איש מאפרים עבר צפונה ואמר ליפטח: למה עברת להילחם עם בני עמון ולא קראת לנו לבוא איתך? אנחנו נשרוף את ביתך באש.
וַיִּצָּעֵק֙ אִ֣ישׁ אֶפְרַ֔יִם וַֽיַּעֲבֹ֖ר צָפ֑וֹנָה וַיֹּאמְר֨וּ לְיִפְתָּ֜ח מַדּ֣וּעַ ׀ עָבַ֣רְתָּ ׀ לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן וְלָ֙נוּ֙ לֹ֤א קָרָ֙אתָ֙ לָלֶ֣כֶת עִמָּ֔ךְ בֵּיתְךָ֕ נִשְׂרֹ֥ף עָלֶ֖יךָ בָּאֵֽשׁ׃שופטים · פרק יב׳
העימות עם אפרים ומותו של יפתח
מלחמת אפרים מול גילעד, המילה שפירושה שפיכות דמים, וסוף תקופת שפטי ישראל
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
שופטים יב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
העימות עם אפרים
יפתח ענה להם: היה לי ומעמי ומבני עמון מאבק גדול, וקראתי לכם אבל לא עזרתם לי מיד.
וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי־עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם וְלֹֽא־הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם׃ראיתי שאתם לא מציעים עזרה, אז החלטתי להסתמך על עצמי ועברתי להילחם עם בני עמון, והשם נתן אותם בידי. אז למה עליתם היום להילחם בי?
וָֽאֶרְאֶ֞ה כִּֽי־אֵינְךָ֣ מוֹשִׁ֗יע וָאָשִׂ֨ימָה נַפְשִׁ֤י בְכַפִּי֙ וָֽאֶעְבְּרָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדִ֑י וְלָמָ֞ה עֲלִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי׃יפתח אסף את כל אנשי גלעד ונלחם באפרים, ואנשי גלעד הכו את האפרים כי אמרו: אתם פליטים של אפרים בתוך גלעד, בתוך מנשה.
וַיִּקְבֹּ֤ץ יִפְתָּח֙ אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֣י גִלְעָ֔ד וַיִּלָּ֖חֶם אֶת־אֶפְרָ֑יִם וַיַּכּוּ֩ אַנְשֵׁ֨י גִלְעָ֜ד אֶת־אֶפְרַ֗יִם כִּ֤י אָמְרוּ֙ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אַתֶּ֔ם גִּלְעָ֕ד בְּת֥וֹךְ אֶפְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ מְנַשֶּֽׁה׃ה–ח
העימות בין אפרים לגיליעד ומותו של יפתח
גיליעד חסמו את מעברי הירדן עבור אפרים. כשאנשי גיליעד שאלו אותו אם הוא אפראתי, הוא ענה שלא.
וַיִּלְכֹּ֥ד גִּלְעָ֛ד אֶֽת־מַעְבְּר֥וֹת הַיַּרְדֵּ֖ן לְאֶפְרָ֑יִם וְֽ֠הָיָה כִּ֣י יֹאמְר֞וּ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אֶעֱבֹ֔רָה וַיֹּ֨אמְרוּ ל֧וֹ אַנְשֵֽׁי־גִלְעָ֛ד הַֽאֶפְרָתִ֥י אַ֖תָּה וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹֽא׃הם ביקשו ממנו לומר את המילה "שבֹלת". הוא אמר "סבֹלת" ולא הצליח להגות את המילה נכון. הם תפסו אותו ושחטו אותו ליד מעברי הירדן. באותו זמן נפלו מפרכי אפרים ארבעים ושניים אלף איש.
וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אֱמָר־נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת וַיֹּ֣אמֶר סִבֹּ֗לֶת וְלֹ֤א יָכִין֙ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן וַיֹּאחֲז֣וּ אוֹת֔וֹ וַיִּשְׁחָט֖וּהוּ אֶל־מַעְבְּר֣וֹת הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּפֹּ֞ל בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף׃יפתח הגלעדי שפט את ישראל שש שנים, ואז מת יפתח הגלעדי ונקבר בערי גיליעד.
וַיִּשְׁפֹּ֥ט יִפְתָּ֛ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַיָּ֗מָת יִפְתָּח֙ הַגִּלְעָדִ֔י וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעָרֵ֥י גִלְעָֽד׃ (פ)אחריו שפט את ישראל אבצן מבית לחם.
וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶם׃ט–יב
סוף ימי אבצן ואילון
היו לו שלושים בנים ושלושים בנות. הוא שלח את שלושים הבנים החוצה, והביא שלושים בנות עבור בניו מחוץ למדינה. הוא שפט את ישראל במשך שבע שנים.
וַיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן־הַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃אבצן מת ונקבר בבית לחם.
וַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ (פ)אחריו שפט את ישראל אילון הזבולוני, והוא שפט את ישראל במשך עשר שנים.
וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃אילון הזבולוני מת ונקבר באילון, בארץ זבולון.
וַיָּ֖מָת אֵל֣וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן׃ (פ)יג–טו
תקופת שפטו של עבדוֹן
אחריו שפט את ישראל עבדוֹן בן הלל הפרעתוני.
וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽי׃היו לו ארבעים בנים ושלושים בני בנים, שרכבו על שבעים אריות, והוא שפט את ישראל שמונה שנים.
וַיְהִי־ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַל־שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃עבדוֹן בן הלל הפרעתוני מת, והוא נקבר בפרעתוני, בארץ אפרים, בהר העמלקים.
וַיָּ֛מָת עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
העימות עם אפרים
וַיִּצָּעֵק֙ אִ֣ישׁ אֶפְרַ֔יִם וַֽיַּעֲבֹ֖ר צָפ֑וֹנָה וַיֹּאמְר֨וּ לְיִפְתָּ֜ח מַדּ֣וּעַ ׀ עָבַ֣רְתָּ ׀ לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן וְלָ֙נוּ֙ לֹ֤א קָרָ֙אתָ֙ לָלֶ֣כֶת עִמָּ֔ךְ בֵּיתְךָ֕ נִשְׂרֹ֥ף עָלֶ֖יךָ בָּאֵֽשׁ׃
וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי־עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם וְלֹֽא־הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם׃
וָֽאֶרְאֶ֞ה כִּֽי־אֵינְךָ֣ מוֹשִׁ֗יע וָאָשִׂ֨ימָה נַפְשִׁ֤י בְכַפִּי֙ וָֽאֶעְבְּרָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדִ֑י וְלָמָ֞ה עֲלִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי׃
וַיִּקְבֹּ֤ץ יִפְתָּח֙ אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֣י גִלְעָ֔ד וַיִּלָּ֖חֶם אֶת־אֶפְרָ֑יִם וַיַּכּוּ֩ אַנְשֵׁ֨י גִלְעָ֜ד אֶת־אֶפְרַ֗יִם כִּ֤י אָמְרוּ֙ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אַתֶּ֔ם גִּלְעָ֕ד בְּת֥וֹךְ אֶפְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ מְנַשֶּֽׁה׃
ה–ח
העימות בין אפרים לגיליעד ומותו של יפתח
וַיִּלְכֹּ֥ד גִּלְעָ֛ד אֶֽת־מַעְבְּר֥וֹת הַיַּרְדֵּ֖ן לְאֶפְרָ֑יִם וְֽ֠הָיָה כִּ֣י יֹאמְר֞וּ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אֶעֱבֹ֔רָה וַיֹּ֨אמְרוּ ל֧וֹ אַנְשֵֽׁי־גִלְעָ֛ד הַֽאֶפְרָתִ֥י אַ֖תָּה וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹֽא׃
וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אֱמָר־נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת וַיֹּ֣אמֶר סִבֹּ֗לֶת וְלֹ֤א יָכִין֙ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן וַיֹּאחֲז֣וּ אוֹת֔וֹ וַיִּשְׁחָט֖וּהוּ אֶל־מַעְבְּר֣וֹת הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּפֹּ֞ל בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף׃
וַיִּשְׁפֹּ֥ט יִפְתָּ֛ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַיָּ֗מָת יִפְתָּח֙ הַגִּלְעָדִ֔י וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעָרֵ֥י גִלְעָֽד׃ (פ)
וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶם׃
ט–יב
סוף ימי אבצן ואילון
וַיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן־הַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃
וַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ (פ)
וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃
וַיָּ֖מָת אֵל֣וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן׃ (פ)
יג–טו
תקופת שפטו של עבדוֹן
וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽי׃
וַיְהִי־ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַל־שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃
וַיָּ֛מָת עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את המלחמה הפנימית בין שבט אפרים לשבט גילעד לאחר הניצחון על בני עמון, את מותו של יפתח ואת תקופת שלטונם של השופטים הבאים.
פסוקים א–ד
העימות עם אפרים
אנשי אפרים תוקפים את יפתח על כך שלא שיתף אותם במלחמה נגד עמון ומאיימים לשרוף את ביתו. יפתח מסביר שקרא להם ולא נענו, ולכן נלחם לבד. המאבק מסתיים במלחמה בין גלעד לאפרים, כאשר אנשי גלעד טוענים שהאפרים הם פליטים בשטחם.
פסוקים ה–ח
העימות בין אפרים לגיליעד ומותו של יפתח
בפרק זה מתואר המאבק בין בני אפרים לגיליעדיים, שכלל זיהוי לא נכון באמצעות מילת ביבון שהוביל לשחיטת פליטי אפרים. לאחר מכן מת יפתח הגלעדי לאחר שש שנות משפט, ואבצן מבית לחם מכה בראש ישראל אחריו.
פסוקים ט–יב
סוף ימי אבצן ואילון
הפרק מתאר את סוף תקופת השופטים של אבצן ואילון. לאבצמן היו שלושים בנים ושלושים בנות, והוא שפט את ישראל שבע שנים עד מותו בבית לחם. לאחר מכן שפט את ישראל אילון הזבולוני במשך עשר שנים, עד מותו וקבורתו באילון שבארץ זבולון.
פסוקים יג–טו
תקופת שפטו של עבדוֹן
לאחר תקופת שופטים קודמים, שפט את ישראל עבדוֹן בן הלל הפרעתוני במשך שמונה שנים. היה לו משפחה גדולה מאוד עם ארבעים בנים ושלושים בני בנים שרכבו על שבעים אריות. בסוף ימיו מת ועבר קבורה בפרעתוני שבהר העמלקים בארץ אפרים.
הפרק מסתיים בתיאור תקופת שפטו של עבדוֹן בן פת.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השינוי בברכת יעקב
״אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, שְׁנֵי פְעָמִים נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיַּעֲקֹב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אֶחָד כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְבָרֵךְ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, וְאֶחָד כְּשֶׁבָּא לְגַלּוֹת הַקֵּץ. וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת״
בפרשת ויחי, רבּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מְסַבֵּר לָנוּ שֶׁשְּׁנֵי פְּעָמִים הַשֵּׁם הִסְתַּלֵּק מֵעַל יַעֲקֹב. הַפַּעַם הַשֵּׁנִית הָיְתָה כְּשֶׁהוּא רָצָה לְגַלּוֹת אֶת סוֹף הַדּוֹרוֹת. הַתְּנוּאָה בַּמַּעֲשֶׂה הִיא שֶׁיַּעֲקֹב רָצָה לְבָרֵךְ אֶת אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה. הוּא שָׂם אֶת יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם. הַבְּרָכָה הִיא שֶׁבְּנֵי אֶפְרַיִם יִהְיוּ רַבִּים כַּדָּגִים, כְּמוֹ שֶׁנִּלְמַד מַעֲשֵׂי הַשִּׁבֹּלֶת. רַבִּי יוֹחָנָן מְסַבֵּל שֶׁזְּרוֹעוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב הָיוּ חֲזָקוֹת מְאֹד, כְּמוֹ הָעַמּוּדִים בְּדִמּוֹסִין. יוֹסֵף הִמְשִׁיךְ אֶת יַד אָבִיו כְּשֶׁנִּסָּה לְהָסִיר אֶת הַיָּד מֵעַל אֶפְרַיִם. יַעֲקֹב הֵבִין לְיוֹסֵף וְאָמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁגִּדְעוֹן עָמַד מִמְּנַשֶּׁה, אֲבָל אֶחָיו הַקָּטָן יִגְדַּל, וְזֶה יְהוֹשֻׁעַ מֵאֶפְרַיִם. הַמּוֹרֶה בַּמִּדְרָשׁ הוּא שֶׁהַבְּרָכָה הִתְקַיְּמָה בַּחֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים, כְּשֶׁאֶפְרַיִם הִקְרִיבוּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּמְנַשֶּׁה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי.
מדרש תנחומא, ויחי ו׳:ח׳ ↗הַקְשֶׁר בֵּין תּוֹרָה לְנִדָרִים וְהַצָּרָה שֶׁל יִפְתָּח
״דָּבָר אַחֵר, אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם (משלי יא, ל). אִם יִהְיֶה אָדָם צַדִּיק,״
בַּמִּדְרָשׁ תַּנְחוּמָא מְסֻבָּר כִּי הָאָדָם הַצַּדִּיק, גַּם אִם אֵינוֹ עֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא כֹּחַ לְהַתְעַקֵּר מִן הַנֶּדֶר אֲשֶׁר נָדַר. הַמַּעֲרִיךְ אֶת הַדָּבָר מַסְבִּיר שֶׁהַתּוֹרָה הִיא הַמָּקוֹר לַחָכְמָה שֶׁל פְּרִי צַדִּיק, וּבִלְעָדֶיהָ אֵין יְכֹלֶת לְהַתְעַקֵּר מִפְּרָטִים כָּלוּ הַמִּצְוֹת. לְפִי הַמַּסְבֵּר, יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אִבֵּד אֶת בִּתּוֹ כִּי לֹא הָיָה בֶּן תּוֹרָה, וְלָכֵן נָדַר נֶדֶר מַחְמִיר בְּשָׁעָה שֶׁל מִלְחָמָה, וְלֹא יָכַל לַחֲזֹר בְּדִבְרוֹ. הַמִּדְרָשׁ רוֹאה בְּזֶה עֲבוֹדַת הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמִּשְׁתַּמֶּשׁ בַּמַּסָּע הַזֶּה כְּמִשְׁלָה לְכָל הַנּוֹדְרִים, כְּדֵי לִמְנֹעַ טָעוּת בַּנְּדָרִים. הַמַּסְבֵּר מְבַקֵּשׁ לְהַסְבִּיר אֶת הַמּוֹפֵת שֶׁל פִּנְחָס וְיִפְתָּח כְּמַקְרֶה שֶׁל אֲבִידַת הַנֶּפֶשׁ וְהַכֹּחַ הָרוּחָנִי.
מדרש תנחומא, בחוקתי ה׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
העימות בין בני אפרים לתושבי גלעד
״כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד. פחותים שבאפרים היו מבזים את הגלעד, ואומרים להם: מה אתם גלעד חשובים בתוך אפרים ובתוך מנשה, כן תרגם יונתן:״
בפרק זה אנו קוראים על המאבק בין בני אפרים לתושבי גלעד. לאחר הניצחון על בני שעון, אנשי אפרים בטוחים בעצמם ומשתמשים בביטוי פוגעני כלפי בני גלעד. הם טוענים שבני גלעד חשובים או בעלי מעמד בתוך שטחי אפרים ומנשה. רש"י מסביר שהביטוי "פליטי אפרים אתם גלעד" משקף זלזול של קבוצה קטנה יותר מאפרים כלפי תושבי גלעד. לפי פירושו, המילים הללו נועדו להמעיט בערכם של בני גלעד ולהטיל ספק במעמדם בתוך גבולות השבטים.
רש״י על שופטים 12:4:1 ↗העימות בין אפרים וגדעון
״אמר נא שבולת. שבולת הנהר הזה אעבור:״
פרק זה מספר על סכסוך פנימי בין שבט אפרים לשבט מנשה. בני אפרים כעסו על גדעון שלא קרא להם למלחמה נגד מידי מדין. בתגובה, גדעון שלח אנשים כדי להשיב להם, אך המצב הסלים לעימות צבאי. במהלך המלחמה, נדחה מנוסה של בני אפרים על ידי השופט יפתח גלעעד, שהשתמש במבחן המילה "שבולת" כדי לזהות ולהרג את שרירי אפרים שביקשו לעבור את נהר הירדן. בפירושו על הפסוק הזה, רש"י מסביר שהמילה "שבולת" מתייחסת לשיטה המזוהה עם שוט המים בנהר, ובכך מבהיר את אופן הבדיקה שהתבצעה בנהר הירדן. הגישה של רש"י מתמקדת בהבנת המשמעות המילולית של הטקסט כדי להבהיר את המנגנון הפיזי של המבחן שהוצמד למילה המזוהה עם הכינוי.
רש״י על שופטים 12:6:1 ↗העימות בין גלעד לאפרים
״כי אמרו וגו׳. רצה לומר, מה שהגלעדים הרבו להכות בבני אפרים בשטף אף, היה על כי בני אפרים בזו אותם ואמרו להם ׳פליטי אפרים׳ וכו׳,״
בפרק זה אנו רואים את המאבק הפנימי בין שבטי ישראל לאחר הניצחון על הכנענים. בני גלעד תוקפים את בני אפרים על כך שלא השתתפו במלחמה. בני אפרים כעסו מאוד, וגורשו מהשטח על ידי בני גלעד. המצודת דוד מסביר שהכינוי המעליב "פליטי אפרים" נועד להשפיל את בני גלעד. לפי הפירוש, בני גלעד רצו להגיד שהם נחשבים כפחותים ביותר בתוך שבט אפרים, ושאפילו האנשים החשובים בקרבם הם בעלי ערך נמוך בעיני בני יוסף. הפרק מתאר את המשך המלחמה הפנימית, את מותם של שופטים נוספים ואת המפגש עם שבט שמעון. הטקסט מתמקד בעובדות היסטוריות ובדיאלוגים הקצרים שבין הלוחמים, ללא הוספת פרשנות רגשית.
מצודת דוד על שופטים 12:4:1 ↗העימות בין אפרים לגלעד
״שלח החוצה. רצה לומר, השיאן לאנשים:״
בפרק זה אנו קוראים על המאבק הפנימי בין שבט אפרים לשבט גלעד. לאחר ניצחון על שבט אמון, אנשי אפרים כעסים על גלעד ולא נתנו להם לשתף פעולה במלחמה. המאבק הזה מראה כיצile קשיים פנימיים התפתחו בתוך עם ישראל גם לאחר תקופות של ניצחון חיצוני. מצודת דוד מסביר על פסוק תשע, כי המילה "שלח" מתארת את הפעולה של השופט שביצע את המשימה ושלח את העם הביתה. המפרש מדגיש שהדבר נועד להראות לאנשים את תוצאת המנהיגות שלו.
מצודת דוד על שופטים 12:9:1 ↗