כשיהושע כבר היה זקן, הַשֵּׁם אמר לו: אתה כבר זקן ובאת בשלב הזה של הימים, אבל נשארה עוד הרבה מאוד ארץ שצריך לכבוש.
וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו אַתָּ֤ה זָקַ֙נְתָּה֙ בָּ֣אתָ בַיָּמִ֔ים וְהָאָ֛רֶץ נִשְׁאֲרָ֥ה הַרְבֵּֽה־מְאֹ֖ד לְרִשְׁתָּֽהּ׃יהושע · פרק יג׳
האדמות שטרם נכבשו וחלוקת נחלות מעבר לירדן
תיאור שטחי הארץ שנותרו לכיבוש ופירוט הגבולות והערים שקיבלו שבטי ראובן, גד ומנשה החצי, וכן נחלת לוי.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יהושע יג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הארץ שטרם נכבשה
הנה הארץ שעדיין נשארה היא כל גבולי הפלשתים וכל ארץ הגשריים.
זֹ֥את הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת כָּל־גְּלִיל֥וֹת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים וְכָל־הַגְּשׁוּרִֽי׃הגבול הצפוני של כנען יחושב מנהר שוחר שנמצא מול מצרים ועד גבול עקרון. שם נמצאים חמישה שרים פלשתים: העזתי, האשדודי, האשקלוני, הגיתי והעקרוני, ועוד העווים.
מִֽן־הַשִּׁיח֞וֹר אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֗יִם וְעַ֨ד גְּב֤וּל עֶקְרוֹן֙ צָפ֔וֹנָה לַֽכְּנַעֲנִ֖י תֵּחָשֵׁ֑ב חֲמֵ֣שֶׁת ׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הָעַזָּתִ֤י וְהָאַשְׁדּוֹדִי֙ הָאֶשְׁקְלוֹנִ֣י הַגִּתִּ֔י וְהָעֶקְרוֹנִ֖י וְהָעַוִּֽים׃מהצד הדרומי, כל ארץ כנען ומערת צידון, עד אפיק ועד גבול האמורי.
מִתֵּימָ֞ן כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וּמְעָרָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לַצִּידֹנִ֖ים עַד־אֲפֵ֑קָה עַ֖ד גְּב֥וּל הָאֱמֹרִֽי׃חלוקת הארץ והירושה מעבר לירדן
והאדמה ההררית וכל הלבנון, ממזרח השמש מבעל גד, מתחת להר חרמון ועד לבוא חמת.
וְהָאָ֣רֶץ הַגִּבְלִ֗י וְכָל־הַלְּבָנוֹן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ מִבַּ֣עַל גָּ֔ד תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃כל יושבי ההרים מהלבנון ועד משרפות המים, את כל צדונים אני אגרש מפני בני ישראל. רק נותר הפילֶה לישראל כירושה, בדיוק כפי שצוויתי אותך.
כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָ֠הָר מִֽן־הַלְּבָנ֞וֹן עַד־מִשְׂרְפֹ֥ת מַ֙יִם֙ כָּל־צִ֣ידֹנִ֔ים אָֽנֹכִי֙ אוֹרִישֵׁ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק הַפִּלֶ֤הָ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִֽיךָ׃ועכשיו, חלק את הארץ הזאת כירושה לתשעת השבטים וחצי השבט של מנשה.
וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה׃יחד איתו, ראובן וגד לקחו את הירושה שלהם, שקיבלו ממשה מעבר לירדן ממזרח, כפי שמשה, עבד ה', נתן להם.
עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה׃גִּבְעוֹת הַנַּחַל וְהַמַּמְלָכֻת שֶׁל עוֹג
מֵעֲרוֹעֵר שֶׁעַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן, וְהָעִיר שֶׁבְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְכָל הַמישור מֵידְבָא עַד דִּיבוֹן.
מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכָל־הַמִּישֹׁ֥ר מֵידְבָ֖א עַד־דִּיבֽוֹן׃וְכָל עָרֵי סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִים שֶׁמָּלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן, עַד גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן.
וְכֹ֗ל עָרֵי֙ סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן עַד־גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃וְגִלְעָד, וּגְבוּל הַגְּשׁוּרִים, וְהַמַּעֲכָת, וְכָל הַר חֶרְמוֹן, וְכָל הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה.
וְהַגִּלְעָ֞ד וּגְב֧וּל הַגְּשׁוּרִ֣י וְהַמַּעֲכָתִ֗י וְכֹ֨ל הַ֥ר חֶרְמ֛וֹן וְכָל־הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃כָּל מַמְלָכַת עוֹג בַּבָּשָׁן שֶׁמָּלַךְ בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרְעִי, שֶׁנִּשְׁאָר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, מֹשֶׁה הִכָּה וְנָתַן לָהֶם כְּנֻסְחָה.
כָּל־מַמְלְכ֥וּת עוֹג֙ בַּבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־מָלַ֥ךְ בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶ֑עִי ה֤וּא נִשְׁאַר֙ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִ֔ים וַיַּכֵּ֥ם מֹשֶׁ֖ה וַיֹּרִשֵֽׁם׃חלוקת נחלות שבט ראובן ולוי
בני ישראל לא כבשו את ארצות הגשור והמעכה, ולכן גשור ונעכה יושבות בתוך ישראל עד היום הזה.
וְלֹ֤א הוֹרִ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַגְּשׁוּרִ֖י וְאֶת־הַמַּעֲכָתִ֑י וַיֵּ֨שֶׁב גְּשׁ֤וּר וּמַֽעֲכָת֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃לשבט הלוי לא נתנו נחלה, כי השם אלוהי ישראל הוא נחלתו, בדיוק כפי שאמר לו.
רַ֚ק לְשֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לֹ֥א נָתַ֖ן נַחֲלָ֑ה אִשֵּׁ֨י יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ (ס)משה נתן נחלה לשבטי בני ראובן לפי משפחותיהם.
וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־רְאוּבֵ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃הגבול שלהם היה מערוער, שנמצא על שפת נהר ארנון, כולל העיר שבתוך הנהר וכל המישור שעל המדבר.
וַיְהִ֨י לָהֶ֜ם הַגְּב֗וּל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכָל־הַמִּישֹׁ֖ר עַל־מֵידְבָֽא׃רשימת ערים
חשבון וכל עריה שבמישור, דיבון, במות בעל ובית בעל מעון.
חֶשְׁבּ֥וֹן וְכָל־עָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּישֹׁ֑ר דִּיבוֹן֙ וּבָמ֣וֹת בַּ֔עַל וּבֵ֖ית בַּ֥עַל מְעֽוֹן׃ויהצה, קדמות ומפעת.
וְיַ֥הְצָה וּקְדֵמֹ֖ת וּמֵפָֽעַת׃וקריתים, שובמה וצרת השחר בהר העמק.
וְקִרְיָתַ֣יִם וְשִׂבְמָ֔ה וְצֶ֥רֶת הַשַּׁ֖חַר בְּהַ֥ר הָעֵֽמֶק׃ובית פעור, אשדות הפסגה ובית הישמות.
וּבֵ֥ית פְּע֛וֹר וְאַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּ֖ה וּבֵ֥ית הַיְשִׁמֽוֹת׃סיום המלחמות וחלוקת השבטים
כל ערי המישור וכל ממלכת סיחון מלך האמורי, ששלט בחשבון, שמושה הכה יחד עם נשיאי מדין: איו, רקם, צור, חור ורבע, שהיו נשיאי סיחון ושמרו על הארץ.
וְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֔ר וְכָֽל־מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה מֹשֶׁ֜ה אֹת֣וֹ ׀ וְאֶת־נְשִׂיאֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֙קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע נְסִיכֵ֣י סִיח֔וֹן יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃וגם בלעם בן בעור הקוסם נהרג, ובני ישראל הרגו את אלו שהרגו אותם בחרב.
וְאֶת־בִּלְעָ֥ם בֶּן־בְּע֖וֹר הַקּוֹסֵ֑ם הָרְג֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בַּחֶ֖רֶב אֶל־חַלְלֵיהֶֽם׃גבול בני ראובן היה עד הירדן, וזה הגבול של נחלת בני ראובן למשפחותיהם, הערים והחצרות שלהם.
וַיְהִ֗י גְּבוּל֙ בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְב֑וּל זֹ֣את נַחֲלַ֤ת בְּנֵֽי־רְאוּבֵן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ (פ)ומושה נתן לשבט גד, לבני גד ולמשפחותיהם.
וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ לְמַטֵּה־גָ֔ד לִבְנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃גבולות נחלת בני גד
הגבול שלהם כלל את יעזר ואת כל ערי הגלעד, וחצי ארץ בני עמון עד ערוער שמשקיף על רבה.
וַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכָל־עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַחֲצִ֕י אֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן עַד־עֲרוֹעֵ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י רַבָּֽה׃מהחשבון ועד רמת המצפה, ובתונים, וממחנים ועד הגבול לדביר.
וּמֵחֶשְׁבּ֛וֹן עַד־רָמַ֥ת הַמִּצְפֶּ֖ה וּבְטֹנִ֑ים וּמִֽמַּחֲנַ֖יִם עַד־גְּב֥וּל לִדְבִֽר׃בעמק בית הרם, בית נמרה, סכות וצפון, וזה היה חלק נוסף מממלכת סיחון מלך חשבון שעל הירדן, הגבול עד קצה הכנרת בצד המזרחי של הירדן.
וּבָעֵ֡מֶק בֵּ֣ית הָרָם֩ וּבֵ֨ית נִמְרָ֜ה וְסֻכּ֣וֹת וְצָפ֗וֹן יֶ֚תֶר מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְבֻ֑ל עַד־קְצֵה֙ יָם־כִּנֶּ֔רֶת עֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃זוהי נחלת בני גד לפי משפחותיהם, הערים והחצרות שלהם.
זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽם׃חלוקת חצי שבט מנשה
משה נתן לחצי שבט מנשה, והחצי הזה היה חלק משבט בני מנשה לפי משפחותיהם.
וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַיְהִ֗י לַחֲצִ֛י מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃הגבול שלהם היה ממחניים, כל אזור הבשן, כל ממלכת עוג מלך הבשן, וכל חווית יאיר שבבשן, שזה שישים ערים.
וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מִמַּחֲנַ֨יִם כָּֽל־הַבָּשָׁ֜ן כָּֽל־מַמְלְכ֣וּת ׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן וְכָל־חַוֺּ֥ת יָאִ֛יר אֲשֶׁ֥ר בַּבָּשָׁ֖ן שִׁשִּׁ֥ים עִֽיר׃ובחצי הזה היו חציית גלעד, עשתרות ואדרי, שהן הערים של ממלכת עוג בבשן, לבני מכיר בן מנשה, לחצי בני מכיר לפי משפחותיהם.
וַחֲצִ֤י הַגִּלְעָד֙ וְעַשְׁתָּר֣וֹת וְאֶדְרֶ֔עִי עָרֵ֛י מַמְלְכ֥וּת ע֖וֹג בַּבָּשָׁ֑ן לִבְנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לַחֲצִ֥י בְנֵֽי־מָכִ֖יר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃אלו הם הדברים שמשה נתן כירושה בערבות מואב, מצד מזרח ליריחו.
אֵ֕לֶּה אֲשֶׁר־נִחַ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֑ב מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה׃ (ס)נַחֲלַת הַלְוִיִּים
לְשֵׁבֶט הַלְוִי לֹא נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה. הַשֵּׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הַנַּחֲלָה שֶׁלָּהֶם, כְּפִי שֶׁדִּבֶּר אִתָּם.
וּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹֽא־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הארץ שטרם נכבשה
וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו אַתָּ֤ה זָקַ֙נְתָּה֙ בָּ֣אתָ בַיָּמִ֔ים וְהָאָ֛רֶץ נִשְׁאֲרָ֥ה הַרְבֵּֽה־מְאֹ֖ד לְרִשְׁתָּֽהּ׃
זֹ֥את הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת כָּל־גְּלִיל֥וֹת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים וְכָל־הַגְּשׁוּרִֽי׃
מִֽן־הַשִּׁיח֞וֹר אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֗יִם וְעַ֨ד גְּב֤וּל עֶקְרוֹן֙ צָפ֔וֹנָה לַֽכְּנַעֲנִ֖י תֵּחָשֵׁ֑ב חֲמֵ֣שֶׁת ׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הָעַזָּתִ֤י וְהָאַשְׁדּוֹדִי֙ הָאֶשְׁקְלוֹנִ֣י הַגִּתִּ֔י וְהָעֶקְרוֹנִ֖י וְהָעַוִּֽים׃
מִתֵּימָ֞ן כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וּמְעָרָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לַצִּידֹנִ֖ים עַד־אֲפֵ֑קָה עַ֖ד גְּב֥וּל הָאֱמֹרִֽי׃
חלוקת הארץ והירושה מעבר לירדן
וְהָאָ֣רֶץ הַגִּבְלִ֗י וְכָל־הַלְּבָנוֹן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ מִבַּ֣עַל גָּ֔ד תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃
כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָ֠הָר מִֽן־הַלְּבָנ֞וֹן עַד־מִשְׂרְפֹ֥ת מַ֙יִם֙ כָּל־צִ֣ידֹנִ֔ים אָֽנֹכִי֙ אוֹרִישֵׁ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק הַפִּלֶ֤הָ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִֽיךָ׃
וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה׃
עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה׃
גִּבְעוֹת הַנַּחַל וְהַמַּמְלָכֻת שֶׁל עוֹג
מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכָל־הַמִּישֹׁ֥ר מֵידְבָ֖א עַד־דִּיבֽוֹן׃
וְכֹ֗ל עָרֵי֙ סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן עַד־גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
וְהַגִּלְעָ֞ד וּגְב֧וּל הַגְּשׁוּרִ֣י וְהַמַּעֲכָתִ֗י וְכֹ֨ל הַ֥ר חֶרְמ֛וֹן וְכָל־הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃
כָּל־מַמְלְכ֥וּת עוֹג֙ בַּבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־מָלַ֥ךְ בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶ֑עִי ה֤וּא נִשְׁאַר֙ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִ֔ים וַיַּכֵּ֥ם מֹשֶׁ֖ה וַיֹּרִשֵֽׁם׃
חלוקת נחלות שבט ראובן ולוי
וְלֹ֤א הוֹרִ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַגְּשׁוּרִ֖י וְאֶת־הַמַּעֲכָתִ֑י וַיֵּ֨שֶׁב גְּשׁ֤וּר וּמַֽעֲכָת֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
רַ֚ק לְשֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לֹ֥א נָתַ֖ן נַחֲלָ֑ה אִשֵּׁ֨י יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ (ס)
וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־רְאוּבֵ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
וַיְהִ֨י לָהֶ֜ם הַגְּב֗וּל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכָל־הַמִּישֹׁ֖ר עַל־מֵידְבָֽא׃
רשימת ערים
חֶשְׁבּ֥וֹן וְכָל־עָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּישֹׁ֑ר דִּיבוֹן֙ וּבָמ֣וֹת בַּ֔עַל וּבֵ֖ית בַּ֥עַל מְעֽוֹן׃
וְיַ֥הְצָה וּקְדֵמֹ֖ת וּמֵפָֽעַת׃
וְקִרְיָתַ֣יִם וְשִׂבְמָ֔ה וְצֶ֥רֶת הַשַּׁ֖חַר בְּהַ֥ר הָעֵֽמֶק׃
וּבֵ֥ית פְּע֛וֹר וְאַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּ֖ה וּבֵ֥ית הַיְשִׁמֽוֹת׃
סיום המלחמות וחלוקת השבטים
וְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֔ר וְכָֽל־מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה מֹשֶׁ֜ה אֹת֣וֹ ׀ וְאֶת־נְשִׂיאֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֙קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע נְסִיכֵ֣י סִיח֔וֹן יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃
וְאֶת־בִּלְעָ֥ם בֶּן־בְּע֖וֹר הַקּוֹסֵ֑ם הָרְג֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בַּחֶ֖רֶב אֶל־חַלְלֵיהֶֽם׃
וַיְהִ֗י גְּבוּל֙ בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְב֑וּל זֹ֣את נַחֲלַ֤ת בְּנֵֽי־רְאוּבֵן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ (פ)
וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ לְמַטֵּה־גָ֔ד לִבְנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
גבולות נחלת בני גד
וַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכָל־עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַחֲצִ֕י אֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן עַד־עֲרוֹעֵ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י רַבָּֽה׃
וּמֵחֶשְׁבּ֛וֹן עַד־רָמַ֥ת הַמִּצְפֶּ֖ה וּבְטֹנִ֑ים וּמִֽמַּחֲנַ֖יִם עַד־גְּב֥וּל לִדְבִֽר׃
וּבָעֵ֡מֶק בֵּ֣ית הָרָם֩ וּבֵ֨ית נִמְרָ֜ה וְסֻכּ֣וֹת וְצָפ֗וֹן יֶ֚תֶר מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְבֻ֑ל עַד־קְצֵה֙ יָם־כִּנֶּ֔רֶת עֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃
זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽם׃
חלוקת חצי שבט מנשה
וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַיְהִ֗י לַחֲצִ֛י מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃
וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מִמַּחֲנַ֨יִם כָּֽל־הַבָּשָׁ֜ן כָּֽל־מַמְלְכ֣וּת ׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן וְכָל־חַוֺּ֥ת יָאִ֛יר אֲשֶׁ֥ר בַּבָּשָׁ֖ן שִׁשִּׁ֥ים עִֽיר׃
וַחֲצִ֤י הַגִּלְעָד֙ וְעַשְׁתָּר֣וֹת וְאֶדְרֶ֔עִי עָרֵ֛י מַמְלְכ֥וּת ע֖וֹג בַּבָּשָׁ֑ן לִבְנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לַחֲצִ֥י בְנֵֽי־מָכִ֖יר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃
אֵ֕לֶּה אֲשֶׁר־נִחַ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֑ב מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה׃ (ס)
נַחֲלַת הַלְוִיִּים
וּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹֽא־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
פרק זה מתאר את המצב של הארץ בשלהי ימי יהושע, כאשר חלקים נרחבים טרם נכבשו, ומפרט את חלוקת השבטים שחיו מעבר לירדן.
הארץ שטרם נכבשה
הפרק מתאר את דברי הַשֵּׁם ליהושע הזקן, המודיעים כי למרות גילו, נותרה ארץ רבה שטרם נכבשה. הכתוב מפרט את גבולות הארץ שנותרה, כולל שטחי הפלשתים, הגשרים, וגבולות כנען מצפון ומדרום.
חלוקת הארץ והירושה מעבר לירדן
הפסוקים מתארים את גבולות הארץ ההררית הכוללת את הלבנון ועד חמת, ומפרטים את הוראת החלוקה לתשעת השבטים וחצי שבט מנשה. נאמר כי חלק מהשטחים טרם נכבשו, ומתוארת הירושה שכבר קיבלו ראובן וגד מעבר לירדן על פי צו משה.
גִּבְעוֹת הַנַּחַל וְהַמַּמְלָכֻת שֶׁל עוֹג
הַפֶּסוּקִים מְתָאֲרִים אֶת הַגְּבוּלוֹת שֶׁל הַשָּׂדֶה וְהָעָרִים, מֵעֲרוֹעֵר עַד סַלְכָה, וּבוֹ תִּיאור הַמַּמְלָכָה שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הָרְפָאִים, שֶׁמֹּשֶׁה הִכָּה וְחָלַק כְּנַחֲלָה.
חלוקת נחלות שבט ראובן ולוי
הפרק מתאר את מצב השטחים שלא נכבשו על ידי ישראל, ומתמקד בנחלת שבט ראובן. בני לוי לא קיבלו שטח אדמה משלהם כי השם הוא נחלታם. משה חילק את האדמה למשפחות שבט ראובן, ומתואר גבול השטח שקיבלו לאורך נהר ארנון והמדבר.
רשימת ערים
הפסוקים מפרטים רשימה של ערים ושטחים שונים. הרשימה כוללת מקומות במישור, באזור יצה וקדמות, וכן אזורים בהר העמק, ביניהם חשבון, דיבון, קריתים ובית פעור.
סיום המלחמות וחלוקת השבטים
פסוקים אלו מציינים את סיום כיבוש ממלכת סיחון והרגת נשיאיה ובלעם הקוסם. לאחר מכן מתוארת הגבול של שבט ראובן בצד המזרחי של הירדן, וכן חלוקת הארץ לשבט גד על ידי משה.
גבולות נחלת בני גד
פסוקים אלו מתארים את הגבולות המדויקים של השטח שניתן לבני גד. התיאור כולל ערים, אזורים גיאוגרפיים וגבולות המשתרעים בין ערי הגלעד, ארץ עמון, ועד לקצה הכנרת ממזרח לירדן. בסוף מפורט כי זהו החלוקה של הנחלה לפי משפחות, ערים וחצרות.
חלוקת חצי שבט מנשה
פסוקים אלו מתארים את חלוקת חלקו של חצי שבט מנשה. משה נתן להם את השטח שמעבר ליריחו, הכולל את אזור הבשן עם שישים ערים, כולל ממלכת עוג, ומחצית גלעד. האדמות הוענקו לבני מכיר לפי משפחותיהם בערבות מואב.
נַחֲלַת הַלְוִיִּים
הַפסוק מְסַכֵּם אֶת מַצָּב הַלְוִיִּים בְּעֵת חֲלִיקַת הָאָרֶץ. מֹשֶׁה לֹא חָלַק לָהֶם שְׁטַח אֶדְמָה כְּנַחֲלָה קַבוּעָה, כִּי הַשֵּׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה הַנַּחֲלָה שֶׁלָּהֶם, כְּפִי שֶׁהוּא הִצְוָה.
הפרק מסתיים בציון נחלת שבט לוי, שלא קיבל ירושת ארץ מסוימת אלא את הערים שחולקו לו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַיִּרְאָה שֶׁל מֹשֶׁה וְהַבְּרִית עִם הַשֵּׁם
״וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אוֹתוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפֹּל בְּרָעָה (משלי כח, יד). כָּךְ הִיא מִדַּת הַחֲסִידִים,״
הַמִּדְרָשׁ בְּמַדְרֵשׁ תַּנְחוּמָא מְסַבֵּר אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַמִּלִּים "אַל תִּירָא אוֹתוֹ" שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה. הַמַּדְרִישׁ מַסְבִּיר שֶׁהַיִּרְאָה שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיְתָה חֻרְפָּה, אֶלָּא מִדָּה טוֹבָה שֶׁל חֲסִידוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל אָדָם הַמְּפַחֵד תָּמִיד. מֹשֶׁה חָשַׁשׁ שֶׁאולי הַמִּלְחָמָה עִם עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן תִּהְיֶה קָשָׁה מִשֶּׁל סִיחוֹן בִּגְלַל חֲטָאָתוֹ שֶׁל עֶבְדֵהוּ שֶׁל הַשֵּׁם. הַמַּדְרִישׁ מְצַיֵר אֶת עוֹג כְּגִבּוֹר שֶׁנִּשְׁאָר מֵעוֹלָם הַגִּבּוֹרִים הַקְּדָמוֹנִים, וְהַשֵּׁם מַבְטִיחַ לְמֹשֶׁה שֶׁהוּא יַכְתִּים אֶת הַנִּצָּחוֹן בְּיָדוֹ. הַמַּדְרִישׁ מְקַרְבֵּן אֶת הַיִּרְאָה הַזֹּאת לְיִרְאָה שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁלֹּא מִפְּחָד מֵרָע, אֶלָּא מִפְּחָד שֶׁלֹּא יִהְיֶה חֹסֶר צֶדֶק בַּמַּעֲשֶׂה.
מדרש תנחומא, חקת כ״ה:א׳ ↗עֲלִיַּת מַלְכוּת בַּלָּק וּכְשַׁלְכּוֹת בִּלְעָם
״בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ וְגוֹ'. וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה נָסִיךְ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע נְסִיכֵי סִיחוֹן (יהושע יג, כא).״
בַּמִּדְרָשׁ הַמְּסֻרָּה עַל בַּלָּק בֶּן צִפּוֹר, מֶלֶךְ שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה נָסִיךְ בְּסִיחוֹן, וְהָפַךְ לְמֶלֶךְ רַק אַחֲרֵי מַפָּתוֹ שֶׁל סִיחוֹן. הַמִּדְרָשׁ מְסַבֵּל שְׁתֵּי דַעּוֹת עַל בִּלְעָם: אֶחָת שֶׁהָיָה כְּשֻׁלְחָנִי שֶׁכָּל מַלְכֵי הָעוֹלָם נִמְלָכִים בּוֹ, וְהַשְׁנִיָּה שֶׁהָיָה מְפַתֵּר חֲלוֹמוֹת וְאָז חָזַר לִהְיוֹת קוֹסֵם. בַּתְּהוּת זֹאת, בַּלָּק שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בְּשֶׁל הַפְּתֹרָה שֶׁלּוֹ. בַּלָּק רָצָה לְהַבְטִיחַ לוֹ מַלְכוּת גְּדוֹלָה מִכָּל הָאֻמּוֹת, אֲבָל בִּלְעָם הִסְבִּיר לוֹ שֶׁהַמַּלְכּוּת שֶׁל סִיחוֹן וְעוֹג הִשְׁחִיפָה אֶת עֵינֵי הָאָרֶץ וְשָׁלְטוּ בָּהּ. בִּלְעָם הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקֶסֶם וּבְנִחָשִׁים כְּדֵי לְהַבְטִיחַ לְבַלָּק שֶׁיוּכַל לִשְׁלֹט בָּהֶם אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי, אַךְ הַמִּדְרָשׁ מְצִיין שֶׁהוּא לֹא הָיָה מְכַוֵּן אֶת הַדְּבָרִים לַאֲמִתָּם.
מדרש תנחומא, בלק ד׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
חלוקת השטח שנותר לאיסוף
״עמו הראובני והגדי. עם חצי הראשון של מנשה, הראובני והגדי לקחו נחלתם:״
בפרק זה מתוארת ההתקדמות לקראת חלוקת הארץ, כאשר יהושע כבר זקן והשטחים שטרם נכבשו עדיין ממתינים להשלמת המשימה. הטקסט מפרט את הגבולות של נחלות שבטי ראובן וגדי, יחד עם החצי הראשון של שבט מנשה. רש"י, בפירושו על פסוק שמונה, מציין כי השבטים הללו קיבלו את חלקם יחד עם השטח שנותר למנשה. הגישה של רש"י מתמקדת בפירוט הגבולות והחלוקה המדויקת של האדמות שהיו שייכות לשבטים אלו כחלק מהסדר החלוקה בשלב זה.
רש״י על יהושע 13:8:1 ↗חלוקת הארץ וגבולותיה
״וחצי ארץ בני עמון. חצי מה שכבשו מארץ בני עמון ומסיחון:״
בפרק זה אנו רואים את תיאור השטחים שנותרו לכיתון, הכוללים חלקים מארץ בני עמון ומסיחון. הטקסט מפרט את הגבולות הגיאוגרפיים שטרם נכבשו במלואם. רש"י מסביר בפירושו על הפסוק כי מדובר בחצי מהשטח שנכבש מן בני עמון ומסיחון. הגישה של רש"י מתמקדת בהבהרת הדיוק הגיאוגרפי של הנתונים המופיעים בטקסט המקראי.
רש״י על יהושע 13:25:1 ↗חלוקת הארץ והנחלה שכבר נתנה
״עמו. רצה לומר לפי שעם חצי השני משבט מנשה לקחו הראובני והגדי חלק נחלתם (ועם שלא הוזכר למעלה החצי השני משבט מנשה, עם כל זה״
בפרק זה מתאר ספר יהושע את המצב כשהעם כבר זקן והארץ טרם נכבשה במלואה. הַשֵּׁם מצווה על יהושע לחלק את השאר לנחלות, למרות שעדיין יש שטחים שטרם נכבשו. הפסוקים מפרטים את הגבולות של הנחלות שקיבלו בני ישראל, כולל חלקיו של מנשה. המצודת דוד מסביר את המילה "עמו" בהקשר של נחלת מנשה. הוא מפרט שהכוונה היא לחצי השני של מנשה, שכן החצי הראשון כבר הוזכר. המפרש טוען שהדבר נאמר כדי להדגיש שהנחלה כבר ניתנה להם על ידי משה, ולכן הם כבר קיבלו את חלקם ואין צורך להוסיף להם דבר.
מצודת דוד על יהושע 13:8:1 ↗חלוקת הארץ לשבטים
״למשפחותם. הנחלק לכל משפחה חלק לבד:״
הפרק מתאר את המצב כשהשם פונה אל יהושע, שכבר זקן מאוד, ומזכיר לו שנותרה עוד הרבה ארץ לכיבוש. הפסוקים מפרטים את הגבולות והשטחים שנותרו לאיסוף, ומתמקדים בפירוט האזורים שטרם נכבשו על ידי בני ישראל. בנוסף לתיאור גבולות הארץ, מופיע פירוט לגבי שבט גד, שבט אשר, ושבט מנשה. המצודת דוד מסביר כיצד הארץ חולקה, וכיצד כל משפחה קיבלה חלק משלה באופן עצמאי.
מצודת דוד על יהושע 13:23:2 ↗