תורה›ויקרא›פרק כו׳

ויקרא · פרק כו׳

ברכה על שמירת הברית, עונשים על הפרתה וזכירת הברית

הפרק פותח באיסור עבודה זרה ובשמירת שבת והמקדש, מתאר את הברכה שתבוא עם שמירת המצוות, מפרט בהדרגה עונשים קשים על סירוב מתמשך לשמוע, ומסיים בווידוי, בזכירת ברית האבות ובהבטחה שהברית לא תופר גם בגלות.

46 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ויקרא כו׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–ב׳

עבודה זרה, שבת ויראת המקדש

א

אל תעשו לכם אלילים. אל תקימו לכם פסל או מצבה, ואל תציבו בארץ אבן משכית כדי להשתחוות עליה, כי אני ה׳ אלוהיכם.

על המילים

אבן משכית היא מונח מקראי הקשור לאבן שהוצבה לצורך השתחוויה.

ב

שמרו את שבתותיי ויראו את מקדשי. אני ה׳.

ג׳–י״ג

הברכה על שמירת החוקים והמצוות

ג

אם תלכו לפי חוקותיי, תשמרו את מצוותיי ותעשו אותן:

ד

אתן את גשמיכם בעיתם. הארץ תיתן את יבולה ועץ השדה ייתן את פריו.

ה

עונת הדיש תימשך עד הבציר, והבציר יימשך עד עונת הזריעה. תאכלו את לחמכם לשובע ותשבו לבטח בארצכם.

ו

אתן שלום בארץ. תוכלו לשכב בלי שמישהו יחריד אתכם. אשבית מן הארץ חיה רעה, וחרב לא תעבור בארצכם.

ז

תרדפו אחר אויביכם, והם ייפלו לפניכם בחרב.

ח

חמישה מכם ירדפו מאה, ומאה מכם ירדפו עשרת אלפים. אויביכם ייפלו לפניכם בחרב.

ט

אפנה אליכם, אפרה אתכם וארבה אתכם, ואקיים את בריתי איתכם.

י

תאכלו תבואה ישנה שהתיישנה, ואף תצטרכו לפנות מן הישן כדי לפנות מקום לחדש.

יא

אתן את משכני בתוככם, ולא אמאס בכם.

יב

אתהלך בתוככם, אהיה לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם.

יג

אני ה׳ אלוהיכם, שהוצאתי אתכם מארץ מצרים כדי שלא תהיו עוד עבדים להם. שברתי את מוטות העול שעליכם והולכתי אתכם זקופים.

י״ד–י״ז

תחילת העונשים על הפרת הברית

יד

אבל אם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה:

טו

אם תמאסו בחוקותיי, ואם תדחו את משפטיי ולא תעשו את כל מצוותיי, ובכך תפרו את בריתי:

טז

גם אני אעשה לכם זאת: אביא עליכם בהלה, שחפת וקדחת שמכלות את העיניים ומכאיבות לנפש. תזרעו את זרעכם לשווא, כי אויביכם יאכלו את היבול.

על המילים

השחפת והקדחת הן המונחים שבפסוק; אין כאן זיהוי רפואי מודרני.

יז

אפנה את פני נגדכם, ותובסו לפני אויביכם. שונאיכם ישלטו בכם, ותנוסו גם כשאיש אינו רודף אחריכם.

י״ח–כ״ו

החמרת העונשים על סירוב מתמשך

יח

ואם גם אחרי הדברים האלה לא תשמעו לי, אוסיף לייסר אתכם שבע על חטאותיכם.

על המילים

המילה "שבע" מציינת כאן החמרה של העונש; הפסוק אינו מפרט אותה כחשבון מתמטי.

יט

אשבור את גאוות עוזכם, ואעשה את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושת.

כ

כוחכם יתבזבז לשווא. ארצכם לא תיתן את יבולה, ועצי הארץ לא יתנו את פריים.

כא

ואם תלכו איתי בקרי ולא תרצו לשמוע לי, אוסיף עליכם מכה שבע כחטאותיכם.

על המילים

המילה "קרי" היא מונח מרכזי ביחידה, ומשמעותה המדויקת נידונה בפרשנות. כאן היא נשמרת ולא מוכרעת.

כב

אשלח בכם את חיות השדה. הן ישכלו אתכם, יכריתו את בהמתכם, ימעטו את מספרכם, ודרכיכם יהיו שוממות.

כג

ואם גם בדברים האלה לא תקבלו ממני מוסר ותמשיכו ללכת איתי בקרי:

כד

גם אני אלך איתכם בקרי, וגם אני אכה אתכם שבע על חטאותיכם.

כה

אביא עליכם חרב שתנקום את נקמת הברית. תיאספו אל עריכם, אשלח דבר בתוככם, ותימסרו ביד האויב.

כו

כאשר אשבור לכם את מקור אספקת הלחם, עשר נשים יאפו את לחמכם בתנור אחד ויחזירו לכם את הלחם במשקל. תאכלו ולא תשבעו.

על המילים

הביטוי "מטה לחם" מתאר כאן את משען המזון והאספקה.

כ״ז–ל״ט

חורבן, גלות ושממת הארץ

כז

ואם גם אחרי זאת לא תשמעו לי ותמשיכו ללכת איתי בקרי:

כח

אלך איתכם בחמת קרי, וגם אני אייסר אתכם שבע על חטאותיכם.

כט

תאכלו את בשר בניכם ואת בשר בנותיכם.

ל

אשמיד את במותיכם ואכרית את חמניכם. את פגריכם אניח על פגרי גילוליכם, ואמאס בכם.

על המילים

חמנים וגילולים הם מונחים מקראיים הקשורים לפולחן אלילי.

לא

אהפוך את עריכם לחורבות ואשבית את מקדשיכם. לא אקבל את ריח הניחוח של קורבנותיכם.

לב

אני אשמם את הארץ, וגם אויביכם שיישבו בה ישתוממו על שממתה.

לג

אפזר אתכם בין העמים ואשלוף חרב אחריכם. ארצכם תהיה שממה ועריכם יהיו חורבות.

לד

אז הארץ תשלים את שבתותיה בכל ימי שממתה, בזמן שאתם תהיו בארץ אויביכם. אז הארץ תשבות ותשלים את שבתותיה.

לה

בכל ימי שממתה היא תשבות במקום השבתות שלא שבתה בזמן שישבתם עליה.

לו

בלב הנשארים מכם בארצות אויביהם אביא פחד. אפילו קול של עלה נידף ירדוף אותם. הם ינוסו כאילו הם בורחים מחרב, וייפלו גם כשאין מי שרודף אחריהם.

לז

איש ייכשל באחיו כאילו הם נמלטים מפני חרב, אף שאין רודף, ולא תהיה לכם תקומה מול אויביכם.

לח

תאבדו בין העמים, וארץ אויביכם תאכל אתכם.

לט

הנשארים מכם יימקו בעוונם בארצות אויביהם, וגם בעוונות אבותיהם שאיתם יימקו.

מ׳–מ״ו

וידוי, זכירת הברית והסיום בסיני

מ

הם יתוודו על עוונם ועל עוון אבותיהם, על המעילה שמעלו בי וגם על כך שהלכו איתי בקרי.

מא

גם אני אלך איתם בקרי ואביא אותם לארץ אויביהם. אז, אם ייכנע לבבם הערל, הם ירצו את עוונם.

על המילים

הביטוי "ירצו את עוונם" מציין כאן נשיאה או פירעון של העוון במסגרת העונש.

מב

אזכור את בריתי עם יעקב, וגם את בריתי עם יצחק, וגם את בריתי עם אברהם אזכור, ואזכור גם את הארץ.

מג

הארץ תיעזב מהם ותשלים את שבתותיה בזמן שהיא שוממה בלעדיהם. הם ישאו את עוונם, מפני שמאסו במשפטיי ודחו את חוקותיי.

מד

אבל גם כשהם יהיו בארץ אויביהם, לא אמאס בהם ולא אדחה אותם עד שאכלה אותם ואפר את בריתי איתם, כי אני ה׳ אלוהיהם.

מה

אזכור למענם את הברית עם הראשונים, שאותם הוצאתי מארץ מצרים לעיני העמים כדי להיות להם לאלוהים. אני ה׳.

מו

אלה החוקים, המשפטים והתורות שה׳ נתן בינו ובין בני ישראל בהר סיני, באמצעות משה.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 112 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא