יֹאשִׁיָּהוּ מָלַךְ שְׁמוֹנֶת שָׁנִים בִּירוּשָׁלַיִם, וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה הִמְלִיךְ. שֵׁם אִמּוֹ הָיָה יְדִידָה בַּת עֲדָיָה מִבַּצְקַת.
בֶּן־שְׁמֹנֶ֤ה שָׁנָה֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְדִידָ֥ה בַת־עֲדָ֖יָה מִבָּצְקַֽת׃מלכים ב׳ · פרק כב׳
מְצִיאַת הַסֵּפֶר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ מְשַׁלֵּם עַל תִּקּוּן הַבַּיִת וְמוֹצֵא אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
מלכים ב׳ כב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
תִּקְעַת הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לְמְצִיאַת הַכֶּסֶף
הוּא עָשָׂה אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם, וְהָלַךְ בְּכָל דַּרְכֵי דָוִד אָבִיו, וְלֹא סָר יָמִין וְלֹא שְׂמֹאל.
וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֙רֶךְ֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יו וְלֹא־סָ֖ר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ (פ)בַּשְּׁנָה הַשְּׁמוֹנֶת עֶשְׂרֵה לִמְלָכוּתוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת שָׁפָן בֶּן אֲצַלְיָהוּ בֶּן מְשֻׁלָּם הַסּוֹפֵר אֶל בֵּית הַשֵּׁם וְאָמַר:
וַיְהִ֗י בִּשְׁמֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יֹאשִׁיָּ֑הוּ שָׁלַ֣ח הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־שָׁפָ֨ן בֶּן־אֲצַלְיָ֤הוּ בֶן־מְשֻׁלָּם֙ הַסֹּפֵ֔ר בֵּ֥ית יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃עֲלֵה אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְתַחְלֹק אֶת הַכֶּסֶף שֶׁמּוֹבִאים לְבֵית הַשֵּׁם, אֶת הַכֶּסֶף שֶׁאִסְּפוּ שׁוֹמְרֵי הָאוֹצָר מֵאֵת הָעָם.
עֲלֵ֗ה אֶל־חִלְקִיָּ֙הוּ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְיַתֵּ֣ם אֶת־הַכֶּ֔סֶף הַמּוּבָ֖א בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר אָסְפ֛וּ שֹׁמְרֵ֥י הַסַּ֖ף מֵאֵ֥ת הָעָֽם׃ה–ח
תיקון הבית ומציאת ספר התורה
הַכֶּסֶף הַנִּתָּן לְתַקּוֹן הַבַּיִת הַשָּׁם יוּעָדוּ עַל יְדֵי הָעוֹשְׂים אֶת הַמְּלָאכָה הַמְּפֻקָּדִים בְּבֵית הַשֵּׁם, וְהוּא יֻתַּן לַעוֹשְׂים אֶת הַמְּלָאכָה בְּבֵית הַשֵּׁם כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת הַבַּיִת.
ויתנה [וְיִתְּנֻ֗הוּ] עַל־יַד֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים בבית [בֵּ֣ית] יְהוָ֑ה וְיִתְּנ֣וּ אֹת֗וֹ לְעֹשֵׂ֤י הַמְּלָאכָה֙ אֲשֶׁר֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה לְחַזֵּ֖ק בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃הַכֶּסֶף יֻתַּן לַנִּסְרִים, לַבּוֹנִים, לַקַּירְטִים, וּלְקְנִיַּת עֵצִים וַאֲבָנֵי מַחְצֵב כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת הַבַּיִת.
לֶחָ֣רָשִׁ֔ים וְלַבֹּנִ֖ים וְלַגֹּֽדְרִ֑ים וְלִקְנ֤וֹת עֵצִים֙ וְאַבְנֵ֣י מַחְצֵ֔ב לְחַזֵּ֖ק אֶת־הַבָּֽיִת׃לֹא יְבַדְקוּ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁנִּתַּן לְיָדָם, כִּי הֵם עוֹשִׂים אֶת הָעֲבוֹדָה בְּאֶמֶת.
אַ֚ךְ לֹא־יֵחָשֵׁ֣ב אִתָּ֔ם הַכֶּ֖סֶף הַנִּתָּ֣ן עַל־יָדָ֑ם כִּ֥י בֶאֱמוּנָ֖ה הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל חִלְקִיָּה אָמַר לְשָׁפָן הַסּוֹפֵר: "מָצָאתִי אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה בְּבֵית הַשֵּׁם". כָּךְ נָתַן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר לְשָׁפָן וְהוּא קָרָא בּוֹ.
וַ֠יֹּאמֶר חִלְקִיָּ֜הוּ הַכֹּהֵ֤ן הַגָּדוֹל֙ עַל־שָׁפָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר סֵ֧פֶר הַתּוֹרָ֛ה מָצָ֖אתִי בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּתֵּ֨ן חִלְקִיָּ֧ה אֶת־הַסֵּ֛פֶר אֶל־שָׁפָ֖ן וַיִּקְרָאֵֽהוּ׃ט–יב
מְצִיאַת הַסֵּפֶר וְהַמֶּלֶךְ יוֹצֵא לַחֲקִירָה
שָׁפָן הַסּוֹפֵר בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב לוֹ לְדַבֵּר. הוּא אָמַר שֶׁעֲבָדֶיךָ הִמִּירוּ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁנִּמְצָא בַּבַּיִת, וְנָתְנוּ אוֹתוֹ לְיַד הָעוֹשִׂים אֶת הַמְּלָאכָה הַמְּפֻקָּדִים בְּבֵית הַשֵּׁם.
וַיָּבֹ֞א שָׁפָ֤ן הַסֹּפֵר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּ֥שֶׁב אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָ֑ר וַיֹּ֗אמֶר הִתִּ֤יכוּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ אֶת־הַכֶּ֙סֶף֙ הַנִּמְצָ֣א בַבַּ֔יִת וַֽיִּתְּנֻ֗הוּ עַל־יַד֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים בֵּ֥ית יְהוָֽה׃שָׁפָן הַסּוֹפֵר אָמַר לַמֶּלֶךְ שֶׁהַכֹּהֵן חִלְקִיָּה נָתַן לוֹ אֶת הַסֵּפֶר. שָׁפָן קָרָא אֶת הַסֵּפֶר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
וַיַּגֵּ֞ד שָׁפָ֤ן הַסֹּפֵר֙ לַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר סֵ֚פֶר נָ֣תַן לִ֔י חִלְקִיָּ֖ה הַכֹּהֵ֑ן וַיִּקְרָאֵ֥הוּ שָׁפָ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה, הוּא קָרַע אֶת בְּגָדָיו.
וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ הַמֶּ֔לֶךְ אֶת־דִּבְרֵ֖י סֵ֣פֶר הַתּוֹרָ֑ה וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃הַמֶּלֶךְ צִוָּה אֶת הַכֹּהֵן חִלְקִיָּה, וְאֶת אַחִיקָם בֶּן שָׁפָן, וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה, וְאֶת שָׁפָן הַסּוֹפֵר, וְאֶת עֲשַׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ, לְהֵלֵךְ.
וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֡ן וְאֶת־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁ֠פָן וְאֶת־עַכְבּ֨וֹר בֶּן־מִיכָיָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שָׁפָ֣ן הַסֹּפֵ֗ר וְאֵ֛ת עֲשָׂיָ֥ה עֶֽבֶד־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר׃יג–טז
התראה על בוא הרע
לכו תחפשו את הַשֵּׁם בשבילי, בשביל העם ובשביל כל יהודה, בגלל הדברים שכתובים בספר הזה שנמצא, כי כעס גדול של הַשֵּׁם בוער בנו בגלל שאבותינו לא שמעו את דברי הספר הזה כדי לעשות את כל מה שכתוב עלינו.
לְכוּ֩ דִרְשׁ֨וּ אֶת־יְהוָ֜ה בַּעֲדִ֣י וּבְעַד־הָעָ֗ם וּבְעַד֙ כָּל־יְהוּדָ֔ה עַל־דִּבְרֵ֛י הַסֵּ֥פֶר הַנִּמְצָ֖א הַזֶּ֑ה כִּֽי־גְדוֹלָ֞ה חֲמַ֣ת יְהוָ֗ה אֲשֶׁר־הִיא֙ נִצְּתָ֣ה בָ֔נוּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־שָׁמְע֜וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ עַל־דִּבְרֵי֙ הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת כְּכָל־הַכָּת֥וּב עָלֵֽינוּ׃וחילקיהו הכהן, אחיתם, עכבור, שפן ועסיה הלכו אל חולדה הנביאה, אשת שלום בן תקווה בן חרחש, שומר הבגדים, שהייתה יושבת בירושלים במשנה, ודיברו איתה.
וַיֵּ֣לֶךְ חִלְקִיָּ֣הוּ הַ֠כֹּהֵן וַאֲחִיקָ֨ם וְעַכְבּ֜וֹר וְשָׁפָ֣ן וַעֲשָׂיָ֗ה אֶל־חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת ׀ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־תִּקְוָ֗ה בֶּן־חַרְחַס֙ שֹׁמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יֹשֶׁ֥בֶת בִּירוּשָׁלִַ֖ם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַֽיְדַבְּר֖וּ אֵלֶֽיהָ׃והיא אמרה להם: כך אמר הַשֵּׁם אלוהי ישראל: תגידו לאדם ששלח אתכם אליי.
וַתֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִמְר֣וּ לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃כך אמר הַשֵּׁם: הנה אני מביא רע על המקום הזה ועל יושביו, את כל דברי הספר שקרא מלך יהודה.
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יֹֽשְׁבָ֑יו אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר קָרָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃יז–כ
התשובה למלך יהודה
בגלל שהם עזבו אותי והקריבו לאלים אחרים כדי להכעיס אותי בכל מעשי ידיהם, הכעס שלי במקום הזה בוער ולא יכבה.
תַּ֣חַת ׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֙עַן֙ הַכְעִיסֵ֔נִי בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וְנִצְּתָ֧ה חֲמָתִ֛י בַּמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃ולמלך יהודה ששלח אתכם לבקש את דעת ה', כך תגידו לו: כך אמר ה' אלוהי ישראל על הדברים ששמעת.
וְאֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַשֹּׁלֵ֤חַ אֶתְכֶם֙ לִדְרֹ֣שׁ אֶת־יְהוָ֔ה כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּ אֵלָ֑יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתָּ׃בגלל שלבך היה רך ונשברת מול ה' כששמעת את מה שאמרתי על המקום הזה ועל יושביו, שיהיו שממה וקללה, וקרעת את בגדיך ובכית לפניי, גם אני שמעתי את דבר ה'.
יַ֠עַן רַךְ־לְבָ֨בְךָ֜ וַתִּכָּנַ֣ע ׀ מִפְּנֵ֣י יְהוָ֗ה בְּֽשָׁמְעֲךָ֡ אֲשֶׁ֣ר דִּבַּרְתִּי֩ עַל־הַמָּק֨וֹם הַזֶּ֜ה וְעַל־יֹשְׁבָ֗יו לִהְי֤וֹת לְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֔ה וַתִּקְרַע֙ אֶת־בְּגָדֶ֔יךָ וַתִּבְכֶּ֖ה לְפָנָ֑י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י שָׁמַ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃לכן, אני אאסוף אותך אל אבותיך ותיקבר עם אבותיך בשלום, ועיניך לא יראו את כל הרע שאני מביא על המקום הזה. ואת המלך החזירו עם תשובה כזו.
לָכֵן֩ הִנְנִ֨י אֹֽסִפְךָ֜ עַל־אֲבֹתֶ֗יךָ וְנֶאֱסַפְתָּ֣ אֶל־קִבְרֹתֶיךָ֮ בְּשָׁלוֹם֒ וְלֹא־תִרְאֶ֣ינָה עֵינֶ֔יךָ בְּכֹל֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מֵבִ֖יא עַל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיָּשִׁ֥יבוּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָֽר׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
תִּקְעַת הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לְמְצִיאַת הַכֶּסֶף
בֶּן־שְׁמֹנֶ֤ה שָׁנָה֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְדִידָ֥ה בַת־עֲדָ֖יָה מִבָּצְקַֽת׃
וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֙רֶךְ֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יו וְלֹא־סָ֖ר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ (פ)
וַיְהִ֗י בִּשְׁמֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יֹאשִׁיָּ֑הוּ שָׁלַ֣ח הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־שָׁפָ֨ן בֶּן־אֲצַלְיָ֤הוּ בֶן־מְשֻׁלָּם֙ הַסֹּפֵ֔ר בֵּ֥ית יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
עֲלֵ֗ה אֶל־חִלְקִיָּ֙הוּ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְיַתֵּ֣ם אֶת־הַכֶּ֔סֶף הַמּוּבָ֖א בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר אָסְפ֛וּ שֹׁמְרֵ֥י הַסַּ֖ף מֵאֵ֥ת הָעָֽם׃
ה–ח
תיקון הבית ומציאת ספר התורה
ויתנה [וְיִתְּנֻ֗הוּ] עַל־יַד֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים בבית [בֵּ֣ית] יְהוָ֑ה וְיִתְּנ֣וּ אֹת֗וֹ לְעֹשֵׂ֤י הַמְּלָאכָה֙ אֲשֶׁר֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה לְחַזֵּ֖ק בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃
לֶחָ֣רָשִׁ֔ים וְלַבֹּנִ֖ים וְלַגֹּֽדְרִ֑ים וְלִקְנ֤וֹת עֵצִים֙ וְאַבְנֵ֣י מַחְצֵ֔ב לְחַזֵּ֖ק אֶת־הַבָּֽיִת׃
אַ֚ךְ לֹא־יֵחָשֵׁ֣ב אִתָּ֔ם הַכֶּ֖סֶף הַנִּתָּ֣ן עַל־יָדָ֑ם כִּ֥י בֶאֱמוּנָ֖ה הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃
וַ֠יֹּאמֶר חִלְקִיָּ֜הוּ הַכֹּהֵ֤ן הַגָּדוֹל֙ עַל־שָׁפָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר סֵ֧פֶר הַתּוֹרָ֛ה מָצָ֖אתִי בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּתֵּ֨ן חִלְקִיָּ֧ה אֶת־הַסֵּ֛פֶר אֶל־שָׁפָ֖ן וַיִּקְרָאֵֽהוּ׃
ט–יב
מְצִיאַת הַסֵּפֶר וְהַמֶּלֶךְ יוֹצֵא לַחֲקִירָה
וַיָּבֹ֞א שָׁפָ֤ן הַסֹּפֵר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּ֥שֶׁב אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָ֑ר וַיֹּ֗אמֶר הִתִּ֤יכוּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ אֶת־הַכֶּ֙סֶף֙ הַנִּמְצָ֣א בַבַּ֔יִת וַֽיִּתְּנֻ֗הוּ עַל־יַד֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
וַיַּגֵּ֞ד שָׁפָ֤ן הַסֹּפֵר֙ לַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר סֵ֚פֶר נָ֣תַן לִ֔י חִלְקִיָּ֖ה הַכֹּהֵ֑ן וַיִּקְרָאֵ֥הוּ שָׁפָ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ הַמֶּ֔לֶךְ אֶת־דִּבְרֵ֖י סֵ֣פֶר הַתּוֹרָ֑ה וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃
וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֡ן וְאֶת־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁ֠פָן וְאֶת־עַכְבּ֨וֹר בֶּן־מִיכָיָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שָׁפָ֣ן הַסֹּפֵ֗ר וְאֵ֛ת עֲשָׂיָ֥ה עֶֽבֶד־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר׃
יג–טז
התראה על בוא הרע
לְכוּ֩ דִרְשׁ֨וּ אֶת־יְהוָ֜ה בַּעֲדִ֣י וּבְעַד־הָעָ֗ם וּבְעַד֙ כָּל־יְהוּדָ֔ה עַל־דִּבְרֵ֛י הַסֵּ֥פֶר הַנִּמְצָ֖א הַזֶּ֑ה כִּֽי־גְדוֹלָ֞ה חֲמַ֣ת יְהוָ֗ה אֲשֶׁר־הִיא֙ נִצְּתָ֣ה בָ֔נוּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־שָׁמְע֜וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ עַל־דִּבְרֵי֙ הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת כְּכָל־הַכָּת֥וּב עָלֵֽינוּ׃
וַיֵּ֣לֶךְ חִלְקִיָּ֣הוּ הַ֠כֹּהֵן וַאֲחִיקָ֨ם וְעַכְבּ֜וֹר וְשָׁפָ֣ן וַעֲשָׂיָ֗ה אֶל־חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת ׀ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־תִּקְוָ֗ה בֶּן־חַרְחַס֙ שֹׁמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יֹשֶׁ֥בֶת בִּירוּשָׁלִַ֖ם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַֽיְדַבְּר֖וּ אֵלֶֽיהָ׃
וַתֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִמְר֣וּ לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יֹֽשְׁבָ֑יו אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר קָרָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
יז–כ
התשובה למלך יהודה
תַּ֣חַת ׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֙עַן֙ הַכְעִיסֵ֔נִי בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וְנִצְּתָ֧ה חֲמָתִ֛י בַּמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃
וְאֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַשֹּׁלֵ֤חַ אֶתְכֶם֙ לִדְרֹ֣שׁ אֶת־יְהוָ֔ה כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּ אֵלָ֑יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתָּ׃
יַ֠עַן רַךְ־לְבָ֨בְךָ֜ וַתִּכָּנַ֣ע ׀ מִפְּנֵ֣י יְהוָ֗ה בְּֽשָׁמְעֲךָ֡ אֲשֶׁ֣ר דִּבַּרְתִּי֩ עַל־הַמָּק֨וֹם הַזֶּ֜ה וְעַל־יֹשְׁבָ֗יו לִהְי֤וֹת לְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֔ה וַתִּקְרַע֙ אֶת־בְּגָדֶ֔יךָ וַתִּבְכֶּ֖ה לְפָנָ֑י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י שָׁמַ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃
לָכֵן֩ הִנְנִ֨י אֹֽסִפְךָ֜ עַל־אֲבֹתֶ֗יךָ וְנֶאֱסַפְתָּ֣ אֶל־קִבְרֹתֶיךָ֮ בְּשָׁלוֹם֒ וְלֹא־תִרְאֶ֣ינָה עֵינֶ֔יךָ בְּכֹל֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מֵבִ֖יא עַל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיָּשִׁ֥יבוּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָֽר׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
בַּשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית לְמֶלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, הַמֶּלֶךְ מְפַקֵּד עַל הַכֹּהֲנִים לְלַקֵּט אֶת הַכֶּסֶף מִן הַבַּיִת.
פסוקים א–ד
תִּקְעַת הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לְמְצִיאַת הַכֶּסֶף
הַפֶּסֶק מְתַאֵר אֶת תְּקופַת מְלָכוּתוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ צַדִּיק הַהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי דָוִד. בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוֹנֶת עֶשְׂרֵה לְמְלָכוּתוֹ, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַסּוֹפֵר שָׁפָן אֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל חִלְקִיָּהוּ, כְּדֵי לְטַיֵּל בְּעִנְיָן הַכֶּסֶף הַמֻּשְׁמָר בְּאוֹצָר הַבַּיִת.
פסוקים ה–ח
תיקון הבית ומציאת ספר התורה
הכסף שנועד לתיקון בית המקדש הופקד בידי הפועלים המורשים כדי לחזק את המבנה, וזאת ללא צורך בבדיקה קפדנית בשל אמונם. במהלך תקופה זו, מצא הכהן הגדול חִלְקִיָּה את ספר התורה בבית הַשֵּׁם ונתנו לשָׁפָן הַסּוֹפֵר לקרוא בו.
פסוקים ט–יב
מְצִיאַת הַסֵּפֶר וְהַמֶּלֶךְ יוֹצֵא לַחֲקִירָה
שָׁפָן הַסּוֹפֵר מְדוַוֵּחַ לַמֶּלֶךְ עַל כֶּסֶף שֶׁנִּנְתַן לְעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה בְּבֵית הַשֵּׁם. הוּא מַעֲבִיר לַמֶּלֶת אֶת הַסֵּפֶר שֶׁנָּתַן לוֹ הַכֹּהֵן חִלְקִיָּה. כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הוּא קוֹרֵעַ אֶת בְּגָדָיו וּמְצַוֶּה עַל קבוצת אנשים לְהֵלֵךְ לַחֲקִירָה.
פסוקים יג–טז
התראה על בוא הרע
הכהנים והעוזרים הולכים לחולדה הנביאה בעקבות מציאת ספר התורה. חולדה מוסרת להם את דברי הַשֵּׁם, המבשרים כי בגלל אי-קיום דברי הספר, הַשֵּׁם יביא רע על המקום ועל תושביו.
פסוקים יז–כ
התשובה למלך יהודה
נביאת חולדה מוסרת למשלחי המלך את דברי ה' על חטאת המלך ועבודת האלילים. היא מודיעה שהמלך הגיב בצער ובתשובה, ולכן הוא לא יראה את האסון שצפוי לבוא על יהודה, אלא ימות בשלום.
הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ הָלַךְ לַחֲקִירָה לְפָנֵי הַשֵּׁם לְפִי דִּבְרֵי הַנְּבִיאָה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַבְּדִיל בְּעֵדֵי הַנְּבִיאָה: חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר וְיִרְמְיָה
״הלכה: וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר כול׳. הַמִּתְנַבֵּא עַל מַה שֶׁלֹּא שָׁמַע. כְּצִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה. וּמַה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ. כַּחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חֲנַנְיָה״
הַתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי בְּסֵפֶר סַנֶדְרִין דּוֹנֶה בְּהַבְּדִיל בֵּין סוּמָּה שֶׁל דִּבְרֵי נְבִיאָה. הַמְּסֹרָה בְּחֵידָה מַבְחִינָה בֵּין מַה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לַנָּבִיא לְבין מַה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ, וּבֵין מַה שֶׁהַנָּבִיא שָׁמַע וְלֹא הִגִּיד. הַתַּלְמוּד מְסַפֵּר עַל חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר, שֶׁלְּפִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הָיָה נָבִיא אֱמֶת, אַךְ הָיָה לוֹ קִיבּוֹסֶת בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאָה. הוּא שָׁמַע אֶת יִרְמְיָה מִתְנַבֵּא בַּשּׁוּקִים וְהִגִּיד אֶת הַדָּבָר כְּפִי שֶׁשָּׁמַע. בַּשָּׁנָה הַחֲמִישָׁה לְמֶלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, חֲנַנְיָה הִגִּיד לְכָל הָעָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַחֲזִיר אֶת כְּלֵי הַבַּיִת בְּעוֹד שְׁנָתַיִם. יִרְמְיָה הִשְׁלִיךְ עַל דִּבְרָיו סָפֵק וְאָמַר שֶׁנִּמְצָא חֹסֶר בְּדִבְרוֹ, כִּי הַמְּלֵכִים בָּבֶל יָבִיאּוּ אֶת הַשְּׁאָר. חֲנַנְיָה בִּקֵּשׁ סֵימָן, אַךְ טָעַן שֶׁהַנְּבִיאָה לְטוּבָה אֵינָהּ צְרִיכָה סֵימָן. כְּשֶׁחֲנַנְיָה לֹא הִסְכִּים, הַשֵּׁם נָתַן אוֹת שֶׁהַנָּבִיא יָמוּת בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וְכֵן קָרָה כִּי הוּא דִּבֵּר עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
תלמוד ירושלמי סנהדרין י״א:ה׳:ב׳ ↗זִכְרוֹנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק יְאֹשִׁיָּהוּ וּמְעַלָּתָהּ שֶׁל הַחָכְמָה
״רַבִּי נְתַנְאֵל אוֹמֵר: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, וּבֶן שְׁמֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ. וְכִי נַעַר שֶׁל שְׁמֹנֶה שָׁנִים מַה דַּעְתּוֹ? וַהֲלֹא מָאַס אֶת״
הַטֶּקסט מֵהַמְּקוֹר "פִּרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר" מְסַפֵּר עַל מַלְכוּתוֹ שֶׁל יְאֹשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ. רַבִּי נְתַנְאֵל מְצַיֵּן שֶׁשְּׁמוֹ נִמְצָא בְּמַעֲמָד מְיֻחָד כְּבָר מֵעֶת לִלְדּוֹ, וְשֶׁהוּא מָלַךְ בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים. הַמְּסֹרֶת מְתָאֶרֶת אֶת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים בְּהַשְׁמָטַת הָעֲבוֹדָה הַזַּרְזַר וְהַשִּׁבּוּר הָעֲבוֹדָה הַכְּנַעֲנִית, מָה שֶׁהוֹבִיל לְזִכּוּתוֹ הַגָּדוֹל. רַבִּי נְתַנְאֵל מְסַבֵּר שֶׁהַצַּדִּיק נֶאֱסַף בְּשֶׁל הָרָעָה שֶׁחָוְתָה יִשְׂרָאֵל בַּסֵּתֶר. הַמְּסֹרֶת מְצַיֶּנת גַּם אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִי מִן הַמֶּלֶךְ. רַבִּי לֵוִי מְפֵרֵשׁ אֶת הַמִּלִּים "הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת" כְּהַלְוִיִם וְנָשִׁיהֶם, אַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן לוֹקֵחַ אֶת הַפּעְנוּחַ רָחָב יוֹתֵר וּמְכַלֵּל גַּם נָשִׁים חֲכָמוֹת. הַמְּקוֹר מְסִיק מִכָּאן אֶת הַמַּסֹרֶת הַמְּקֻיֶּמֶת כָּל הַמְּשׂוֹדְרוֹת הַנִּצְבִּים בְּכֶבֶד לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
פרקי דרבי אליעזר י״ז:י״ד ↗בעקבות המפרשים
מציאת ספר התורה בבית המקדש
״ספר התורה מצאתי. טמון תחת הנדבך, שהטמינו שם כששרף אחז את התורה:״
בפרק זה מתוארת מציאת ספר התורה בבית המקדש בתקופת מלכות יהוא. כשהמלץ מצא את הספר, הוא קרא אותו בפני המלך. הפרק מתאר את תהליך הגילוי ואת התגובה המיידית של המנהיגים לממצא המקודש. רש"י מפרש על פסוק שמונה שהספר נמצא מוחבא מתחת לאבנים בבית המקדש. לפי פירושו, התורה הוסתרה במקום זה בזמן שराजा אחז שרף אותה וקבר את השאריות תחת אבני המזבח.
רש״י על מלכים ב׳ 22:8:1 ↗החיפוש אחר הנביא
״אל חולדה. אמרו רבותינו (מגילה יד ב): לפי שהאשה מרחמת יותר מן האיש, לכך לא שלח אל ירמיהו. ויש אומרים: ירמיהו לא היה שם, שהלך״
הקטע עוסק בניסיונו של כהן השר לשלוח את חולדה אל הנביא ירמיהו. רש"י מביא פירוש על כך שהשלחת הנביאה חולדה בלבד, ולא ירמיהו עצמו, נבע מרחמיה הרב של האישה. לפי גישה זו, הבחירה בנביאה נועדה להקל על המפגש הקשה עם המסר הנבואי. קיימת גם דעה אחרת, המציינת שירמיהו פשוט לא היה נוכח במקום באותו זמן. הוא עסק במשימת החזרת עשרת השבטים למקומם. הגישה הזו מסבירה את ההיעדרות שלו כעניין עובדתי ולא כבחירה מודעת בשליחת אישה.
רש״י על מלכים ב׳ 22:14:1 ↗התשלום לפועלים בבית המקדש
״ויתנו. והם יתנו את הכסף לאומנים הפועלים בשכרן:״
הקטע מתוך ספר מלכים ב', פרק כב, עוסק בהיבט המעשי של עבודת הבית. לפי המצודת דוד על הפסוק, הכסף שנמצא במהלך תיקון בית המקדש ניתן לאומנים ולפועלים עבור העבודה שהם ביצעו בשכרם. הפרשן מסביר שהתשלום נועד לכסות את שכר העבודה המקצועית של בעלי המקצוע. הגישה כאן היא טכנית וממוקדת בפירוט הדין והעבודה הפיזית, ללא הרחבות רגשיות או פרשנות רוחנית מעבר למה שכתוב בטקסט המקורי.
מצודת דוד על מלכים ב׳ 22:5:2 ↗הדיווח של אליה
״וידברו אליה. את דברי המלך:״
הקטע מבוסס על דברי המצודת דוד על ספר מלכים ב', פרק כב, פסוק ארבעה עשר. המפרש מסביר כי המילים שאליה אומר לנכה הן בדיוק אותן מילים שהמלך אמר לו. הטקסט מתמקד בתוכן הדיבור של אליה. הוא מבהיר שאין הבדל בין דברי המלך לבין דברי הנביא. המפרש מציג זאת כהסבר עובדתי על זהות הדיווח.
מצודת דוד על מלכים ב׳ 22:14:4 ↗