מלכת שבא שמעה על פרסום שלמה בשם ה׳, והיא באה לבחון אותו בחידות.
וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃מלכים א׳ · פרק י׳
ביקור מלכת שבא והעושר שלמה
מלכת שבא שומעת על חוכמת שלמה ועל מלכותו, ורואה את כל עבודתו ואת עושר המלוכה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
מלכים א׳ י׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
ביקור מלכת שבא אצל שלמה
היא הגיעה לירושלים עם כוח גדול מאוד, כשהיא נושאת גמלים מלאים בתבלינים וזהב רב ואבנים יקרות, ודיברה אל שלמה על כל מה שעלה בדעתה.
וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁלְַ֗מָה בְּחַיִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ גְּ֠מַלִּים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַב־מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃שלמה סיפר לה את כל דבריה, ולא היה דבר ממה שהיא שאלה שלא ידע המלך לענות עליו.
וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כָּל־דְּבָרֶ֑יהָ לֹֽא־הָיָ֤ה דָּבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃מלכת שבא ראתה את כל החוכמה של שלמה ואת המבנה שבנה.
וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת כָּל־חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃ה–ח
ביקור מלכת שבא
וגם את האוכל על השולחן שלו, את המושב של העבדים שלו, את המקום שבו עומדים המשרתים שלו, את הבגדים שלהם, את המשקאות שלהם, ואת העלייה שהוא עולה בבית ה׳, לא היה שם רוח כלל.
וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד משרתו [מְשָׁרְתָ֜יו] וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ׃והיא אמרה למלך: הדברים ששמעתי בארצי לגבי דבריך ולגבי החכמה שלך הם אמת.
וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חָכְמָתֶֽךָ׃לא האמנתי לדברים עד שהגעתי ועיני ראו בעצמי, והנה לא נאמר לי אפילו חצי מהדברים. הוספת חכמה וטוב לדבר ששמעתי.
וְלֹֽא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חָכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃ברוכים האנשים שלך, ברוכים העבדים שלך, אלה שעומדים לפניך תמיד ושומעים את החכמה שלך.
אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָֽעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶת־חָכְמָתֶֽךָ׃ט–יב
מתנות למלך שלמה
יהיה הַשֵּׁם אלוהיך ברוך, שרצה בך כדי למנות אותך על כסא ישראל, בגלל אהבת הַשֵּׁם את ישראל לנצח, כדי שתנהג במשפט וצדק.
יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃היא נתנה למלך מאה ועשרים כיכר זהב, המון בשמים ואבנים יקרות. לא ראינו כמות כזו של מתנות שנתנה מלכת שבא למלך שלמה.
וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים ׀ כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹא־בָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃גם אני, חירם, שהבאתי זהב מאופיר, הבאתי מאופיר עצי אלמוגים רבים מאוד ואבנים יקרות.
וְגַם֙ אֳנִ֣י חִירָ֔ם אֲשֶׁר־נָשָׂ֥א זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֨יא מֵאֹפִ֜יר עֲצֵ֧י אַלְמֻגִּ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃המלך הכין מעצי האלמוגים שדרות לבית הַשֵּׁם ולבית המלך, וגם כנרים וכנרות לשרים. לא היו כמות כזו של עצי אלמוגים ולא נראו כמות כזו עד היום הזה.
וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית־יְהוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לֹ֣א בָֽא־כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃יג–טז
סיום ביקור מלכת שבא ועושר שלמה
המלך שלמה נתן למלכת שבא את כל מה שביקשה ממנו, בנוסף למה שהוא נתן לה בכבוד של המלך שלמה. ואז היא וחבריה חזרו לארצה.
וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַד֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לָ֔הּ כְּיַ֖ד הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַתֵּ֛פֶן וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃ (ס)משקל הזהב שהגיע לשלמה בשנה אחת היה שש מאות שישים ושישה כר של זהב.
וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃זה היה בנוסף לתרומות של אנשי החשבים, הסוחרים, כל מלכי הערב וכל שאר ראשי הארץ.
לְבַד֙ מֵאַנְשֵׁ֣י הַתָּרִ֔ים וּמִסְחַ֖ר הָרֹכְלִ֑ים וְכָל־מַלְכֵ֥י הָעֶ֖רֶב וּפַח֥וֹת הָאָֽרֶץ׃שלמה המלך הכין מאתיים צלחות מזהב מלוטש, ועל כל צלחת אחת היה שש מאות משקל של זהב.
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁשׁ־מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃יז–כ
עוֹשֵׂה שְׁלֹמֹה הַמַּפְלָא
שלוש מאות מגיני זהב מלוטש, שכל אחד מהם שווה שלושה מנות זהב, המלך שלח לבתי עאר לבנון.
וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃ (פ)המלך עשה כסא עשוי שנהב גדול וכיסה אותו בזהב טהור.
וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב מוּפָֽז׃לכסא היו שש מדרגות, והיה לו בראשו עיגול מאחור. היו לו ידיות משני הצדדים, ובצד הידיות עמדו שני אריות.
שֵׁ֧שׁ מַעֲל֣וֹת לַכִּסֵּ֗ה וְרֹאשׁ־עָגֹ֤ל לַכִּסֵּה֙ מֵאַֽחֲרָ֔יו וְיָדֹ֛ת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה אֶל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃בנוסף, היו שם שנים עשר אריות שעמדו על שש המדרגות, משני הצדדים. מעולם לא נעשה דבר כזה בשום ממלכה אחרת.
וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָיִ֗ים עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹֽא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכָל־מַמְלָכֽוֹת׃כא–כד
עושר וחוכמת שלמה
כל כלי המשקה של המלך שלמה היו מזהב, וכל כלי בית יער לבנון היו מזהב בלבד. בתקופת שלמה הכסף לא היה נחשב לחשיבות רבה מרוב השפע.
וְ֠כֹל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃כי אנו תרשיש שלחו למלך בים, יחד עם אנו תרשיש וחירם. פעם בשלוש שנים היו באים אנו תרשיש, נושאים זהב, כסף, שריון, קופים ותוקים.
כִּי֩ אֳנִ֨י תַרְשִׁ֤ישׁ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּיָּ֔ם עִ֖ם אֳנִ֣י חִירָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁלֹ֨שׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹא ׀ אֳנִ֣י תַרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאֵת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקֹפִ֖ים וְתֻכִּיִּֽים׃המלך שלמה גדל מעל כל מלכי הארץ בעושר ובחכמה.
וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וּלְחָכְמָֽה׃כל העולם בא אליו כדי לשמוע את החכמה של שלמה, שהאל נתן לו בלב.
וְכָ֨ל־הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חָכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃כה–כח
עושר מלכות שלמה
הם הביאו בכל שנה את המנחה של המלך: כלי כסף, כלי זהב, שמשלות, כלי נשק, בשמים, סוסים ופרדים.
וְהֵ֣מָּה מְבִאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶסֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ וְנֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃ (ס)שלמה אסף כוח רכוב ופרשים, שהיו לו אלף וארבע מאות רכב ודוהרים שנים עשר אלף. הוא הציב אותם בערים של הרכב ובירושלים עם המלך.
וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃המלך הפך את הכסף בירושלים לכמו אבנים, והוא נתן את עצי הארז בכמות גדולה כמו עצי השקמה שבמישור.
וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלִַ֖ם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃הסוסים של שלמה הגיעו ממצרים, והסוחרים של המלך קנו מהם בכמות גדולה ובמחיר.
וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃כט–כט
סחר במרכבות וסוסים
היא העלתה והוציאה מרכבות ממצרים בשישים מאות כסף, ובכל מחיר של חמישים וסוס אחד ב מאה, וכך יצאו גם כולם ממלכי החיתים וממלכי ארם מידיהם.
וַֽ֠תַּעֲלֶה וַתֵּצֵ֨א מֶרְכָּבָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵן לְכָל־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וּלְמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יֹצִֽאוּ׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
ביקור מלכת שבא אצל שלמה
וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃
וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁלְַ֗מָה בְּחַיִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ גְּ֠מַלִּים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַב־מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃
וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כָּל־דְּבָרֶ֑יהָ לֹֽא־הָיָ֤ה דָּבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃
וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת כָּל־חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃
ה–ח
ביקור מלכת שבא
וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד משרתו [מְשָׁרְתָ֜יו] וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ׃
וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חָכְמָתֶֽךָ׃
וְלֹֽא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חָכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃
אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָֽעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶת־חָכְמָתֶֽךָ׃
ט–יב
מתנות למלך שלמה
יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃
וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים ׀ כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹא־בָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃
וְגַם֙ אֳנִ֣י חִירָ֔ם אֲשֶׁר־נָשָׂ֥א זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֨יא מֵאֹפִ֜יר עֲצֵ֧י אַלְמֻגִּ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃
וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית־יְהוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לֹ֣א בָֽא־כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
יג–טז
סיום ביקור מלכת שבא ועושר שלמה
וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַד֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לָ֔הּ כְּיַ֖ד הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַתֵּ֛פֶן וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃ (ס)
וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃
לְבַד֙ מֵאַנְשֵׁ֣י הַתָּרִ֔ים וּמִסְחַ֖ר הָרֹכְלִ֑ים וְכָל־מַלְכֵ֥י הָעֶ֖רֶב וּפַח֥וֹת הָאָֽרֶץ׃
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁשׁ־מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃
יז–כ
עוֹשֵׂה שְׁלֹמֹה הַמַּפְלָא
וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃ (פ)
וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב מוּפָֽז׃
שֵׁ֧שׁ מַעֲל֣וֹת לַכִּסֵּ֗ה וְרֹאשׁ־עָגֹ֤ל לַכִּסֵּה֙ מֵאַֽחֲרָ֔יו וְיָדֹ֛ת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה אֶל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃
וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָיִ֗ים עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹֽא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכָל־מַמְלָכֽוֹת׃
כא–כד
עושר וחוכמת שלמה
וְ֠כֹל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃
כִּי֩ אֳנִ֨י תַרְשִׁ֤ישׁ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּיָּ֔ם עִ֖ם אֳנִ֣י חִירָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁלֹ֨שׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹא ׀ אֳנִ֣י תַרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאֵת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקֹפִ֖ים וְתֻכִּיִּֽים׃
וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וּלְחָכְמָֽה׃
וְכָ֨ל־הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חָכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃
כה–כח
עושר מלכות שלמה
וְהֵ֣מָּה מְבִאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶסֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ וְנֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃ (ס)
וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃
וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלִַ֖ם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃
וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃
כט–כט
סחר במרכבות וסוסים
וַֽ֠תַּעֲלֶה וַתֵּצֵ֨א מֶרְכָּבָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵן לְכָל־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וּלְמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יֹצִֽאוּ׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
פרק זה מתאר את הביקור של מלכת שבא אצל המלך שלמה, את התרשמותה מחכמתו ומעושר מלכותו, ואת התפתחות העושר והסחר של ממלכתו.
פסוקים א–ד
ביקור מלכת שבא אצל שלמה
מלכת שבא מגיעה לירושלים כדי לבחון את חכמתו של שלמה באמצעות חידות. היא מביאה עמה אוצרות רבים ותבלינים, ומתרשמת מהחכמה הגדולה של המלך ומהמבנה המפואר שבנה.
פסוקים ה–ח
ביקור מלכת שבא
מלכת שבא מגיעה אל שלמה ורואה את עושר הממלכה ואת החכמה המופלאה שלו. היא מתוודה בפניו שהדברים ששמעה בארצה היו נכונים, ואף מציינת שהמציאות מפתיעה וטובה הרבה יותר ממה שדמיינה, ומברכת את עובדיו שזכו לשמוע את חכמתו.
פסוקים ט–יב
מתנות למלך שלמה
פסוקים אלו מתארים את שבח המלך שלמה ואת עושר המתנות שהובאו אליו. מלכת שבא נתנה זהב ובשמים בכמות חסרת תקדים. גם חירם הביא עצי אלמוגים יקרים, ששימשו לבניית המקדש והארמון ולמטרות שונות.
פסוקים יג–טז
סיום ביקור מלכת שבא ועושר שלמה
מלכת שבא מקבלת ממתנות שלמה וחוזרת לארצה. הפרק מתאר את עושר הזהב העצום של שלמה, המגיע מכספים שנאספו ממסחר, ממלכים אחרים וממסים, כולל הכנת צלחות זהב רבות ומפוארות.
פסוקים יז–כ
עוֹשֵׂה שְׁלֹמֹה הַמַּפְלָא
תיאור עושר המלך שלמה, הכולל את שליחת מגיני הזהב לבני לבנון, ובניית כסא השן המפואר המעוטר בזהב, אריות ומדרגות, דבר שאין לו תקדים בממלכות אחרות.
פסוקים כא–כד
עושר וחוכמת שלמה
פסוקים אלו מתארים את עושר המלך שלמה, שכל כליו היו מזהב והכסף היה שפל ערך בשפע. סוחרים מאנו תרשיש הביאו לו מתכות יקרות וחיות, וכל מלכי העולם ביקשו לשמוע את חכמתו שהעניק לו אלוהים.
פסוקים כה–כח
עושר מלכות שלמה
תיאור עוצמתו הכלכלית והצבאית של שלמה המלך. הפרק מפרט את המנחות השנתיות שהגיעו אליו, את גודל כוח הרכב והפרשים שלו, את שפע הכסף ועצי הארז בירושלים, ואת מקור הסוסים ממצרים.
פסוקים כט–כט
סחר במרכבות וסוסים
פסוק זה מתאר את פעילות הסחר במרכבות ובסוסים מצרים. שלמה קונה מרכבות בשישים מאות כסף וסוסים במחיר של חמישים וסוס לכל מאה. גם מלכי החיתים וארם מוכרים מרכבות וסוסים בשיטה זו.
הפרק מפרט את גודל העושר, הכלים והסחר של שלמה עם ממכות רחוקות.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הקשר בין שמיעת הבשורה לברית
״דבר אחר: וישמע יתרו, הה"ד (ירמיה טז): ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ. אמרו ישראל להקב"ה: כשעשית לנו נסים בים,״
במדרש שמות רבה מובא רעיוון על הקשר שבין שמיעת דברי ה' לבין ההתקרבות אליו. המדרש משווה בין יתרו, ששמע את הבשורות על אלוהות ה' אך לא הגיע ולהידבק בו, לבין מלכת שבא, ששמעה את תהילת שלמה והלכה לשוב ולשבח את ה'. המדרש מראה כיצד שמיעת נסים ודברים מופלאים אמורה להוביל למחויבות אמונית. הפרשנות כאן מתמקדת בכך שגם כשנעשו נסים גדולים כמו בים סוף או במתן תורה, לא תמיד השמיעה הובילה לקרבה מלאה. המדרש משתמש בפסוקים מעבר לפרשה כדי להסביר את המניעים של הדמויות, ומציע שעל אף שהגוים באים מרחוק להכיר בכוחו של ה', השאלה היא האם השמיעה של הנסים מובילה בלב אדם למנוסה ביום צרה.
שמות רבה כ״ז:ד׳ ↗עושר מלכות שלמה ופירושי חז"ל
״כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א י, כז): וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַיִם כַּאֲבָנִים. אֶפְשָׁר כַּאֲבָנִים בַּדְּרָכִים וּבַחֲצֵרוֹת וְלֹא הָיוּ נִגְנָבוֹת,״
הקטע מביא את תיאור עושרם המופלג של מלכי ישראל, תוך התמקדות בבחינת עושר מלכות שלמה. המקור מציג את העושר הכלכלי של שלמה, כגון כמות הזהב והכסף, ואת השפע התרבותי, הכולל שרים וגנים. המקור מתאר זאת כעושר המורכב מן החומר ומן הרוח. חז"ל בפרשנותם מנסים להרחיב את המשמעות של עושי המלכות. לדוגמה, הם מפרשים את הבית והגנים לא כבניינים פיזיים בלבד, אלא כבתי כנסת, בתי מדרש ושורות של תלמידי חכמים. לפי גישה זו, העושר של שלמה אינו רק חומרי, אלא הוא מייצג את עולם התורה והלמידה שהתקיים בימי חכמתו.
קוהלת רבה ב׳:ח׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
ההתבוננות בכבוד שלמה
״ועולתו אשר יעלה בית ה'. דרך מבוא שהכין מביתו לבית המקדש, שהיה עולה בו לבית ה':״
בפסוק זה, רש"י מסביר את המשמעות של הדרך שבה היה שלמה עולה לבית המקדש. הוא מציין כי הדרך שהכין שלמה מביתו אל המקדש הייתה הייעודית למעברו של המלך בדרכו לשירות ה'. הפירוש מתמקד בפרטים הטכניים של המסלול שהכין המלך. רש"י מבהיר כי הכוונה היא למבוא או למסלול מסודר שהיה מיועד לכבוד המעמד של העלייה לבית ה'.
רש״י על מלכים א׳ 10:5:1 ↗העושר והסוחרים של שלמה
״אני תרשיש. (תרגום:) ספינת אפריקא:״
הפרק מתאר את עוצמתו הכלכלית של שלמה המלך ואת המגע שלו עם ממדי עולם רחוקים. מופיעים כאן סוחרים מכל העולם, כמו מלכת שבא, שמגיעים לראות את חוכמתו ואת כל מה שבנה. הם מביאים איתם מתנות יקרות של זהב, תבלינים וכלים מפוארים, מה שמראה על שפע ורווחת הממלכה. בנוגע לזיהוי המקומות, רש"י מציין ש'תרשיש' מתפרש כספינות המגיעות מאפריקה. לפי פירוש זה, המסחר של שלמה לא היה רק עם מדינות קרובות אלא כלל מסעות ימיים ארוכים מאוד. ישנם פרשנים אחרים שמזהים מקומות אלו בצורה שונה, אך רש"י מדגיש את היקף המסחר הימי המרשים.
רש״י על מלכים א׳ 10:22:1 ↗תפלאת חוכמת שबा
״הוספת. החכמה הנמצא בך, מרובה יותר מאשר הוגד לי:״
הקטע מבוסס על דברי מצודת דוד על מלכים א׳ י׳, המתמקד בהתפעלות מלכת שבא מהחכמה של שלמה המלך. המפרש מציין שהמלכה התפלאה לראות שהחכמה שבשלמה גדולה משמעותית מכפי שסיפרו לה השליחים. הגישה כאן מדגישה את הפער בין השמועה לבין המציאות המוחשית. המפרש מראה כיצנות המלכה מעידה על כך שהתכנים שהיא הביאה איתה בבדיקה אינם משתווים למציאות המלכותית והרוחנית שגילתה בשטח.
מצודת דוד על מלכים א׳ 10:7:1 ↗הספנות של שלמה מלך
״למלך בים. המלך היה לו בים אניה הולכת תרשיש, כאחת ויחד עם אני חירם מלך צור, ואחת לשלש שנים תבוא האניה מן תרשיש [ויתכן שאין״
הפסוק עוסק בספינות המסחר שהיו למלך שלמה. לפי המצודת דוד, המלך היה לו ספינה אחת שהלכה לתרשיש, וספינה נוספת שהייתה בבעלותו יחד עם חירם מושל צור. אחת לשלוש שנים היו הספינות הללו חוזרות מן הים. הפירוש מציע גם אפשרות נוספת לגבי המקומות אליהם הפליגו הספינות. לפי דברי המצודת דוד, ייתכן שהמקום שנקרא תרשיש אינו הוא אותו אופיר שהוזכר קודם לכן בטקסט, וייתכן שהספינות של שלמה ושל חירם הפליגו ליעדים שונים.
מצודת דוד על מלכים א׳ 10:22:1 ↗