תורה›ויקרא›פרק יא׳

ויקרא · פרק יא׳

בעלי חיים מותרים ואסורים ודיני טומאת נבלות

הפרק מגדיר אילו בעלי חיים מותרים באכילה ואילו אסורים, ומפרט כיצד מגע בנבלות ובשרצים מטמא בני אדם, כלים, מזון ומתקנים.

47 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ויקרא יא׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–ח׳

בהמות המותרות והאסורות באכילה

א

ה׳ דיבר אל משה ואל אהרן ואמר להם:

ב

דברו אל בני ישראל ואמרו להם: אלה בעלי החיים שמותר לכם לאכול מבין הבהמות שעל הארץ.

ג

מותר לכם לאכול בהמה שיש לה פרסה שסועה לגמרי וגם מעלה גֵרה.

ד

אבל יש בעלי חיים שיש להם רק אחד מן הסימנים האלה ואסור לאכול אותם. הגמל מעלה גֵרה, אבל אינו מפריס פרסה, ולכן הוא טמא לכם.

ה

גם השפן מעלה גֵרה אבל אינו מפריס פרסה, ולכן הוא טמא לכם.

על המילים

זיהויו המדויק של השפן המקראי עם מין מודרני אינו מוסבר בפרק.

ו

גם הארנבת מעלה גֵרה אבל אינה מפריסה פרסה, ולכן היא טמאה לכם.

ז

החזיר מפריס פרסה ופרסתו שסועה, אבל הוא אינו מעלה גֵרה, ולכן הוא טמא לכם.

ח

אל תאכלו מבשרם ואל תיגעו בנבלתם. הם טמאים לכם.

ט׳–י״ב

יצורי המים

ט

מבין כל היצורים שבמים מותר לכם לאכול כל מי שיש לו סנפיר וקשקשת, בימים ובנחלים.

י

כל יצור מים שאין לו סנפיר וקשקשת, בין מן השרצים שבמים ובין משאר בעלי החיים שבמים, הוא שקץ לכם.

יא

הם יהיו שקץ לכם. אל תאכלו מבשרם, ואת נבלתם עליכם לתעב.

יב

כל יצור במים שאין לו סנפיר וקשקשת הוא שקץ לכם.

י״ג–כ״ג

עופות ושרץ העוף

יג

מבין העופות, את אלה עליכם לתעב ואסור לאכול אותם, כי הם שקץ: הנשר, הפרס והעוזנייה.

על המילים

חלק משמות העופות ברשימה המקראית אינם מזוהים בוודאות עם מינים מודרניים, ולכן הם נשמרים בשמותיהם המקראיים.

יד

גם הדאה והאיה למיניהן.

טו

כל עורב למינו.

טז

בת היענה, התחמס, השחף והנץ למינהו.

יז

הכוס, השלך והינשוף.

יח

התנשמת, הקאת והרחם.

יט

החסידה, האנפה למינה, הדוכיפת והעטלף.

כ

כל שרץ מעופף ההולך על ארבע הוא שקץ לכם.

כא

אבל משרצי העוף ההולכים על ארבע מותר לאכול את אלה שיש להם כרעיים מעל רגליהם, שבעזרתן הם מנתרים על הארץ.

על המילים

במקור נשמרים כאן הכתיב "לא" והקרי "לו".

כב

מאלה מותר לכם לאכול את הארבה למינו, את הסלעם למינהו, את החרגול למינהו ואת החגב למינהו.

על המילים

שמות החרקים נשמרים כלשון המקרא משום שהזיהוי המדויק של חלק מהם אינו מפורט בפרק.

כג

כל שרץ מעופף אחר שיש לו ארבע רגליים הוא שקץ לכם.

כ״ד–מ׳

טומאת נבלות ושרצים

כד

מן הנבלות האלה אתם נטמאים: כל מי שנוגע בנבלתם יהיה טמא עד הערב.

כה

מי שנושא מנבלתם יכבס את בגדיו ויהיה טמא עד הערב.

כו

כל בהמה שיש לה פרסה אבל היא אינה שסועה לגמרי ואינה מעלה גֵרה, טמאה לכם. מי שנוגע בנבלתה ייטמא.

כז

כל בעל חיים ההולך על ארבע ונע על כפותיו טמא לכם. מי שנוגע בנבלתו יהיה טמא עד הערב.

כח

מי שנושא את נבלתם יכבס את בגדיו ויהיה טמא עד הערב. הם טמאים לכם.

כט

אלה השרצים שעל הארץ שנחשבים טמאים לכם: החולד, העכבר והצב למינהו.

על המילים

חלק משמות השרצים ברשימה המקראית אינם מזוהים בוודאות עם מינים מודרניים.

ל

וגם האנקה, הכוח, הלטאה, החומט והתנשמת.

לא

אלה הם הטמאים לכם מבין השרצים. כל מי שנוגע בהם לאחר מותם יהיה טמא עד הערב.

לב

כל חפץ שאחד מן השרצים המתים ייפול עליו ייטמא, בין כלי עץ, בגד, עור או שק, ובין כל כלי המשמש למלאכה. יש להביא אותו במים, והוא יישאר טמא עד הערב ואז יהיה טהור.

לג

אם אחד מהם ייפול לתוך כלי חרס, כל מה שבתוך הכלי ייטמא, ואת כלי החרס יש לשבור.

לד

מאכל שנועד לאכילה ובאו עליו מים ייטמא במצב המתואר כאן, וגם כל משקה שנועד לשתייה ונמצא בכלי כזה ייטמא.

לה

כל דבר שנבלת אחד השרצים תיפול עליו ייטמא. תנור וכיריים שנטמאו כך יש לנתץ; הם טמאים ויישארו טמאים לכם.

לו

אבל מעיין או בור שבו מצטברים מים יישאר טהור. מי שנוגע בנבלת השרץ עצמה ייטמא.

לז

אם חלק מנבלתם ייפול על זרעים יבשים המיועדים לזריעה, הזרע יישאר טהור.

על המילים

הפסוק עצמו אומר "זרע זרוע"; ההבחנה ביחס למים מתבררת מן הפסוק הבא.

לח

אבל אם ניתנו מים על הזרע ולאחר מכן נפל עליו חלק מנבלתם, הזרע טמא לכם.

לט

אם בהמה שמותר לכם לאכול מתה, מי שנוגע בנבלתה יהיה טמא עד הערב.

מ

מי שאוכל מנבלתה יכבס את בגדיו ויהיה טמא עד הערב. גם מי שנושא את נבלתה יכבס את בגדיו ויהיה טמא עד הערב.

מ״א–מ״ז

איסור השרצים, קדושה והבדלה

מא

כל שרץ השורץ על הארץ הוא שקץ ואסור לאכול אותו.

מב

אל תאכלו מן השרצים שעל הארץ שום יצור שהולך על גחונו, הולך על ארבע או בעל רגליים רבות, כי הם שקץ.

מג

אל תעשו את עצמכם לשקץ באמצעות השרצים, ואל תיטמאו בהם ותהיו טמאים בגללם.

מד

כי אני ה׳ אלוהיכם. עליכם להתקדש ולהיות קדושים, כי אני קדוש. אל תטמאו את עצמכם בשום שרץ הרומש על הארץ.

מה

כי אני ה׳ שהעליתי אתכם מארץ מצרים כדי להיות לכם לאלוהים. עליכם להיות קדושים, כי אני קדוש.

מו

אלה הדינים הנוגעים לבהמות, לעופות, לכל בעלי החיים הנעים במים ולכל היצורים השורצים על הארץ.

מז

מטרת הדינים היא להבדיל בין הטמא לטהור ובין בעל חיים שמותר לאכול לבין בעל חיים שאסור לאכול.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 97 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא