הַגּוֹרָל שֶׁל בְּנֵי יוֹסֵף יָצָא מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, מֵעֵינֵי יְרִיחוֹ, מִמִזְרַח יְרִיחוֹ, עַל הַמִּדְבָּר, עֹלֶה מִיְרִיחוֹ, עַד הָהָר בֵּית אֵל.
וַיֵּצֵ֨א הַגּוֹרָ֜ל לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ מִיַּרְדֵּ֣ן יְרִיח֔וֹ לְמֵ֥י יְרִיח֖וֹ מִזְרָ֑חָה הַמִּדְבָּ֗ר עֹלֶ֧ה מִירִיח֛וֹ בָּהָ֖ר בֵּֽית־אֵֽל׃יהושע · פרק טז׳
גבולות נחלת בני יוסף
חלוקת הארץ לבני אפרים ומנשה: גבולות בני יוסף, נחלת אפרים וגבולות מנשה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יהושע טז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
גְּבוּלוֹת בְּנֵי יוֹסֵף
מִבֵּית אֵל יָצְאוּ הַגְּבוּלוֹת לְלוּזָה, וְעָבְרוּ אֶל גְּבוּל הָאַרְכִּי, עַד עֲטָרוֹת.
וְיָצָ֥א מִבֵּֽית־אֵ֖ל ל֑וּזָה וְעָבַ֛ר אֶל־גְּב֥וּל הָאַרְכִּ֖י עֲטָרֽוֹת׃הַגְּבוּלוֹת יָרְדוּ לַדָּרַךְ לִכְנַס לַיָּם, אֶל גְּלִיל הַיַפְּלֵטִי, עַד גְּבוּל בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹנִי וְעַד גָּזֶר, וְהַיָּצְאוֹת שֶׁלָּהֶם הָיוּ לַדָּרַךְ לַיָּם.
וְיָֽרַד־יָ֜מָּה אֶל־גְּב֣וּל הַיַּפְלֵטִ֗י עַ֣ד גְּב֧וּל בֵּית־חוֹרֹ֛ן תַּחְתּ֖וֹן וְעַד־גָּ֑זֶר וְהָי֥וּ תצאתו [תֹצְאֹתָ֖יו] יָֽמָּה׃בְּנֵי יוֹסֵף, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם, נָחֲלוּ אֶת הַכֹּל.
וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵי־יוֹסֵ֖ף מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶפְרָֽיִם׃גבולות נחלת בני אפרים
גבול בני אפרים לפי משפחותיהם היה מהמזרח, מעטרות עד בית חורון העליון.
וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן׃הגבול בצד הצפון ירד עד תאנאת שלוה, והמזרח היה מגבול תאנאת שלוה ועד ינוחה.
וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל הַיָּ֗מָּה הַֽמִּכְמְתָת֙ מִצָּפ֔וֹן וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מִזְרָ֖חָה תַּאֲנַ֣ת שִׁלֹ֑ה וְעָבַ֣ר אוֹת֔וֹ מִמִּזְרַ֖ח יָנֽוֹחָה׃מינוחה ירד לכיוון עטרות ונערת, פגש בבירחו ויצא אל הירדן.
וְיָרַ֥ד מִיָּנ֖וֹחָה עֲטָר֣וֹת וְנַעֲרָ֑תָה וּפָגַע֙ בִּֽירִיח֔וֹ וְיָצָ֖א הַיַּרְדֵּֽן׃מהתפוח הגבול ירד צפונה לאורך נחל קנה, והיציאות שלו היו בצד הצפון. זהו נחל האפרים לפי משפחותיהם.
מִתַּפּ֜וּחַ יֵלֵ֨ךְ הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ נַ֣חַל קָנָ֔ה וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו הַיָּ֑מָּה זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃הַגְּבוּלוֹת שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה
הָעָרִים שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה הֵן הָעָרִים הַמִּתְפַּרְדִּים, כָּל הָעָרִים וְהַכְּפָרִים שֶׁלָּהֶם.
וְהֶעָרִ֗ים הַמִּבְדָּלוֹת֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֣ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֑ה כָּֽל־הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃הֵם לֹא הֵרִישׁוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי שֶׁגָּר בְּגֶזֶר, וְהַכְּנַעֲנִי גָּר בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְהוּא עָבֵד בְּמַס.
וְלֹ֣א הוֹרִ֔ישׁוּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֙יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
גְּבוּלוֹת בְּנֵי יוֹסֵף
וַיֵּצֵ֨א הַגּוֹרָ֜ל לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ מִיַּרְדֵּ֣ן יְרִיח֔וֹ לְמֵ֥י יְרִיח֖וֹ מִזְרָ֑חָה הַמִּדְבָּ֗ר עֹלֶ֧ה מִירִיח֛וֹ בָּהָ֖ר בֵּֽית־אֵֽל׃
וְיָצָ֥א מִבֵּֽית־אֵ֖ל ל֑וּזָה וְעָבַ֛ר אֶל־גְּב֥וּל הָאַרְכִּ֖י עֲטָרֽוֹת׃
וְיָֽרַד־יָ֜מָּה אֶל־גְּב֣וּל הַיַּפְלֵטִ֗י עַ֣ד גְּב֧וּל בֵּית־חוֹרֹ֛ן תַּחְתּ֖וֹן וְעַד־גָּ֑זֶר וְהָי֥וּ תצאתו [תֹצְאֹתָ֖יו] יָֽמָּה׃
וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵי־יוֹסֵ֖ף מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶפְרָֽיִם׃
גבולות נחלת בני אפרים
וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן׃
וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל הַיָּ֗מָּה הַֽמִּכְמְתָת֙ מִצָּפ֔וֹן וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מִזְרָ֖חָה תַּאֲנַ֣ת שִׁלֹ֑ה וְעָבַ֣ר אוֹת֔וֹ מִמִּזְרַ֖ח יָנֽוֹחָה׃
וְיָרַ֥ד מִיָּנ֖וֹחָה עֲטָר֣וֹת וְנַעֲרָ֑תָה וּפָגַע֙ בִּֽירִיח֔וֹ וְיָצָ֖א הַיַּרְדֵּֽן׃
מִתַּפּ֜וּחַ יֵלֵ֨ךְ הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ נַ֣חַל קָנָ֔ה וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו הַיָּ֑מָּה זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
הַגְּבוּלוֹת שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה
וְהֶעָרִ֗ים הַמִּבְדָּלוֹת֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֣ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֑ה כָּֽל־הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃
וְלֹ֣א הוֹרִ֔ישׁוּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֙יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את גבולות השטח שקיבלו בני יוסף לאחר חלוקת הארץ.
גְּבוּלוֹת בְּנֵי יוֹסֵף
הַפֶּסֶק מְתָאֵר אֶת הַגּוֹרָל שֶׁל בְּנֵי יוֹסֵף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַגְּבוּלוֹת מֻגְדָּרִים מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, מֵיְרִיחוֹ עַד הָהָר בֵּית אֵל, מִלּוּזָה וְעַד עֲטָרוֹת, וְמִגְּבוּל הַיַּפְּלֵטִי עַד גָּזֶר. בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם נָחֲלוּ אֶת הַכְּבוּשָׁה.
גבולות נחלת בני אפרים
פסוקים אלו מתארים את גבולות נחלת שבט אפרים. הגבול המזרחי מתחיל מעטרות ועד בית חורון העליון. הגבול הצפוני עובר דרך תאנאת שלוה, עטרות, נערת, בירחו ועד לירדן. הגבול הצפוני המזרחי עובר לאורך נחל קנה.
הַגְּבוּלוֹת שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה
הַפסֻּקִּים מְתָאֲרִים אֶת הַגְּבוּלוֹת שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה, וּמְצִיאוֹת אֶת הָעָרִים וְהַכְּפָרִים שֶׁלָּהֶם. בְּנוֹסָף, מֻצָּב כְּאוֹיֵב כְּנַעֲנִי שֶׁנִּשְׁאַר לִגְרוֹשׁ בְּגֶזֶר וּבְתוֹךְ אֶפְרַיִם, וְהוּא חַי בְּמַס כְּעֶבֶד עַד הַיּוֹם.
הפרק מפרט את גבולות הנחלות של בני אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כחלק מנחלת יוסף.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השינויים בניסוח הגבולות
״אַיְיתוֹ סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, בְּכוּלְּהוּ כְּתִיב: ״וְיָרַד (וְעָלָה) הַגְּבוּל״, ״וְתָאַר הַגְּבוּל״; בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין ״וְעָלָה״ כְּתִיב, ״וְיָרַד״ לָא כְּתִיב. אָמְרִי, שְׁמַע מִינַּהּ: הָכָא הוּא מְקוֹמוֹ.״
בקטע זה מובא דברי חז"ל במסכת זבחים, העוסקים בהבדל בלשון הפסוקים המתארים את קביעת הגבולות. המפרש מציין כי בתיאור הגבולות של שבט יהודה ושל שבט בנימין מופיעות מילים שונות. בשבט בנימין כתוב שהגבול "עלה", בעוד שבמקומות אחרים כתוב שהגבול "ירד". הפרשנות מציעה שניתן להבין בזה שהשינוי במילה אינו מקרי, אלא מעיד על המיקום המדויק של הגבול. לפי גישה זו, המילה השונה מכוונת לכך שהגבול נמצא בדיוק בנקודה שבה המדרונות משתנים. ההסבר מבוסס על שיטת חז"ל המבקשת למצוא משמעות למדויקנות לשונית בטקסט המקראי.
זבחים נ״ד ב:ה׳ ↗חלוקת נחלת בני יוסף
״הָכָא נָמֵי – רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף, לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״תַּאֲנַת שִׁילֹה״.״
פרק זה מתאר את הגבולות שקיבלו בני יוסף בנחלת ארץ ישראל. הטקסט מפרט את האזורים השונים, החל מאזור אפרים ועד גבולות השפלה והמדבר, כולל פירוט הערים והנהרות השונים. התיאור עוסק בקווי הגבול המדויקים שנקבעו עבור שבט אפרים ושבט מנשה. בפרשנות המופיעה בטקסט, מובאת דעת חז"ל מתוך מסכת זבחים. לפי דעתם, שטח הרצועה של שילה שייך למעשה לשבט בנימין ולא ליוסף. המפרש מסביר זאת באמצעות הקישור למילה "תאנת" המופיעה בכתוב. חשוב לציין שזוהי פרשנות תורנית ספציפית ולא תמיד מוסכמת על כל המפרשים.
זבחים קי״ח ב:י׳ ↗בעקבות המפרשים
גבולות בני יוסף
״מירדן יריחו למי יריחו מזרחה. התחיל הגבול למזרח:״
הפרק מתאר את גבולות נחלת שבט יוסף, כפי שהיא נקבעת מחלקת בני אפרים ובנימנו. הגבול המזרחי מתחיל מהאזור שבין נהר הירדן ליריחו. הטקסט מפרט את המסלול המדויק של הגבולות דרך ערים ואזורים שונים. רש"י מפרש את הפתיחה של הגבול המזרחי ומסביר שהקו מתחיל מהאזור שבין הירדן ליריחו, מזרחית ליריחו. הפירוש מתמקד במיקום המדויק של נקודת ההתחלה של הגבול המזרחי.
רש״י על יהושע 16:1:2 ↗גבולות בני יוסף
״ויצא הגבול הימה. ארכו היתה לצד המערב אל המכמתת, מצפון של המכמתת הולך החוט:״
פרק זה מתאר את קווי הגבול של נחלת בני יוסף. הכתוב מפרט את התחנות השונות לאורך המסלול, החל מהים ועד לאזורים הפנימיים יותר. התיאור משתמש בנקודות ציון גיאוגרפיות וגבולות ברורים כדי להגדיר את שטח הארץ שניתן לשבט. רש"י מפרש את פסוק שש ומסביר היכן עבר החוט בסימון הגבול. הוא מציין שהגבול המערבי הלך לאורך המכמתת, ומהצד הצפוני של המכמתת המדידה המשיכה הלאה. רש"י מתמקד בדיוק הגיאוגרפי של קו הגבול.
רש״י על יהושע 16:6:1 ↗גבולות בני יוסף
״תוצאותיו. סוף הגבול כלה אל הים הגדול:״
הפרק מתאר את חלוקת הארץ לבני יוסף. הגבולות נקבעו מהירדן ועד לים הגדול. המקרא מציין שהגבול הסופי של השטח הגיע עד למפגש עם הים הגדול. המצודת דוד מסביר שהגבול הסופי של השטח של בני יוסף מסתיים בנקודה שבה היבשה פוגשת בים הגדול. הוא מפרש את המילה כלה כדי להראות שהגבול מגיע עד לקצה הים.
מצודת דוד על יהושע 16:3:3 ↗גבולות שבט אפרים
״וירד. כי שם כלה הרוחב וירד משם כלפי המזרח אל עטרות:״
הפרק מתאר את חלוקת הארץ לשבט אפרים, ומפרט את גבולותיו מהירדן ועד עטרות. הטקסט מתמקד בנקודות גאוגרפיות ובמסלול הירידה ממזרח למזרח. מצודת דוד מסביר את הפסוק השביעי, וקובע כי בנקודה זו מסתיימת התרחבות השטח של השבט, ומשם부터 מתחיל המדרון לכיוון מזרח אל עטרות.
מצודת דוד על יהושע 16:7:1 ↗