תורה›ויקרא›פרק כ׳

ויקרא · פרק כ׳

עונשים על פולחן אסור, עריות והפרת הקדושה

הפרק קובע עונשים חמורים על נתינת זרע למולך, פנייה לאובות ולידעונים ויחסים מיניים אסורים, ומסיים בדרישה לשמור את חוקי ה׳, להיבדל מן העמים ולהבחין בין טהור לטמא.

27 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ויקרא כ׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–ח׳

המולך, אובות וידעונים והקריאה לקדושה

א

ה׳ דיבר אל משה ואמר לו:

ב

ואל בני ישראל תאמר: כל איש מבני ישראל או מן הגר שחי בישראל, אם ייתן מזרעו למולך, דינו מוות; עם הארץ ירגמו אותו באבן.

על המילים

הביטוי "ייתן מזרעו למולך" מתאר פולחן אסור; אופן המעשה אינו מפורט כאן במלואו.

ג

ואני אפנה את פני נגד אותו איש ואכרית אותו מקרב עמו, מפני שנתן מזרעו למולך, ובכך טימא את מקדשי וחילל את שם קודשי.

ד

ואם עם הארץ יתעלמו במכוון מאותו איש כאשר הוא נותן מזרעו למולך, ולא ימיתו אותו:

ה

אני אפנה את פני נגד אותו איש ונגד משפחתו, ואכרית מקרב עמם אותו ואת כל מי שהולכים אחריו בזנות אחרי המולך.

ו

מי שפונה אל האובות ואל הידעונים והולך אחריהם בזנות, אני אפנה את פני נגד אותו אדם ואכרית אותו מקרב עמו.

על המילים

אובות וידעונים הם מונחים מקראיים לעיסוקים פולחניים־מאגיים שנאסרו.

ז

התקדשו והיו קדושים, כי אני ה׳ אלוהיכם.

ח

שמרו את חוקותיי ועשו אותן. אני ה׳ שמקדש אתכם.

ט׳–ט״ז

עונשים על קללת הורים ועל יחסים אסורים

ט

כל איש שמקלל את אביו או את אמו דינו מוות. הוא קילל את אביו ואת אמו; דמו בו.

על המילים

הביטוי "דמו בו" מטיל עליו את האחריות לעונש המוות שנקבע בפסוק.

י

איש שנואף עם אשת איש, אשת רעהו, דינם של הנואף ושל הנואפת מוות.

יא

איש ששוכב עם אשת אביו גילה את ערוות אביו. דינם של שניהם מוות; דמיהם בהם.

יב

איש ששוכב עם כלתו — דינם של שניהם מוות. הם עשו תבל; דמיהם בהם.

על המילים

המילה "תבל" היא כינוי מקראי מגנה למעשה.

יג

איש ששוכב עם זכר כפי ששוכבים עם אישה — שניהם עשו מעשה שהפסוק מכנה תועבה. דינם מוות; דמיהם בהם.

יד

איש שלוקח אישה וגם את אמה עושה מעשה זימה. ישרפו באש אותו ואת שתיהן, כדי שלא תהיה זימה בתוככם.

טו

איש שמקיים יחסי מין עם בהמה דינו מוות, וגם את הבהמה יש להרוג.

טז

אישה שמתקרבת אל בהמה כדי שהבהמה תרבע אותה — יש להרוג את האישה ואת הבהמה. דינם מוות; דמיהם בהם.

י״ז–כ״א

איסורי קרבה נוספים ועונשיהם

יז

איש שלוקח את אחותו, בת אביו או בת אמו, והם מקיימים ביניהם יחסים מיניים — זה מעשה שהפסוק מכנה "חסד". שניהם ייכרתו לעיני בני עמם. הוא גילה את ערוות אחותו ויישא את עוונו.

על המילים

המילה "חסד" משמשת כאן במשמעות שלילית חריגה, ולא במשמעות הרגילה של חסד וטובה.

יח

איש ששוכב עם אישה בזמן דימום נידתה וגילה את ערוותה, והיא גילתה את מקור דמיה — שניהם ייכרתו מקרב עמם.

יט

אל תגלה את ערוות אחות אמך או אחות אביך, כי מי שעושה זאת מקיים יחסים עם קרובת בשרו. הם יישאו את עוונם.

כ

איש ששוכב עם דודתו גילה את ערוות דודו. שניהם יישאו את חטאם וימותו ערירים.

על המילים

המשמעות המדויקת של "ערירים" נידונה בפרשנות; רש״י מפרש אותה בהקשר של מוות בלי צאצאים.

כא

איש שלוקח את אשת אחיו — זה מעשה שהפסוק מכנה נידה. הוא גילה את ערוות אחיו; הם יהיו ערירים.

על המילים

הפסוק אינו מפרט כאן חריגים או מצבים אחרים שבהם דין אשת אח שונה.

כ״ב–כ״ז

שמירת החוקים, ההבדלה מן העמים וסיום הדין

כב

שמרו את כל חוקותיי ואת כל משפטיי ועשו אותם, כדי שהארץ שאליה אני מביא אתכם לשבת בה לא תקיא אתכם.

כג

אל תלכו לפי חוקות העם שאני משלח מפניכם, כי הם עשו את כל המעשים האלה, ומאסתי בהם.

כד

ואמרתי לכם: אתם תירשו את אדמתם, ואני אתן אותה לכם לרשת אותה, ארץ זבת חלב ודבש. אני ה׳ אלוהיכם, שהבדלתי אתכם מן העמים.

כה

הבדילו בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור. אל תשקצו את עצמכם בבהמה, בעוף או בכל בעל חיים שרומש על האדמה, מאלה שהבדלתי לכם כטמאים.

כו

היו קדושים לי, כי אני ה׳ קדוש, והבדלתי אתכם מן העמים כדי שתהיו לי.

כז

איש או אישה שיש בהם אוב או ידעוני דינם מוות. ירגמו אותם באבן; דמיהם בהם.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 106 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא