נביאים›מלכים א׳›פרק יא׳

מלכים א׳ · פרק יא׳

אהבת שלמה לנשים זרות, חֲרַת הַשֵּׁם וחלוקת הממלכה

שלמה אהב נשים זרות, הַשֵּׁם הכעיס עליו וקבע כי הממלכה תתחלק. ירבעם קיבל עשרה שבטים, בעוד שלמה ישאר בשביל בנו.

43 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

מלכים א׳ יא׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

אהבת שלמה לנשים זרות והסחת דעתו

א

המלך שלמה אהב נשים זרות רבות, וגם את בת פרעה, ועמנוניות, מואביות, אדומיות, צדוניות וחיתיות.

ב

מבין העמים שאלו, ה' אמר לבני ישראל שלא יתערבו בהם ושהם לא יתערבו בהם, כי הם יפתאו את לבבכם אחרי אלוהיהם. שלמה נאחז בהן כדי לאהוב אותן.

ג

היו לו שבע מאות מלכות ושלוש מאות פילגשים, והנשים שלו הפכו את לבו.

ד

כשהגיע שלמה לגיל זקנה, הנשים שלו הפכו את לבו אחרי אלוהים אחרים, ולבו לא היה שלם עם ה' אלוהיו, כמו לב אביו דוד.

ה–ח

סדי המלכות של שלמה

ה

שלמה הלך בעקבות עשתרת, אלוהי צדון, ובעקבות מִלְכּוֹם, הבוז של בני עמון.

ו

שלמה עשה רע בעיני ה', ולא שמר על הדרך של ה' כמו דוד אביו.

ז

אז בנה שלמה בתי עליונה כדי להקריב קורבנות עבור מואב בהר שמעל ירושלים, ועבור מִלְכּוֹם לבני עמון.

ח

כך הוא עשה גם עבור כל הנשים הזרות שלו, שהקריבו ועלו בקטורות לאלוהיהן.

ט–יב

חֲרַת הַשֵּׁם עַל שְׁלֹמֹה

ט

הַשֵּׁם כָּעַס עַל שְׁלֹמֹה, כִּי הַלֵּב שֶׁלּוֹ הִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּרְאָה לוֹ פַּעֲמַיִם.

י

הוּא צִוָּה עָלָיו לְהִיכָּנֵס בְּהַבְטָחָה לְאַלְתֹּשׁ אֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהוּא לֹא שָׁמַר אֶת מָה שֶׁהַשֵּׁם צִוָּה.

יא

הַשֵּׁם אָמַר לְשְׁלֹמֹה: בִּגְלַל שֶׁזֶּה קָרָה עִמְּךָ וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֻקּוֹת שֶׁצִוִּיתִי עָלֶיךָ, אֲנִי אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מִמְּךָ וְאֶתֵּן אוֹתָהּ לְעַבְדְּךָ.

יב

אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂה זאת, בִּלְעֲבוּר דָּוִד אָבִיךָ, אֶקְרַע אוֹתָהּ מִיַּד בִּנְךָ.

יג–טז

הבטחה לממלכה וקשיי שלמה

יג

רק את כל הממלכה לא אחלק. אני אתקע שבט אחד לבנך, למען דוד עבדי ולמען ירושלים שבחרתי.

יד

והשם הקיים נגדם שלום, אך הוא העורר נגד שלמה את הדד האדומ מזרע המלך באדום.

טו

ובימים שדוד היה באדום, יואב שר הצבא עלה לקבור את המתים, והוא הכרית את כל הזכרים באדום.

טז

כי יואב וכל ישראל ישבו שם ששת חודשים, עד שהכרית את כל הזכרים באדום.

יז–כ

מסעת הדד למצרים

יז

הדד, הוא ואנשים אדומים שעבדו את אביו, ברחו איתו כדי להגיע למצרים. הדד היה נער קטן.

יח

הם קמו ממדין והגיעו לפארן, ולקחו איתם אנשים מפארן. הם הגיעו למצרים אל פרעה מלך מצרים, והוא נתן לו בית, לחם וארץ.

יט

הדד מצא חן מאוד בעיני פרעה. הוא נתן לו אישה, את אחות אשת פרעה, תַחְפְּנֵס הגבירה.

כ

תַחְפְּנֵס הגיברה ילדה עבורו את בנו של גְנֻבַת. תַחְפְּנֵס גידלה אותו בתוך בית פרעה, וכך גְנֻבַת הפך להיות חלק מבני בית פרעה.

על המילים

הטקסט מציין את השם גְנֻבַת בהקשר לילד ולבית פרעה כפי שמופיע במקור.

כא–כד

הַדַּד וְהַקֶּצֶה שֶׁל רְזוֹן

כא

הדד שמע במצרים שדוד שכב עם אבותיו וגם שיואָב שר הצבא מת. הדד אמר לפרעה: "שלח אותי כדי שאלך לארצי".

כב

פרעה אמר לו: "מה חסר לך אצלי? הנה אתה רוצה ללכת לארצך". אבל הוא ענה: "לא, אתה חייב לשחרר אותי".

כג

אלוהים העיר נגדו את רזון בן אלידע, שברח מהמלך צובא, הדדזר.

כד

הוא גייס אנשים והפך למפקד כוח. הוא הרג את אנשי דוד, הלם לדמשק, התיישב שם ושלט בדמשק.

כה–כח

הַקִּיצָה שֶׁל יָרָבְעָם וְהַעֲלִיָּה שֶׁל הַדָּבָר

כה

הַשָּׂטָן הָיָה לְיִשְׂרָאֵל לְכָל יְמֵי שְׁלֹמֹה, וְהוּא עָשָׂה רָעָה לְהָדָד, שֶׁמֶּלֶךְ עַל אֲרָם.

כו

וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט הָאֶפְרָתִי, מֵהַצְּרֵדָה, שֶׁשֵּׁם אִמּוֹ צְרוּעָה, אִשָּׁה אַלְמָנָה, הָיָה עֶבֶד לְשְׁלֹמֹה, וְהוּא הֵעִיר אֶת הַמֶּלֶךְ.

כז

וְזֶה הַדָּבָר שֶׁעָשָׂה בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: הוּא בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא וְסָגַר אֶת הַפֶּרֶץ שֶׁל עִיר דָּוִד אָבִיו.

כח

וְהָאִישׁ הַזֶּה, יָרָבְעָם, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, וְשְׁלֹמֹה רָאָה אֶת הַנַּעַר כִּי הוּא עֹשֶׂה מְלָאכָה, וְהִפְקִיד אוֹתוֹ לְכָל הַסֶּבֶל בְּבֵית יוֹסֵף.

כט–לב

חלוקת הממלכה על ידי אחיה הנביא

כט

באותו הזמן ירבעם יצא מירושלים, ואחיה הנביא משילון פגש אותו בדרך, כשהוא לבוש בגדים חדשים, ושניהם היו לבד בשדה.

ל

ואחיה תפס את הבגד החדש שהיה עליו וקרע אותו לשניים עשר חלקים.

לא

ואמר לירבעם: קח לך עשרה חלקים, כי כך אמר יהוה אלוהי ישראל, הנה אני קורע את הממלכה מיד שלמה ונותן לך עשרה שבטים.

לב

והשבט האחד יהיה לו, למען עבדי דוד ולמען ירושלים, העיר שבחרתי מכל שבטי ישראל.

לג–לו

חלוקת הממלכה

לג

הסיבה היא שהם עזבו אותי ועבדו את עשתרת, אלוהי צדון, כמו אלוהי מואב, ואת כמש, אלוהי בני עמון, והם לא הלכו בדרכיי לעשות את הישר בעיניי, את חוקיי ומשפטי, כמו דוד אביהם.

לד

אני לא אקח ממנו את כל הממלכה, כי אשת המלך תהיה לו כל ימי חיי, בגלל דוד עבדי אשר בחרתי בו, אשר שמר את מצוותיי ואת חוקיי.

לה

אבל אקח את המלוכה מידו של בנו ואתן לך אותה, את עשרת השבטים.

לו

לבנו אתן שבט אחד, כדי שתהיה מנורה לדוד עבדי כל הימים לפניי בירושלים, העיר שבחרתי לעצמי כדי לשים בה את שמי.

לז–מ

הַבְּטַחַת הַמַּמְלָכָה וּמְנוּסְתוֹ שֶׁל יָרָבְעָם

לז

אֶתְּךָ אֶקַּח, וְתִמְלֹךְ כְּלָה אֲשֶׁר תִּרְצֶה נַפְשְׁךָ, וְהָיִיתָ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.

לח

וְהָיָה, אִם תִּשְׁמַע אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ, וְהָלַכְתָּ בְדַרְכַי, וְעָשִׂיתָ אֶת הַיָּשָׁר בְעֵינַי, לִשְׁמֹר אֶת חֻקַּי וּמִצְוֹתַי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה דָוִד עַבְדִּי, אֲזֶה אֶהְיֶה עִמְּךָ, וְאֶבְנֶה לְךָ בַּיִת אֲמִיר, כְּמוֹ שֶׁבְּנֵית לְדָוִד, וְאֶת יִשְׂרָאֵל אֶתֵּן לָךְ.

לט

וַאֲנִי עָנִיתִי לְזֶרַע דָוִד בְּעִילּוּ הַזֶּה, אֲבָל לֹא לְכָל הַיָּמִים.

מ

שְׁלֹמֹה חִפֵּשׂ לְהַכְרִיעַ אֶת יָרָבְעָם, אֲבָל יָרָבְעָם קָם וְהִבְרִיחַ, וְהוּא רָץ מִצְרַיִם אֶל שִׁשַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְהוּא נִשְׁאַר בְּמִצְרַיִם עַד מְתוֹת שְׁלֹמֹה.

מא–מג

סוף ימי שלמה

מא

היו עוד דברים שעשה שלמה וגם החוכמה שלו, הרי הם כתובים בספר דברי שלמה.

מב

הימים שבהם מלך שלמה בירושלים על כל ישראל היו ארבעים שנה.

מג

שלמה נדם עם אבותיו ונקבר בעיר דוד אביו, ובמקומו מלך בנו רחבעם.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 309 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא