עתליה, אמא של אחזיהו, ראתה שבנה מת, והיא קמה והשמידה את כל יורשי המלוכה.
וַֽעֲתַלְיָה֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ וראתה [רָאֲתָ֖ה] כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֙קָם֙ וַתְּאַבֵּ֔ד אֵ֖ת כָּל־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָֽה׃מלכים ב׳ · פרק יא׳
הצלת יהואש והעמדת המלך
עֶתַלְיָה מַעֲלָה בַּכֹּהַן הַגָּדוֹל יְהוֹיָדָע, מְבַסֵּס אֶת שְׁלִיטַת הַבַּיִת דָּוִד וּמַכְרִיעַ אֶת עֶתַלְיָה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
מלכים ב׳ יא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
הצלת יהואש והעמדת המלך
יהושבע, בת המלך יורם ואחות אחזיהו, לקחה את יהואש בן אחזיהו, וגנבה אותו מבין המלכים שהורגנו, יחד עם התינוק והמניקה, לחדר המיטות. הם הסתירו אותו מעיניה של עתליה, והוא לא נהרג.
וַתִּקַּ֣ח יְהוֹשֶׁ֣בַע בַּת־הַמֶּֽלֶךְ־י֠וֹרָם אֲח֨וֹת אֲחַזְיָ֜הוּ אֶת־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗ה וַתִּגְנֹ֤ב אֹתוֹ֙ מִתּ֤וֹךְ בְּנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הממותתים [הַמּ֣וּמָתִ֔ים] אֹת֥וֹ וְאֶת־מֵינִקְתּ֖וֹ בַּחֲדַ֣ר הַמִּטּ֑וֹת וַיַּסְתִּ֧רוּ אֹת֛וֹ מִפְּנֵ֥י עֲתַלְיָ֖הוּ וְלֹ֥א הוּמָֽת׃הוא נשאר מוחבא בבית ה', במשך שש שנים, בזמן שעתליה מלכה על הארץ.
וַיְהִ֤י אִתָּהּ֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה מִתְחַבֵּ֖א שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַעֲתַלְיָ֖ה מֹלֶ֥כֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃ (פ)בשנה השביעית שלח יהוידע את שרי המאות והרצים אל הכרים, הביא אותם אליו אל בית ה', כרת איתם ברית והשביע אותם בבית ה', ואז הראו לו את בן המלך.
וּבַשָּׁנָ֣ה הַ֠שְּׁבִיעִית שָׁלַ֨ח יְהוֹיָדָ֜ע וַיִּקַּ֣ח ׀ אֶת־שָׂרֵ֣י המאיות [הַמֵּא֗וֹת] לַכָּרִי֙ וְלָ֣רָצִ֔ים וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם בְּרִ֜ית וַיַּשְׁבַּ֤ע אֹתָם֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה וַיַּ֥רְא אֹתָ֖ם אֶת־בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃ה–ח
תכנית ההגנה על המלך
הוא נתן פקודה ואמר: זה מה שתעשו. שליש מכם יגיעו ביום השבת, וגם השומרים על המשמרת בבית המלך.
וַיְצַוֵּ֣ם לֵאמֹ֔ר זֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּן הַשְּׁלִשִׁ֤ית מִכֶּם֙ בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת וְשֹׁ֣מְרֵ֔י מִשְׁמֶ֖רֶת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃שליש יהיה בשער סור, ושליש בשער אחר הרצים, והם ישמרו על המשמרת של הבית.
וְהַשְּׁלִשִׁית֙ בְּשַׁ֣עַר ס֔וּר וְהַשְּׁלִשִׁ֥ית בַּשַּׁ֖עַר אַחַ֣ר הָרָצִ֑ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת הַבַּ֖יִת מַסָּֽח׃שני שלישים מכם הם כל היוצאים מהשבת, והם ישמרו על המשמרת של בית ה' עבור המלך.
וּשְׁתֵּ֤י הַיָּדוֹת֙ בָּכֶ֔ם כֹּ֖ל יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וְשָֽׁמְר֛וּ אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת בֵּית־יְהוָ֖ה אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃תקיפו את המלך מכל הכיוונים, כל אדם עם כליו בידו. כל מי שיגיע אל השדות ייהרג, ותהיו עם המלך בכל יציאתו ובכל כניסתו.
וְהִקַּפְתֶּ֨ם עַל־הַמֶּ֜לֶךְ סָבִ֗יב אִ֚ישׁ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֔וֹ וְהַבָּ֥א אֶל־הַשְּׂדֵר֖וֹת יוּמָ֑ת וִהְי֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּצֵאת֥וֹ וּבְבֹאֽוֹ׃ט–יב
הכתרת המלך
מפקדי מאה האיש עשו בדיוק כפי שציווה יהוידע הכהן. כל אחד לקח את אנשיו, בין אלו שהגיעו ביום השבת לבין אלו שעזבו ביום השבת, והם באו אל יהוידע הכהן.
וַֽיַּעֲשׂ֞וּ שָׂרֵ֣י המאיות [הַמֵּא֗וֹת] כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּה֮ יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵן֒ וַיִּקְחוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־אֲנָשָׁ֔יו בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת עִ֖ם יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵֽן׃הכהן נתן למפקדי מאה האיש את החנית ואת השלטים שהיו שייכים למלך דוד ובבית ה'.
וַיִּתֵּ֨ן הַכֹּהֵ֜ן לְשָׂרֵ֣י המאיות [הַמֵּא֗וֹת] אֶֽת־הַחֲנִית֙ וְאֶת־הַשְּׁלָטִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃הרצים עמדו עם כל אחד ואדם, כשאדם מחזיק את כליו, בצד ימין ובצד שמאל של המבנה, מהעמוד הימני ועד לעמוד השמאלי, מסביב למזבח ולבית, סביב המלך.
וַיַּעַמְד֨וּ הָרָצִ֜ים אִ֣ישׁ ׀ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֗וֹ מִכֶּ֨תֶף הַבַּ֤יִת הַיְמָנִית֙ עַד־כֶּ֤תֶף הַבַּ֙יִת֙ הַשְּׂמָאלִ֔ית לַמִּזְבֵּ֖חַ וְלַבָּ֑יִת עַל־הַמֶּ֖לֶךְ סָבִֽיב׃הוא הוציא את בן המלך, הניח עליו את הכתר ואת העדות, הכתיר אותו, שמן אותו, כולם מוחאים כפיים ואומרים: "יחי המלך!"
וַיּוֹצִ֣א אֶת־בֶּן־הַמֶּ֗לֶךְ וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ אֶת־הַנֵּ֙זֶר֙ וְאֶת־הָ֣עֵד֔וּת וַיַּמְלִ֥כוּ אֹת֖וֹ וַיִּמְשָׁחֻ֑הוּ וַיַּכּוּ־כָ֔ף וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (ס)יג–טז
סוף שלטונה של עתליה
עתליה שמעה את קול העם שצועקים.
וַתִּשְׁמַ֣ע עֲתַלְיָ֔ה אֶת־ק֥וֹל הָֽרָצִ֖ין הָעָ֑ם וַתָּבֹ֥א אֶל־הָעָ֖ם בֵּ֥ית יְהוָֽה׃היא הגיעה אל העם בבית יהוה וראתה את המלך עומד על העמוד, ואת השרים ואת חתשי החרץ עומדים מול המלך. כל עם הארץ שמח ותוקע בחרצנות, ועתליה קרעה את בגדיה וצעקה: "קשר, קשר!"
וַתֵּ֡רֶא וְהִנֵּ֣ה הַמֶּלֶךְ֩ עֹמֵ֨ד עַֽל־הָעַמּ֜וּד כַּמִּשְׁפָּ֗ט וְהַשָּׂרִ֤ים וְהַחֲצֹֽצְרוֹת֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וְכָל־עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ שָׂמֵ֔חַ וְתֹקֵ֖עַ בַּחֲצֹֽצְר֑וֹת וַתִּקְרַ֤ע עֲתַלְיָה֙ אֶת־בְּגָדֶ֔יהָ וַתִּקְרָ֖א קֶ֥שֶׁר קָֽשֶׁר׃ (ס)יהוידע הכהן ציווה על שרי המאות, מפקדי הצבא, ואמר להם: "הוציאו אותה אל מחוץ למגרש. כל מי שיבוא אחריה וייפול בחרב, ימות, כי הכהן אמר: לא תירצח בבית יהוה".
וַיְצַו֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן אֶת־שָׂרֵ֥י המיאות [הַמֵּא֣וֹת ׀] פְּקֻדֵ֣י הַחַ֗יִל וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הוֹצִ֤יאוּ אֹתָהּ֙ אֶל־מִבֵּ֣ית לַשְּׂדֵרֹ֔ת וְהַבָּ֥א אַחֲרֶ֖יהָ הָמֵ֣ת בֶּחָ֑רֶב כִּ֚י אָמַ֣ר הַכֹּהֵ֔ן אַל־תּוּמַ֖ת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃הם כבלו את ידיה והיא נכנסה דרך מעבר הסוסים אל בית המלך, ושם היא נהרגה.
וַיָּשִׂ֤מוּ לָהּ֙ יָדַ֔יִם וַתָּב֛וֹא דֶּֽרֶךְ־מְב֥וֹא הַסּוּסִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַתּוּמַ֖ת שָֽׁם׃ (ס)יז–כ
הברית החדשה והמלכת יהוידע
יהוידע כרת ברית בין ה׳, בין המלך ובין העם, כדי שיהיו עם של ה׳, וגם בין המלך לבין העם.
וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹיָדָ֜ע אֶֽת־הַבְּרִ֗ית בֵּ֤ין יְהוָה֙ וּבֵ֤ין הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּבֵ֣ין הָעָ֔ם לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַֽיהוָ֑ה וּבֵ֥ין הַמֶּ֖לֶךְ וּבֵ֥ין הָעָֽם׃כל העם בא אל בית הבעל, הרסו את המזבחות שלו ואת הפסלים שלו לגמרי, והרגו את מתן, כהן הבעל, ליד המזבחות שלו. הכוהן שם פקידים על בית ה׳.
וַיָּבֹ֣אוּ כָל־עַם֩ הָאָ֨רֶץ בֵּית־הַבַּ֜עַל וַֽיִּתְּצֻ֗הוּ אֶת־מזבחתו [מִזְבְּחֹתָ֤יו] וְאֶת־צְלָמָיו֙ שִׁבְּר֣וּ הֵיטֵ֔ב וְאֵ֗ת מַתָּן֙ כֹּהֵ֣ן הַבַּ֔עַל הָרְג֖וּ לִפְנֵ֣י הַֽמִּזְבְּח֑וֹת וַיָּ֧שֶׂם הַכֹּהֵ֛ן פְּקֻדּ֖וֹת עַל־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃הוא לקח את שרי המאות, את הכורים ואת הרצים ואת כל העם בארץ, והורידו את המלך מבית ה׳. הם הלכו בדרך שער הרצים אל בית המלך והמלך ישב על כיסא המלכים.
וַיִּקַּ֣ח אֶת־שָׂרֵ֣י הַ֠מֵּאוֹת וְאֶת־הַכָּרִ֨י וְאֶת־הָרָצִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ כָּל־עַ֣ם הָאָ֗רֶץ וַיֹּרִ֤ידוּ אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִבֵּ֣ית יְהוָ֔ה וַיָּב֛וֹאוּ דֶּֽרֶך־שַׁ֥עַר הָרָצִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּ֖שֶׁב עַל־כִּסֵּ֥א הַמְּלָכִֽים׃כל העם בארץ שמח, והעיר הייתה בשקט. את עתליה הרגו בחרב בבית המלך.
וַיִּשְׂמַ֥ח כָּל־עַם־הָאָ֖רֶץ וְהָעִ֣יר שָׁקָ֑טָה וְאֶת־עֲתַלְיָ֛הוּ הֵמִ֥יתוּ בַחֶ֖רֶב בֵּ֥ית מלך [הַמֶּֽלֶךְ׃] (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
הצלת יהואש והעמדת המלך
וַֽעֲתַלְיָה֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ וראתה [רָאֲתָ֖ה] כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֙קָם֙ וַתְּאַבֵּ֔ד אֵ֖ת כָּל־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָֽה׃
וַתִּקַּ֣ח יְהוֹשֶׁ֣בַע בַּת־הַמֶּֽלֶךְ־י֠וֹרָם אֲח֨וֹת אֲחַזְיָ֜הוּ אֶת־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗ה וַתִּגְנֹ֤ב אֹתוֹ֙ מִתּ֤וֹךְ בְּנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הממותתים [הַמּ֣וּמָתִ֔ים] אֹת֥וֹ וְאֶת־מֵינִקְתּ֖וֹ בַּחֲדַ֣ר הַמִּטּ֑וֹת וַיַּסְתִּ֧רוּ אֹת֛וֹ מִפְּנֵ֥י עֲתַלְיָ֖הוּ וְלֹ֥א הוּמָֽת׃
וַיְהִ֤י אִתָּהּ֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה מִתְחַבֵּ֖א שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַעֲתַלְיָ֖ה מֹלֶ֥כֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃ (פ)
וּבַשָּׁנָ֣ה הַ֠שְּׁבִיעִית שָׁלַ֨ח יְהוֹיָדָ֜ע וַיִּקַּ֣ח ׀ אֶת־שָׂרֵ֣י המאיות [הַמֵּא֗וֹת] לַכָּרִי֙ וְלָ֣רָצִ֔ים וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם בְּרִ֜ית וַיַּשְׁבַּ֤ע אֹתָם֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה וַיַּ֥רְא אֹתָ֖ם אֶת־בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃
ה–ח
תכנית ההגנה על המלך
וַיְצַוֵּ֣ם לֵאמֹ֔ר זֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּן הַשְּׁלִשִׁ֤ית מִכֶּם֙ בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת וְשֹׁ֣מְרֵ֔י מִשְׁמֶ֖רֶת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃
וְהַשְּׁלִשִׁית֙ בְּשַׁ֣עַר ס֔וּר וְהַשְּׁלִשִׁ֥ית בַּשַּׁ֖עַר אַחַ֣ר הָרָצִ֑ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת הַבַּ֖יִת מַסָּֽח׃
וּשְׁתֵּ֤י הַיָּדוֹת֙ בָּכֶ֔ם כֹּ֖ל יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וְשָֽׁמְר֛וּ אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת בֵּית־יְהוָ֖ה אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃
וְהִקַּפְתֶּ֨ם עַל־הַמֶּ֜לֶךְ סָבִ֗יב אִ֚ישׁ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֔וֹ וְהַבָּ֥א אֶל־הַשְּׂדֵר֖וֹת יוּמָ֑ת וִהְי֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּצֵאת֥וֹ וּבְבֹאֽוֹ׃
ט–יב
הכתרת המלך
וַֽיַּעֲשׂ֞וּ שָׂרֵ֣י המאיות [הַמֵּא֗וֹת] כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּה֮ יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵן֒ וַיִּקְחוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־אֲנָשָׁ֔יו בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת עִ֖ם יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵֽן׃
וַיִּתֵּ֨ן הַכֹּהֵ֜ן לְשָׂרֵ֣י המאיות [הַמֵּא֗וֹת] אֶֽת־הַחֲנִית֙ וְאֶת־הַשְּׁלָטִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃
וַיַּעַמְד֨וּ הָרָצִ֜ים אִ֣ישׁ ׀ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֗וֹ מִכֶּ֨תֶף הַבַּ֤יִת הַיְמָנִית֙ עַד־כֶּ֤תֶף הַבַּ֙יִת֙ הַשְּׂמָאלִ֔ית לַמִּזְבֵּ֖חַ וְלַבָּ֑יִת עַל־הַמֶּ֖לֶךְ סָבִֽיב׃
וַיּוֹצִ֣א אֶת־בֶּן־הַמֶּ֗לֶךְ וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ אֶת־הַנֵּ֙זֶר֙ וְאֶת־הָ֣עֵד֔וּת וַיַּמְלִ֥כוּ אֹת֖וֹ וַיִּמְשָׁחֻ֑הוּ וַיַּכּוּ־כָ֔ף וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (ס)
יג–טז
סוף שלטונה של עתליה
וַתִּשְׁמַ֣ע עֲתַלְיָ֔ה אֶת־ק֥וֹל הָֽרָצִ֖ין הָעָ֑ם וַתָּבֹ֥א אֶל־הָעָ֖ם בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
וַתֵּ֡רֶא וְהִנֵּ֣ה הַמֶּלֶךְ֩ עֹמֵ֨ד עַֽל־הָעַמּ֜וּד כַּמִּשְׁפָּ֗ט וְהַשָּׂרִ֤ים וְהַחֲצֹֽצְרוֹת֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וְכָל־עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ שָׂמֵ֔חַ וְתֹקֵ֖עַ בַּחֲצֹֽצְר֑וֹת וַתִּקְרַ֤ע עֲתַלְיָה֙ אֶת־בְּגָדֶ֔יהָ וַתִּקְרָ֖א קֶ֥שֶׁר קָֽשֶׁר׃ (ס)
וַיְצַו֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן אֶת־שָׂרֵ֥י המיאות [הַמֵּא֣וֹת ׀] פְּקֻדֵ֣י הַחַ֗יִל וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הוֹצִ֤יאוּ אֹתָהּ֙ אֶל־מִבֵּ֣ית לַשְּׂדֵרֹ֔ת וְהַבָּ֥א אַחֲרֶ֖יהָ הָמֵ֣ת בֶּחָ֑רֶב כִּ֚י אָמַ֣ר הַכֹּהֵ֔ן אַל־תּוּמַ֖ת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
וַיָּשִׂ֤מוּ לָהּ֙ יָדַ֔יִם וַתָּב֛וֹא דֶּֽרֶךְ־מְב֥וֹא הַסּוּסִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַתּוּמַ֖ת שָֽׁם׃ (ס)
יז–כ
הברית החדשה והמלכת יהוידע
וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹיָדָ֜ע אֶֽת־הַבְּרִ֗ית בֵּ֤ין יְהוָה֙ וּבֵ֤ין הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּבֵ֣ין הָעָ֔ם לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַֽיהוָ֑ה וּבֵ֥ין הַמֶּ֖לֶךְ וּבֵ֥ין הָעָֽם׃
וַיָּבֹ֣אוּ כָל־עַם֩ הָאָ֨רֶץ בֵּית־הַבַּ֜עַל וַֽיִּתְּצֻ֗הוּ אֶת־מזבחתו [מִזְבְּחֹתָ֤יו] וְאֶת־צְלָמָיו֙ שִׁבְּר֣וּ הֵיטֵ֔ב וְאֵ֗ת מַתָּן֙ כֹּהֵ֣ן הַבַּ֔עַל הָרְג֖וּ לִפְנֵ֣י הַֽמִּזְבְּח֑וֹת וַיָּ֧שֶׂם הַכֹּהֵ֛ן פְּקֻדּ֖וֹת עַל־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
וַיִּקַּ֣ח אֶת־שָׂרֵ֣י הַ֠מֵּאוֹת וְאֶת־הַכָּרִ֨י וְאֶת־הָרָצִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ כָּל־עַ֣ם הָאָ֗רֶץ וַיֹּרִ֤ידוּ אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִבֵּ֣ית יְהוָ֔ה וַיָּב֛וֹאוּ דֶּֽרֶך־שַׁ֥עַר הָרָצִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּ֖שֶׁב עַל־כִּסֵּ֥א הַמְּלָכִֽים׃
וַיִּשְׂמַ֥ח כָּל־עַם־הָאָ֖רֶץ וְהָעִ֣יר שָׁקָ֑טָה וְאֶת־עֲתַלְיָ֛הוּ הֵמִ֥יתוּ בַחֶ֖רֶב בֵּ֥ית מלך [הַמֶּֽלֶךְ׃] (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַתְּאַרְכְלָה הַמַּלְכִיתִית שֶׁל עֶתַלְיָה מִתְפֹּרֶרֶת כְּשֶׁיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן מְבַצֵּעַ מַהְפֵּכָה.
פסוקים א–ד
הצלת יהואש והעמדת המלך
עתליה מנסה להשמיד את כל שושלת המלוכה לאחר מות אחזיהו. יהושבע מצליחה להציל את יהואש התינוק ולהחביאו בבית ה' למשך שש שנים. בשנה השביעית, יהוידע מרים את שרי הצבא, כורת איתם ברית ומציג את בן המלך לעם.
פסוקים ה–ח
תכנית ההגנה על המלך
המלכות מורה על חלוקת כוחות השמירה כדי להגן על המלך. חלק מהשומרים יתייצבו בבתי המלך ובשערים השונים, בעוד הרוב יפקחו על המלך בדרכו החוצה ובדרכו פנימה. התכנית כוללת פקודה להרוג כל מי שינסה לגשת לשדות, כדי להבטיכה הגנה מוחלטת מסביב למלך.
פסוקים ט–יב
הכתרת המלך
יהוידע הכהן מוביל את פעולת המרת המלוכה. מפקדי מאה האיש מגינים על המלך כשהם מצוידים בכלי המלחמה של דוד המלך. לאחר שהעמדנו את השומרים סביב המזבח והבית, הוציא הכהן את בן המלך, הכתיר אותו ושמן אותו, והעם הגיב בשמחה.
פסוקים יג–טז
סוף שלטונה של עתליה
עתליה שומעת את קול השמחה בבית יהוה ומגיעה לשם. היא רואה את המלך ושר העם עומדים בטקס, ובתגובה לריקוד ולחצנות קורעת את בגדיה. יהוידע הכהן מורה להוציא אותה מחוץ למגרש תחת איום מוות לכל שינסה להגן עליה, ובסוף היא נלכדת בבית המלך ונרצחת.
פסוקים יז–כ
הברית החדשה והמלכת יהוידע
יהוידע כורת ברית בין ה׳, המלך והעם כדי להחזיר את העם לה׳. העם הרס את עבודת הבעל והרג את כהנו. לאחר מכן הועלה המלך מבית ה׳ לישיבה על הכיסא, עתליה הופלה בחרב, והעם שמח בשלווה.
הַמַּלְכּוּת שׁוּב נֶחְזְרָה לְבֵית דָּוִד עַל יְדֵי הַמּוֹנָה וְהַבְּרִית הַנּוֹצֶרֶת.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
מְשִׁיחַת הַמְּלָכִים וְסוֹד הַמַּחֲלוֹקֶת
״אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַמַּעַיָין. שֶׁנֶּאֱמַר וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי וגו׳ וּמָשַׁח אוֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. אֵין״
בַּתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי, בְּסִפַּר הוֹרָיוֹת, מֻסְבָּר הַקֶּצֶת הַמְּלָכִים הַנִּמְשָׁחִים בַּקֶּרֶן אוֹ בַּמַּעְיָן. הַמְּלָכִים שֶׁנִּמְשְׁחוּ בַּמַּעְיָן, כְּמוֹ שְׁלֹמֹה, נִמְשְׁחוּ בִּגְלַל מַחֲלוֹקֶת וּמַעֲמָדִיּוּת, כְּמוֹ עֲתַלְיָה וְיוֹאָשׁ. מִנֶּגֶד, הַמְּלָכִים שֶׁנִּמְשְׁחוּ בַּקֶּרֶן, כְּמוֹ דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הָיוּ בְּמַלְכוּת קַיֶמֶת. הַמַּעֲמָד הַמְּשֻׁלֶּט בַּמְּשִׁיחָה הוּא הַקֶּרֶן, הַמְּצַדֶּקֶת מַלְכוּת עוֹבֶרֶת כְּמוֹ שָׁאוּל וְיֵהוּא. הַתַּלְמוּד מְצַיֵּן גַּם אֶת הַמִּדָּה שֶׁהַכֹּהֲנִים לֹא נִמְשָׁחִים לַמְּלָכִים, כְּדֵי שֶׁשֶּׁבֶט יְהוּדָה לֹא יָסוּר. הַסְּבָרָה זוֹ מִתְאַתֶּרֶת לַמַּסֹּרֶת הַמְּשִׁיחָה כְּכָלִין בְּיִשְׂרָאֵל.
תלמוד ירושלמי הוריות ג׳:ב׳:כ״ד ↗מְשִׁיחָה, מַחֲלוֹקֶת וּקִיּוּם הַמַּלְכוּת
״אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַמַּעַיָין. הָדָא הוּא דִכְתִיב וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וְהוֹרַדְתֶּם אוֹתוֹ אֶל גִּחוֹן. וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם״
הַפֶּסַק מֵהַתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי בְּסֵפֶר שְׁקָלִים מְסַבֵּר אֶת הַקְּשָׁר הַמְּשִׁיחָה לַמַּעְיָן וְעַל הַקֹּשֶׁר בֵּין מְשִׁיחָה לְמַלְכוּת קַיֶּמֶת. הַמְּסֹרֶת מְצַיֶּנת שֶׁמְּלָכִים נִמְשָׁחִים לְעִתִּים רַק עַל גַּבֵּי הַמַּעְיָן, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאָה בְּמִשְׁתַּלְּמוֹת הַמְּלָכִים שֶׁכָּל הַמִּשְׁתַּלְּמִים הָיוּ בְּעִקְבוֹת מַחֲלוֹקֶת אוֹ מַעֲבָרָה. הַמְּסֹרֶת מְצִיעָה כִּי מְשִׁיחָה מִן הַקֶּרֶן מְסַמֶּלֶת מַלְכוּת קַיֶּמֶת, כְּמוֹ מַלְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, לְעוּמְתָּהּ שֶׁל מַלְכוּת עוֹבֶרֶת שֶׁנִּמְשְׁחָה מִן הַפָּךְ. הַמֵּצִיא הַמְּשִׁיחָה לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ יְהוּאָחָז מְסַבֵּר שֶׁזֶּה הָיָה בִּגְלַל אָחִיו יְהוּיָקִים שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. הַדִּבְרִים מְנַסְּחִים אֶת הַקְּשֶׁר הַמְּתִיק שֶׁל הַבְּרִית הַנֶּצַחִית לְשֵׁבֶט יְהוּדָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָסוּר מַלְכוּת הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם, וְגַם כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ יָמִים לַמַּלְכִים בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.
תלמוד ירושלמי שקלים ו׳:א׳:ט׳ ↗בעקבות המפרשים
המשמרות בשער סור
״השלשית מכם באי השבת. המשמרות היו מתחדשות ובאות בשבת, משמרות כהונה ולויה, אחת נכנסת ואחת יוצאת, וצוה את המשמר הנכנס להתחלק לשלשה חלקים, השלישית בבית״
בפסוק זה מופיע פירוט לגבי תפקיד המשמרות בשער סור. רש"י מסביר שהמשמרות היו מתחלפות בשבת, כאשר משמר כהונה ולויה נכנס ואחד יוצא. המשמר שנכנס היה מתחלק לשלושה חלקים. חלק אחד היה שומר בבית המלך כדי למנוע רצח של המלך, וחלק נוסף היה שומר בשער סור, שהוא השער המזרחי בעזרה שער הסירה. ההסבר של רש"י מתמקד בפרטים הטכניים של חלוקת התפקידים והמיקומים הגיאוגרפיים של השומרים. הוא מבהיר את אופן הפעולה של המשמרות בכניסתן לשער, ומגדיר בדיוק איזה שער מדובר.
רש״י על מלכים ב׳ 11:5:1 ↗הסתרת יהואש ודרכי המצוא
״הוציאו אותה. מבית המקדש לשדרות, והביאו אותה דרך בית השדרות לבית המלך, ואל תניחוה לצאת דרך מוצא העזרה אל העיר, פן תמצא עוזרים ומתחברים אליה:״
הפרשה מתארת את המאבק על כס המלוכה בתקופת אחיה. כאשר אתליה ניסתה להשמיד את הצאצאים המלכותיים, יהואש נציל על ידי יואדת ויהעשה. הפרשה מפרטת את השמירה על הילד ועל הבית, תוך שימת דגש על הפרטים הטכניים של הסתרתו בבית המקדש. רש"י מסביר כי המטרה של הוצאת יהואש ממקום מסתור הייתה למנוע ממנו מציאת עוזרים בדרך. לפי פירושו, הדרך שנבחרה – מבית המקדש לשדרות ואל בית המלך – נועדה להקשות על אנשי אתליה להתחבר אליו או לסייע לו במהלך תנועתו.
רש״י על מלכים ב׳ 11:15:1 ↗שמירה על המלך בתוך הארמון
״ושומרי וכו׳. המה יהיו שומרי משמרת בית המלך, שלא יהרג בבית המלך מאוהבי עתליה, והשמירה ההיא תהיה אחר שיבוא המלך אל הבית:״
הקטע מפרש את תפקידם של השומרים שהוזכרו במלכים ב׳ י״א. לפי מצודת דוד, השומרים הללו היו אחראים על משמרת בית המלך. משימתם המרכזית הייתה לוודא שהמלך לא יירצח בתוך הארמון על ידי חסידיו של עתליה. הפרשן מסביר שהשמירה הזו התחילה לאחר שהמלך כבר הגיע אל תוך הבית. המטרה הייתה להגן עליו בתוך המבנה עצמו, כדי למנוע תקיפה פתאומית מצד האויבים שנמצאים בשלטון באותו זמן.
מצודת דוד על מלכים ב׳ 11:5:3 ↗סדר משמר הבית
״פקודי החיל. הממונים על החיל:״
הקטע מבוסס על פירושו של מצודת דוד למלכים ב', פרק אחת עשר, פסוק חמש עשרה. המפרש מסביר את תפקידו של יואש, שהיה ממונה על כוחות הצבא ששמרו על המקדש. ההסבר מתמקד בפירוט המפקדים והאחריות של החיילים שהיו אחראים על שמירת הבית. מדובר בהבהרת המבנה הפיקודי של המשמר שהוצב כדי להגן על המלך ועל המקדש בזמן התקופות המאתגרות.
מצודת דוד על מלכים ב׳ 11:15:1 ↗