ואתה, בית לחם אפרתה, קטנה מאוד כדי להיות בין אלפי יהודה, אבל ממך יצא מי שיוביל את ישראל, ומוצאיו הם מימי קדם, מתחילת הזמנים.
וְאַתָּ֞ה בֵּֽית־לֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם׃מיכה · פרק ה׳
המלכה המגיעה מבית לחם
הנבואה על הנהגת שארית ישראל, צמיחת המשיח מבית לחם, והשמדת הכוחות המשלים את חורבן הכוח הצבאי והדתי.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
מיכה ה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
המלכה המגיעה מבית לחם
לכן הוא יושאר שם עד הזמן שבו ייוולד, וגם אחיו יחזרו אל בני ישראל.
לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַד־עֵ֥ת יוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃הוא יעמוד וירעה בכוח ה' ובגאווה של שם ה' אלוהיו, והם ישבו כי עכשיו הוא יגדל עד קצוות הארץ.
וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃וזה יהיה השלום, כשמלך אשור יבוא לארצנו ויצעד בארמונותינו, ואז נשים עליו שבעה רועים ושמונה שרים.
וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם אַשּׁ֣וּר ׀ כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֗נוּ וְכִ֤י יִדְרֹךְ֙ בְּאַרְמְנֹתֵ֔ינוּ וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם׃שורת הישרדות וניצחון שארית יעקב
הם יילחמו בחרב בארץ אשור ובשערים של ארץ נמרוד, ויצילו מאשור, כי הוא יבוא לארצנו ויצעד בגבולנו.
וְרָע֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ אַשּׁוּר֙ בַּחֶ֔רֶב וְאֶת־אֶ֥רֶץ נִמְרֹ֖ד בִּפְתָחֶ֑יהָ וְהִצִּיל֙ מֵֽאַשּׁ֔וּר כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֔נוּ וְכִ֥י יִדְרֹ֖ךְ בִּגְבוּלֵֽנוּ׃ (ס)שארית יעקב יהיה בתוך עמים רבים, כמו טל מאת ה' כמו רעננות על עשב, שלא יצפה לאדם ולא ירעד לבני אדם.
וְהָיָ֣ה ׀ שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה כִּרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵ֑שֶׂב אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃שארית יעקב בגויים יהיה בתוך עמים רבים, כמו אריה בין חיילי היער, כמו כפיר בתוך עדר צאן, שאם יעבור וירמס ויתפוס, אין מציל.
וְהָיָה֩ שְׁאֵרִ֨ית יַעֲקֹ֜ב בַּגּוֹיִ֗ם בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר כִּכְפִ֖יר בְּעֶדְרֵי צֹ֑אן אֲשֶׁ֧ר אִם עָבַ֛ר וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃תרים ידך על אויביך, וכל אויניך ייכרתו.
תָּרֹ֥ם יָדְךָ֖ עַל־צָרֶ֑יךָ וְכָל־אֹיְבֶ֖יךָ יִכָּרֵֽתוּ׃ (פ)הַשְׁמָדַת הַכֹּחַ הַצּבָאִי וְהַדַּתִי
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, כֹּה אָמַר הַשֵּׁם, שֶׁאֲשַׁתֵּט אֶת הַסּוּסִים שֶׁלָּכֶם מִבְּתוֹךְ אַתֶּם, וְאָבַדְתִּי אֶת הַמַּרְכְּבּוֹת שֶׁלָּכֶם.
וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהִכְרַתִּ֥י סוּסֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהַאֲבַדְתִּ֖י מַרְכְּבֹתֶֽיךָ׃וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת הָעֶרִים שֶׁבְּאַרְצְכֶם, וְהֶרַסְתִּי אֶת כָּל הַמְּצּוּדוֹת שֶׁלָּכֶם.
וְהִכְרַתִּ֖י עָרֵ֣י אַרְצֶ֑ךָ וְהָרַסְתִּ֖י כָּל־מִבְצָרֶֽיךָ׃וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת הַקְּשָׁרִים שֶׁלָּכֶם מִיֶּדְכֶם, וְלֹא יִהְיוּ לָכֶם עוֹנְדִים.
וְהִכְרַתִּ֥י כְשָׁפִ֖ים מִיָּדֶ֑ךָ וּֽמְעוֹנְנִ֖ים לֹ֥א יִֽהְיוּ־לָֽךְ׃וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת הַפסילים וְאֶת הַמַּצֵּבוֹת שֶׁלָּכֶם מִבְּתוֹךְ אַתֶּם, וְלֹא תִשְׁתַּחֲווּ עוֹד לְמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.
וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה ע֖וֹד לְמַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃השלכות חוסר הנאמנות
אני אשמיד את הערים שלך ואסיר ממך את כל המזל והשפע.
וְנָתַשְׁתִּ֥י אֲשֵׁירֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהִשְׁמַדְתִּ֖י עָרֶֽיךָ׃אני אנקום בעמים שלא הלכו לפי רצונתי, וזה ייעשה בכעס ובזעם.
וְעָשִׂ֜יתִי בְּאַ֧ף וּבְחֵמָ֛ה נָקָ֖ם אֶת־הַגּוֹיִ֑ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
המלכה המגיעה מבית לחם
וְאַתָּ֞ה בֵּֽית־לֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם׃
לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַד־עֵ֥ת יוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם אַשּׁ֣וּר ׀ כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֗נוּ וְכִ֤י יִדְרֹךְ֙ בְּאַרְמְנֹתֵ֔ינוּ וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם׃
שורת הישרדות וניצחון שארית יעקב
וְרָע֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ אַשּׁוּר֙ בַּחֶ֔רֶב וְאֶת־אֶ֥רֶץ נִמְרֹ֖ד בִּפְתָחֶ֑יהָ וְהִצִּיל֙ מֵֽאַשּׁ֔וּר כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֔נוּ וְכִ֥י יִדְרֹ֖ךְ בִּגְבוּלֵֽנוּ׃ (ס)
וְהָיָ֣ה ׀ שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה כִּרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵ֑שֶׂב אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃
וְהָיָה֩ שְׁאֵרִ֨ית יַעֲקֹ֜ב בַּגּוֹיִ֗ם בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר כִּכְפִ֖יר בְּעֶדְרֵי צֹ֑אן אֲשֶׁ֧ר אִם עָבַ֛ר וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃
תָּרֹ֥ם יָדְךָ֖ עַל־צָרֶ֑יךָ וְכָל־אֹיְבֶ֖יךָ יִכָּרֵֽתוּ׃ (פ)
הַשְׁמָדַת הַכֹּחַ הַצּבָאִי וְהַדַּתִי
וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהִכְרַתִּ֥י סוּסֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהַאֲבַדְתִּ֖י מַרְכְּבֹתֶֽיךָ׃
וְהִכְרַתִּ֖י עָרֵ֣י אַרְצֶ֑ךָ וְהָרַסְתִּ֖י כָּל־מִבְצָרֶֽיךָ׃
וְהִכְרַתִּ֥י כְשָׁפִ֖ים מִיָּדֶ֑ךָ וּֽמְעוֹנְנִ֖ים לֹ֥א יִֽהְיוּ־לָֽךְ׃
וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה ע֖וֹד לְמַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃
השלכות חוסר הנאמנות
וְנָתַשְׁתִּ֥י אֲשֵׁירֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהִשְׁמַדְתִּ֖י עָרֶֽיךָ׃
וְעָשִׂ֜יתִי בְּאַ֧ף וּבְחֵמָ֛ה נָקָ֖ם אֶת־הַגּוֹיִ֑ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מתארים את המצב המורכב של עמו של מיכה: מצד אחד תקווה למנהיגות מבית לחם, ומצד שני השמדת כוחות המנוהלים תחת הנהגה לא נאמנה.
המלכה המגיעה מבית לחם
הנבואה מדברת על מנהיג שיצא מבית לחם אפרתה, קטנה וצנועה, ויהיה מושל על ישראל. הוא ינהיג בעוצמת ה', ובעת שלומו יגיע אשור, ואז ינועו שבעה רועים ושמונה שרים למש bietenו.
שורת הישרדות וניצחון שארית יעקב
הנבואה מתארת את גורל שארית יעקב בין העמים. מצד אחד, הם יהיו רעננים ובלתי תלויים באדם כמו טל, ומצד שני, יהיו עוצמתיים ומפחידים כמו אריה הפוגע בעדר. הנבואה מבטיחה את ההגנה מפני פלישת אשור ואת הכרעת האויבים על ידי יד ה'.
הַשְׁמָדַת הַכֹּחַ הַצּבָאִי וְהַדַּתִי
הַנָּבִיא מַתְרִיע עַל הַשְׁמָדָה עָתִידִית שֶׁל כֹּחַ הַצְּבָא, כְּמוֹ סוּסִים, מַרְכְּבּוֹת וּמְצוּדוֹת. כְּמוֹ דָּבָר כָּה, הַשֵּׁם יְבַדֵּד אֶת הַקְּשָׁרִים וְיַשְׁמִיד אֶת הַפְּסִילִים וְאֶת הַמַּצֵּבוֹת, כְּדֵי לְמַנְעוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה הַכְּשֵׁרִית שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.
השלכות חוסר הנאמנות
הפסוקים מתארים את העונש שיינתן לעמים בשל אי-הקשבתם. הַשֵּׁם יחריב את הערים ויסיר את המזל והשפע מהם. הנקמה בעמים שלא שמעו תתבצע בכעס ובזעם רב.
הפסוקים מסתיימים בתיאור ההשלכות של חוסר הנאמנות על כוחות המדינה והדת.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַקְּדָמוּת שֶׁל הַנִּבּוּאָה
״תּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ״ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז״. קֶדֶם, רוֹצֶה לוֹמַר קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. גֵּיהִנֹּם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ל, לג):״
הַקְּטִיעַ הַזֶּה מִמִּקְיָה חַבְּרִים מְסַבֵּל הַמַּעֲמָד הַנִּצָּב לִפְנֵי הַתַּקְעָה הַנִּבּוּאָתִית. הַמִּקְיָה מְתָאֵר אֶת הַמֶּצֶב בְּבֵית לֶחֶם אֶפְרָתָה, הַנִּרְאֵית כְּמִבְנֶה קָטָן וְעָצִים, אַךְ בְּעֶצֶם הִיא שַׁיָּכָה לְעַם הַגָּדוֹל. הַנִּבּוּאָה מְצַיֶּנֶת כְּבָר אֶת הַמַּהֲלָךְ הָעָתִידִי שֶׁבְּאֹפֶן הַקְּדָמִי. בַּתְּוָאָה לַפְּרָקִים שֶׁל דֶּרְבִּי אֱלִיעֶזֶר, מְבִיאִים רַעְיוֹן כְּבָר מִקֶּדֶם לְכָל הַדְּבָרִים הַנִּצָּבִים לְפָנֵינוּ. הַסּוֹבֵל מְסַבֵּר שֶׁהַמּוּנִים הַשּׁוֹנִים בַּתּוֹרָה, כְמוֹ גֵּיהִנּוֹם, גַּן עֵדֶן וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, קַיָּמִים מֵעֶתְרָם שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. הוּא מְבִיא מִקְיָה מִמִּקְיָה שֶׁנִּמְצֵאת בַּמִּקְיָה שֶׁל מִקְיָה, כְּדֵי לְהַבְהִיר אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַמִּלָּה "מִקֶּדֶם" בְּבֵית לֶחֶם, כְּשֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְדָבָר שֶׁכְּבָר הָיָה בְּתוֹכֶן הַקִיּוּם.
פרקי דרבי אליעזר ג׳:ד׳ ↗קשר בין בֵּית לֶחֶם לַחֲלַקֵּהּ שֶׁל בִּנְיָמִין
״רבי מאיר אומר בחלקו של בנימן בנה מתה שנאמר (בראשית מח ז) ואני בבואי מפדן בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה מתה עלי״
בַּקְּטעַת הַמַּקּוֹר, רַבִּי מֵאִיר מְקַשֵּׁר בֵּין הַנְּבִיאָה בְּמִיכָה ה' שֶׁמִּדַּבֶּת עַל בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה, לְמִקְרֵה בִּנְיָמִינוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. הוּא מְבַסֵּס זאת עַל הַמִּקְרֶה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּאֶפְרָת מֵתָה, וּמִכְיוָן שֶׁאֶפְרָתָה הִיא בֵּית לֶחֶם, הוּא רוֹאֶה בָּהּ קֶשֶׁר לְחֶלֶק שֶׁל בִּנְיָמִין. הַמַּקּוֹר מַצִּיג גַּם תּוֹרָה עַל שֶׁם הַשֵּׁם בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף כְּמַה שֶׁנִּשְׁמַע בִּתְהִלִּים, וּמְמַשֵּׁל אֶת בִּנְיָמִין לְיַעַר. רַבִּי מֵאִיר מְבָרֵךְ אֶת בִּנְיָמִין שֶׁזְּכוּת הַשֵּׁם וְהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרוּ בְּחֶלְקוֹ. הַמַּקּוֹר הוּא מִסִּפְרֵי דְּבָרִים, וְהוּא מְסַפֵּק פֵּרוּשׁ רַבָּנִי לַמִּקְרֵי הַמִּקְרָא. הַמַּפְרִישׁ בֵּין הַמַּקְרָא לְבֵין הַמִּדְרָשׁ, וּמַצִּיעַ קִשְׁרִים בֵּין הַמִּקְרֵי בְּרֵאשִׁית, תְּהִלִּים וּמִיכָה עַצְמָם.
ספרי דברים שנ״ב:י״א ↗בעקבות המפרשים
הנהגה בתוך הקושי
״עד אפסי ארץ. והביאום מנחה אליו בסוסים וברכב:״
בפסוקים אלו מנבואת מיכה, מתוארת תקופה של קושי שבה העם יישאר נטוש לזמן מסוים. הנביא מתאר מצב שבו הרועים נעלמים, אך מובטח כי בסופו של דבר יקומו מנהיגים חדשים. המנהיג הזה ינהג בעוצמה ובאמונה, והוא יביא איתו שלום וביטחון לעם. רש"י, בפירושו על הפסוקים הללו, מתייחס למשמעות המילים "עד אפסי ארץ". הוא מסביר שהמנהיג יביא איתו מנחה לעצמו בדרכים מפוארות, באמצעות סוסים ומרכבות. הפירוש מתמקד בפרטים הטכניים של הבאת המתנה וההדר המלווה את המנהיג.
רש״י על מיכה 5:3:4 ↗התקווה בתוך החורבן
״והכרתי ערי ארצך. ולא תצטרך לערי מבצר:״
בפסוק הזה ממיכה, הַשֵּׁם מבטיח למנהיגי ישראל שהמלחמות והגילוי יסתיימו. הנביא מתאר מצב שבו הַשֵּׁם יכרית את הערים והמבצרים של האויבים, כך שעבור עם ישראל לא יהיה צורך להסתמך על ערי מבצר או על הגנות חומות. זהו הבטחון שהשלום יגיע דרך פעולה אלוהית ישירה ולא רק דרך הכנת הגנות צבאיות. רש"י מפרש את הפסוק הזה ומסביר שהטעם לכך הוא שהַשֵּׁם יחריב את ערי האויב, ולכן עם ישראל לא יצטרך להסתמך על ערי מבצר משלו. לפי פירוש זה, ההבטחה לעתיד מתמקדת בביטול הצורך בהגנה עצמית מבודדת בזכות השמדת כוחו של האויב.
רש״י על מיכה 5:10:1 ↗הרועה העתידי של ישראל
״ועמד ורעה - יהיה רועה ישראל, בעוז השם וישבו לבטח.״
בפסוק זה מיכה מדבר על תקופה שבה מנהיג יקוים בבית יוסף. הנביא מתאר מצב שבו הרועה יעמוד וינהיג את העם בכוחו של הַשֵּׁם, וכך העם יוכל לגור בביטחון מלא. אבן עזרא מסביר שהרועה ינהיג את ישראל בעזרת עוצמתו של הַשֵּׁם, וכתוצאה מכך האנשים יושבים בבטח. הפירוש מתמקד בכך שהביטחון של העם נשען על הכוח האלוהי של המנהיג.
אבן עזרא על מיכה 5:3:1 ↗החיפוש אחר העתיד
״ומעוננים - מסתכלים בעננים לדעת העתידות.״
בפסוק זה מופיע תיאור של אנשים שמתבוננים בעננים כדי לנסות ולדעת מה יקרה בעתיד. המילה "מעוננים" מתארת פעולה של חיפוש תשובות בשמיים. אבן עזרא מסביר על המילה הזו שהכווים מסתכלים בעננים כדי לגלות את העתיד. הוא מפרש את הפעולה כניסיון לקרוא את הגורל דרך התופעות הטבעיות בשמיים.
אבן עזרא על מיכה 5:11:2 ↗