נביאים›מלכים א׳›פרק יט׳

מלכים א׳ · פרק יט׳

אליהו בדרכו להורב בְּמַעֲרַת הַחֹשֶׁךְ

אליהו בורח מאיזבל, מקבל כוח מהמלאך, ושומע את קול הַשֵּׁם במערה ומתקבלת פקודת המשימה החדשה.

21 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

מלכים א׳ יט׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

אֵלִיָּהוּ בַּמִּדְבָּר

א

אַחְאָב סִפֵּר לְאִיזֶבֶל אֶת כָּל מָה שֶׁעָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֶת כָּל הַנְּבִיאִים שֶׁהוּא הָרַג בַּחֶרֶב.

ב

אִיזֶבֶל שָׁלְחָה שׁוֹלַח אַל אֶל אֵלִיָּהוּ וְאָמְרָה: כָּךְ יַעֲשׂוּ אֱלֹהִים וְכָךְ יוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת, כִּי כְּמוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה מָחָר אֶת נַפְשְׁךָ אֲנִי אֶתֵּן כְּנֶפֶשׁ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם.

ג

הוּא רָאָה אֶת כָּל זֶה, קָם וְהָלַךְ בְּכֹחַ הַנֶּפֶשׁ, וְהִגִּיעַ לְבֵיר שֶׁבַע שֶׁל יְהוּדָה וְהִשְׁאִיר שָׁם אֶת הַנַּעַר שֶׁלּוֹ.

ד

הוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר יוֹם כָּל מֵעֶבֶר וְהִגִּיעַ וְיָשַׁב תַּחַת אֶלֶת אַחַת, וְאָמַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לָמוּת וְאָמַר: רַב לִי עַתָּה הַשֵּׁם, קַח אֶת נַפְשִׁי, כִּי אֲנִי לֹא טוֹב מֵאֲבוֹתַי.

ה–ח

הַמַּלְאָךְ מְחַזֵּק אֶת אֵלִיָּהוּ

ה

הוּא נָח וְנָרַד תַּחַת מַשָּׂא אֶחָד, וְהִנֵּה מַלְאָךְ נגַע בּוֹ וְאָמַר לוֹ: קוּם, אֱכֹל.

ו

הוּא הִבִּיט וְהִנֵּה לְפָנָיו עוגת לחם מַעֲשֵׂה מַסְעָדָה וְכּוֹס מַיִם, הוּא אָכַל וְשָׁתָה וְשָׁב וְנָח.

ז

מַלְאַךְ הַשֵּׁם חָזַר פַּעַם שֵׁנִיעִית, נגַע בּוֹ וְאָמַר: קוּם, אֱכֹל, כִּי רַב עָלֶיךָ הַדֶּרֶךְ.

ח

הוּא קָם, אָכַל וְשָׁתָה, וְהָלַךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַזֹּאת אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב.

ט–יב

הַשְּׁמוּעָה בַּמְּעָרָה

ט

הוּא הִגִּיעַ לְשָׁם אֶל הַמְּעָרָה וְלָכַן שָׁם, וְהִנֵּה דְּבַר הַשֵּׁם הָלְכוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן, אֵלִיָּהוּ?

י

וְהוּא עָנָה: קִנֵּיתִי בְּתַעֲצוּבוֹת לַשֵּׁם אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָזְבוּ אֶת הַבְּרִית שֶׁכָּרַת עִמָּךְ, הֶרְסוּ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ וְהָרְגוּ אֶת הַנְּבִיאִים שֶׁלְּךָ בַּחֶרֶב, וְנִשְׁאַרְתִּי אֲנִי לְבַד, וְעַכְשָׁו מְחַפְּשִׁים אֶת נַפְשִׁי כְּדֵי לָקַחַת אוֹתָהּ.

יא

וְהוּא אָמַר: צֵא וְעֲמֹד בָּהָר לִפְנֵי הַשֵּׁם. וְהִנֵּה הַשֵּׁם עָבַר, וּרוּחַ גְּדוֹלָה וְחֲזָקָה שֶׁמְּפַצֶּרֶת הָרִים וּמְשַׁבֶּר סְלָעִים עָבְרָה לִפְנֵי הַשֵּׁם, אֲבָל לֹא בַּרוּחַ הַזֹּאת הָיָה הַשֵּׁם, וְאַחֲרֵי הָרוּחַ הָיָה רַעַשׁ, אֲבָל לֹא בָּרַעַשׁ הָיָה הַשֵּׁם.

יב

וְאַחֲרֵי הָרַעַשׁ בָּא אֵשׁ, אֲבָל לֹא בָּאֵשׁ הָיָה הַשֵּׁם, וְאַחֲרֵי הָאֵשׁ הָיָה קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה.

יג–טז

אליה במערה והפקודות החדשות

יג

כשאליה שמע, הוא כסה את פניו בצעיפו, יצא ועמד בכניסה למערה, והנה נשמע קול אליו ואמר: מה קרה לך כאן, אליה?

יד

והוא ענה: קנאתי קנאת עבור ה' אלוהי צבאות, כי בני ישראל עזבו את בריתך, הרסו את מזבחותיך והרגו את נביאך בחרב, ואני נשאר לבדי, וגם מחפשים לקחת את חיי.

טו

והשם אמר לו: לך שוב בדרכך אל מדבר דמשק, ובוא ומשחת את חזאל למלך ארם.

טז

ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך ישראל, ואת אלישע בן שפאת מאבל מחולה תמשח לנביא במקומו.

יז–כ

המשך שליחות אליהו

יז

מי שברח מחרב חזאל ימות ייהוא, ומי שברח מחרב יהוא ימות אלישע.

יח

השארתי בישראל שבעת אלפים, כל אלו שלא כרעו לפני בעל וכל פה שלא נשק לו.

יט

הוא הלך משם ומצא את אלישע בן שפת שחורש שנים עשר זמנים לפניו, והוא היה בשניים עשר. אליהו עבר אליו והשליך עליו את גלימתו.

על המילים

הביטוי "בשיניים עשר" מופיע במקור כשימוש בלוח זמנים או כסגנון לשוני המציין עבודה רציפה.

כ

הוא עזב את הפרות ורץ אחרי אליהו ואמר: אנא תן לי לשתות לאבי ולאמי ואלך אחריך. הוא אמר לו: לך שוב, כי מה עשיתי לך?

כא–כא

עֲבוֹדַת אֱלִישָׁע לְאַחַר הַבְּרִית

כא

הוּא חָזַר מֵאַחֲרֵי הַבְּרִית, לָקַח אֶת הַבָּקָר שֶׁלּוֹ, שׁחט אוֹתָהּ וּבִכְלֵי הַבָּקָר בָּשְׁל אֶת הַבָּשָׂר, נָתַן לָעָם וְהוּא אָכַל. אָז הוּא קָם וְהָלַךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וְשָׁרַת אוֹתּוֹ.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 317 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא