תורה›ויקרא›פרק כב׳

ויקרא · פרק כב׳

קדושת הקודשים, טהרת הכוהנים ושלמות הקורבנות

הפרק קובע מתי כוהנים רשאים לאכול מן הקודשים, מי מבני בית הכוהן רשאי להשתתף באכילתם, ואילו בעלי חיים יכולים להתקבל כקורבנות, לצד דינים על גיל הקורבן, שחיטתו וזבח תודה.

33 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ויקרא כב׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–ט׳

טומאת הכוהנים ואכילת הקודשים

א

ה׳ דיבר אל משה ואמר לו:

ב

דבר אל אהרן ואל בניו, והזהר אותם להתרחק מקודשי בני ישראל כאשר אסור להם לעסוק בהם, כדי שלא יחללו את שם קודשי בדברים שבני ישראל מקדישים לי. אני ה׳.

על המילים

הפועל "וינזרו" מבטא כאן התרחקות והפרשה מן הקודשים במצב שאינו מתאים לעיסוק בהם.

ג

אמור להם לדורות: כל איש מצאצאיכם שייגש אל הקודשים שבני ישראל מקדישים לה׳ בזמן שטומאתו עליו, אותו אדם ייכרת מלפניי. אני ה׳.

ד

איש מצאצאי אהרן שהוא מצורע או זב לא יאכל מן הקודשים עד שייטהר. כך גם מי שנוגע במי שטמא בגלל מת, או איש שיצאה ממנו שכבת זרע.

ה

וכן מי שנוגע בשרץ שמטמא אותו, או באדם שמטמא אותו באחת מטומאותיו.

ו

מי שנוגע בדבר שמטמא אותו יהיה טמא עד הערב, ולא יאכל מן הקודשים עד שירחץ את גופו במים.

ז

לאחר שקיעת השמש הוא יהיה טהור, ואז יוכל לאכול מן הקודשים, כי זה לחמו.

ח

הכוהן לא יאכל נבלה או טרפה ובכך ייטמא. אני ה׳.

ט

הכוהנים ישמרו את משמרתי, כדי שלא יישאו חטא בגלל הקודש ולא ימותו בגלל חילולו. אני ה׳ שמקדש אותם.

י׳–ט״ז

מי רשאי לאכול מן הקודש

י

מי שאינו שייך לבית הכהונה לא יאכל מן הקודש. גם תושב אצל כוהן ועובד שכיר שלו לא יאכלו מן הקודש.

על המילים

המילה "זר" כאן מציינת מי שאינו רשאי באכילת הקודש מכוח השתייכות לבית הכוהן.

יא

אם כוהן קונה אדם בכספו, אותו אדם רשאי לאכול מן הקודש, וגם מי שנולד בביתו רשאי לאכול מלחמו.

יב

אם בת כוהן נישאת לאיש שאינו כוהן, היא לא תאכל מתרומת הקודשים.

יג

אם בת כוהן נעשית אלמנה או גרושה ואין לה ילדים, והיא חוזרת אל בית אביה כפי שהייתה בצעירותה, היא יכולה לאכול מלחם אביה. מי שאינו רשאי בכך לא יאכל ממנו.

יד

אם אדם אוכל מן הקודש בשגגה, הוא יוסיף עליו חמישית וייתן לכוהן את הקודש.

טו

הכוהנים לא יחללו את קודשי בני ישראל, את הדברים שהם מרימים לה׳.

טז

עליהם להיזהר שלא לגרום לבני ישראל לשאת עוון ואשמה באכילת קודשיהם שלא כדין, כי אני ה׳ שמקדש אותם.

על המילים

מבנה הפסוק קצר, והאחריות המתוארת בו קשורה למניעת אכילה אסורה של הקודשים.

י״ז–כ״ה

קורבנות נדר ונדבה ללא מום

יז

ה׳ דיבר אל משה ואמר לו:

יח

דבר אל אהרן, אל בניו ואל כל בני ישראל ואמור להם: כל איש מבית ישראל או מן הגר בישראל שמביא קורבן עולה לה׳, בין לנדר ובין לנדבה:

יט

כדי שהקורבן יתקבל לרצון עבורכם, עליו להיות זכר תמים מן הבקר, מן הכבשים או מן העיזים.

כ

אל תקריבו בעל חיים שיש בו מום, כי הוא לא יתקבל לרצון עבורכם.

כא

אם איש מקריב זבח שלמים לה׳ כדי לקיים נדר או כנדבה, מן הבקר או מן הצאן, בעל החיים יהיה תמים כדי להתקבל לרצון; לא יהיה בו שום מום.

כב

אל תקריבו לה׳ בעל חיים שיש בו עיוורון, שבר, פגיעה, יבלת, גרב או ילפת, ואל תיתנו מבעלי החיים האלה קורבן אש על המזבח לה׳.

על המילים

חלק משמות המומים בפסוק הם מונחים מקראיים שמשמעותם המדויקת נידונה בפרשנות.

כג

שור או שה שהוא שרוע או קלוט אפשר להביא כנדבה, אבל הוא לא יתקבל לקיום נדר.

על המילים

"שרוע" ו"קלוט" הם תיאורים מקראיים של מומים מסוימים.

כד

בעל חיים שאיברי הרבייה שלו מעוכים, כתושים, נתוקים או כרותים לא תקריבו לה׳, וגם לא תעשו כך בארצכם.

כה

גם אם בעל חיים כזה מגיע מידו של בן נכר, אל תקריבו ממנו את לחם אלוהיכם, כי יש בו פגם ומום והוא לא יתקבל לרצון עבורכם.

כ״ו–ל׳

גיל הקורבן, אם ובנה וזבח תודה

כו

ה׳ דיבר אל משה ואמר לו:

כז

כאשר נולד עגל, כבש או גדי, הוא יישאר שבעה ימים עם אמו. מן היום השמיני והלאה הוא יכול להתקבל כקורבן אש לה׳.

כח

שור או שה — אל תשחטו אותו ואת בנו ביום אחד.

כט

כאשר אתם זובחים זבח תודה לה׳, זבחו אותו באופן שיתקבל לרצון עבורכם.

ל

את זבח התודה יש לאכול באותו יום. אל תשאירו ממנו עד הבוקר. אני ה׳.

ל״א–ל״ג

שמירת המצוות וקידוש שם ה׳

לא

שמרו את מצוותיי ועשו אותן. אני ה׳.

לב

אל תחללו את שם קודשי, ואתקדש בתוך בני ישראל. אני ה׳ שמקדש אתכם.

לג

אני ה׳, שהוצאתי אתכם מארץ מצרים כדי להיות לכם לאלוהים.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 108 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא