נביאים›מלכים ב׳›פרק יב׳

מלכים ב׳ · פרק יב׳

מַלְכוּת יְהוּאָשׁ וּתִיקוּן בֵּית הַשֵּׁם

מֵחַיֵּי יְהוּאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה, מִן הַכְּנִיסָה לַמַּלְכוּת וְעַד מְתוֹתוֹ וּמְלֵכֶת זָכָר

22 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

מלכים ב׳ יב׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

מלוכת יהואש

א

יהואש מלך בירשלים ארבעים שנה.

ב

הוא התחיל למלוך בשנה השביעית ליואש, ושלט ארבעים שנה בירושלים. שם אמו הייתה צבייה, מbe'er shava.

ג

יהואש עשה את מה שצדק בעיני ה׳ בכל ימיו, כפי שהדריך אותו הכהן יהוידע.

ד

רק המקומות הגבוהים לא השתנו, והעם המשיך להקריב שם קורבנות ולהעלות קטורת.

ה–ח

תיקון בית הַשֵּׁם

ה

יְהוֹאָשׁ אָמַר לַכֹּהֲנִים: כָּל הַכֶּסֶף הַקֹּדֶשׁ שֶׁיּוּבָא לְבֵית הַשֵּׁם, כֶּסֶף שֶׁעוֹבֵר אֶת יַד הָאֲנָשִׁים, כָּל אָדָם יִתֵּן כַּמָּה שֶׁנָּבוֹא לוֹ בּלִבּוֹ לְהַבְאִיא בְּבֵית הַשֵּׁם.

ו

הַכֹּהֲנִים יִקְחוּ מִיַּד כָּל אֶחָד מֵמְכָרָיו, וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת תִּקְנַת הַבַּיִת וְאֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם.

ז

בַּשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וְהַשְּׁלֹשׁ לְמֶלֶךְ יְהוֹאָשׁ, הַכֹּהֲנִים לֹא חִזְּקוּ אֶת תִּקְנַת הַבַּיִת.

ח

הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ קָרָא לִיְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים וְאָמַר לָהֶם: לָמָּה אַתֶּם לֹא מְחַזְּקִים אֶת תִּקְנַת הַבַּיִת? מֵעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶּסֶף מֵעַיִן הַמּוֹכְרִים, כִּי אֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה תְּתַנוּ לְתִקְנַת הַבַּיִת.

ט–יב

ניהול הכספים בבית המקדש

ט

הכהנים לא לקחו כסף מהעם ולא הקפידו על גביית המיסים לבית המקדש.

י

יהוידע הכהן לקח ארון אחד, חורץ חור בדלת שלו, ושם אותו ליד המזבח בצד ימין, כך שכל מי שנכנס לבית ה' ימצא אותו. הכהנים השומרים על האוצר שמו שם את כל הכסף שהובא לבית המקדש.

יא

כשהם ראו שיש הרבה כסף בארון, הגיע סופר המלך והכהן הגדול, והם בדקו וספרו את הכסף שנמצא בבית ה'.

יב

הם נתנו את הכסף שהוכן לידי הפועלים האחראים על בית ה', והם הוציאו אותו לשוכרי העץ ולבונים שעבדו בבית המקדש.

יג–טז

הַפְּנוּי לְתִיקוּן הַבַּיִת

יג

הַכֶּסֶף הַזֶּה הָיָה עֲבוֹר הַבּוֹנִים, הַקּוֹרְעִים אֶבֶן, הַקּוֹנִים עֵצִים וַאֲבָנֵי מַחְצֵב, כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַחֲרָבִים בְּבֵית הַשֵּׁם וּלְכָל מַה שֶּׁהָיָה דָּרוּשׁ לְתִיקוּן הַבַּיִת.

יד

אֲבָל לֹא הָיוּ מְבַצְּעִים בְּבֵית הַשֵּׁם כִּסֵּי כֶּסֶף, מִזְרָעוֹת, מִזְרָקוֹת, שׁוֹפָרוֹת אוֹ כָל כְּלִי זָהָב וְכֶסֶף מֵהַכֶּסֶף שֶׁהוּבָא לְבֵית הַשֵּׁם.

טו

הַכֶּסֶף הָיָה נִתָּן לַפּוֹעֲלִים שֶׁל הַמְּלָאכָה, וְהֵם הִמְשִׁיכוּ לְתַקֵּן אֶת בֵּית הַשֵּׁם.

טז

הַמְּנַהֲלִים לֹא הָיוּ בּוֹדְקִים אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִנְחִילוּ לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף, כִּי הֵם הָיוּ עוֹשִׂים אֶת הָעֲבוֹדָה בֶּאֱמוּנָה.

יז–כ

סוף ימי יהואש והמתקפה על ירושלים

יז

כסף של הכפרים וכסף עבור עונשי החטואים לא יובאו לבית ה' אלא יהיו לכהנים.

יח

אז עלה חזאל מלך ארם, הוא נלחם על גת וכיבו אותה, ואז חזאל כיוון את פניו לעלות על ירושלים.

יט

יהואש מלך יהודה לקח את כל הקרבנות שהקדישו אבותיו מלכי יהודה: יהושפט, יהורם ואחזיהו, וגם את כל הזהב שנמצא באוצרות בית ה' ובבית המלך, ושלח אותו לחזאל מלך ארם, וזה גרם לו לעלות על ירושלים.

כ

כל מה שנותר מדברי יהואש וכל מה שעשה, כתוב בספר דברי הימים של מלכי יהודה.

כא–כב

מותו של יואש

כא

עֲבָדָיו קָמוּ, קָשְׁרוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּ אֶת יוֹאָשׁ בְּבֵית הַמִּלְאָה שֶׁבְּסִלָּא.

כב

עֲבָדָיו שֶׁל יוֹאָשׁ, יוֹזָבָד בֶּן שִׁמְעָת וִיהוֹזָבָד בֶּן שֹׁמֵר, הֻכּוּ וּמֵתוּ. קִבְּרוּ אוֹתוֹ עִם אֲבוֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, וּבֶן אֲמַצְיָה מָלַךְ בִּמְקוֹמוֹ.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 330 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא