נביאים›שופטים›פרק יג׳

שופטים · פרק יג׳

הבשורה למנוח ואשתו

מלאך הַשֵּׁם מודיע לאשת מנוח על לידת נזיר שיהיה מושיע לישראל מבין הפלשתים.

25 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שופטים יג׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

הבשורה למנוח ואשתו

א

בני ישראל שוב עשו רע בעיני ה', ולכן ה' נתן אותם בידי הפלשתים במשך ארבעים שנה.

ב

היה איש משבט דן, מצטרעה, ששמו מנוח. אשתו הייתה עקרה ולא יכלה ללדת.

ג

מלאך ה' הופיע לאישה ואמר לה: הנה, את עקרה ולא ילדת, אבל את תהייset בער, תהר וילדי בן.

ד

עכשיו, את צריכה להיזהר ולא לשתות יין או משקה חריף, ואסור לך לאכול שום דבר טמא.

ה–ח

הבשורה על לידת הנזיר

ה

כי הנה את הרה ותלדי בן, וסכין לא יעלה על ראשו, כי נזיר אלוהים יהיה הנער מהבטן, והוא יתחיל להציל את ישראל מיד הפלשתים.

ו

האישה באה ואמרה לחברתה: איש אלוהים בא אליי, וצורתו הייתה כמו מראה של מלאך אלוהים, מפחיד מאוד, ולא שאלתי אותו מי הוא וגם את שמו הוא לא אמר לי.

ז

הוא אמר לי: הנה את הרה ותלדי בן, ועכשיו אל תשתיי יין או בירה, ואל תאכלי שום דבר טמא, כי נזיר אלוהים יהיה הנער מהבטן עד יום מותו.

ח

מנוח התפלל להשם ואמר: אדוני, איש אלוהים אשר שלחת, בוא נא שוב אלינו וילמד אותנו מה לעשות עם הילד שייולד.

ט–יב

מַפְתֵּחַ לַהַבְטָחָה

ט

הַשֵּׁם שָׁמַע אֶת קוֹל מָנוֹחַ, וּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בָּא שׁוּב אֶל הָאִשָּׁה כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה, וּמָנוֹחַ בְּעָלָהּ לֹא הָיָה עִמָּהּ.

י

הָאִשָּׁה מִחוּרֶת הָלְכָה רָצָה וְסִפְרָה לְבַעְלָהּ, וְאָמְרָה לוֹ: "הִנֵּה נִרְאָה לִי הָאִישׁ שֶׁבָּא אֵלַי הַיּוֹם!"

יא

מָנוֹחַ קָם וְהָלַךְ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ. הוּא הִגִּיעַ אֶל הָאִישׁ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאַתָּה הָאִישׁ שֶׁדִּבַּרְתְּ אֶל אִשְׁתִּי?" הוּא עָנָה: "אֲנִי".

יב

מָנוֹחַ אָמַר: "עַכְשָׁו יָבוֹאוּ דְבָרֶיךָ. אֵיךְ יִהְיֶה גּוֹצָל הַנַּעַר וּמָה הוּא יַעֲשֶׂה?"

יג–טז

הַצְוָּת הַמַּלְאָךְ וּמְפִתְּיוֹן מָנוֹחַ

יג

מַלְאַךְ הַשֵּׁם אָמַר לְמָנוֹחַ: כְּלָה אֶת כָּל מָה שֶּׁאָמַרְתִּי לָאִשָּׁה, שְׁמֹר עַל עַצְמֵךְ.

יד

מִכָּל מָה שֶׁיֵּצֵא מִכְּרֶם הַיַּיִן אַל תֹּאכְלִי, וְיַיִן וּשְׁכָר אַל תִּשְׁתֵּי, וְאַף טֻמְאָה אַל תֹּאכְלִי. כָּל מָה שֶׁצִּוִּיתִי אוֹתָךְ, שְׁמֹר בְּקִימָה.

טו

מָנוֹחַ אָמַר לְמַלְאַךְ הַשֵּׁם: בְּבַקָּשָׁה, תַּעֲצֹר אוֹתָךְ, וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים.

טז

מַלְאַךְ הַשֵּׁם עָנָה לְמָנוֹחַ: אִם תַּעֲצֹר אוֹתִי, לֹא אֹכַל מֵאֹכָלְךָ, וְאִם תַּעֲשֶׂה עֹלָה לַהַשֵּׁם, אֹז תַעֲלֶהּ. מָנוֹחַ לֹא יָדַע שֶׁמַּלְאַךְ הַשֵּׁם הוּא.

יז–כ

הקרבת המנחה וגילוי המלאך

יז

מנוח שאל את מלאך הַשֵּׁם: מה שמך, כדי שנדע מה יקרה בדבריך ונכבד אותך?

יח

מלאך הַשֵּׁם ענה לו: למה אתה שואל על שמי, כשהשם שלי הוא פלאי?

יט

מנוח לקח את גדי העזים ואת המנחה ועלה על הצוק להקריב לה' , וגם מנוח ואשתו ראו זאת.

כ

כשלהבת האש עלתה מהמזבח לשמים, מלאך הַשֵּׁם עלה בלהבת המזבח, ומנוח ואשתו ראו זאת ונפלו על פניהם אל האדמה.

כא–כד

ההתגלות המלכילית ותולדת שמשון

כא

מלאך הַשֵּׁם לא הופיע שוב בפני מנוח ואשתו.

כב

אז מנוח אמר לאשתו: נמות מות, כי ראינו את אלוהים.

כג

אשתו אמרה לו: לו רק רצה הַשֵּׁם להרוג אותנו, הוא לא היה לוקח מאיתנו קרבן עולה או מנחה, ולא היה מראה לנו את כל הדברים האלה, ועכשיו הוא לא אמר לנו דבר כזה.

כד

האישה ילדה בן וקראה לו שמשון. הנער גדל והַשֵּׁם בירך אותו.

כה–כה

פעולת הרוח במחנה דן

כה

ורוח ה׳ החלה לפעול במחנה דן, בין צרעה לאשתאול.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 245 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא