ראשי משפחות הלויים ניגשו אל אלעזר הכהן, אל יהושע בן נון ואל ראשי מנהיגי השבטים בישראל.
וַֽיִּגְּשׁ֗וּ רָאשֵׁי֙ אֲב֣וֹת הַלְוִיִּ֔ם אֶל־אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נ֑וּן וְאֶל־רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃יהושע · פרק כא׳
חלוקת הערים ללוויים ולכהנים
פירוט ערי הלוויים, ערי בני אהרן ושאר שבטי ישראל לפי חלוקת הארץ
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יהושע כא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
חלוקת הערים ללוויים
הם דיברו איתם בשילה, בארץ כנען, ואמרו: הַשֵׁם ציווה דרך משה לתת לנו ערים למגורים עם מרחבי מרעה לבהמות שלנו.
וַיְדַבְּר֨וּ אֲלֵיהֶ֜ם בְּשִׁלֹ֗ה בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָה֙ צִוָּ֣ה בְיַד־מֹשֶׁ֔ה לָֽתֶת־לָ֥נוּ עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן לִבְהֶמְתֵּֽנוּ׃בני ישראל נתנו ללויים מתוך הנחלה שלהם, כנתנה לה' , את הערים האלה ואת המרחבים שסביבן.
וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל־פִּ֣י יְהוָ֑ה אֶת־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽן׃הגורל יצא למשפחות הקהת, וכך נקבע שבני אהרן הכהנים מתוך הלויים, משבט יהודה, משבט שמעון ומשבט בנימין, יקבלו בתוך הגורל שלוש עשרה ערים.
וַיֵּצֵ֥א הַגּוֹרָ֖ל לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י וַיְהִ֡י לִבְנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן־הַלְוִיִּ֗ם מִמַּטֵּ֣ה יְ֠הוּדָה וּמִמַּטֵּ֨ה הַשִּׁמְעֹנִ֜י וּמִמַּטֵּ֤ה בִנְיָמִן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה׃ (ס)חלוקת הערים לשבטי הלוויים
עבור בני קהת שנותרו ממשפחות שבשבט אפרים, שבשבט דן, ומהחצי שבשבט מנשה, נקבעו עשר ערים בחלק שהתקבל.
וְלִבְנֵ֨י קְהָ֜ת הַנּוֹתָרִ֗ים מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת מַטֵּֽה־אֶ֠פְרַיִם וּֽמִמַּטֵּה־דָ֞ן וּמֵחֲצִ֨י מַטֵּ֧ה מְנַשֶּׁ֛ה בַּגּוֹרָ֖ל עָרִ֥ים עָֽשֶׂר׃ (ס)עבור בני גרשון ממשפחות שבשבט יששכר, שבשבט אשר, שבשבט נפתלי, ומהחצי שבשבט מנשה שבבשתן, נקבעו שלוש עשרה ערים בחלק שהתקבל.
וְלִבְנֵ֣י גֵרְשׁ֗וֹן מִמִּשְׁפְּח֣וֹת מַטֵּֽה־יִשָּׂשכָ֣ר וּמִמַּטֵּֽה־אָ֠שֵׁר וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י וּ֠מֵחֲצִי מַטֵּ֨ה מְנַשֶּׁ֤ה בַבָּשָׁן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה׃ (ס)עבור בני מררי עם משפחותיהם, משבט ראובן, משבט גד ומשבט זבולון, נקבעו שתים עשרה ערים.
לִבְנֵ֨י מְרָרִ֜י לְמִשְׁפְּחֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֨ה רְאוּבֵ֤ן וּמִמַּטֵּה־גָד֙ וּמִמַּטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃בני ישראל נתנו ללוויים את הערים האלו ואת היישובים שסביבן, בדיוק כפי שהורה הַשֵּׁם באמצעות משה בחלוקת השבטים.
וַיִּתְּנ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַלְוִיִּ֔ם אֶת־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה בַּגּוֹרָֽל׃ (פ)חלוקת הערים לבני אהרן
הם נתנו מנחלת שבט יהודה ושבט שמעון את הערים האלה, כפי שייקראו בשמם.
וַֽיִּתְּנ֗וּ מִמַּטֵּה֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמִמַּטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן אֵ֚ת הֶֽעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן בְּשֵֽׁם׃לבני אהרן ממשפחות הקהת מתוך שבט לוי ניתנו הערים הללו, כי הגורל שלהם נקבע ראשונה.
וַֽיְהִי֙ לִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן מִמִּשְׁפְּח֥וֹת הַקְּהָתִ֖י מִבְּנֵ֣י לֵוִ֑י כִּ֥י לָהֶ֛ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָ֖ל רִיאשֹׁנָֽה׃הם נתנו להם את קרית ארבע, שהיא חברון בהר יהודה, ואת כל השטחים שסביבה.
וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־קִרְיַת֩ אַרְבַּ֨ע אֲבִ֧י הָֽעֲנ֛וֹק הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֣ר יְהוּדָ֑ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖הָ סְבִיבֹתֶֽיהָ׃הם נתנו להם את שדות העיר ואת החצרות שלה, לכלב בן יפונה, כחלק מהנחלה שלו.
וְאֶת־שְׂדֵ֥ה הָעִ֖יר וְאֶת־חֲצֵרֶ֑יהָ נָֽתְנ֛וּ לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה בַּאֲחֻזָּתֽוֹ׃ (ס)חלוקת ערי הכהנים
ובני אהרון הכהן קיבלו עבור ערי המקלט של הרוצח את חברון וסביבתה, ואת לִבְנָה וסביבתה.
וְלִבְנֵ֣י ׀ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן נָֽתְנוּ֙ אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־חֶבְר֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶת־לִבְנָ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃וגם את יתיר וסביבתה, ואת אשתמע וסביבתה.
וְאֶת־יַתִּר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־אֶשְׁתְּמֹ֖עַ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃וגם את חלון וסביבתה, ואת דביר וסביבתה.
וְאֶת־חֹלֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־דְּבִ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃וגם את עין וסביבתה, ואת יוטה וסביבתה, ואת בית שמש וסביבתה. סך הכל תשע ערים מתוך שני השבטים האלה.
וְאֶת־עַ֣יִן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֗הָ וְאֶת־יֻטָּה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֣ים תֵּ֔שַׁע מֵאֵ֕ת שְׁנֵ֥י הַשְּׁבָטִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ (פ)חלוקת הערים לשבט בנימין ולמשפחות לוי
מִמֵּטֵה בִּנְיָמִין הָיוּ גִבְעוֹן וּמִגְרָשׁ, וְגֶבַע וּמִגְרָשׁ.
וּמִמַּטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֶת־גִּבְע֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־גֶּ֖בַע וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃עָנָתוֹת וּמִגְרָשׁ, וְעַלְמוֹן וּמִגְרָשׁ, זאת אַרְבַּע עָרִים.
אֶת־עֲנָתוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־עַלְמ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃כָּל הָעָרִים שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הָיוּ שְׁלוֹשׁ-עֶשְׂרֵה עָרִים עִם הַמְּגָרְשִׁים שֶׁלָּהֶן.
כָּל־עָרֵ֥י בְנֵֽי־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּֽהֲנִ֑ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עָרִ֖ים וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ (ס)לַמִּשְׁפְּחוֹת שֶׁל בְּנֵי קְהָת הַלְוִיִּים הַנִּשְׁאָרִים מִבְּנֵי קְהָת, הָיוּ הָעָרִים שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם מִמֵּטֵה אֶפְרַיִם.
וּלְמִשְׁפְּח֤וֹת בְּנֵֽי־קְהָת֙ הַלְוִיִּ֔ם הַנּוֹתָרִ֖ים מִבְּנֵ֣י קְהָ֑ת וַֽיְהִי֙ עָרֵ֣י גֽוֹרָלָ֔ם מִמַּטֵּ֖ה אֶפְרָֽיִם׃חלוקת ערים למעמד הלוויים
הם נתנו להם את עיר המקלט לרצח בenschkem, יחד עם הכפרים שסביבה, בהר אפרים, ואת גזר עם הכפרים שלה.
וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־עִ֨יר מִקְלַ֧ט הָרֹצֵ֛חַ אֶת־שְׁכֶ֥ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖הָ בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־גֶּ֖זֶר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃וגם את קבצייים עם הכפרים שלה, ואת בית חורון עם הכפרים שלה, ארבע ערים.
וְאֶת־קִבְצַ֙יִם֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ (ס)מנחלת דן הייתה את אלתקא עם הכפרים שלה, ואת גבתון עם הכפרים שלה.
וּמִמַּ֨טֵּה־דָ֔ן אֶֽת־אֶלְתְּקֵ֖א וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶֽת־גִּבְּת֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃וגם את איילון עם הכפרים שלה, ואת גת רמון עם הכפרים שלה, ארבע ערים.
אֶת־אַיָּלוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ (ס)חלוקת הערים לשבטי לוי
מחצית שבט מנשה קיבל את ענך, מגרשה, גת-רמון ומגרשה שלה, שזה שתי ערים.
וּמִֽמַּחֲצִית֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־תַּעְנַךְ֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שְׁתָּֽיִם׃כל עשר הערים עם המגרשים שלהן ניתנו למשפחות בני קהת שנותרו.
כָּל־עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וּמִגְרְשֵׁיהֶ֑ן לְמִשְׁפְּח֥וֹת בְּנֵֽי־קְהָ֖ת הַנּוֹתָרִֽים׃ (ס)לבני גרשון ממשפחות הלויים, מחצית שבט מנשה קיבל את עיר מקלט הרצח גולן שבבשטן עם מגרשה שלה, ואת בעשתה עם מגרשה שלה, שזה שתי ערים.
וְלִבְנֵ֣י גֵרְשׁוֹן֮ מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת הַלְוִיִּם֒ מֵחֲצִ֞י מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־גלון [גּוֹלָ֤ן] בַּבָּשָׁן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶֽת־בְּעֶשְׁתְּרָ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שְׁתָּֽיִם׃ (ס)ושבט יששכר קיבל את קשיון עם מגרשה שלה, ואת דברת עם מגרשה שלה.
וּמִמַּטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר אֶת־קִשְׁי֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־דָּֽבְרַ֖ת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃חלוקת הערים לשבטי אשר ונפתלי
מִיַרְמוּת, וּמִמִגְרָשָׁהּ, וּמֵעֵין גַּנִּים, וּמִמִגְרָשָׁהּ, שָׁלוֹשׁ עָרִים וְחֶרְמָהּ.
אֶת־יַרְמוּת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־עֵ֥ין גַּנִּ֖ים וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ (ס)וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר, מִמִּשְׁאָל וּמִמִגְרָשָׁהּ, וּמֵעַבְדוֹן וּמִמִגְרָשָׁהּ.
וּמִמַּטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר אֶת־מִשְׁאָ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־עַבְדּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃מִמַּטֵּה אַשֵׁר, מִרְחֹוב וּמִמִגְרָשָׁהּ, שָׁלוֹשׁ עָרִים וְחֶרְמָהּ.
אֶת־חֶלְקָת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־רְחֹ֖ב וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ (ס)וּמִמַּטֵּה נָפְתָלִי, מֵעִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, מִקֶּדֶשׁ בַּגָּלִיל וּמִמִגְרָשָׁהּ, מֵחַמּוֹת דּוֹאר וּמִמִגְרָשָׁהּ, וּמֵקַרְתָּן וּמִמִגְרָשָׁהּ, שָׁלוֹשׁ עָרִים.
וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י אֶת־עִ֣יר ׀ מִקְלַ֣ט הָֽרֹצֵ֗חַ אֶת־קֶ֨דֶשׁ בַּגָּלִ֤יל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֙הָ֙ וְאֶת־חַמֹּ֥ת דֹּאר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־קַרְתָּ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שָׁלֹֽשׁ׃חלוקת ערי הלוויים
כל ערי הגרשוניים שייכות למשפחותיהם, כולל שלוש עשרה ערים עם שטחי המגורים שלהן.
כָּל־עָרֵ֥י הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עִ֖יר וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ (ס)עבור המשפחות שנותרו מלווי בני מררי, מלוי שבט זבולון, ניתנו יקנעם ושטחה, וגם קרת עם שטחה.
וּלְמִשְׁפְּח֣וֹת בְּנֵֽי־מְרָרִי֮ הַלְוִיִּ֣ם הַנּוֹתָרִים֒ מֵאֵת֙ מַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן אֶֽת־יָקְנְעָ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־קַרְתָּ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃הן את דמנה עם שטחה והן את נהלל עם שטחו, סה"כ ארבע ערים.
אֶת־דִּמְנָה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶֽת־נַהֲלָ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃מלווי שבט ראובן ניתנו בצר עם שטחו וגם יצה עם שטחו.
וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן אֶת־בֶּ֖צֶר וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃חֶלֶק הַלְוִיִּים מִן הָעָרִים
הָעָרִים הָיוּ אַרְבַּע: קֶדֶמוֹת, עִיר הַמִּגְרָשׁ שֶׁלָּהּ, מֵיפָעַת, וְעוֹד עִיר מִגְרָשׁ אַחַת.
אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־מֵיפָ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ (ס)וּמַטֵּה גָד קיבל את עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ: רָמֹת בַּגִּלְעָד עִם הַמִּגְרָשׁ שֶׁלָּהּ, וְאֶת מַחֲנַיִם עִם הַמִּגְרָשׁ שֶׁלָּהּ.
וּמִמַּטֵּה־גָ֗ד אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־רָמֹ֥ת בַּגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶֽת־מַחֲנַ֖יִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃הָיוּ אַרְבַּע עָרִים כְּלָל: חֶשְׁבּוֹן עִם הַמִּגְרָשׁ שֶׁלָּהּ, וְיַעְזֵר עִם הַמִּגְרָשׁ שֶׁלָּהּ.
אֶת־חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־יַעְזֵ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ כָּל־עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃כָּל הָעָרִים הָיוּ לִבְנֵי מְרָרִי וּלְמִשְׁפְּחוֹתָם, מִן הַלְוִיִּים הַנּוֹתְרִים, וְהַגּוֹרָל שֶׁלָּהֶם הָיָה שתים-עֶשְׂרֵה עָרִים.
כָּל־הֶ֨עָרִ֜ים לִבְנֵ֤י מְרָרִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם הַנּוֹתָרִ֖ים מִמִּשְׁפְּח֣וֹת הַלְוִיִּ֑ם וַיְהִי֙ גּוֹרָלָ֔ם עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃חלוקת ערי הלויים וסיום כיבוש הארץ
כל ערי הלויים בתוך השטח של בני ישראל היו ארבעים ושמונה ערים עם השדות שסביבן.
כֹּ֚ל עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֔ם בְּת֖וֹךְ אֲחֻזַּ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֑ל עָרִ֛ים אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃הערים האלה היו עיר ועיר עם השדות שסביב כל אחת מהן.
תִּֽהְיֶ֙ינָה֙ הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עִ֣יר עִ֔יר וּמִגְרָשֶׁ֖יהָ סְבִיבֹתֶ֑יהָ כֵּ֖ן לְכָל־הֶעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ (ס)השם נתן לבני ישראל את כל הארץ שהוא נשבע לתת לאבותיהם, והם קיבלו אותה בנחלה וישבו בה.
וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָתֵ֣ת לַאֲבוֹתָ֑ם וַיִּרָשׁ֖וּהָ וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ׃השם נתן להם מנוחה מכל עבר, בדיוק כמו שהבטיח לאבותיהם. אף אחד מאויביהם לא עמד מולם, כי השם נתן את כל אויביהם לידיהם.
וַיָּ֨נַח יְהוָ֤ה לָהֶם֙ מִסָּבִ֔יב כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבוֹתָ֑ם וְלֹא־עָ֨מַד אִ֤ישׁ בִּפְנֵיהֶם֙ מִכָּל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם אֵ֚ת כָּל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם נָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיָדָֽם׃הבטחת השם שהתממשה
כל מה שהשם הבטיח לבני ישראל לא נפל לוואי, כל הדבר הטוב התקיים.
לֹֽא־נָפַ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּל֙ הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַכֹּ֖ל בָּֽא׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
חלוקת הערים ללוויים
וַֽיִּגְּשׁ֗וּ רָאשֵׁי֙ אֲב֣וֹת הַלְוִיִּ֔ם אֶל־אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נ֑וּן וְאֶל־רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיְדַבְּר֨וּ אֲלֵיהֶ֜ם בְּשִׁלֹ֗ה בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָה֙ צִוָּ֣ה בְיַד־מֹשֶׁ֔ה לָֽתֶת־לָ֥נוּ עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן לִבְהֶמְתֵּֽנוּ׃
וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל־פִּ֣י יְהוָ֑ה אֶת־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽן׃
וַיֵּצֵ֥א הַגּוֹרָ֖ל לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י וַיְהִ֡י לִבְנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן־הַלְוִיִּ֗ם מִמַּטֵּ֣ה יְ֠הוּדָה וּמִמַּטֵּ֨ה הַשִּׁמְעֹנִ֜י וּמִמַּטֵּ֤ה בִנְיָמִן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה׃ (ס)
חלוקת הערים לשבטי הלוויים
וְלִבְנֵ֨י קְהָ֜ת הַנּוֹתָרִ֗ים מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת מַטֵּֽה־אֶ֠פְרַיִם וּֽמִמַּטֵּה־דָ֞ן וּמֵחֲצִ֨י מַטֵּ֧ה מְנַשֶּׁ֛ה בַּגּוֹרָ֖ל עָרִ֥ים עָֽשֶׂר׃ (ס)
וְלִבְנֵ֣י גֵרְשׁ֗וֹן מִמִּשְׁפְּח֣וֹת מַטֵּֽה־יִשָּׂשכָ֣ר וּמִמַּטֵּֽה־אָ֠שֵׁר וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י וּ֠מֵחֲצִי מַטֵּ֨ה מְנַשֶּׁ֤ה בַבָּשָׁן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה׃ (ס)
לִבְנֵ֨י מְרָרִ֜י לְמִשְׁפְּחֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֨ה רְאוּבֵ֤ן וּמִמַּטֵּה־גָד֙ וּמִמַּטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃
וַיִּתְּנ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַלְוִיִּ֔ם אֶת־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה בַּגּוֹרָֽל׃ (פ)
חלוקת הערים לבני אהרן
וַֽיִּתְּנ֗וּ מִמַּטֵּה֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמִמַּטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן אֵ֚ת הֶֽעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן בְּשֵֽׁם׃
וַֽיְהִי֙ לִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן מִמִּשְׁפְּח֥וֹת הַקְּהָתִ֖י מִבְּנֵ֣י לֵוִ֑י כִּ֥י לָהֶ֛ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָ֖ל רִיאשֹׁנָֽה׃
וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־קִרְיַת֩ אַרְבַּ֨ע אֲבִ֧י הָֽעֲנ֛וֹק הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֣ר יְהוּדָ֑ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖הָ סְבִיבֹתֶֽיהָ׃
וְאֶת־שְׂדֵ֥ה הָעִ֖יר וְאֶת־חֲצֵרֶ֑יהָ נָֽתְנ֛וּ לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה בַּאֲחֻזָּתֽוֹ׃ (ס)
חלוקת ערי הכהנים
וְלִבְנֵ֣י ׀ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן נָֽתְנוּ֙ אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־חֶבְר֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶת־לִבְנָ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
וְאֶת־יַתִּר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־אֶשְׁתְּמֹ֖עַ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
וְאֶת־חֹלֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־דְּבִ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
וְאֶת־עַ֣יִן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֗הָ וְאֶת־יֻטָּה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֣ים תֵּ֔שַׁע מֵאֵ֕ת שְׁנֵ֥י הַשְּׁבָטִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ (פ)
חלוקת הערים לשבט בנימין ולמשפחות לוי
וּמִמַּטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֶת־גִּבְע֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־גֶּ֖בַע וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
אֶת־עֲנָתוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־עַלְמ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃
כָּל־עָרֵ֥י בְנֵֽי־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּֽהֲנִ֑ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עָרִ֖ים וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ (ס)
וּלְמִשְׁפְּח֤וֹת בְּנֵֽי־קְהָת֙ הַלְוִיִּ֔ם הַנּוֹתָרִ֖ים מִבְּנֵ֣י קְהָ֑ת וַֽיְהִי֙ עָרֵ֣י גֽוֹרָלָ֔ם מִמַּטֵּ֖ה אֶפְרָֽיִם׃
חלוקת ערים למעמד הלוויים
וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־עִ֨יר מִקְלַ֧ט הָרֹצֵ֛חַ אֶת־שְׁכֶ֥ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖הָ בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־גֶּ֖זֶר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
וְאֶת־קִבְצַ֙יִם֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ (ס)
וּמִמַּ֨טֵּה־דָ֔ן אֶֽת־אֶלְתְּקֵ֖א וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶֽת־גִּבְּת֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
אֶת־אַיָּלוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ (ס)
חלוקת הערים לשבטי לוי
וּמִֽמַּחֲצִית֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־תַּעְנַךְ֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שְׁתָּֽיִם׃
כָּל־עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וּמִגְרְשֵׁיהֶ֑ן לְמִשְׁפְּח֥וֹת בְּנֵֽי־קְהָ֖ת הַנּוֹתָרִֽים׃ (ס)
וְלִבְנֵ֣י גֵרְשׁוֹן֮ מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת הַלְוִיִּם֒ מֵחֲצִ֞י מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־גלון [גּוֹלָ֤ן] בַּבָּשָׁן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶֽת־בְּעֶשְׁתְּרָ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שְׁתָּֽיִם׃ (ס)
וּמִמַּטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר אֶת־קִשְׁי֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־דָּֽבְרַ֖ת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
חלוקת הערים לשבטי אשר ונפתלי
אֶת־יַרְמוּת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־עֵ֥ין גַּנִּ֖ים וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ (ס)
וּמִמַּטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר אֶת־מִשְׁאָ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־עַבְדּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
אֶת־חֶלְקָת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־רְחֹ֖ב וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ (ס)
וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י אֶת־עִ֣יר ׀ מִקְלַ֣ט הָֽרֹצֵ֗חַ אֶת־קֶ֨דֶשׁ בַּגָּלִ֤יל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֙הָ֙ וְאֶת־חַמֹּ֥ת דֹּאר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־קַרְתָּ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שָׁלֹֽשׁ׃
חלוקת ערי הלוויים
כָּל־עָרֵ֥י הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עִ֖יר וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ (ס)
וּלְמִשְׁפְּח֣וֹת בְּנֵֽי־מְרָרִי֮ הַלְוִיִּ֣ם הַנּוֹתָרִים֒ מֵאֵת֙ מַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן אֶֽת־יָקְנְעָ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־קַרְתָּ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
אֶת־דִּמְנָה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶֽת־נַהֲלָ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃
וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן אֶת־בֶּ֖צֶר וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
חֶלֶק הַלְוִיִּים מִן הָעָרִים
אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־מֵיפָ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ (ס)
וּמִמַּטֵּה־גָ֗ד אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־רָמֹ֥ת בַּגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶֽת־מַחֲנַ֖יִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
אֶת־חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־יַעְזֵ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ כָּל־עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃
כָּל־הֶ֨עָרִ֜ים לִבְנֵ֤י מְרָרִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם הַנּוֹתָרִ֖ים מִמִּשְׁפְּח֣וֹת הַלְוִיִּ֑ם וַיְהִי֙ גּוֹרָלָ֔ם עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃
חלוקת ערי הלויים וסיום כיבוש הארץ
כֹּ֚ל עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֔ם בְּת֖וֹךְ אֲחֻזַּ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֑ל עָרִ֛ים אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃
תִּֽהְיֶ֙ינָה֙ הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עִ֣יר עִ֔יר וּמִגְרָשֶׁ֖יהָ סְבִיבֹתֶ֑יהָ כֵּ֖ן לְכָל־הֶעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ (ס)
וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָתֵ֣ת לַאֲבוֹתָ֑ם וַיִּרָשׁ֖וּהָ וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ׃
וַיָּ֨נַח יְהוָ֤ה לָהֶם֙ מִסָּבִ֔יב כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבוֹתָ֑ם וְלֹא־עָ֨מַד אִ֤ישׁ בִּפְנֵיהֶם֙ מִכָּל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם אֵ֚ת כָּל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם נָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיָדָֽם׃
הבטחת השם שהתממשה
לֹֽא־נָפַ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּל֙ הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַכֹּ֖ל בָּֽא׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את חלוקת הערים שהוקצו לשבט לוי, לבני אהרן ולשאר שבטי הלוויים מתוך נחלת שאר שבטי ישראל.
חלוקת הערים ללוויים
ראשי משפחות הלויים פונים אל אלעזר הכהן, יהושע וראשי השבטים בשילה. הם מבקשים לממש את ציווי ה' דרך משה לקבל ערים למגורים ומרעה. בני ישראל מקצים ללויים ערים מתוך נחלתם. הגורל קובע כי בני אהרן מתוך שבטי יהודה, שמעון ובנימין יקבלו שלוש עשרה ערים.
חלוקת הערים לשבטי הלוויים
הפסוקים מתארים את חלוקת הערים והיישובים עבור שלוש משפחות הלוויים: בני קהת, בני גרשון ובני מררי. הרשימה מפרטת אילו שבטים קיבלו עשר ערים, שלוש עשרה ערים או שתים עשרה ערים, בהתאם לציווי הַשֵּׁם בדרך משה.
חלוקת הערים לבני אהרן
בפרק זה מפורטים הערים שניתנו לבני אהרן ממשפחת הקהת משבט לוי. הערים הללו ניתנו מתוך נחלות שבטי יהודה ושמעון, כחלק מהגורל שנקבע להם מראש. בין הערים נכללת חברון, קרית ארבע והשטחים שסביבתה, כולל שדות וחצרות, עבור כלב בן יפונה.
חלוקת ערי הכהנים
בני אהרון הכהן קיבלו ערי מקלט עבור הרוצחים מתוך נחלת שני השבטים. הערים שניתנו להם היו חברון, לִבְנָה, יתיר, אשתמע, חלון, דביר, עין, יוטה ובית שמש, כולל סביבתן. סך הכל קיבלו תשע ערים מתוך שני השבטים הללו.
חלוקת הערים לשבט בנימין ולמשפחות לוי
הפסוקים מפרטים את הערים שניתנו לשבט בנימין, הכוללות ערים וסביבותיהן. כמו כן, מציינים את רשימת הערים של בני אהרון, את מספרן המדויק, ואת הערים שקיבלו שארית משפחות בני קהת מתוך נחלת שבט אפרים.
חלוקת ערים למעמד הלוויים
הפסוקים מפרטים את הערים והכפרים שניתנו לשבט לוי כנחלה. בתוך נחלת אפרים וגזר נתנו ערים למקלט רצח, כולל קבצייים ובית חורון. גם מנחלת דן נתנו ערים הכוללות את אלתקא, גבתון, איילון וגת רמון עם הכפרים הסמוכים להן.
חלוקת הערים לשבטי לוי
הפסוקים מתארים את המשך חלוקת הערים והמגרשים לשבטי לוי. מחצית שבט מנשה קיבל שתי ערים, ועשר ערים נוספות ניתנו למשפחות בני קהת. בני גרשון קיבלו שתי ערים מתוך מחצית שבט מנשה, ושבט יששכר קיבל שתי ערים נוספות עם המגרשים שלהן.
חלוקת הערים לשבטי אשר ונפתלי
הפסוקים מפרטים את הערים שניתנו לשבטי אשר ונפתלי. מפורטים שמות הערים, אזורי המגורים והשטחים הסמוכים להן, כולל מספר הערים שהוקצו לכל שבט מתוך הרשימה.
חלוקת ערי הלוויים
הפסוקים מפרטים את חלוקת הערים והשטחים שניתנו לשבטי הלוויים. בני גרשון קיבלו שלוש עשרה ערים. בני מררי משבט זבולון קיבלו ארבע ערים, ולווי שבט ראובן קיבלו את בצר ויצה עם שטחי המגורים שלהן.
חֶלֶק הַלְוִיִּים מִן הָעָרִים
הַפֶּסֻקִּים מְפַטְרִים אֶת הָעָרִים שֶׁנִּתְּנוּ לִבְנֵי מְרָרִי מִן הַלְוִיִּים. הַרְשָׁמָה זוֹ כוללת עָרִים מִמַּטֵּה גָד, כְּמוֹ רָמֹת בַּגִּלְעָד, חֶשְׁבּוֹן וְיַעְזֵר. בְּסוֹף הַתַּהֲלִיךְ, הַגּוֹרָל שֶׁל הַלְוִיִּים הַנּוֹתְרִים הָיָה שתים-עֶשְׂרֵה עָרִים בְּסֻמָּה.
חלוקת ערי הלויים וסיום כיבוש הארץ
הפרק מפרט את מספר ערי הלויים בתוך נחלת ישראל, שהיו ארבעים ושמונה ערים עם שדותיהן. הוא מדגיש כי השם מילא את הבטחתו לאבות, העניק לישראל את כל הארץ ונתן להם מנוחה מכל אויביהם.
הבטחת השם שהתממשה
הפסוק מסכם את תקופת הכיבוש והחלוקה על ידי המסכם, ומדגיש כי כל ההבטחות שנתן ה' לבני ישראל התממשו במלואן. דבר מהטוב לא נשמט ולא נכשל, וכל מה שהובטח קרה בפועל.
הטקסט מסיים בפירוט כל ערי הלוויים ואישור שהשם קיים את כל ההבטחות לשבטי ישראל.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
חֶבְרוֹן כְּעִיר מִקְלָט לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה
״וְחֶבְרוֹן עִיר מִקְלָט הֲוַא[י]? וְהָכְתִיב: ״וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה״! אָמַר אַבָּיֵי: פַּרְווֹדֶהָא, דִּכְתִיב: ״וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה״.״
הַקְטָע מִמַּקּוֹת מְסַבֵּל אֶת הַשְּׁאֵלָה מַה הָיְתָה מַעֲמָדָהּ שֶׁל הָעִיר חֶבְרוֹן. הַמְקוֹר מְצַיֵּן שֶׁחֶבְרוֹן הָיְתָה עִיר מִקְלָט. הַמַּעֲמָד הַזֶּה מִתְבַּסֵּס עַל הַכְתָּב שֶׁמּוֹשֶׁה הִצְהִיעַ לָתֵת אֶת חֶבְרֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה. אֲבַיֵּי מְסַבֵּל אֶת הַמַּעֲמָד הַזֶּה עַצְמוֹ עַצְמוֹ עַל בְּסִיס הַכְתָּב שֶׁנִּתְנוּ לְכָלֵב לֹא רַק הָעִיר הַקְּדִימָה, אֶלָּא גַּם אֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ. הַקְטָע מֵבִיא פֵּרוּשׁ רַבְּנִי שֶׁמְּנַסֶּה לְהוֹכִיחַ אֶת הַהַגְדָּרָה שֶׁל חֶבְרוֹן כְּעִיר מִקְלָט עַצְמָהּ. הַמַּתְחִיל בְּשְׁאֵלָה וּמְסַיֵּם בְּהַצְהָרָה עַל הַשֶּׁלֵמוּת שֶׁל הַנְּתִינָה לְכָלֵב. הַתְּוָעָה בַּטֶּקְסְט מְתַקֶּפֶת אֶת הַמַּעֲמָד הַהלְכָתִי אוֹ הַהִיסְטוֹרִי שֶׁל הָעִיר כְּמָקוֹם שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַמִּקְלָט.
מכות י׳ א:ה׳ ↗הפרה האדומה והקשר לעם ישראל
״[ד"א פרה (במדבר יט ב). אלו ישראל, דכתיב כי כפרה סוררה סרר ישראל (הושע ד טז). אדומה (במדבר שם), אלו ישראל, דכתיב אדמו עצם מפנינים״
הפרשנות בפרשת חקת מזהה את הפרה האדומה כסמל לעם ישראל. המדרש משתמש בפסוקים שונים כדי להראות כי תכונות הפרה, כמו היותה אדומה, תמימה וללא מום, הן תכונות המיוחסות לישראל בתקופות שונות. המדרש מציין גם את הקשר בין טענות הפרה לבין גלות ישראל וחרבן בית המקדש. הפרשנות מתמקץת בפרשנות רבנית המקשרת בין פרטי טענת הפרה לבין אירועים היסטוריים ודמויות מקראיות, כמו ירמיה הנביא וחנניה, מישאל ועזריה. המדרש מציע גם מבט על העתיד לבוא, שבו הטהרה לא תהיה דרך כהן אלא דרך השם עצמו, כפי שמתואר בנבואת יחזקאל.
תנחומא בובר, חקת כ״ח:א׳ ↗בעקבות המפרשים
פירוט שמות הערים בנחלת הלוויים
״אשר יקרא אתהן בשם. לפי שלא הזכיר למעלה את שמות הערים שנתנו להם, ולמטה הוא מפרש את שמותם, לכך אמר: אשר יקרא אתהן בשם:״
בפרק זה אנו רואים את השלמת חלוקת הערים למטה בני לוי מתוך נחלת שבעת שבטי ישראל. הפסוקים מפרטים את הערים הספציפיות שניתנו לכל משפחה מתוך הלוויים, תוך שמירה על הסדר והדיוק במיקום כל עיר. רש"י מסביר מדוע מופיע הביטוי "אֲשֶׁר יִקָּר בְּשֵׁם" בתוך רשימת הערים. לטעמתו, כיוון שהכתוב למעלה לא ציין את שמות הערים עצמן, אלא רק ציין שהן ניתנו להם, הוא חייב לפרט את שמותיהן כאן למטה כדי שהקורא ידע בדיוק אילו ערים קיבלו בני לוי.
רש״י על יהושע 21:9:1 ↗חלוקת הערים והגבולות
״את מגרשיה סביבותיה. אלפים אמה לכל רוח:״
בפרק זה אנו רואים את המשך חלוקת הארץ בין שבטי ישראל. המוקד הוא על הערים שניתנו ללוויים מתוך נחלות שאר השבטים. הפרק מתאר את הפירוט המדויק של המקומות והגבולות שנקבעו עבורם. רש"י מפרש את התיאור של המרחק מהערים ומהסביבות שלהן. לפי פירושו, הגבולות של הערים הללו כללו שטח של אלף אמה לכל כיוון. רש"י מתמקד בהגדרה המדויקת של השטח שהוקצה לכל עיר.
רש״י על יהושע 21:18:2 ↗חלוקת ערי המקלט למשפחת הקהתי
״ממשפחות. אשר היו ממשפחות הקהתי:״
בפרק זה אנו קוראים על המשך חלוקת הארץ. בני גזר, ממשפחות הקהתי, פנו אל יהושע כדי לבקש את ערי המקלט שהבטיח להם הַשֵּׁם. הם הגיעו אל המנהיג כדי לקבל את חלקם בתוך נחלתם. מצודת דוד מסביר בפירושו על פסוק עשירי כי הערים הללו היו שייכות למשפחות מתוך שבט הקהתי. הפירוש מתמקד בזהות הקבוצה הספציפית שקיבלה את הערים הללו כחלק מההבטחה.
מצודת דוד על יהושע 21:10:1 ↗החלוקה המלאה של הערים
״עיר עיר. לכל עיר ועיר מגרשיה סביבותיה:״
בפסוק זה מתואר סיום חלוקת הארץ בין שבטי ישראל. המפרש מצודת דוד מסביר שהחלוקה לא כללה רק את העיר עצמה, אלא גם את כל השטחים והקרקעות שסביב כל עיר. כל עיר הגיעה עם המגרשים והסביבות שלה כחלק מהנחלה שניתנה. ההסבר מתמקד בהיבט הגאוגרפי של הבעלות על האדמה. לפי גישה זו, הנחלה לא הייתה נקודה מבודדת, אלא רצועה של שטח הכוללת את העיר והשטחים הצמודים לה. זה מדגיש את השלמות של הבעלות על כל אזור שניתן לשבטים.
מצודת דוד על יהושע 21:42:2 ↗