כתובים›איכה›פרק ד׳

איכה · פרק ד׳

אובדן הערך והסבל של ירושלים

תיאור התדרדרות המעמד והמצב הפיזי של תושבי ירושלים, מחיר הרעב והחורבן, וקריסת המנהיגות והידידות.

22 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

איכה ד׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

אובדן הערך והסבל של ירושלים

א

איך הפך הזהב לצל? איבד המראה היפה. האבנים הקדושות התפזרו בראש כל הרחובות.

ב

בני ציון היקרים, שהיו מיוחסים כמו פז, איך הפכו לחומר זול וחסר ערך, כמו עבודה גרוע של צורף?

ג

אפילו הדרקונים נתקו את השד שלהם והניקו את גוריהם, אבל בנות עמי רעבו בגלל העוני במדבר.

על המילים

המילה תנין מופיעה בטקסט עם אפשרות לשינוי דקדוקי.

ד

לשון התינוק נדבק לחיך שלו מרוב צמא. התינוקות ביקשו לחם, אבל אין מי שיפרש להם לחם.

ה–ח

התדרדרות המעמד והמצב הפיזי של תושבי ירושלים

ה

אלו שאכלו מאכלים יקרים, נחנקו ברחובות. האמינים נהיו כמו תולעים וחיבקו את האשפה.

ו

חטאת בת עמנו גדולה יותר מחטאת סדום, שהתהפכה ברגע אחד, ואיש לא עצר אותה בידיו.

ז

הנזירים שלה נראו נקיים כמו שלג וטהורים כמו חלב. העצמות שלהם הפכו אדומות כמו אבני פנינים וספיר.

ח

האור שלהם הפך שחור יותר מחושך, ולא ניתן לראות אותם ברחובות. העור שלהם צמד לעצמם והם התייבשו כמו עץ.

ט–יב

מחיר הרעב והחורבן

ט

עדיף היו הרוגים בחרב מאשר הרוגים מרעב, כי הם נותרו בחיים וזוכרים את היבול של השדות.

י

נשים רחומות בישלו את ילדיהן, והם הפכו למזון עבורן בגלל השבר בתוך עמנו.

יא

השם סיים את חמתו, שפך את חרון אפו, והדליק אש בציון שאכלה את יסודותיה.

יב

מלכי הארץ וכל יושבי העולם לא האמינו שצר ואויב יבואו בשערי ירושלים.

יג–טז

חורבן המנהיגות והידידות של ירושלים

יג

בגלל החטאים של הנביאים והעוונות של הכהנים, ששפכו בתוך העיר את דם הצדיקים.

יד

העורים הולכים בחוצות ומתגלים בתוך הדם, והם לא מצליחים אפילו לגעת בבגדיה.

טו

הטמאים התרחקו וקראו להם: תתרחקו, תתרחקו, אל תיגעו! כי הם נדחקו וגם נדחקו, והם אמרו בין העמים: לא תרצו לגור אצלכם.

טז

השם הסתיר את פניו ולא יביט בהם יותר. הכהנים לא הרימו את פניהם, והזקנים לא רחמו עליהם.

יז–כ

ייאוש מהעבר ומציאות הקץ

יז

העיניים שלנו עדיין מתעטפות בעפר, כי אנחנו מחכים לעזרה שלנו. בכי אנחנו מחכים, ומחכים לאומה שלא תציל אותנו.

יח

המרדפים רדפו אחרי הצעדים שלנו ברחובות שלנו. הקץ שלנו קרוב, והימים שלנו נגמרו, כי הקץ הגיע.

יט

הרודפים אחרינו היו מהירים כמו נשרים בשמיים מעל ההרים, והם ארבו לנו במדבר.

כ

הנשימה שלנו, המשוח של ה', נלכדה בתוך השמד שלהם, את מי שאמרנו שנחיה תחת צילו בתוך העמים.

כא–כב

גורלן של אדום וציון

כא

תשמחי ותחגגי, בת אדום, שאת יושבת בארץ עוץ. גם לך יעבור הכוס, ותשתכרי ותתעוררי.

כב

בת ציון, העונש שלך נגמר ולא יגלו אותך יותר. אבל בת אדום, העונש שלה נקבע והיא תיחשף על חטאיה.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 747 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא