד מול ביתו.
ויאמר [וָאֹמַ֣ר] לָהֶ֗ם לֹ֣א יִפָּֽתְח֞וּ שַׁעֲרֵ֤י יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עַד־חֹ֣ם הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְעַ֨ד הֵ֥ם עֹמְדִ֛ים יָגִ֥יפוּ הַדְּלָת֖וֹת וֶאֱחֹ֑זוּ וְהַעֲמֵ֗יד מִשְׁמְרוֹת֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם אִ֚ישׁ בְּמִשְׁמָר֔וֹ וְאִ֖ישׁ נֶ֥גֶד בֵּיתֽוֹ׃העיר הייתה רחבה מאוד וגדולה, אבל האנשים שחיו בה היו מעטים, ולא היו בה בתים בנויים.
וְהָעִ֞יר רַחֲבַ֤ת יָדַ֙יִם֙ וּגְדוֹלָ֔ה וְהָעָ֥ם מְעַ֖ט בְּתוֹכָ֑הּ וְאֵ֥ין בָּתִּ֖ים בְּנוּיִֽם׃רישום העולים וצאצאיהם
אלוהיי נתן לי השראה, ואספתי את החורים, והסגנים, והעם כדי לערוך רישום. מצאתי את ספר היוחסין של הראשונים, וקראתי מה כתוב בו.
וַיִּתֵּ֤ן אֱלֹהַי֙ אֶל־לִבִּ֔י וָאֶקְבְּצָ֞ה אֶת־הַחֹרִ֧ים וְאֶת־הַסְּגָנִ֛ים וְאֶת־הָעָ֖ם לְהִתְיַחֵ֑שׂ וָֽאֶמְצָ֗א סֵ֤פֶר הַיַּ֙חַשׂ֙ הָעוֹלִ֣ים בָּרִאשׁוֹנָ֔ה וָאֶמְצָ֖א כָּת֥וּב בּֽוֹ׃ (פ)אלו הם בני המדינה שעלו מגלות שבויים, אלו שגלה נבוכדנצר מלך בבל, וחזרו לירושלים וליהודה, כל אחד לעיר שלו.
אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיָּשׁ֧וּבוּ לִֽירוּשָׁלִַ֛ם וְלִיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃הבאים עם זרובבל, ישוע, נחמיה, עזרייה, רעמיה, נחמני, מרדכי, בלשן, מספרת, בגוואי, נחום, ענאה; אלו שמות אנשי עם ישראל.
הַבָּאִ֣ים עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְחֶמְיָ֡ה עֲ֠זַרְיָה רַֽעַמְיָ֨ה נַחֲמָ֜נִי מָרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפֶּ֥רֶת בִּגְוַ֖י נְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)בני פרעש, אלפיים מאה שבעים ושניים.
בְּנֵ֣י פַרְעֹ֔שׁ אַלְפַּ֕יִם מֵאָ֖ה וְשִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)רשימת משפחות וספירתם
בני שפטיה: שלוש מאות שבעים ושניים.
בְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)בני אራח: שש מאות חמשים ושניים.
בְּנֵ֣י אָרַ֔ח שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)בני פחת מואב, לבני ישוע ויואָב: אלפיים שמונים ושמונה עשר.
בְּנֵֽי־פַחַ֥ת מוֹאָ֛ב לִבְנֵ֥י יֵשׁ֖וּעַ וְיוֹאָ֑ב אַלְפַּ֕יִם וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שְׁמֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ (ס)בני עילם: אלף מאתיים חמשים וארבעה.
בְּנֵ֣י עֵילָ֔ם אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)רשימת משפחות וספירתם
בני זתוא: שמונה מאות ארבעים וחמש.
בְּנֵ֣י זַתּ֔וּא שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)בני זכאי: שבע מאות ושישים.
בְּנֵ֣י זַכָּ֔י שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃ (ס)בני בניי: שש מאות ארבעים ושמונה.
בְּנֵ֣י בִנּ֔וּי שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)בני בבי: שש מאות עשרים ושמונה.
בְּנֵ֣י בֵבָ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)רשימת המשפחות שעלו מבית ישראל
בני עזגד: אלפיים שלוש מאות שלושים ושניים.
בְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד אַלְפַּ֕יִם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)בני אדוניקם: שש מאות שישים ושבעה.
בְּנֵי֙ אֲדֹ֣נִיקָ֔ם שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (ס)בני ביגווי: אלפיים שישים ושבעה.
בְּנֵ֣י בִגְוָ֔י אַלְפַּ֖יִם שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (ס)בני עדין: שש מאות חמישים וחמישה.
בְּנֵ֣י עָדִ֔ין שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)רשימת משפחות העיר
בני אטר, מצאדם של חזקיה, היו תשעים ושמונה.
בְּנֵֽי־אָטֵ֥ר לְחִזְקִיָּ֖ה תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)בני חשם היו שלוש מאות עשרים ושמונה.
בְּנֵ֣י חָשֻׁ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)בני בצי היו שלוש מאות עשרים וארבעה.
בְּנֵ֣י בֵצָ֔י שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)בני חריף היו מאה שתים עשרה.
בְּנֵ֣י חָרִ֔יף מֵאָ֖ה שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ (ס)רשימת תושבי הערים
בני גבעון היו תשעים וחמש.
בְּנֵ֥י גִבְע֖וֹן תִּשְׁעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)אנשי בית לחם ונטופה היו מאה שמונים ושמונה.
אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־לֶ֙חֶם֙ וּנְטֹפָ֔ה מֵאָ֖ה שְׁמֹנִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)אנשי ענתות היו מאה עשרים ושש.
אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)אנשי בית עזמות היו ארבעים ושניים.
אַנְשֵׁ֥י בֵית־עַזְמָ֖וֶת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)רשימת תושבי הערים השונות
אנשי קרית יעריים, כפירה וביר איתות, מאתיים וארבעים ושלושה.
אַנְשֵׁ֨י קִרְיַ֤ת יְעָרִים֙ כְּפִירָ֣ה וּבְאֵר֔וֹת שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (ס)אנשי הרמה וגבע, שש מאות עשרים ואחד.
אַנְשֵׁ֤י הָֽרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ (ס)אנשי מכmas, מאה עשרים ושניים.
אַנְשֵׁ֣י מִכְמָ֔ס מֵאָ֖ה וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)על המילים
המילה מכמס היא שם המקום המופיע בטקסט.
אנשי בית אל והעיה, מאה עשרים ושלושה.
אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־אֵל֙ וְהָעָ֔י מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (ס)רשימת העולים ממקומות שונים
אנשי נבו אחר, חמישים ושניים.
אַנְשֵׁ֥י נְב֛וֹ אַחֵ֖ר חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)בני עולם אחר, אלף מאתיים חמישים וארבעה.
בְּנֵי֙ עֵילָ֣ם אַחֵ֔ר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)בני חרים, שלוש מאות עשרים.
בְּנֵ֣י חָרִ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ (ס)בני יריחו, שלוש מאות ארבעים וחמש.
בְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)רשימת משפחות העם שחזרו מגלות
בני לוד, חדיד ואונו, היו שבע מאות עשרים ואחד.
בְּנֵי־לֹד֙ חָדִ֣יד וְאוֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ (ס)בני סנאה היו שלושת אלפים תשע מאות שלושים.
בְּנֵ֣י סְנָאָ֔ה שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ (פ)הכהנים, בני ידעיה ממשפחת בית ישוע, היו תשע מאות שבעים ושלושה.
הַֽכֹּהֲנִ֑ים בְּנֵ֤י יְדַֽעְיָה֙ לְבֵ֣ית יֵשׁ֔וּעַ תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (ס)בני אמר היו אלף חמישים ושניים.
בְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר אֶ֖לֶף חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)רשימת העם והלוויים
בני פשחור, מאתיים אלף וארבעים ושבעה.
בְּנֵ֣י פַשְׁח֔וּר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (ס)בני חרים, אלף ושבעה עשר.
בְּנֵ֣י חָרִ֔ם אֶ֖לֶף שִׁבְעָ֥ה עָשָֽׂר׃ (פ)הלוויים: בני ישוע, לקדמיאל, לבני לְהודוה, שבעים וארבעה.
הַלְוִיִּ֑ם בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּעַ לְקַדְמִיאֵ֛ל לִבְנֵ֥י לְהוֹדְוָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)הזמרים: בני אסף, מאה ארבעים ושש.
הַֽמְשֹׁרְרִ֑ים בְּנֵ֣י אָסָ֔ף מֵאָ֖ה אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)רשימת השומרים והנתינים
השומרים היו בני שלום, בני אטר, בני טלמון, בני עקוב, בני חטיטא, בני שובאי. סך הכל מאה שלושים ושמונה.
הַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵֽי־שַׁלּ֤וּם בְּנֵֽי־אָטֵר֙ בְּנֵֽי־טַלְמֹ֣ן בְּנֵֽי־עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)הנתינים היו בני ציחא, בני חסופה, בני טבעות.
הַנְּתִינִ֑ים בְּנֵי־צִחָ֥א בְנֵי־חֲשֻׂפָ֖א בְּנֵ֥י טַבָּעֽוֹת׃בני קירוס, בני סיעא, בני פדון.
בְּנֵי־קֵירֹ֥ס בְּנֵי־סִיעָ֖א בְּנֵ֥י פָדֽוֹן׃בני לבנה, בני חגבה, בני שלמי.
בְּנֵי־לְבָנָ֥ה בְנֵי־חֲגָבָ֖ה בְּנֵ֥י שַׁלְמָֽי׃רשימת המשפחות השומרים
בני חנן, בני גדיל, בני גחר.
בְּנֵי־חָנָ֥ן בְּנֵי־גִדֵּ֖ל בְּנֵי־גָֽחַר׃בני רעיה, בני רצין, בני נקודה.
בְּנֵי־רְאָיָ֥ה בְנֵי־רְצִ֖ין בְּנֵ֥י נְקוֹדָֽא׃בני גזם, בני עזה, בני פסה.
בְּנֵי־גַזָּ֥ם בְּנֵי־עֻזָּ֖א בְּנֵ֥י פָסֵֽחַ׃בני בסי, בני מעונים, בני נפשיסים.
בְּנֵי־בֵסַ֥י בְּנֵי־מְעוּנִ֖ים בְּנֵ֥י נפושסים [נְפִֽישְׁסִֽים׃]המשך רשימת השבטים
בני בקבוק, בני חקופא, בני חרחור.
בְּנֵי־בַקְבּ֥וּק בְּנֵֽי־חֲקוּפָ֖א בְּנֵ֥י חַרְחֽוּר׃בני בצלית, בני מחידא, בני חרשא.
בְּנֵי־בַצְלִ֥ית בְּנֵֽי־מְחִידָ֖א בְּנֵ֥י חַרְשָֽׁא׃בני ברקוס, בני סיסרא, בני תמאח.
בְּנֵי־בַרְק֥וֹס בְּֽנֵי־סִֽיסְרָ֖א בְּנֵי־תָֽמַח׃בני נציח, בני חטיפא.
בְּנֵ֥י נְצִ֖יחַ בְּנֵ֥י חֲטִיפָֽא׃רשימת המשרתים של שלמה
בני עבדי שלמה: בני סוטאי, בני סופרת, בני פרידא.
בְּנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה בְּנֵי־סוֹטַ֥י בְּנֵי־סוֹפֶ֖רֶת בְּנֵ֥י פְרִידָֽא׃בני יעל, בני דרקון, בני גידל.
בְּנֵי־יַעְלָ֥א בְנֵי־דַרְק֖וֹן בְּנֵ֥י גִדֵּֽל׃בני שפתי יה, בני חטיל, בני פוכרת, הצבאיים, בני עמון.
בְּנֵ֧י שְׁפַטְיָ֣ה בְנֵֽי־חַטִּ֗יל בְּנֵ֛י פֹּכֶ֥רֶת הַצְּבָיִ֖ים בְּנֵ֥י אָמֽוֹן׃כל הנותנים והמשרתים של שלמה, כולכם, היו שלוש מאות וצט ושתיים.
כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (פ)רישום המשפחות שלא נמצאו שושלתם
אלו העולים מטל מלח, תל חרשא, כרוב אדון ואמר, שלא הצליחו להוכיח את שושלת אבותיהם וצאצאיהם אם הם מישראל.
וְאֵ֗לֶּה הָֽעוֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדּ֖וֹן וְאִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃בני דלייה, בני טוביה, בני נקודא: שש מאות וארבעים ושניים.
בְּנֵי־דְלָיָ֥ה בְנֵֽי־טוֹבִיָּ֖ה בְּנֵ֣י נְקוֹדָ֑א שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)מבין הכהנים: בני חבאיָה, בני הקוץ, בני ברזילאי, שחתן בבת בני ברזילאי הגלעדי; ונקראו על שמם.
וּמִן־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל־שְׁמָֽם׃אלו חיפשו את הרישומים המעידים על שיוכם אך לא נמצאו, ולכן נפסלו מהכהונה.
אֵ֗לֶּה בִּקְשׁ֧וּ כְתָבָ֛ם הַמִּתְיַחְשִׂ֖ים וְלֹ֣א נִמְצָ֑א וַיְגֹֽאֲל֖וּ מִן־הַכְּהֻנָּֽה׃סְפִירַת הָעָם וְהַמִּשְׁכָּנוֹת
הַתִּרְשָׁתָא אָמַר לַאֲלוּלוֹ שֶׁלֹּא אָכְלוּ מֵהַקֹּדֶשׁ הַקּדָשִׁים עַד שֶׁיַּעֲמֹד הַכֹּהֵן לְאוּרִים וְתוּמִּים.
וַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֙תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד הַכֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וְתוּמִּֽים׃כָּל הַקָּהָל הָיָה אֶחָד, אַרְבַּע עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאות וְשִׁשִּׁים.
כָּל־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃חוץ מֵעֲבָדִים וְעָלוֹתֵיהֶם, הָיוּ שִׁבְעַת אֲלָפִים שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה, וְעֲמִירִים וּמְשׁוֹרְרִים שְׁבַע עֶשְׂרִים וְחָמֵשָׁה.
מִ֠לְּבַד עַבְדֵיהֶ֤ם וְאַמְהֹֽתֵיהֶם֙ אֵ֔לֶּה שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֔ים שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁבְעָ֑ה וְלָהֶ֗ם מְשֹֽׁרֲרִים֙ וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת מָאתַ֖יִם וְאַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)גְּמַלִּים הָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשָׁה, וַחֲמוֹרִים שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים.
גְּמַלִּ֕ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה (ס) חֲמֹרִ֕ים שֵׁ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃תרומות העבודה ויישוב העם
מחלקת הראשונים של האבות נתנו לעבודה. התרשתא נתן לאוצר זהב בשערים אלף, וכסף בשערים חמישים, ובגדי כהנים שלוש מאות וחמשים.
וּמִקְצָת֙ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֔וֹת נָתְנ֖וּ לַמְּלָאכָ֑ה הַתִּרְשָׁ֜תָא נָתַ֣ן לָאוֹצָ֗ר זָהָ֞ב דַּרְכְּמֹנִ֥ים אֶ֙לֶף֙ מִזְרָק֣וֹת חֲמִשִּׁ֔ים כָּתְנוֹת֙ כֹּֽהֲנִ֔ים שְׁלֹשִׁ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ומחלקת הראשונים של האבות נתנו לאוצר העבודה: זהב בשערים שני רבות, וכסף מאות אלפיים.
וּמֵֽרָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת נָֽתְנוּ֙ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָ֔ה זָהָ֕ב דַּרְכְּמוֹנִ֖ים שְׁתֵּ֣י רִבּ֑וֹת וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים אַלְפַּ֥יִם וּמָאתָֽיִם׃ומה שנתנו שארית העם: זהב בשערים שני רבות, וכסף מאות אלפיים, ובגדי כהנים ששים ושבעים.
וַאֲשֶׁ֣ר נָתְנוּ֮ שְׁאֵרִ֣ית הָעָם֒ זָהָ֗ב דַּרְכְּמוֹנִים֙ שְׁתֵּ֣י רִבּ֔וֹא וְכֶ֖סֶף מָנִ֣ים אַלְפָּ֑יִם וְכָתְנֹ֥ת כֹּֽהֲנִ֖ים שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (פ)הכהנים, הלויים, השערים, המשרים, מן העם, הנותנים וכל ישראל ישבו בעריהם. הגע חודש שביעי, ובני ישראל היו בעריהם.
וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֡ם וְהַשּׁוֹעֲרִים֩ וְהַמְשֹׁרְרִ֨ים וּמִן־הָעָ֧ם וְהַנְּתִינִ֛ים וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶ֑ם וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
מינוי השומרים בירושלים
וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר נִבְנְתָה֙ הַחוֹמָ֔ה וָאַעֲמִ֖יד הַדְּלָת֑וֹת וַיִּפָּֽקְד֛וּ הַשּׁוֹעֲרִ֥ים וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃
וָאֲצַוֶּ֞ה אֶת־חֲנָ֣נִי אָחִ֗י וְאֶת־חֲנַנְיָ֛ה שַׂ֥ר הַבִּירָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּי־הוּא֙ כְּאִ֣ישׁ אֱמֶ֔ת וְיָרֵ֥א אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים מֵרַבִּֽים׃
ויאמר [וָאֹמַ֣ר] לָהֶ֗ם לֹ֣א יִפָּֽתְח֞וּ שַׁעֲרֵ֤י יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עַד־חֹ֣ם הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְעַ֨ד הֵ֥ם עֹמְדִ֛ים יָגִ֥יפוּ הַדְּלָת֖וֹת וֶאֱחֹ֑זוּ וְהַעֲמֵ֗יד מִשְׁמְרוֹת֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם אִ֚ישׁ בְּמִשְׁמָר֔וֹ וְאִ֖ישׁ נֶ֥גֶד בֵּיתֽוֹ׃
וְהָעִ֞יר רַחֲבַ֤ת יָדַ֙יִם֙ וּגְדוֹלָ֔ה וְהָעָ֥ם מְעַ֖ט בְּתוֹכָ֑הּ וְאֵ֥ין בָּתִּ֖ים בְּנוּיִֽם׃
רישום העולים וצאצאיהם
וַיִּתֵּ֤ן אֱלֹהַי֙ אֶל־לִבִּ֔י וָאֶקְבְּצָ֞ה אֶת־הַחֹרִ֧ים וְאֶת־הַסְּגָנִ֛ים וְאֶת־הָעָ֖ם לְהִתְיַחֵ֑שׂ וָֽאֶמְצָ֗א סֵ֤פֶר הַיַּ֙חַשׂ֙ הָעוֹלִ֣ים בָּרִאשׁוֹנָ֔ה וָאֶמְצָ֖א כָּת֥וּב בּֽוֹ׃ (פ)
אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיָּשׁ֧וּבוּ לִֽירוּשָׁלִַ֛ם וְלִיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃
הַבָּאִ֣ים עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְחֶמְיָ֡ה עֲ֠זַרְיָה רַֽעַמְיָ֨ה נַחֲמָ֜נִי מָרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפֶּ֥רֶת בִּגְוַ֖י נְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)
בְּנֵ֣י פַרְעֹ֔שׁ אַלְפַּ֕יִם מֵאָ֖ה וְשִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)
רשימת משפחות וספירתם
בְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)
בְּנֵ֣י אָרַ֔ח שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)
בְּנֵֽי־פַחַ֥ת מוֹאָ֛ב לִבְנֵ֥י יֵשׁ֖וּעַ וְיוֹאָ֑ב אַלְפַּ֕יִם וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שְׁמֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ (ס)
בְּנֵ֣י עֵילָ֔ם אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)
רשימת משפחות וספירתם
בְּנֵ֣י זַתּ֔וּא שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)
בְּנֵ֣י זַכָּ֔י שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃ (ס)
בְּנֵ֣י בִנּ֔וּי שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)
בְּנֵ֣י בֵבָ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)
רשימת המשפחות שעלו מבית ישראל
בְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד אַלְפַּ֕יִם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)
בְּנֵי֙ אֲדֹ֣נִיקָ֔ם שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (ס)
בְּנֵ֣י בִגְוָ֔י אַלְפַּ֖יִם שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (ס)
בְּנֵ֣י עָדִ֔ין שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)
רשימת משפחות העיר
בְּנֵֽי־אָטֵ֥ר לְחִזְקִיָּ֖ה תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)
בְּנֵ֣י חָשֻׁ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)
בְּנֵ֣י בֵצָ֔י שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)
בְּנֵ֣י חָרִ֔יף מֵאָ֖ה שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ (ס)
רשימת תושבי הערים
בְּנֵ֥י גִבְע֖וֹן תִּשְׁעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)
אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־לֶ֙חֶם֙ וּנְטֹפָ֔ה מֵאָ֖ה שְׁמֹנִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)
אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)
אַנְשֵׁ֥י בֵית־עַזְמָ֖וֶת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)
רשימת תושבי הערים השונות
אַנְשֵׁ֨י קִרְיַ֤ת יְעָרִים֙ כְּפִירָ֣ה וּבְאֵר֔וֹת שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (ס)
אַנְשֵׁ֤י הָֽרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ (ס)
אַנְשֵׁ֣י מִכְמָ֔ס מֵאָ֖ה וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)
אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־אֵל֙ וְהָעָ֔י מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (ס)
רשימת העולים ממקומות שונים
אַנְשֵׁ֥י נְב֛וֹ אַחֵ֖ר חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)
בְּנֵי֙ עֵילָ֣ם אַחֵ֔ר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)
בְּנֵ֣י חָרִ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ (ס)
בְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)
רשימת משפחות העם שחזרו מגלות
בְּנֵי־לֹד֙ חָדִ֣יד וְאוֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ (ס)
בְּנֵ֣י סְנָאָ֔ה שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ (פ)
הַֽכֹּהֲנִ֑ים בְּנֵ֤י יְדַֽעְיָה֙ לְבֵ֣ית יֵשׁ֔וּעַ תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (ס)
בְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר אֶ֖לֶף חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)
רשימת העם והלוויים
בְּנֵ֣י פַשְׁח֔וּר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (ס)
בְּנֵ֣י חָרִ֔ם אֶ֖לֶף שִׁבְעָ֥ה עָשָֽׂר׃ (פ)
הַלְוִיִּ֑ם בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּעַ לְקַדְמִיאֵ֛ל לִבְנֵ֥י לְהוֹדְוָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)
הַֽמְשֹׁרְרִ֑ים בְּנֵ֣י אָסָ֔ף מֵאָ֖ה אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)
רשימת השומרים והנתינים
הַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵֽי־שַׁלּ֤וּם בְּנֵֽי־אָטֵר֙ בְּנֵֽי־טַלְמֹ֣ן בְּנֵֽי־עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)
הַנְּתִינִ֑ים בְּנֵי־צִחָ֥א בְנֵי־חֲשֻׂפָ֖א בְּנֵ֥י טַבָּעֽוֹת׃
בְּנֵי־קֵירֹ֥ס בְּנֵי־סִיעָ֖א בְּנֵ֥י פָדֽוֹן׃
בְּנֵי־לְבָנָ֥ה בְנֵי־חֲגָבָ֖ה בְּנֵ֥י שַׁלְמָֽי׃
רשימת המשפחות השומרים
בְּנֵי־חָנָ֥ן בְּנֵי־גִדֵּ֖ל בְּנֵי־גָֽחַר׃
בְּנֵי־רְאָיָ֥ה בְנֵי־רְצִ֖ין בְּנֵ֥י נְקוֹדָֽא׃
בְּנֵי־גַזָּ֥ם בְּנֵי־עֻזָּ֖א בְּנֵ֥י פָסֵֽחַ׃
בְּנֵי־בֵסַ֥י בְּנֵי־מְעוּנִ֖ים בְּנֵ֥י נפושסים [נְפִֽישְׁסִֽים׃]
המשך רשימת השבטים
בְּנֵי־בַקְבּ֥וּק בְּנֵֽי־חֲקוּפָ֖א בְּנֵ֥י חַרְחֽוּר׃
בְּנֵי־בַצְלִ֥ית בְּנֵֽי־מְחִידָ֖א בְּנֵ֥י חַרְשָֽׁא׃
בְּנֵי־בַרְק֥וֹס בְּֽנֵי־סִֽיסְרָ֖א בְּנֵי־תָֽמַח׃
בְּנֵ֥י נְצִ֖יחַ בְּנֵ֥י חֲטִיפָֽא׃
רשימת המשרתים של שלמה
בְּנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה בְּנֵי־סוֹטַ֥י בְּנֵי־סוֹפֶ֖רֶת בְּנֵ֥י פְרִידָֽא׃
בְּנֵי־יַעְלָ֥א בְנֵי־דַרְק֖וֹן בְּנֵ֥י גִדֵּֽל׃
בְּנֵ֧י שְׁפַטְיָ֣ה בְנֵֽי־חַטִּ֗יל בְּנֵ֛י פֹּכֶ֥רֶת הַצְּבָיִ֖ים בְּנֵ֥י אָמֽוֹן׃
כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (פ)
רישום המשפחות שלא נמצאו שושלתם
וְאֵ֗לֶּה הָֽעוֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדּ֖וֹן וְאִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃
בְּנֵי־דְלָיָ֥ה בְנֵֽי־טוֹבִיָּ֖ה בְּנֵ֣י נְקוֹדָ֑א שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)
וּמִן־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל־שְׁמָֽם׃
אֵ֗לֶּה בִּקְשׁ֧וּ כְתָבָ֛ם הַמִּתְיַחְשִׂ֖ים וְלֹ֣א נִמְצָ֑א וַיְגֹֽאֲל֖וּ מִן־הַכְּהֻנָּֽה׃
סְפִירַת הָעָם וְהַמִּשְׁכָּנוֹת
וַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֙תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד הַכֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וְתוּמִּֽים׃
כָּל־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃
מִ֠לְּבַד עַבְדֵיהֶ֤ם וְאַמְהֹֽתֵיהֶם֙ אֵ֔לֶּה שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֔ים שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁבְעָ֑ה וְלָהֶ֗ם מְשֹֽׁרֲרִים֙ וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת מָאתַ֖יִם וְאַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)
גְּמַלִּ֕ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה (ס) חֲמֹרִ֕ים שֵׁ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃
תרומות העבודה ויישוב העם
וּמִקְצָת֙ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֔וֹת נָתְנ֖וּ לַמְּלָאכָ֑ה הַתִּרְשָׁ֜תָא נָתַ֣ן לָאוֹצָ֗ר זָהָ֞ב דַּרְכְּמֹנִ֥ים אֶ֙לֶף֙ מִזְרָק֣וֹת חֲמִשִּׁ֔ים כָּתְנוֹת֙ כֹּֽהֲנִ֔ים שְׁלֹשִׁ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
וּמֵֽרָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת נָֽתְנוּ֙ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָ֔ה זָהָ֕ב דַּרְכְּמוֹנִ֖ים שְׁתֵּ֣י רִבּ֑וֹת וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים אַלְפַּ֥יִם וּמָאתָֽיִם׃
וַאֲשֶׁ֣ר נָתְנוּ֮ שְׁאֵרִ֣ית הָעָם֒ זָהָ֗ב דַּרְכְּמוֹנִים֙ שְׁתֵּ֣י רִבּ֔וֹא וְכֶ֖סֶף מָנִ֣ים אַלְפָּ֑יִם וְכָתְנֹ֥ת כֹּֽהֲנִ֖ים שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (פ)
וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֡ם וְהַשּׁוֹעֲרִים֩ וְהַמְשֹׁרְרִ֨ים וּמִן־הָעָ֧ם וְהַנְּתִינִ֛ים וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶ֑ם וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתחיל במינוי שומרים ומשגיחים על העיר ירושלים, ומתמקד ברישום היסודי של כל אלו שעלו מבית ישראל.
מינוי השומרים בירושלים
לאחר השלמת בניית החומה והשערים, חנכי מינה את חנניה ואת אחיו חנני לאחראים על העיר. הוא קבע משמרות קבועות בשערים ודרש שכל תושב ישמור על ביתו, שכן העיר הייתה רחבת ידיים אך ריקה מדי מאנשים ומבתים.
רישום העולים וצאצאיהם
חלק זה מתאר את תהליך ארגון העם ורישום השמות לאחר שיבת הגלות. נחמיה מציין כי מצא ספר יוחסין עתיק המפרט את השמות של העולים מירושלים וליהודה, כולל רשימה של מנהיגים ומספר בני משפחת פרעש שחזרו ממצרים.
רשימת משפחות וספירתם
הפסוקים ממשיכים את רשימת השבטים והמשפחות שחזרו מגלות בבבל. הרשימה כוללת את בני שפטיה, בני אראח, בני פחת מואב (שנמנו עם בני ישוע ויואָב), ובני עילם. בכל שורה מצוין מספר האנשים המשתייכים לכל קבוצה.
רשימת משפחות וספירתם
חלק זה מהספר מפרט את מספר בני המשפחות שחזרו מהגלות. הרשימה כוללת את בני זתוא, בני זכאי, בני בניי ובני בבי, ומתארת את כמות האנשים מכל אחת מהקבוצות הללו.
רשימת המשפחות שעלו מבית ישראל
הפסוקים ממשיכים את רשימת המשפחות שחזרו מהגלות וניהלו את ירושלים. הרשימה מפרטת את מספר האנשים מכל משפחה: בני עזגד, בני אדוניקם, בני ביגווי ובני עדין. כל שורה מציגה את שמות הקבוצות ואת ספירתם המדויקת.
רשימת משפחות העיר
הקטע ממשיך את רשימת תושבי ירושלים והסביבה. הוא מפרט את מספר בני המשפחות השונות: בני אטר, בני חשם, בני בצי ובני חריף. הרשימה כוללת את המספרים המדויקים של כל קבוצה משפחתית כחלק מהרישום המפורט של האוכלוסייה.
רשימת תושבי הערים
הקטע ממשיך את רשימת האנשים שחזרו מהגלות. הוא מציין את מספר התושבים שהגיעו מעירי גבעון, בית לחם, נטופה, ענתות ובית עזמות, תוך פירוט המספרים המדויקים של כל קבוצה.
רשימת תושבי הערים השונות
הפסוקים מפרטים את מספר האנשים שעלו לירושלים מן הערים השונות: אנשי קרית יעריים, כפירה וביר איתות; אנשי הרמה וגבע; אנשי מכמס; ואנשי בית אל והעיה. הרשימה כוללת את שמות המקומות ואת מספר התושבים המדויק מכל קבוצה.
רשימת העולים ממקומות שונים
חלק זה מפרט את מספר המשפחות והאנשים שעלו לירושלים מן הערים השונות. הרשימה כוללת את אנשי נבו, בני עולם, בני חרים ובני יריחו, תוך ציון המספר המדויק של כל קבוצה.
רשימת משפחות העם שחזרו מגלות
הפסוקים ממשיכים את פירוט רשימת המשפחות והמספרים של העם שחזרו מהגלות לירושלים. הרשימה כוללת את בני לוד, חדיד ואונו, בני סנאה, הכהנים בני ידעיה ממשפחת בית ישוע, ובני אמר, תוך ציון המספר המדויק של כל קבוצה.
רשימת העם והלוויים
הפסוקים ממשיכים את רשימת האנשים שהתגוררו בירושלים לאחר בניית החומות. הרשימה כוללת את בני פשחור ובני חרים במספרם, וכן את קבוצות הלוויים והזמרים, כולל בני אסף, עם פירוט מספרי של כל קבוצה.
רשימת השומרים והנתינים
הפסוקים ממשיכים את רשימת המשפחות שהתגוררו בירושלים לאחר בניית החומות. הרשימה כוללת את השומרים על השערים, המונה מאה שלושים ושמונה איש, ואת קבוצת הנתינים, וכן פירוט של משפחות נוספות שהתגוררו בעיר.
רשימת המשפחות השומרים
הקטע ממשיך את רשימת השמות של המשפחות שאחראיות על האבטחה והניהל בירושלים. הרשימה כוללת קבוצות של בני משפחות שונים, כגון בני חנן, בני רעיה, בני גזם ובני בסי, יחד עם שאר שמותיהם המפורטים.
המשך רשימת השבטים
הפסוקים מסיימים את רשימת המשפחות והשבטים שעלו לירושלים. הרשימה כוללת קבוצות שמות של משפחות שונות, המופיעות זו אחר זו כחלק מהרישום המדויק של הצאצאים והתושבים שהתיישבו בעיר.
רשימת המשרתים של שלמה
סיום רשימת האנשים שחזרו מגלות בבבל. הרשימה כוללת את בני עבדי שלמה ואת המשרתים שהיו לו, המפורטים לפי שמות משפחותיהם ומקומות מוצאם. סך כל המשרתים והנותנים המופיעים ברשימה זו הוא שלוש מאות וצט ושתיים אנשים.
רישום המשפחות שלא נמצאו שושלתם
הפסוקים מסיימים את רשימת העולים לירושלים. הם מפרטים משפחות שעלייתן לא הוכחה על פי הרישומים הקדומים. בשל חוסר יכולת להוכיח שייכות למשפחות ישראל או שושלת כהונה מתאימה, אותם אנשים נפסלו מכהונה.
סְפִירַת הָעָם וְהַמִּשְׁכָּנוֹת
הַקְטע מְתָאַר אֶת סְפִירַת הָעָם שֶׁשָּׁב לִירוּשָׁלַיִם. הַתִּרְשָׁתָא מַצִּיב תַּנְאי לְמִי שֶׁלֹּא אָכַל מֵהַקֹּדֶשׁ. הַטֶּקְסְט מְפַטֵּר בְּדִּיּוּק אֶת כַּמּוּת הָאֲנָשִׁים, הָעֲבָדִים, הַשָּׁרִים וְהַחֲיוֹת שֶׁהָיוּ בָּעָם.
תרומות העבודה ויישוב העם
פירוט התרומות שנתנו ראשי האבות ושארית העם לאוצר העבודה, הכוללות זהב, כסף ובגדי כהנים. בסיום הפירוט מצוין כי כל קבוצות העם, הכוהנים והלויים, התיישבו בעריהם עם הגעת החודש השביעי.
הפרק מסתיים ברשימת התרומות וההתיישבות מחדש של העם בארצתו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה וְעוֹצְמַת הַתְּפִלָּה
״רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תְּשׁוּבָה עוֹשָׂה מֶחֱצָה וּתְפִלָּה עוֹשָׂה הַכֹּל, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר תְּשׁוּבָה עָשְׂתָה אֶת הַכֹּל וּתְפִלָּה״
בַּמַּקִח הַזֶּה מִמְּקוֹרֵי חַזַ"ל, נִפְגָּשִׁים שְׁנֵי הַשְּׁנִיּוֹת: רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שֶׁהם מְתוֹרְגְּמִים בְּסִבְתָּהּ שֶׁל דֵּעָה שׁוֹנָה עַל מַעֲמַד הַתְּשׁוּבָה וְהַתְּפִלָּה. רַבִּי יְהוּדָה רוֹאֶה בַּתְּשׁוּבָה כְּמַחֲצִית הַפִּתְרוֹן, וּבַתְּפִלָּה כְּכָל הַמְּלֵאוּת, וְעַל כֵּן מְבִיא הַמַּסֹּרֶת אֶת דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל קַיִן, שֶׁהִתְפַלֵּס מֵחֲצִי הַגְּזֵרָה שֶׁנָּתְנוּ לוֹ כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. מִצַּד שֵׁנִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רוֹאֶה בַּתְּשׁוּבָה אֶת הַכֹּל, וּבַתְּפִלָּה רַק מֶחֱצָה. הַטֶּקסט מְסַפֵּר בְּסִבְבִּים שׁוֹנִים אֶת יְצִיאַת קַיִן מֵעוֹלָם: מִן הַשְּׁנִיּוֹת שֶׁהוּא יָצָא כְּגוֹנֵב דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה, מִן הַשְּׁנִיּוֹת שֶׁהוּא יָצָא כְּמַעֲרִים, וְעַד הַשְּׁנִיּוֹת שֶׁהוּא יָצָא שָׂמֵחַ. הַתְּהוּמָה הַמֶּרְכָּזִית הִיא שֶׁהַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשָׂה קַיִן הִתְגַּלְּתָה כָּל כָּךְ חֲזָקָה, שֶׁהִיא הִשְׁפִּיעָה עַל הָאָדָם הָרִאשׁוֹן וְגִרְמָה לוֹ לְשַׁיר מִזְמוֹר לַשַּׁבָּת. לְסוֹף, הַמַּסֹּרֶת מְשַׁוֶּה אֶת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוֹסִיפָה לוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים לִמְלָכוֹתָיו, כְּהוֹכָחָה לְעוֹצְמַת הַתְּפִלָּה.
ויקרא רבה י׳:ה׳ ↗כללי הכתיבה והקריאה בכתבי הקודש
״אלו כותבין וי"ו וקוראין יו"ד (אסורים) [אסורי] אבוגיל אנועך אולי אושר ארוצם בעוני (ביד) [בור] בהליכתם החפשות (דרכי) התעיף (המכעיסנו) [הכעסוני] הישר הנתינים המבינים ברזות״
המשנה במסכת סופרים מפרטת סוגיות טכניות של כתיבת אותיות וקריאתן. היא מתמקדת במקרים שבהם יש כיתוב שונה מההגייה המקובלת, כמו כתיבת ו' וקריאתה כיו'. הטקסט מציג רשימה מורכבת של מילים, שמות ומונחים שקשה להבין בשיטת כתיבה מסוימת. חלק מהמילים הללו נראות כרצף של אותיות ללא משמעות ברורה ללא הבנה של שיטת הכתיבה העתיקה. החכמים מפרטים כאן מילים וסוגיות לשוניות שונות. חלק מהמילים מוסברות באמצעות תוספות קצרות בסוגריים, המנסות להבהיר את המשמעות המקובלת. הגישה כאן היא של תיקון ודיוק בלשון הכתוב, תוך התמודדות עם קשיים דקדוקיים ומבניים בטקסטים המקודשים.
מסכת סופרים ז׳:ד׳ ↗בעקבות המפרשים
המשכיות העם: השבטים שחזרו עם זרובבל
״הבאים עם זרובבל. אשר באו משבי הגולה עם זרובבל:״
הפסוק מתאר את רשימת האנשים שחזרו מהגלות יחד עם זרובבל. הוא מציין שקבוצה זו הגיעה עם המנהיג שזרובבל, כחלק מהתהליך של בניית העיר והחזרת העם לארצו. רש"י מפרש את הפסוק ומסביר שהאנשים הללו הם אלו שבאו מגלות בבל יחד עם זרובבל. לפי פירושו, המוקד הוא על הקשר הישיר בין הקבוצה הזו לבין המנהיג ששיבה אותם.
רש״י על נחמיה 7:7:1 ↗מינוי השומרים ורשימת העם
״ישוע. הוא יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול חשבונות הללו פעמים הם מכוונים עם חשבונות של מעלה פעמים יש שאינם מכוונים זה כנגד זה ולא דקדק״
לאחר בניית החומות, נחמיה מינה שומרים ופקידים. הוא מינה את אחי השומרים ואת אנשי העיר להשגיח על ירושלים. בנוסף, הוא הטיל על השומרים את החובה לשמור על השערים. רש"י מתייחס למצב שבו כתוב שכל הקהל עמד כאחד. הוא מסביר שהסופר לא פירט את כל הפרטים האישיים של החשבונות, אלא התמקד בתיאור הכלל. לפי רש"י, הכוונה היא שהכל התארגן יחד כמטרה אחת גדולה, גם אם אין לנו את כל רשימת הפרטים הקטנים של כל אדם ואדם.
רש״י על נחמיה 7:7:2 ↗המשכיות העם ושינויי המספרים
״אלה בני המדינה - בפסוק העליון אמר להתיחש. והטעם: להראות היחש ומצא כתוב בו: אלה בני המדינה העולים וכאשר נקשרה חומת ירושלים רצה נחמיה שיתיחסו״
הפסוק פותח בתיאור בני המדינה שעלו יחד עם חומת ירושלים. אבן עזרא מסביר שהשימוש במילים "אלה בני המדינה" נועד להדגיש את ההתייחסות והקשר של העם למסורת אבותיהם. הוא מציין כי בין הרשימה הראשונה של העולים לבין הרשימה השנייה שמופיעה בפרק, חלו שינויים במספרים. חלק מהאנשים נוספו, חלקם נגרעו מתוך מוות, וחלקם נולדו במהלך השנים שחלפו מאז כורש ועד ימי נחמיה. אבן עזרא מתמודד עם שאלות על חוסר העקביות ברשימות. הוא מסביר כי לעיתים הכתוב מציין רק את הרוב, כמו במקרה שבו מוזכרים רבים אך לא כולם. הוא מראה כי למרות השינויים, המטרה היא להראות שהעולים הנוכחיים הם המשכיות של הקהילה המקורית, גם אם המספרים המדויקים השתנו בשל לידות ומוות.
אבן עזרא על נחמיה 7:6:1 ↗הארגון מחדש של ירושלים
״החורים - תרגום לבן חיור והוא עין מראה נכבד וממנו נקראו חורים.״
בפרק השביעי של ספר נחמיה, אנו רואים את המעבר משלב הבנייה לשלב ההתיישבות והארגון הקהילתי. לאחר סיום בניית החומות, נחמיה ממנה שומרים ומשגיחים על שערים. הוא מגדיר את תפקידם של חנוך ואחיו, וכן את תפקידם של אנשי העיר, שמתוכם נבחרו שומרים מיוחדים. הרשימה כוללת שמות של משפחות ואנשים שאחראים על הביטחון והסדר בתוך ירושלים. הפסוק מתאר את המבנה הניהולי החדש של העיר. הפרשן אבן עזרא מסביר את המונח "חורים" המופיע בטקסט. הוא מציין כי מדובר בעין מראה מכובדת, ומהמילה הזו נגזר השם של המקום. הטקסט המקראי מציג רשימה מדויקת של שמות ותפקידים, המדגישה את האחריות האישית של כל אחד מהנבחרים בבניית הקהילה והגנתה.
אבן עזרא על נחמיה 7:5:1 ↗