נביאים›מלכים א׳›פרק כ׳

מלכים א׳ · פרק כ׳

המלחמה בין ארם לישראל

בן הדד יוצא למלחמה נגד מלך ישראל, מפקדי ישראל מנצחים את הכוחות הארמיים, ואז מתקיים קרב נוסף שבו בן הדד בורח.

43 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

מלכים א׳ כ׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

הצורך של בן חדד בשומרון

א

בנו של בן חדד, מלך ארם, אסף את כל הצבא שלו, שלושים ושניים מלכים איתו, וגם פרשים ורכב. הוא עלה והקיף את שומרון וניסה להילחם בה.

ב

הוא שלח שליחים אל אחאב, מלך ישראל, כדי להודיע לו.

ג

הם אמרו לו: כך אמר בן חדד: הכסף והזהב שלך הם שלי, וגם הנשים והילדים הכי יפים שלך יהיו שלי.

ד

מלך ישראל ענה ואמר: כדבריך, אדוני המלך, אני וכל מה ששלי שייכים לך.

ה–ח

דרישות בן חדד ואזהרת הזקנים

ה

השליחים חזרו ואמרו: כך אומר בן חדד: שלחתי אליך כדי לומר שתיתן לי את הכסף שלך, את הזהב, את הנשים שלך ואת הבנים שלך.

ו

אם לא, מחר אשלח אליך את עבדי אליך ויחפשו בבית שלך ובבתי העבדים שלך, וכל דבר יקר לעיניך ימצא בידיהם וייקחו אותו.

ז

אז קרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ואמר: דעו וראו כמה רע הוא מבקש, כי הוא שלח אליי לדרוש את הנשים שלי, את הבנים שלי, ואת הכסף ואת הזהב שלי, ולא מנעתי ממנו דבר.

ח

כל הזקנים וכל העם אמרו לו: אל תשמע לו ואל תסכים לו.

ט–יב

המלחמה בין בן הדד למלך ישראל

ט

הוא אמר לשליחים של בן הדד: תגידו למלך שלי, שאעשה כל מה ששלחת אל עבדך בפעם הראשונה, אבל את הדבר הזה אני לא יכול לעשות. השליחים הלכו והחזירו לו את הדבר.

י

בן הדד שלח אליו ואמר: כך יעשו לי האלים, וכן יוסיפו, אם ישפו עפר שומרון לכל העם שעומד תחת רגליי.

יא

מלך ישראל ענה ואמר: תדברו, שלא יתגאו חגיר כמו חגור.

יב

וכשהוא שמע את הדבר, בזמן שהוא והמלכים שתו במקווה, הוא אמר לעבדיו: שימו מצור. והם הציבו מצור על העיר.

יג–טז

הנבואה על המלחמה וגיוס הכוחות

יג

והנה נביא אחד ניגש אל אחאב מלך ישראל ואמר: כך אמר ה׳: ראית את כל המולת הגדולה הזאת? אני נותן אותה בידך היום, ותדע שזה אני ה׳.

יד

ואמר אחאב: מי? והוא אמר: כך אמר ה׳, על בני הלוחמים של שרי המחוזות. ואמר: מי יעצור את המלחמה? והוא אמר: אתה.

טו

הוא גייס את בני הלוחמים של שרי המחוזות, והיו מאתיים ושניים ושלושים איש. ואחרי זה הוא גייס את כל עם ישראל, שבעה אלף איש.

טז

הם יצאו בצהריים, כשבן הדד שותה משקה חריף בבקתות, הוא ושלושים ושניים מלכים שעוזרים לו.

יז–כ

המפגש בין כוחות שומרון לארם

יז

בתחילת התקופה יצאו אנשי שרי המחוזות, ובן הדד שלח אנשים שדיווחו לו שאנשים יצאו משמרון.

יח

הוא אמר: אם הם יצאו לשלום, תצילו את חייכם; ואם הם יצאו למלחמה, תצילו את חייכם.

יט

ואלו היו אנשי שרי המחוזות שיצאו מהעיר, והצבא שהיה מאחוריהם.

כ

כל אחד תקף את השני, והארמים נסגו. ישראל רדפו אחריהם, אבל בן הדד, מלך ארם, ברח על סוס ועל פרשים.

כא–כד

הַמַּלְכּוּת שֶׁל אֲרָם וְהַאַשְׁלָה לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל

כא

מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יָצָא, הִכָּה בַסּוּסִים וּבָרֶכֶב, וְהִכָּה אֶת אֲרָם מַכָּה גְדוֹלָה.

כב

הַנָּבִיא הִתְקָרֵב אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: "תִּתְחַזֵּק, וְדַע וּרְאֵה אֶת מָה שֶׁתַּעֲשֶׂה, כִּי בְּשִׁינוּי הַשָּׁנָה מֶלֶךְ אֲרָם יַעֲלֶה עָלֶיךָ."

על המילים

הַמַּשׂពָע לְ"תְשׁוּבַת הַשָּׁנָה" הִוא הַמַּעֲבָר מֵהַעֲבוּרָה לַשָּׁנָה הַבָּאָה.

כג

עַבְדֵי מֶלֶךְ אֲרָם אָמְרוּ עָלָיו שֶׁאֱלֹהֵי הֶהָרִים הֵם אֱלֹהֵיהֶם, וְלָכֵן הֵם הָיוּ חֲזָקִים מִמֶּנוּ, וְאִם יִלָּחֵם אִתָּם בַּמִּישׁוֹר, הֵם יְהַבְלוּ אוֹ לֹא יִתְחַזְּקוּ מֵהֶם.

כד

וְעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: הָסֵר אֶת הַמְּלָכִים, כָּל אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, וְשִׂים פַּחְתִּים תַּחְתֵּיהֶם.

כה–כח

המלחמה מול ארם

כה

אתה תבחר לעצמך כוח שיפרוץ את המצודה שלך, עם חיילים, סוסים, רכב ולוחמים, ויתקפו אותם במישור. אם לא יצליחו להתגבר עליהם, תהיה לך אפשרות אחרת.

כו

כשחזר השנה, בן הדד פקד את ארם ועלה למלחמה נגד ישראל.

כז

בני ישראל התגייסו וכל כוחם יצא לפגוש אותם. בני ישראל ניצבו מולם כמו שני עדרים קטנים של שעווה, בעוד ארם מילאה את כל הארץ.

כח

אדם של אלוהים ניגש אל מלך ישראל ואמר: כך אמר ה'—בגלל שאמרה ארם שאלוהי ההרים הוא, ולא אלוהי העמקים, אני אתן לך את כל הכוח הגדול הזה בידך, כדי שתדעו שאני ה'.

כט–לב

הַמִּלְחָמָה עַל אֲרָם וּבְרִיחַ בֶּן הֲדַד

כט

הַצְבָּאוֹת הָאֵלֶּה חָנוּ מִמַּזְהָר בְּנֶגֶד הַצְבָּאוֹת הָאֵלֶּה שֶׁבֶבַע יָמִים. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הַמִּלְחָמָה הִתְקָרְבָּה, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִכָּה אֶת אֲרָם בְּמֵאָה אֶלֶף רֶגֶל בְּיוֹם אֶחָד.

ל

הַנִּשְׁאַרִים בְּרָחוֹק בָּרְחוּ אֶל הָעִיר, וְהַחוֹמָה נָפְלָה עַל עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אֶלֶף אִישׁ מֵהַנִּשְׁאַרִים, וְגַם בֶן הֲדַד נָס. הוּא נִכְנַס לָעִיר חֶדֶר אַחַד אַחַר הַכֶּדֶר.

לא

עֲבָדָיו אָמְרוּ לוֹ: "הִנֵּה שָׁמַעְנוּ שֶׁמַּלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵם מַלְכֵי חֶסֶד. בְּבַקָּשָׁה, נַעֲטֶה שַׂקִּים עַל מַתְנֵינוּ וְחֶבָלִים עַל רֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אולי יַצִּיל אֶת נַפְשְׁךָ."

לב

הֵם עָטְרוּ שַׂקִּים עַל מַתְנֵיהֶם וְחֶבָלִים עַל רֹאשֵׁיהֶם וּבָאוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. עֲבָדָיו אָמְרוּ לוֹ: "עַבְדְּךָ בֶּן הֲדַד מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּחְיֶה נַפְשׁוֹ". הוּא עָנָה: "הוּא עוֹד חַי, הוּא אַחִי".

לג–לו

הסכם עם בן הדד ועונש הנביא

לג

האנשים התייעצו ביניהם, מיהרו והחליטו לפנות נגדו. הם אמרו לו: "אחיך בן הדד". הוא ענה: "בואו, קחו אותו". בן הדד יצא אליו והעלה אותו על המרכבה.

לד

הוא אמר לו: "את הערים שאבי לקח מאביך אחזיר לך, ותשים את החומות בדם דמשק, בדיוק כפי שאבי שם בשומרון. אני בברית איתך, ואשלח אותך". הוא כרת איתו ברית ושלח אותו.

לה

אחד מבני הנביאים אמר לחברו: "בדבר ה', תכה אותי, בבקשה". אבל האיש סירב להכותו.

לו

הוא אמר לו: "בגלל שלא שמעת את קול ה', הנה אתה הולך ממני והאריה יכה אותך". הוא הלך ממנו, והאריה מצא אותו והכה אותו.

לז–מ

המשפט על האיש שסר מהדרך

לז

אדם אחר מצא את הנביא ואמר לו: "אנא הכן אותי להכות". האיש הזה הכה אותו עד שנוצר פצע.

לח

הנביא הלך ועמד ליד הדרך ליד המלך, כשהוא מסווה את עיניו באפר.

לט

כשהמלך עבר, הנביא קרא לו ואמר: "עבדך יצא למלחמה, ופתאום אדם אחד סר מהדרך ובא אליי ואמר: שמור על האיש הזה, ואם תפקיד אותו, נפשך תהיה תמורת נפשו, או שתשלם כסף ככסף של ככר כסף".

מ

המלך ענה לו: "עבדך עשה בדיוק כך, אבל האיש הזה נעלם". אז אמר לו הנביא: "כך קבעת את משפטך, מלך ישראל".

מא–מג

הַעֲמוּס הַנְּבִיאִי עַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל

מא

הַמֶּלֶךְ מִצְרַיִם מְהֵר קָם וְהָסִר אֶת הַכִּסּוּי מֵעַל עֵינָיו, וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל זָהָה בְּכֹה שֶׁהוּא זָכַר שֶׁהוּא אֶחד מֵהַנְּבִיאִים.

מב

הוּא אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר הַשֵּׁם: בִּגְלַל שֶׁשִּׁלַּחְתָּ אֶת הָאִישׁ מִן הַחֶרֶם בְּיָדְךָ, נַפְשְׁךָ תִּהְיֶה בִּמְקוֹם נַפְשׁוֹ, וְעַמְּךָ בִּמְקוֹם עַמּוֹ.

מג

מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּכַעַס וּבְזַעַם, וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ לְשׁוֹמְרוֹן.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 320 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא