תורה›ויקרא›פרק כד׳

ויקרא · פרק כד׳

נרות המשכן, לחם הפנים ודינו של המקלל

הפרק קובע את סדר השמן למנורה ולחם הפנים, מספר על אדם שקילל את השם ונשמר עד לקבלת הדין, וממשיך בדינים על הריגה, פגיעה באדם ובבהמה ומשפט אחד לגר ולאזרח.

23 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ויקרא כד׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–ד׳

שמן הזית ונרות המנורה

א

ה׳ דיבר אל משה ואמר לו:

ב

צווה את בני ישראל שיביאו אליך שמן זית זך, כתית, למאור, כדי להעלות נר תמיד.

ג

אהרן יסדר את הנר מחוץ לפרוכת העדות, באוהל מועד, לפני ה׳, מן הערב עד הבוקר. זה חוק קבוע לדורותיכם.

ד

על המנורה הטהורה הוא יסדר את הנרות לפני ה׳ תמיד.

ה׳–ט׳

שתים עשרה החלות על השולחן

ה

קח סולת ואפה ממנה שתים עשרה חלות. בכל חלה יהיו שני עשרונים.

על המילים

עשרון הוא מידת נפח מקראית.

ו

שים את החלות בשתי מערכות, שש חלות בכל מערכת, על השולחן הטהור לפני ה׳.

ז

שים לבונה זכה על כל מערכת. הלבונה תהיה אזכרה ללחם, קורבן אש לה׳.

ח

בכל יום שבת יסדרו את הלחם לפני ה׳ מחדש, מאת בני ישראל, כברית קבועה.

ט

הלחם יהיה לאהרן ולבניו, והם יאכלו אותו במקום קדוש, כי הוא קודש קודשים עבורו מקורבנות האש של ה׳. זה חוק קבוע.

י׳–ט״ז

המריבה, הקללה והדין

י

בן לאישה ישראלית ולאיש מצרי יצא בתוך בני ישראל. במחנה התפתחה מריבה בינו לבין איש ישראלי.

יא

בן האישה הישראלית נקב בשם וקילל, והביאו אותו אל משה. שם אמו היה שלומית בת דברי, משבט דן.

על המילים

הביטוי "ויקב את השם" קשור למעשה שבגללו נקבע הדין בהמשך, אך אופן המעשה אינו מפורט כאן מעבר ללשון הפסוק.

יב

הם החזיקו אותו במשמר עד שיתברר להם, על פי ה׳, מה יש לעשות בו.

יג

ה׳ דיבר אל משה ואמר לו:

יד

הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה. כל מי ששמעו אותו יסמכו את ידיהם על ראשו, וכל העדה תרגום אותו.

טו

ואל בני ישראל תאמר: כל אדם שיקלל את אלוהיו יישא את חטאו.

טז

מי שנוקב בשם ה׳ דינו מוות; כל העדה תרגום אותו. הדין חל על הגר כמו על האזרח: בנקבו בשם הוא יומת.

י״ז–כ״ג

פגיעה באדם ובבהמה ומשפט אחד

יז

אדם שמכה אדם אחר למוות דינו מוות.

יח

מי שמכה בהמה למוות ישלם עליה: נפש תחת נפש.

יט

אם אדם גורם מום לעמיתו, כפי שעשה כך ייעשה לו.

כ

שבר תחת שבר, עין תחת עין ושן תחת שן. כפי שאדם גרם מום לאדם אחר, כך יינתן בו.

כא

מי שמכה בהמה ישלם עליה, ומי שמכה אדם למוות יומת.

כב

יהיה לכם משפט אחד. אותו דין יחול על הגר ועל האזרח, כי אני ה׳ אלוהיכם.

כג

משה דיבר אל בני ישראל. הם הוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה ורגמו אותו באבן. בני ישראל עשו כפי שה׳ ציווה את משה.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 110 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא