תורה›ויקרא›פרק י׳

ויקרא · פרק י׳

מות נדב ואביהוא והמשך עבודת הכוהנים

נדב ואביהוא מקריבים אש זרה ומתים, ולאחר מכן ניתנות לאהרן ולבניו הוראות על האבל, הכניסה לאוהל מועד, ההבחנה בין קודש לחול ואכילת הקורבנות.

20 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ויקרא י׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–ז׳

האש הזרה ומות נדב ואביהוא

א

נדב ואביהוא, בני אהרן, לקחו כל אחד את המחתה שלו, שמו בהן אש, הניחו עליה קטורת והקריבו לפני ה׳ אש זרה שהוא לא ציווה אותם להקריב.

על המילים

הפסוק מגדיר את מעשיהם כ"אש זרה אשר לא ציווה אותם", אך אינו מפרט כאן מעבר לכך מה בדיוק היה פגם המעשה.

ב

אש יצאה מלפני ה׳, פגעה בהם, והם מתו לפני ה׳.

ג

משה אמר לאהרן: זה מה שה׳ דיבר עליו כשאמר שבקרובים אליו תתגלה קדושתו, ולפני כל העם ייראה כבודו. אהרן שתק.

על המילים

הביטוי "בקרובי אקדש" קצר ורב־משמעות; הניסוח המודרני שומר על הקשר שבין הקרובים אל ה׳ לבין גילוי קדושתו בלי לקבוע פירוש יחיד.

ד

משה קרא למישאל ולאלצפן, בני עוזיאל דודו של אהרן, ואמר להם: התקרבו, שאו את קרוביכם מאזור הקודש והוציאו אותם אל מחוץ למחנה.

ה

הם התקרבו, נשאו את נדב ואביהוא כשהם בכותונותיהם והוציאו אותם אל מחוץ למחנה, כפי שמשה אמר.

ו

משה אמר לאהרן ולבניו אלעזר ואיתמר: אל תפרעו את שיער ראשכם ואל תקרעו את בגדיכם כאות אבל, כדי שלא תמותו וכדי שלא יבוא קצף על כל העדה. אבל אחיכם, כל בית ישראל, יבכו על השרפה שה׳ הביא.

ז

אל תצאו מפתח אוהל מועד, כדי שלא תמותו, מפני ששמן משחת ה׳ עליכם. אהרן ובניו עשו כדברי משה.

ח׳–י״א

יין, הבחנה והוראה

ח

ה׳ דיבר אל אהרן ואמר לו:

ט

אתה ובניך איתך אל תשתו יין ושֵכר כשאתם נכנסים אל אוהל מועד, כדי שלא תמותו. זהו חוק קבוע לדורותיכם.

על המילים

הפסוק מזכיר "יין ושכר"; היקף המונח "שכר" נדון אצל הפרשנים.

י

כך תוכלו להבחין בין הקודש לחול ובין הטמא לטהור.

יא

ועליכם ללמד את בני ישראל את כל החוקים שה׳ מסר להם באמצעות משה.

י״ב–ט״ו

אכילת המנחה ומתנות השלמים

יב

משה אמר לאהרן ולאלעזר ולאיתמר, בניו שנותרו: קחו את המנחה שנשארה מקורבנות האש לה׳ ואכלו אותה כמצה ליד המזבח, מפני שהיא קודש קודשים.

יג

עליכם לאכול אותה במקום קדוש, מפני שזה החלק שנקבע לך ולבניך מקורבנות האש לה׳. כך נצטוויתי.

יד

את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור: אתה, בניך ובנותיך איתך. החלקים האלה ניתנו לך ולבניך מזבחי השלמים של בני ישראל.

טו

את שוק התרומה ואת חזה התנופה יביאו יחד עם חלקי החֵלֶב המיועדים לאש, כדי להניף אותם לפני ה׳. החזה והשוק יהיו לך ולבניך איתך כחלק קבוע לדורות, כפי שה׳ ציווה.

ט״ז–כ׳

שעיר החטאת ותשובת אהרן

טז

משה בירר היטב מה נעשה בשעיר החטאת, וגילה שהוא נשרף. הוא כעס על אלעזר ועל איתמר, בני אהרן שנותרו, ואמר:

על המילים

הפסוק אומר "והנה שורף" בלי לציין במפורש מי שרף את השעיר.

יז

למה לא אכלתם את החטאת במקום הקודש? הרי היא קודש קודשים, והיא ניתנה לכם כדי לשאת את עוון העדה ולכפר עליהם לפני ה׳.

יח

הרי הדם שלה לא הובא פנימה אל הקודש. לכן הייתם צריכים לאכול אותה בקודש, כפי שציוויתי.

יט

אהרן אמר למשה: היום הם הקריבו את החטאת ואת העולה שלהם לפני ה׳, ובאותו יום קרו לי הדברים האלה. אילו אכלתי היום מן החטאת, האם הדבר היה טוב בעיני ה׳?

על המילים

"ותקראנה אותי כאלה" מתייחס לאירועים הקשים שאירעו לאהרן באותו יום, בלי לפרט אותם מחדש.

כ

משה שמע את דברי אהרן, והם התקבלו בעיניו.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 96 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא