ובכל הדברים האלה אנחנו כובלים את עצמנו בברית, כותבים אותה ומחתמים אותה. השרים שלנו, הלוויים והכהנים שלנו חתמו עליה.
וּבְכָל־זֹ֕את אֲנַ֛חְנוּ כֹּרְתִ֥ים אֲמָנָ֖ה וְכֹתְבִ֑ים וְעַל֙ הֶֽחָת֔וּם שָׂרֵ֥ינוּ לְוִיֵּ֖נוּ כֹּהֲנֵֽינוּ׃נחמיה · פרק י׳
חתימת הברית והתחייבות העם
הכהנים, הלויים וכל העם חותמים על הברית ומצהירים על מחויבותם לשמור את התורה, לעבוד את ה’אלוהים ולקיים את המצוות בבית המקדש.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
נחמיה י׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
חתימת הברית
על החותם היו נחמיה, השר, בן חכליה וצדקיה.
וְעַ֖ל הַחֲתוּמִ֑ים נְחֶמְיָ֧ה הַתִּרְשָׁ֛תָא בֶּן־חֲכַלְיָ֖ה וְצִדְקִיָּֽה׃השרים היו עזרייה, ירמיה.
שְׂרָיָ֥ה עֲזַרְיָ֖ה יִרְמְיָֽה׃פשחור, אמריה, מלכיא.
פַּשְׁח֥וּר אֲמַרְיָ֖ה מַלְכִּיָּֽה׃ה–ח
רשימת החותמים
חטוש שבניה מלך.
חַטּ֥וּשׁ שְׁבַנְיָ֖ה מַלּֽוּךְ׃חרים מרמות עבדיה.
חָרִ֥ם מְרֵמ֖וֹת עֹֽבַדְיָֽה׃דניאל גינתון ברוך.
דָּנִיֵּ֥אל גִּנְּת֖וֹן בָּרֽוּךְ׃משולם אביה מיום.
מְשֻׁלָּ֥ם אֲבִיָּ֖ה מִיָּמִֽן׃ט–יב
רשימת כוהנים ולוויים
מעזיה בן בלגאי, שמעיה, אלו הכוהנים.
מַֽעַזְיָ֥ה בִלְגַּ֖י שְׁמַֽעְיָ֑ה אֵ֖לֶּה הַכֹּהֲנִֽים׃ (ס)והלוויים, וישוע בן אזניה, שהיו מונים מבין בני חננדד קדמיאל.
וְֽהַלְוִיִּ֑ם וְיֵשׁ֙וּעַ֙ בֶּן־אֲזַנְיָ֔ה בִּנּ֕וּי מִבְּנֵ֥י חֵנָדָ֖ד קַדְמִיאֵֽל׃ואחיהם: שבניה, הודיה, קליטה, פלאיה וחנן.
וַאֲחֵיהֶ֑ם שְׁבַנְיָ֧ה הֽוֹדִיָּ֛ה קְלִיטָ֖א פְּלָאיָ֥ה חָנָֽן׃מיכה, רחוב וחשביה.
מִיכָ֥א רְח֖וֹב חֲשַׁבְיָֽה׃יג–טז
רשימת החתומים בברית
זכור בן שרביה, שבניה.
זַכּ֥וּר שֵׁרֵֽבְיָ֖ה שְׁבַנְיָֽה׃הודיה, בן בנינו.
הוֹדִיָּ֥ה בָנִ֖י בְּנִֽינוּ׃ (ס)ראשי העם: פרעש, פחת, מואב, עילם, זתוא, בני.
רָאשֵׁ֖י הָעָ֑ם פַּרְעֹשׁ֙ פַּחַ֣ת מוֹאָ֔ב עֵילָ֥ם זַתּ֖וּא בָּנִֽי׃בני, עזגד, בבאי.
בֻּנִּ֥י עַזְגָּ֖ד בֵּבָֽי׃יז–כ
רשימת החותמים
אדניה היה עדין.
אֲדֹנִיָּ֥ה בִגְוַ֖י עָדִֽין׃חזקיה היה חזק.
אָטֵ֥ר חִזְקִיָּ֖ה עַזּֽוּר׃הודיה היה קשוח.
הוֹדִיָּ֥ה חָשֻׁ֖ם בֵּצָֽי׃ענתות היה חד.
חָרִ֥יף עֲנָת֖וֹת נובי [נֵיבָֽי׃]כא–כד
רשימת החותמים
מגפיעש, משולם, חזירו.
מַגְפִּיעָ֥שׁ מְשֻׁלָּ֖ם חֵזִֽיר׃משיזבאעל, צדוק, ידוע.
מְשֵׁיזַבְאֵ֥ל צָד֖וֹק יַדּֽוּעַ׃פלטיה, חנן, עניה.
פְּלַטְיָ֥ה חָנָ֖ן עֲנָיָֽה׃הושע, חנניה, חשוב.
הוֹשֵׁ֥עַ חֲנַנְיָ֖ה חַשּֽׁוּב׃כה–כח
רשימת החתומים בברית
הַלּוֹחֵשׁ פִּלְחָא עָזַב.
הַלּוֹחֵ֥שׁ פִּלְחָ֖א שׁוֹבֵֽק׃רְחוּם חָשַׁב עַל הַמַּעֲשֶׂה.
רְח֥וּם חֲשַׁבְנָ֖ה מַעֲשֵׂיָֽה׃וְאַחִיָּה, חָנָן, עָנָן.
וַאֲחִיָּ֥ה חָנָ֖ן עָנָֽן׃מַלּוּךְ חָרִם בַּעֲנָה.
מַלּ֥וּךְ חָרִ֖ם בַּעֲנָֽה׃כט–לב
התחייבות העם לתורה
שאר העם, הכוהנים, הלוויים, השערים, המזמרים, הנתינים וכל מי שהפריד את עצמו מעמי הארצות לתורת אלוהים, עם נשותיהם, בניהם ובנותיהם, כל מי שיודע ומבין.
וּשְׁאָ֣ר הָעָ֡ם הַכֹּהֲנִ֣ים הַ֠לְוִיִּם הַשּׁוֹעֲרִ֨ים הַמְשֹׁרְרִ֜ים הַנְּתִינִ֗ים וְֽכָל־הַנִּבְדָּ֞ל מֵעַמֵּ֤י הָאֲרָצוֹת֙ אֶל־תּוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים נְשֵׁיהֶ֖ם בְּנֵיהֶ֣ם וּבְנֹתֵיהֶ֑ם כֹּ֖ל יוֹדֵ֥עַ מֵבִֽין׃הם מחויבים לאחיהם, המנהיגים שלהם, ומתחייבים בשבועה ובעליה ללכת בתורת אלוהים שניתנה ביד משה עבד אלוהים, כדי לשמור ולעשות את כל מצוות ה', אדוננו, את משפטיו ואת חוקיו.
מַחֲזִיקִ֣ים עַל־אֲחֵיהֶם֮ אַדִּירֵיהֶם֒ וּבָאִ֞ים בְּאָלָ֣ה וּבִשְׁבוּעָ֗ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּתוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר נִתְּנָ֔ה בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְלִשְׁמ֣וֹר וְלַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֲדֹנֵ֔ינוּ וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְחֻקָּֽיו׃הם התחייבו שלא לתת את בנותיהם לעמי הארצות ולא לקחת את בנותיהם לבניהם.
וַאֲשֶׁ֛ר לֹא־נִתֵּ֥ן בְּנֹתֵ֖ינוּ לְעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִקַּ֖ח לְבָנֵֽינוּ׃ועם הארצות שמביאים את המוצרים וכל שבור ביום השבת למכירה, לא ניקח מהם בשבת וביום קדוש, ונפסיק את כל הנטל בשנה השביעית ובכל מה שעל היד.
וְעַמֵּ֣י הָאָ֡רֶץ הַֽמְבִיאִים֩ אֶת־הַמַּקָּח֨וֹת וְכָל־שֶׁ֜בֶר בְּי֤וֹם הַשַּׁבָּת֙ לִמְכּ֔וֹר לֹא־נִקַּ֥ח מֵהֶ֛ם בַּשַּׁבָּ֖ת וּבְי֣וֹם קֹ֑דֶשׁ וְנִטֹּ֛שׁ אֶת־הַשָּׁנָ֥ה הַשְּׁבִיעִ֖ית וּמַשָּׁ֥א כָל־יָֽד׃לג–לו
התחייבות לעבודת בית אלוהים
קבענו לעצמנו חובה לתת שליש שקל בשנה לעבודת בית אלוהינו.
וְהֶעֱמַ֤דְנוּ עָלֵ֙ינוּ֙ מִצְוֺ֔ת לָתֵ֥ת עָלֵ֛ינוּ שְׁלִשִׁ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בַּשָּׁנָ֑ה לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃זאת עבור לחם המזבח, המנחה הקבועה, העולה הקבועה, השבתות, החודשים, החגים, המועדים, הקדושים, והקרבנות לכפר על ישראל, וכל עבודת בית אלוהינו.
לְלֶ֣חֶם הַֽמַּעֲרֶ֡כֶת וּמִנְחַ֣ת הַתָּמִ֣יד וּלְעוֹלַ֣ת הַ֠תָּמִיד הַשַּׁבָּת֨וֹת הֶחֳדָשִׁ֜ים לַמּוֹעֲדִ֗ים וְלַקֳּדָשִׁים֙ וְלַ֣חַטָּא֔וֹת לְכַפֵּ֖ר עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכֹ֖ל מְלֶ֥אכֶת בֵּית־אֱלֹהֵֽינוּ׃ (ס)הגרלנו את קורבן העצים בין הכהנים, הלויים והעם, כדי שיביאו לבית אלוהינו ולבית אבותינו בזמנים שנקבעו, שנה אחר שנה, למזבח יהוה אלוהינו כפי שכתוב בתורה.
וְהַגּוֹרָל֨וֹת הִפַּ֜לְנוּ עַל־קֻרְבַּ֣ן הָעֵצִ֗ים הַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּם֮ וְהָעָם֒ לְ֠הָבִיא לְבֵ֨ית אֱלֹהֵ֧ינוּ לְבֵית־אֲבֹתֵ֛ינוּ לְעִתִּ֥ים מְזֻמָּנִ֖ים שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה לְבַעֵ֗ר עַל־מִזְבַּח֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָֽה׃וכן להביא את בכורת אדמתנו ואת בכורת כל פרי של כל עץ, שנה אחר שנה, לבית יהוה.
וּלְהָבִ֞יא אֶת־בִּכּוּרֵ֣י אַדְמָתֵ֗נוּ וּבִכּוּרֵ֛י כָּל־פְּרִ֥י כָל־עֵ֖ץ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה לְבֵ֖ית יְהוָֽה׃לז–מ
התחייבות למעשרות ולשירות בבית אלוהים
וגם את בכורות בנינו ובהמותנו, כפי שכתוב בתורה, ואת בכורת הפרות והצאנים שלנו, להביא לבית אלוהינו עבור הכהנים המשרתים בבית אלוהינו.
וְאֶת־בְּכֹר֤וֹת בָּנֵ֙ינוּ֙ וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָ֑ה וְאֶת־בְּכוֹרֵ֨י בְקָרֵ֜ינוּ וְצֹאנֵ֗ינוּ לְהָבִיא֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ לַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַמְשָׁרְתִ֖ים בְּבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃וגם את ראשית היבולות שלנו, את התרומות, את פרי כל עץ, את היין ואת השמן, להביא לכהנים למחסני בית אלוהינו, ואת מעשר האדמות שלנו ללוויים, והלויים הללו הם המעשרים בכל ערי עבודתנו.
וְאֶת־רֵאשִׁ֣ית עֲרִיסֹתֵ֣ינוּ וּ֠תְרוּמֹתֵינוּ וּפְרִ֨י כָל־עֵ֜ץ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֗ר נָבִ֤יא לַכֹּהֲנִים֙ אֶל־לִשְׁכ֣וֹת בֵּית־אֱלֹהֵ֔ינוּ וּמַעְשַׂ֥ר אַדְמָתֵ֖נוּ לַלְוִיִּ֑ם וְהֵם֙ הַלְוִיִּ֔ם הַֽמְעַשְּׂרִ֔ים בְּכֹ֖ל עָרֵ֥י עֲבֹדָתֵֽנוּ׃והכהן בן אהרן יהיה יחד עם עשרה לווים, והלוויים יעלו את מעשר המעשר לבית אלוהינו אל המחסנים של בית האוצר.
וְהָיָ֨ה הַכֹּהֵ֧ן בֶּֽן־אַהֲרֹ֛ן עִם־הַלְוִיִּ֖ם בַּעְשֵׂ֣ר הַלְוִיִּ֑ם וְהַלְוִיִּ֞ם יַעֲל֨וּ אֶת־מַעֲשַׂ֤ר הַֽמַּעֲשֵׂר֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ אֶל־הַלְּשָׁכ֖וֹת לְבֵ֥ית הָאוֹצָֽר׃כי בני ישראל ובני לוי יביאו למחסנים את תרומת הדגן, היין והשמן, ושם גם את כלי המקדש, ואת הכהנים המשרתים, את השומרים ואת הזמרים, ולא נעזוב את בית אלוהינו.
כִּ֣י אֶל־הַ֠לְּשָׁכוֹת יָבִ֨יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י הַלֵּוִ֗י אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַדָּגָן֮ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָר֒ וְשָׁם֙ כְּלֵ֣י הַמִּקְדָּ֔שׁ וְהַכֹּהֲנִים֙ הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֖ים וְהַמְשֹׁרְרִ֑ים וְלֹ֥א נַעֲזֹ֖ב אֶת־בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
חתימת הברית
וּבְכָל־זֹ֕את אֲנַ֛חְנוּ כֹּרְתִ֥ים אֲמָנָ֖ה וְכֹתְבִ֑ים וְעַל֙ הֶֽחָת֔וּם שָׂרֵ֥ינוּ לְוִיֵּ֖נוּ כֹּהֲנֵֽינוּ׃
וְעַ֖ל הַחֲתוּמִ֑ים נְחֶמְיָ֧ה הַתִּרְשָׁ֛תָא בֶּן־חֲכַלְיָ֖ה וְצִדְקִיָּֽה׃
שְׂרָיָ֥ה עֲזַרְיָ֖ה יִרְמְיָֽה׃
פַּשְׁח֥וּר אֲמַרְיָ֖ה מַלְכִּיָּֽה׃
ה–ח
רשימת החותמים
חַטּ֥וּשׁ שְׁבַנְיָ֖ה מַלּֽוּךְ׃
חָרִ֥ם מְרֵמ֖וֹת עֹֽבַדְיָֽה׃
דָּנִיֵּ֥אל גִּנְּת֖וֹן בָּרֽוּךְ׃
מְשֻׁלָּ֥ם אֲבִיָּ֖ה מִיָּמִֽן׃
ט–יב
רשימת כוהנים ולוויים
מַֽעַזְיָ֥ה בִלְגַּ֖י שְׁמַֽעְיָ֑ה אֵ֖לֶּה הַכֹּהֲנִֽים׃ (ס)
וְֽהַלְוִיִּ֑ם וְיֵשׁ֙וּעַ֙ בֶּן־אֲזַנְיָ֔ה בִּנּ֕וּי מִבְּנֵ֥י חֵנָדָ֖ד קַדְמִיאֵֽל׃
וַאֲחֵיהֶ֑ם שְׁבַנְיָ֧ה הֽוֹדִיָּ֛ה קְלִיטָ֖א פְּלָאיָ֥ה חָנָֽן׃
מִיכָ֥א רְח֖וֹב חֲשַׁבְיָֽה׃
יג–טז
רשימת החתומים בברית
זַכּ֥וּר שֵׁרֵֽבְיָ֖ה שְׁבַנְיָֽה׃
הוֹדִיָּ֥ה בָנִ֖י בְּנִֽינוּ׃ (ס)
רָאשֵׁ֖י הָעָ֑ם פַּרְעֹשׁ֙ פַּחַ֣ת מוֹאָ֔ב עֵילָ֥ם זַתּ֖וּא בָּנִֽי׃
בֻּנִּ֥י עַזְגָּ֖ד בֵּבָֽי׃
יז–כ
רשימת החותמים
אֲדֹנִיָּ֥ה בִגְוַ֖י עָדִֽין׃
אָטֵ֥ר חִזְקִיָּ֖ה עַזּֽוּר׃
הוֹדִיָּ֥ה חָשֻׁ֖ם בֵּצָֽי׃
חָרִ֥יף עֲנָת֖וֹת נובי [נֵיבָֽי׃]
כא–כד
רשימת החותמים
מַגְפִּיעָ֥שׁ מְשֻׁלָּ֖ם חֵזִֽיר׃
מְשֵׁיזַבְאֵ֥ל צָד֖וֹק יַדּֽוּעַ׃
פְּלַטְיָ֥ה חָנָ֖ן עֲנָיָֽה׃
הוֹשֵׁ֥עַ חֲנַנְיָ֖ה חַשּֽׁוּב׃
כה–כח
רשימת החתומים בברית
הַלּוֹחֵ֥שׁ פִּלְחָ֖א שׁוֹבֵֽק׃
רְח֥וּם חֲשַׁבְנָ֖ה מַעֲשֵׂיָֽה׃
וַאֲחִיָּ֥ה חָנָ֖ן עָנָֽן׃
מַלּ֥וּךְ חָרִ֖ם בַּעֲנָֽה׃
כט–לב
התחייבות העם לתורה
וּשְׁאָ֣ר הָעָ֡ם הַכֹּהֲנִ֣ים הַ֠לְוִיִּם הַשּׁוֹעֲרִ֨ים הַמְשֹׁרְרִ֜ים הַנְּתִינִ֗ים וְֽכָל־הַנִּבְדָּ֞ל מֵעַמֵּ֤י הָאֲרָצוֹת֙ אֶל־תּוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים נְשֵׁיהֶ֖ם בְּנֵיהֶ֣ם וּבְנֹתֵיהֶ֑ם כֹּ֖ל יוֹדֵ֥עַ מֵבִֽין׃
מַחֲזִיקִ֣ים עַל־אֲחֵיהֶם֮ אַדִּירֵיהֶם֒ וּבָאִ֞ים בְּאָלָ֣ה וּבִשְׁבוּעָ֗ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּתוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר נִתְּנָ֔ה בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְלִשְׁמ֣וֹר וְלַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֲדֹנֵ֔ינוּ וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְחֻקָּֽיו׃
וַאֲשֶׁ֛ר לֹא־נִתֵּ֥ן בְּנֹתֵ֖ינוּ לְעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִקַּ֖ח לְבָנֵֽינוּ׃
וְעַמֵּ֣י הָאָ֡רֶץ הַֽמְבִיאִים֩ אֶת־הַמַּקָּח֨וֹת וְכָל־שֶׁ֜בֶר בְּי֤וֹם הַשַּׁבָּת֙ לִמְכּ֔וֹר לֹא־נִקַּ֥ח מֵהֶ֛ם בַּשַּׁבָּ֖ת וּבְי֣וֹם קֹ֑דֶשׁ וְנִטֹּ֛שׁ אֶת־הַשָּׁנָ֥ה הַשְּׁבִיעִ֖ית וּמַשָּׁ֥א כָל־יָֽד׃
לג–לו
התחייבות לעבודת בית אלוהים
וְהֶעֱמַ֤דְנוּ עָלֵ֙ינוּ֙ מִצְוֺ֔ת לָתֵ֥ת עָלֵ֛ינוּ שְׁלִשִׁ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בַּשָּׁנָ֑ה לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
לְלֶ֣חֶם הַֽמַּעֲרֶ֡כֶת וּמִנְחַ֣ת הַתָּמִ֣יד וּלְעוֹלַ֣ת הַ֠תָּמִיד הַשַּׁבָּת֨וֹת הֶחֳדָשִׁ֜ים לַמּוֹעֲדִ֗ים וְלַקֳּדָשִׁים֙ וְלַ֣חַטָּא֔וֹת לְכַפֵּ֖ר עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכֹ֖ל מְלֶ֥אכֶת בֵּית־אֱלֹהֵֽינוּ׃ (ס)
וְהַגּוֹרָל֨וֹת הִפַּ֜לְנוּ עַל־קֻרְבַּ֣ן הָעֵצִ֗ים הַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּם֮ וְהָעָם֒ לְ֠הָבִיא לְבֵ֨ית אֱלֹהֵ֧ינוּ לְבֵית־אֲבֹתֵ֛ינוּ לְעִתִּ֥ים מְזֻמָּנִ֖ים שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה לְבַעֵ֗ר עַל־מִזְבַּח֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָֽה׃
וּלְהָבִ֞יא אֶת־בִּכּוּרֵ֣י אַדְמָתֵ֗נוּ וּבִכּוּרֵ֛י כָּל־פְּרִ֥י כָל־עֵ֖ץ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה לְבֵ֖ית יְהוָֽה׃
לז–מ
התחייבות למעשרות ולשירות בבית אלוהים
וְאֶת־בְּכֹר֤וֹת בָּנֵ֙ינוּ֙ וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָ֑ה וְאֶת־בְּכוֹרֵ֨י בְקָרֵ֜ינוּ וְצֹאנֵ֗ינוּ לְהָבִיא֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ לַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַמְשָׁרְתִ֖ים בְּבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
וְאֶת־רֵאשִׁ֣ית עֲרִיסֹתֵ֣ינוּ וּ֠תְרוּמֹתֵינוּ וּפְרִ֨י כָל־עֵ֜ץ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֗ר נָבִ֤יא לַכֹּהֲנִים֙ אֶל־לִשְׁכ֣וֹת בֵּית־אֱלֹהֵ֔ינוּ וּמַעְשַׂ֥ר אַדְמָתֵ֖נוּ לַלְוִיִּ֑ם וְהֵם֙ הַלְוִיִּ֔ם הַֽמְעַשְּׂרִ֔ים בְּכֹ֖ל עָרֵ֥י עֲבֹדָתֵֽנוּ׃
וְהָיָ֨ה הַכֹּהֵ֧ן בֶּֽן־אַהֲרֹ֛ן עִם־הַלְוִיִּ֖ם בַּעְשֵׂ֣ר הַלְוִיִּ֑ם וְהַלְוִיִּ֞ם יַעֲל֨וּ אֶת־מַעֲשַׂ֤ר הַֽמַּעֲשֵׂר֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ אֶל־הַלְּשָׁכ֖וֹת לְבֵ֥ית הָאוֹצָֽר׃
כִּ֣י אֶל־הַ֠לְּשָׁכוֹת יָבִ֨יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י הַלֵּוִ֗י אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַדָּגָן֮ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָר֒ וְשָׁם֙ כְּלֵ֣י הַמִּקְדָּ֔שׁ וְהַכֹּהֲנִים֙ הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֖ים וְהַמְשֹׁרְרִ֑ים וְלֹ֥א נַעֲזֹ֖ב אֶת־בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
לאחר קריאת התורה, העם עושה הברית וחותם עליה.
פסוקים א–ד
חתימת הברית
לאחר ההתחייבות לעמוד בתורה, הנה רשימת הדמויות המרכזיות שחתמו על הברית החדשה. הרשימה כוללת את נחמיה השר, יחד עם הלוויים והכהנים, וכן שרים נוספים שאישרו את ההסכם בכתב ובחותם.
פסוקים ה–ח
רשימת החותמים
הפסוקים ממשיכים את רשימת האנשים החתמו את הברית. הרשימה כוללת את חטוש שבניה מלך, חרים מרמות עבדיה, דניאל גינתון ברוך ומשולם אביה מיים.
פסוקים ט–יב
רשימת כוהנים ולוויים
רשימת שמות של חלק מהכהנים, ביניהם מעזיה ושמעיה, ורשימה של הלוויים מבית חננדד קדמיאל, כולל אחיהם ושמות נוספים המופיעים בפרק זה.
פסוקים יג–טז
רשימת החתומים בברית
רשימה של ראשי העם ומשפחותיהם אשר חתמו על הברית והתחייבו לשמור את מצוות ה'. הרשימה כוללת שמות של אנשים בולטים, בניהם וקבוצות נוספות המצוינות כחלק מהנהגת הקהילה המחויבת.
פסוקים יז–כ
רשימת החותמים
הקטע מפרט שמות של אנשים בולטים מתוך רשימת החותמים שחתמו על הברית. עבור כל אדם מצוינת תכונה אחת המאפיינת אותו, כגון עדינות, חוזק, קשיחות או חדות.
פסוקים כא–כד
רשימת החותמים
הקטע מפרט שמות של מספר אנשים שחתמו על הברית. הרשימה כוללת שמות פרטיים ושמות משפחה או ייחוס, כחלק מהתיעוד הרשמי של ההתחייבות של העם.
פסוקים כה–כח
רשימת החתומים בברית
הפסוקים ממשיכים את רשימת האנשים שחתמו על הברית בנחמיה. הרשימה כוללת שמות של מנהיגים ואנשים נוספים, כולל פילחא, רחום, אחיה, חנן, ענן, מלוך, חרים ובענה, כחלק מהתחייבותם לשמור את תורת ה'.
פסוקים כט–לב
התחייבות העם לתורה
העיר הלוויים, הכוהנים והעם המפריד את עצמו מעמי הארצות, מתחייבים בצוואה ובשבועה לשמור את תורת אלוהים. הם מתחייבים לשמור על משפחותיהם, להימנע מנישואים עם עמים זרים, ולא לסחור בשבת או בשנה השביתה.
פסוקים לג–לו
התחייבות לעבודת בית אלוהים
העם מתחייב לספק משאבים קבועים לעבודת המקדש, כולל תרומות כספיות, הקרבת קורבנות במועדים וזמנים מסוימים, והבאת בכורות האדמה, בהתאם להוראות התורה.
פסוקים לז–מ
התחייבות למעשרות ולשירות בבית אלוהים
התחייבות העם להבאת בכורות, תרומות ומעשרות. בני ישראל וכהנים ולוויים מתחייבים להביא את פירות האדמה, השמן והיין למקדש, וכן את כלי המקדש, תוך הבטחה שלא לעזוב את בית אלוֹהֵים.
העמים מתחייבים למעשרות ולשירות בבית אלוהים כדי לשמור על קדושת המקום.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
שלושה דברים שקבעו חז"ל
״וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם (רות ב, ד), רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבָּנָן אָמַר, שְׁלשָׁה דְבָרִים גָּזְרוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה וְהִסְכִּימוּ עִמָּהֶם בֵּית דִּין שֶׁל״
בְּמַקְרֵן הַקְדָּמוֹת, רַבִּי תַּנְחוּמָא, בְּשֵׁם רַבָּנָן, מְסַפֵּר עַל שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁק been קוֹצְצִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה וְהַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה הִסְכִּימוּ לְהַעֲמִיד בּוֹ. הַדְּבָרִים הֵם: לְשַׁאֲלוֹת שָׁלוֹם בְּשֵׁם הַשֵּׁם, מְגִלַּת אֶסְתֵּר, וּמַעֲשַׂרוֹת. הַסְּבָרַת הַמַּקְורֵה הִיא שֶׁהַקְּרָבָה וְהַקְּרִיבָה לַתּוֹרָה נִמְצֵאת בַּמְּסֹרָה. רַבָּנָן מְבִיא עֵדֻת לְכָל דָּבָר. לְגַבֵּי שְׁלֹום בְּשֵׁם הַשֵּׁם, הוּא מְצַיֵּן שֶׁבּוֹעַז הִתְקִין זֶה. לְגַבֵּי מְגִלַּת אֶסְתֵּר, הוּא מְסַבֵּר שֶׁמָּרְדּכַי וְאֶסְתֵּר שָׁלְחוּ אִגְּרוֹת אֶל כָּל הַגּוֹלָה. לְגַבֵּי מַעֲשַׂרוֹת, הוּא מְצִיעַ שֶׁזֶּה נִמְצָא בְּבֵית דִּין שֶׁל שְׁמוֹנִים וְחָמֵשֶׁת זְקֵנִים, שֶׁמֵּהֶם שְׁלֹשִׁים וְחַמְּשָׁה הָיוּ נְבִיאִים שֶׁמִּצְטַעֲרִים עַל הַמִּצְוֹת שֶׁאֵין לְהוֹסִיף אוֹ לְגָרֵעַ.
רות רבה ד׳:ה׳ ↗הבטחה בכתב וחתם השמים
״(ח) ומעשרות. ר' ברכיה [ור' קריצפי בשם ר' יוחנן], בעון תרומות ומעשרות גלו ישראל. [ר' שמעון בר אבא בשם] ר' יוחנן אמר, כיון שגלו נפטרו,״
הַמִּקְרָא מְסַפֵּר עַל הַמְּתַחֲוָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁעָשׂוּ אֲנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדֹלָה בְּעֵת הַחֲזָרָה מֵהַגָּלוּת. הַמְּסֹרֶת בְּרוּת רַבָּה מַסְבֶּרֶת שֶׁהָעֲמִי קְבַע לְהִתְחַיֵּב שׁוּב בְּתַרוּמוֹת וּמַעֲשֵׂרוֹת כְּדֵי לְמַנַּע אֶת הַחֵטְא שֶׁהוֹבִיל לַגָּלוּת. כְּדֵי לְהַבְטִיחַ עַצְמָם, הֵם כָּתְבוּ סֵפֶר וְשָׂפַחְלוּ אוֹתוֹ בְּעֶזְרָה, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ חָתוּם בְּשַחֲרִית עַל יְדֵי הַשֵּׁם. עַד כִּי בְּעֵת הַכְּרִיעַת הַבְּרִית, הֵם בָּחֲרוּ לִכְתֹּב וּלְחַתֹּם עַל הַסֵּפֶל הַחָתוּם כְּבָר. הַפֵּרוּשׁ בַּמָּסֹרֶת מַקְדִּישׁ אֶת הַחֲתָם הַמְּיֻחָד שֶׁל הַשֵּׁם לַסֵּפֶר כְּמַעֲנֶה לַחֲתִימַת הַבְּרִית שֶׁעָשׂוּ הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה. הַמַּסּוֹרֶת מְצִיעָה תּוֹרָה שֶׁל הַתְחַדְּשׁוּת וְאַחֲרָיוּת בְּעֵת הַשִּׁיבָה לָאָרֶץ.
רות רבה (לרנר) ד׳:ה׳:ד׳ ↗בעקבות המפרשים
החתומים והבטחת העדות
״ועל החתומים. עתה מונה והולך החתומים בספר לעדות קבול המצות:״
בפרק הזה אנו רואים את קבוצת המנהיגים, בראשם נחמיה, שחתמו על הברית והתחייבו לשמור את מצוות הַשֵּׁם. רש"י מסביר כי השמות שנמנים כאן הם אלו שחתמו על המסמך וזכו להופיע בספר העדות כמי שקיבלו על עצמם את קיום המצוות באופן קנוי. הטקסט מתאר רשימה מדויקת של אנשים, משפחות ותפקידים שהשתתפו בחידוש הברית. הדבר מדגיש את האחריות האישית והקבוצתית של עם ישראל לעמוד מול הכל בזיכרון ההיסטורי כמי שמתחייבים למסלול הרוחני החדש.
רש״י על נחמיה 10:2:1 ↗הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל
״וכל הנבדל. הם הגרים שנבדלו מתורת העכו"ם להיות דבוקים ומחוברים אל תורתו של הקדוש ברוך הוא ולשמור מצותיו:״
בַּפֶּרֶק הַזֶּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הַבְּרִית הַמְּחֻדֶּשֶׁת שֶׁעוֹשִׂים הַמְּבַקְשִׁים לִשְׁמֹר אֶת תּוֹרַת הַשֵּׁם. הַקְּבוּצָה הַמַּתְחִילָה שֶׁמְחַתְּמָה אֶת הַסְּפָרִים כְּלוּמָה הִיא רָאשֵׁי הַמִּשְׁמָרִים, וּבְתוֹךְ רְשִׁי, מֻסְבר שֶׁהַמַּטְמַטְּמִים הַגֵּרִים בֵּין הָעַמִּים, בָּחֲרוּ לְהִתְנַקֵּל מִן הַמַּסֹּרוֹת הַזַּרּוֹת וּלְהִתְחַבֵּר לַתּוֹרָה. הַמְּחַתְּמִים מִתְחַיְּבִים לְהַקְדִּישׁ אֶת עַצְמָם לַמִּצְווֹת שֶׁל הַשֵּׁם בְּאֹפֶן מְסֻמָּן. הָעָם כֻּלּוֹ מִתְחַיֵּב לְהַקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ לַתּוֹרָה, וּבָעֶצֶם הַמְּחַיְּבִים הֵם לְשַׁמֵּר עַל הַמִּצְווֹת, כְּמוֹ הַהִתְחַיְּבוּת לְהַקְדִּישׁ אֶת הַבְּנִים וְאֶת הָרֶבֶרֶב וְאֶת הַנְּכָסִים. הַתְּחִנָּה הָעִקָּרִית הִיא לְהַשְׁלִים אֶת הַמַּטְעָה שֶׁל הַנְּבוּאָה כְּשֶׁהָעָם הַזֶּה מִתְפָּרֵק מִן הַמָּסֹרָה הַזַּרָּה וְנִדְבַק בַּתּוֹרָה. הַכְּלָלִים הַמְּצֻיָּנִים בַּפֶּרֶק מַדְגִּישִׁים אֶת הַמְּחִיּוּת שֶׁל הַהִתְחַיְּבוּת הַדִּינִית וְהַחַלּוּת שֶׁל הַקְדָּשַׁת הַלֶּב לַשֵּׁם.
רש״י על נחמיה 10:29:1 ↗התחייבות העם למצוות התורה
״ובכל זאת - ר"ל בכל זאת הצרה אנו כורתים לעשות אמנה וקיום ללכת בתורת האלהים, אשר נתנה ביד משה, ושלא נתן מבנותינו לעמי הארץ.״
בפרק הזה, בני ישראל מחליטים להתחייב באופן רשמי לשמור את מצוות הַשֵּׁם. רשימה ארוכה של מנהיגים, ובראשם נחמיה בן חקליה, חותמים על הברית הזאת. הם מתחייבים ללכת בדרך התורה שהתקבלָה ביד משה, בניגוד למנהגים של עמי הארץ שמקיפים אותם. ההתחייבות כוללת הקדשת חלקים מסוימים מהרכוש וקיום מצוות שונות כדי לשמור על זהותם ועל הקשר שלהם עם אלוהים. רבי יצחק בן עזרא מסביר שהתחייבות זו מיוחדת בגלל שהיא מגיעה דווקא בזמנים קשים. למרות הצרה והקושי שחווים, העם בוחר בכוונה לעשות אמנה ולקיים את התורה. הוא מדגיש שהם מחליטים ללכת בדרך התורה שהיא הבסיס לקיום העם, ולא להיכנע למנהגים זרים.
אבן עזרא על נחמיה 10:1:1 ↗התחייבות העם לשמירת התורה והמקדש
״המקחות - שם דבר מן לקח כטעם ממכר.״
בפרק זה אנו רואים את בני ישראל, בראשות נחמיה, חותמים על ברית חדשה. הם מתחייבים לשמור את התורה, להפריש את מעשרות ולהימנע מנישואים זרים. הרשימה כוללת את המנהיגים שחתמו על הברית, ומתארת את ההסדרים שנקבעו לגבי המקדש, השבת והקטרות. העם מבקש עזרה מהשם כדי לעמוד בהבטחות אלו. הטקסט מפרט את המחויבות לכללים דתיים וכלכליים נוקשים. אבן עזרא מציין שחלק מהמילים, כמו "המקחות", הן שמות עצם שנגזרים מן הלמידה, בדומה למילים כמו "ממכר". ההסבר מדגיש את הניסיון של העם להטמיע את הלקחים מהעבר אל תוך חיי היומיום החדשים ביהודה.
אבן עזרא על נחמיה 10:32:1 ↗