אלו המלכים שהעם הישראלי הביס וכיסה את ארצם מעבר לירדן, מצד זריחת השמש, מנחל ארנון ועד הר חרמון וכל הערבה ממזרח.
וְאֵ֣לֶּה ׀ מַלְכֵ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכּ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֶת־אַרְצָ֔ם בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרְחָ֣ה הַשָּׁ֑מֶשׁ מִנַּ֤חַל אַרְנוֹן֙ עַד־הַ֣ר חֶרְמ֔וֹן וְכָל־הָעֲרָבָ֖ה מִזְרָֽחָה׃יהושע · פרק יב׳
מלך תרצה אחד. בסך הכול שלושים ואחד מלכים.
אלה מלכי הארץ שבני ישראל הביסו וירשו את ארצם ממזרח לירדן, מנחל ארנון עד הר חרמון ובכל הערבה המזרחית: סיחון מלך האמורי, שישב בחשבון ושלט מערוער שעל שפת נחל ארנון עד נחל יבוק, גבול בני עמון, ובחצי הגלעד; ועוג מלך הבשן, שישב בעשתרות ובאדרעי ושלט בהר חרמון, בסלכה, בכל הבשן ובחצי הגלעד. משה ובני ישראל הביסו אותם, ומשה נתן את ארצם לנחלה לשבטי ראובן וגד ולחצי שבט מנשה. ממערב לירדן הביסו יהושע ובני ישראל מלכים מבעל גד בבקעת הלבנון עד ההר החלק העולה לשעיר, ויהושע נתן את ארצם לשבטי ישראל לנחלה לפי חלוקתם. הארץ כללה את ההר, השפלה, הערבה, מדרונות ההרים, המדבר והנגב. המלכים שהובסו היו מלכי יריחו, העי, ירושלים, חברון, ירמות, לכיש, עגלון, גזר, דביר, גדר, חרמה, ערד, לבנה, עדולם, מקדה, בית אל, תפוח, חפר, אפק, השרון, מדון, חצור, שמרון מראון, אכשף, תענך, מגידו, קדש, יקנעם בכרמל, דור, גויים בגלגל ותרצה. בסך הכול שלושים ואחד מלכים.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יהושע יב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
רשימת המלכים שכבשו בני ישראל מעבר לירדן
סיחון, מלך האמורי שגר בחשבון, שלט מערוער שעל שפת נחל ארנון ובתוך הנחל, בחצי הגלעד ועד למקום שבו נכנס נחל גבול בני עמון.
סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן מֹשֵׁ֡ל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְת֤וֹךְ הַנַּ֙חַל֙ וַחֲצִ֣י הַגִּלְעָ֔ד וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃והערבה הגיעה עד ים כנרת ממזרח, ועד ים הערבה, הים המלוח, ממזרח, בדרך בית הישמות ומתמן, מתחת לאשדות הפסגה.
וְהָעֲרָבָה֩ עַד־יָ֨ם כִּנְר֜וֹת מִזְרָ֗חָה וְ֠עַד יָ֣ם הָעֲרָבָ֤ה יָם־הַמֶּ֙לַח֙ מִזְרָ֔חָה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית הַיְשִׁמ֑וֹת וּמִ֨תֵּימָ֔ן תַּ֖חַת אַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּֽה׃וגבול עוג, מלך הבשן, היה מיתר הרפאים, שגר בעשתרות ובאדרי.
וּגְב֗וּל ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן מִיֶּ֖תֶר הָרְפָאִ֑ים הַיּוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶֽעִי׃ה–ח
רשימת הערים והמלכים שהוכו
והוא שלט בהר חרמון, בסלכה ובכל הבשן, עד גבול הגשורי והמעכתי, ובחצי הגלעד, גבול סיחון מלך חשבון.
וּ֠מֹשֵׁל בְּהַ֨ר חֶרְמ֤וֹן וּבְסַלְכָה֙ וּבְכָל־הַבָּשָׁ֔ן עַד־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּעֲכָתִ֑י וַחֲצִי֙ הַגִּלְעָ֔ד גְּב֖וּל סִיח֥וֹן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּֽוֹן׃משה, עבד ה˖שם, ובני ישראל הוכו. משה, עבד ה˖שם, נתן את הארץ הזאת לירושני לראובן, לגד ולחצי שבט מנשה.
מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־יְהוָ֛ה וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִכּ֑וּם וַֽ֠יִּתְּנָהּ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְהוָ֜ה יְרֻשָּׁ֗ה לָרֻֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה׃ (ס)אלו המלכים בארץ שהכוו יהושע ובני ישראל מעבר לירדן, ממבעל גד בבקעת הלבנון ועד ההר החלק העולה שעיራ. יהושע נתן אותה לשבטי ישראל כחלוקתם.
וְאֵ֣לֶּה מַלְכֵ֣י הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ יָ֔מָּה מִבַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן וְעַד־הָהָ֥ר הֶחָלָ֖ק הָעֹלֶ֣ה שֵׂעִ֑ירָה וַיִּתְּנָ֨הּ יְהוֹשֻׁ֜עַ לְשִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל יְרֻשָּׁ֖ה כְּמַחְלְקֹתָֽם׃בהר, במישור, בערבה, באשדוד, במדבר ובנגב; החיתי, האמורי, הכנעני, הפרזי, החיוי והיבוסי.
בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבָֽעֲרָבָה֙ וּבָ֣אֲשֵׁד֔וֹת וּבַמִּדְבָּ֖ר וּבַנֶּ֑גֶב הַֽחִתִּי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ (פ)ט–יב
רשימת המלכים שנכבשו
מֶלֶךְ אֶחָד מִיְרִיחוֹ, מֶלֶךְ אֶחָד מֵעַי, וּמֶלֶךְ אֶחָד מִצַּד בֵּית אֵל.
מֶ֥לֶךְ יְרִיח֖וֹ אֶחָ֑ד מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י אֲשֶׁר־מִצַּ֥ד בֵּֽית־אֵ֖ל אֶחָֽד׃מֶלֶךְ אֶחָד מִירוּשָׁלַיִם וּמֶלֶךְ אֶחָד מִחֶבְרוֹן.
מֶ֤לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֶבְר֖וֹן אֶחָֽד׃מֶלֶךְ אֶחָד מִיַרְמוּת וּמֶלֶךְ אֶחָד מִלָּכִישׁ.
מֶ֤לֶךְ יַרְמוּת֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ לָכִ֖ישׁ אֶחָֽד׃מֶלֶךְ אֶחָד מֵעֶגְלוֹן וּמֶלֶךְ אֶחָד מִגֶּזֶר.
מֶ֤לֶךְ עֶגְלוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ גֶּ֖זֶר אֶחָֽד׃יג–טז
רשימת המלכים שהובסו
מֶלֶךְ אֶחָד מִדְּבִיר וּמֶלֶךְ אֶחָד מִגֶּדֶר.
מֶ֤לֶךְ דְּבִר֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ גֶּ֖דֶר אֶחָֽד׃מֶלֶךְ אֶחָד מֵחָרְמָה וּמֶלֶךְ אֶחָד מֵעֲרָד.
מֶ֤לֶךְ חָרְמָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ עֲרָ֖ד אֶחָֽד׃מֶלֶךְ אֶחָד מִלִּבְנָה וּמֶלֶךְ אֶחָד מֵעֲדֻלָּם.
מֶ֤לֶךְ לִבְנָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ עֲדֻלָּ֖ם אֶחָֽד׃מֶלֶךְ אֶחָד מִמַּקֵּדָה וּמֶלֶךְ אֶחָד מִבֵּית אֵל.
מֶ֤לֶךְ מַקֵּדָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ בֵּֽית־אֵ֖ל אֶחָֽד׃יז–כ
רשימת המלכים הובסו
מֶלֶךְ אֶחָד מִתַּפּוּחַ וּמֶלֶךְ אֶחָד מְחֶפֶר.
מֶ֤לֶךְ תַּפּ֙וּחַ֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֵ֖פֶר אֶחָֽד׃מֶלֶךְ אֶחָד מֵאֲפֵק וּמֶלֶךְ אֶחָד מְלַשָּׁרוֹן.
מֶ֤לֶךְ אֲפֵק֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ לַשָּׁר֖וֹן אֶחָֽד׃מֶלֶךְ אֶחָד מִמָּדוֹן וּמֶלֶךְ אֶחָד מֵחָצוֹר.
מֶ֤לֶךְ מָדוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חָצ֖וֹר אֶחָֽד׃מֶלֶךְ אֶחָד מִשִּׁמְרוֹן מְרָאוֹן וּמֶלֶק אֶחָד מֵאַכְשָׁף.
מֶ֣לֶךְ שִׁמְר֤וֹן מְראוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ אַכְשָׁ֖ף אֶחָֽד׃כא–כד
רֹאשׁ הַמְּלָכִים שֶׁנֶּתְּנוּ אֶת הָאָרֶץ
מֶלֶךְ אֶחָד מִתַּעְנָךְ וּמֶלֶק אֶחָד מִמְגִדּוֹ.
מֶ֤לֶךְ תַּעְנַךְ֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ מְגִדּ֖וֹ אֶחָֽד׃מֶלֶךְ אֶחָד מִקֶּדֶשׁ וּמֶלֶךְ אֶחָד מִיָקְנַעַם שֶׁל הַכַּרְמֶל.
מֶ֤לֶךְ קֶ֙דֶשׁ֙ אֶחָ֔ד מֶֽלֶךְ־יָקְנֳעָ֥ם לַכַּרְמֶ֖ל אֶחָֽד׃מֶלֶךְ אֶחָד מַדּוֹר לְנָפַת דּוֹר, וּמֶלֶךְ אֶחָד מֵהַגּוֹיִם לְגִלְגָּל.
מֶ֥לֶךְ דּ֛וֹר לְנָפַ֥ת דּ֖וֹר אֶחָ֑ד מֶֽלֶךְ־גּוֹיִ֥ם לְגִלְגָּ֖ל אֶחָֽד׃שְׁלֹשִׁים וְאַחַת מְלָכִים בְּתִרְצָה.
מֶ֥לֶךְ תִּרְצָ֖ה אֶחָ֑ד כָּל־מְלָכִ֖ים שְׁלֹשִׁ֥ים וְאֶחָֽד׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
רשימת המלכים שכבשו בני ישראל מעבר לירדן
וְאֵ֣לֶּה ׀ מַלְכֵ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכּ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֶת־אַרְצָ֔ם בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרְחָ֣ה הַשָּׁ֑מֶשׁ מִנַּ֤חַל אַרְנוֹן֙ עַד־הַ֣ר חֶרְמ֔וֹן וְכָל־הָעֲרָבָ֖ה מִזְרָֽחָה׃
סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן מֹשֵׁ֡ל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְת֤וֹךְ הַנַּ֙חַל֙ וַחֲצִ֣י הַגִּלְעָ֔ד וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
וְהָעֲרָבָה֩ עַד־יָ֨ם כִּנְר֜וֹת מִזְרָ֗חָה וְ֠עַד יָ֣ם הָעֲרָבָ֤ה יָם־הַמֶּ֙לַח֙ מִזְרָ֔חָה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית הַיְשִׁמ֑וֹת וּמִ֨תֵּימָ֔ן תַּ֖חַת אַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּֽה׃
וּגְב֗וּל ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן מִיֶּ֖תֶר הָרְפָאִ֑ים הַיּוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶֽעִי׃
ה–ח
רשימת הערים והמלכים שהוכו
וּ֠מֹשֵׁל בְּהַ֨ר חֶרְמ֤וֹן וּבְסַלְכָה֙ וּבְכָל־הַבָּשָׁ֔ן עַד־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּעֲכָתִ֑י וַחֲצִי֙ הַגִּלְעָ֔ד גְּב֖וּל סִיח֥וֹן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּֽוֹן׃
מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־יְהוָ֛ה וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִכּ֑וּם וַֽ֠יִּתְּנָהּ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְהוָ֜ה יְרֻשָּׁ֗ה לָרֻֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה׃ (ס)
וְאֵ֣לֶּה מַלְכֵ֣י הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ יָ֔מָּה מִבַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן וְעַד־הָהָ֥ר הֶחָלָ֖ק הָעֹלֶ֣ה שֵׂעִ֑ירָה וַיִּתְּנָ֨הּ יְהוֹשֻׁ֜עַ לְשִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל יְרֻשָּׁ֖ה כְּמַחְלְקֹתָֽם׃
בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבָֽעֲרָבָה֙ וּבָ֣אֲשֵׁד֔וֹת וּבַמִּדְבָּ֖ר וּבַנֶּ֑גֶב הַֽחִתִּי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ (פ)
ט–יב
רשימת המלכים שנכבשו
מֶ֥לֶךְ יְרִיח֖וֹ אֶחָ֑ד מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י אֲשֶׁר־מִצַּ֥ד בֵּֽית־אֵ֖ל אֶחָֽד׃
מֶ֤לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֶבְר֖וֹן אֶחָֽד׃
מֶ֤לֶךְ יַרְמוּת֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ לָכִ֖ישׁ אֶחָֽד׃
מֶ֤לֶךְ עֶגְלוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ גֶּ֖זֶר אֶחָֽד׃
יג–טז
רשימת המלכים שהובסו
מֶ֤לֶךְ דְּבִר֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ גֶּ֖דֶר אֶחָֽד׃
מֶ֤לֶךְ חָרְמָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ עֲרָ֖ד אֶחָֽד׃
מֶ֤לֶךְ לִבְנָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ עֲדֻלָּ֖ם אֶחָֽד׃
מֶ֤לֶךְ מַקֵּדָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ בֵּֽית־אֵ֖ל אֶחָֽד׃
יז–כ
רשימת המלכים הובסו
מֶ֤לֶךְ תַּפּ֙וּחַ֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֵ֖פֶר אֶחָֽד׃
מֶ֤לֶךְ אֲפֵק֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ לַשָּׁר֖וֹן אֶחָֽד׃
מֶ֤לֶךְ מָדוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חָצ֖וֹר אֶחָֽד׃
מֶ֣לֶךְ שִׁמְר֤וֹן מְראוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ אַכְשָׁ֖ף אֶחָֽד׃
כא–כד
רֹאשׁ הַמְּלָכִים שֶׁנֶּתְּנוּ אֶת הָאָרֶץ
מֶ֤לֶךְ תַּעְנַךְ֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ מְגִדּ֖וֹ אֶחָֽד׃
מֶ֤לֶךְ קֶ֙דֶשׁ֙ אֶחָ֔ד מֶֽלֶךְ־יָקְנֳעָ֥ם לַכַּרְמֶ֖ל אֶחָֽד׃
מֶ֥לֶךְ דּ֛וֹר לְנָפַ֥ת דּ֖וֹר אֶחָ֑ד מֶֽלֶךְ־גּוֹיִ֥ם לְגִלְגָּ֖ל אֶחָֽד׃
מֶ֥לֶךְ תִּרְצָ֖ה אֶחָ֑ד כָּל־מְלָכִ֖ים שְׁלֹשִׁ֥ים וְאֶחָֽד׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
אלה מלכי הארץ שבני ישראל הביסו וירשו את ארצם ממזרח לירדן, מנחל ארנון עד הר חרמון, ובכל הערבה שממזרח: סיחון מלך האמורי, שישב בחשבון ושלט מערוער שעל שפת נחל ארנון, ומאמצע הנחל, על חצי הגלעד עד נחל יבוק, גבול בני עמון. הוא שלט גם בערבה, מים כנרות במזרח ועד ים הערבה, הוא ים המלח, במזרח, בדרך בית הישימות, ומדרום מתחת למדרונות הפסגה. ועוג מלך הבשן, מן הרפאים שנותרו, ישב בעשתרות ובאדרעי. הוא שלט בהר חרמון, בסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי, ובחצי הגלעד עד גבול סיחון מלך חשבון. משה עבד ה׳ ובני ישראל הביסו אותם, ומשה נתן את ארצם לנחלה לבני ראובן, לבני גד ולחצי שבט מנשה. ואלה מלכי הארץ שיהושע ובני ישראל הביסו ממערב לירדן, מבעל גד שבבקעת הלבנון עד ההר החלק העולה לשעיר. יהושע נתן את ארצם לנחלה לשבטי ישראל לפי חלוקתם: בהר, בשפלה, בערבה, במדרונות, במדבר ובנגב, בארץ החיתי, האמורי, הכנעני, הפריזי, החיווי והיבוסי. מלך יריחו אחד; מלך העי שליד בית אל אחד; מלך ירושלים אחד; מלך חברון אחד; מלך ירמות אחד; מלך לכיש אחד; מלך עגלון אחד; מלך גזר אחד; מלך דביר אחד; מלך גדר אחד; מלך חרמה אחד; מלך ערד אחד; מלך לבנה אחד; מלך עדולם אחד; מלך מקדה אחד; מלך בית אל אחד; מלך תפוח אחד; מלך חפר אחד; מלך אפק אחד; מלך לשרון אחד; מלך מדון אחד; מלך חצור אחד; מלך שמרון מראון אחד; מלך אכשף אחד; מלך תענך אחד; מלך מגידו אחד; מלך קדש אחד; מלך יקנעם שבכרמל אחד; מלך דור שבנפת דור אחד; מלך גויים שבגלגל אחד; מלך תרצה אחד. בסך הכול שלושים ואחד מלכים.
פסוקים א–ד
רשימת המלכים שכבשו בני ישראל מעבר לירדן
הפרק מפרט את רשימת המלכים שבתחום מעבר לירדן הוסרו מעל ארץ ישראל. הוא כולל את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן, ומגדיר את הגבולות הגיאוגרפיים של שטחי המלכים הללו, מהארנון ועד חרמון וים המלוח.
פסוקים ה–ח
רשימת הערים והמלכים שהוכו
הפסוקים מפרטים את שטחי הנחלה שקיבלו ראובן, גד וחצי מנשה מצד עבר הירדן, כולל שמות המלכים והאזורים שהוכו על ידי משה ויהושע. הרשימה כוללת גבולות גאוגרפיים ושמות העמים שחיו באותם אזורים.
פסוקים ט–יב
רשימת המלכים שנכבשו
פרק זה מפרט את רשימת המלכים שבתחום הכיבוש. הרשימה כוללת מלכי יריחו, עאי, צד בבית אל, ירושלים, חברון, ירמות, לכיש, עגלון וגזר.
פסוקים יג–טז
רשימת המלכים שהובסו
הפסוקים מפרטים רשימה של מלכים וערים שכבשו בני ישראל. הרשימה כוללת מלכים מדביר, גדר, חרמה, ערד, לבנה, עדולם, מקדה ובית אל. כל אזור מופיע בציון מספר המלכים שנכבשו בו.
פסוקים יז–כ
רשימת המלכים הובסו
הפסוקים מפרטים את רשימת המלכים שמהם נכבשו הארצות. הרשימה כוללת מלכים מאזורי תפוח, חפר, אפק, לשרון, מדון, חצור, שמרון מראון ואכשף.
פסוקים כא–כד
רֹאשׁ הַמְּלָכִים שֶׁנֶּתְּנוּ אֶת הָאָרֶץ
רֹאשׁ הַפָּסוּקִים מְפַלְפֵּל בְּשֵׁמוֹת הַמְּלָכִים שֶׁנִּכְלְאוּ מֵהָאָרֶץ, מֵתַעְנָךְ וְעַד גִּלְגָּל, וּמְצַיין כִּי בְּתִרְצָה הָיוּ שְׁלֹשִׁים וְאַחַת מְלָכִים.
ואלה מלכי הארץ שבני ישראל הכו וירשו את ארצם ממזרח לירדן, מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה שממזרח. סיחון מלך האמורי, שישב בחשבון, שלט מערוער שעל שפת נחל ארנון, ומאמצע הנחל, על חצי הגלעד עד נחל יבוק, גבול בני עמון. הוא שלט גם בערבה עד ים כנרות ממזרח, ועד ים הערבה, הוא ים המלח, ממזרח, בדרך בית הישימות, ודרומה עד למרגלות מדרונות הפסגה. עוג מלך הבשן, מן האחרונים שנותרו מן הרפאים, ישב בעשתרות ובאדרעי. הוא שלט בהר חרמון, בסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי, וכן בחצי הגלעד עד גבול ארצו של סיחון מלך חשבון. משה עבד ה׳ ובני ישראל הכו אותם, ומשה נתן את ארצם לנחלה לבני ראובן, לבני גד ולחצי שבט מנשה. ואלה מלכי הארץ שיהושע ובני ישראל הכו ממערב לירדן, מבעל גד שבבקעת הלבנון עד ההר החלק העולה לכיוון שעיר. יהושע נתן את ארצם לנחלה לשבטי ישראל לפי חלוקתם. הארץ הייתה בהר, בשפלה, בערבה, במדרונות, במדבר ובנגב, ובה ישבו החיתי, האמורי, הכנעני, הפריזי, החיווי והיבוסי. מלך יריחו אחד, מלך העי שליד בית אל אחד; מלך ירושלים אחד, מלך חברון אחד; מלך ירמות אחד, מלך לכיש אחד; מלך עגלון אחד, מלך גזר אחד; מלך דביר אחד, מלך גדר אחד; מלך חרמה אחד, מלך ערד אחד; מלך לבנה אחד, מלך עדולם אחד; מלך מקדה אחד, מלך בית אל אחד; מלך תפוח אחד, מלך חפר אחד; מלך אפק אחד, מלך השרון אחד; מלך מדון אחד, מלך חצור אחד; מלך שמרון מראון אחד, מלך אכשף אחד; מלך תענך אחד, מלך מגידו אחד; מלך קדש אחד, מלך יקנעם שליד הכרמל אחד; מלך דור שבנפת דור אחד, מלך גויים שבגלגל אחד; מלך תרצה אחד. בסך הכול שלושים ואחד מלכים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
מי אמר ומי פירש?
״ת"ר הלל זה מי אמרו ר"א אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים הם אמרו (תהלים קטו, א) לא לנו ה' לא לנו משיבה״
הגמרא במסכת פסחים דנה בשאלה מי דיבר בשמה של קבוצה מסוימת. הלל טוען שרבי אליעזר מתכוון למשה וישראל, שדיברו בשם ה' כשהם עמדו על הים. מנגד, רבי יהודה טוען שהכוונה היא ליהושע וישראל, שדיברו בשם מלכי כנען כשהם עמדו מולם. ההבדל בין הדעות הוא בזיהוי הדוברים המייחסים את המילים "לא לנו". המפרשים מסבירים שהשיטה כאן היא בחיפוש אחר המקור המדויק לציטוט המקראי, תוך התמקדות בנסיבות ההיסטוריות של הדיבור.
פסחים קי״ז א:י״ח ↗רְשִׁימַּת הַמְּלָכִים וּמַעֲמַד הָרֶשַׁע
״[ויאמר הלא אצלת לי] ברכה, אמר ריש לקיש זה אחד משלשה בני אדם שבאו בעקיפין על הקב"ה, א"ל עשו אילו היינו שנינו צדיקים לא היה״
הַמִּקְרָא מְתָאֵר אֶת רְשִׁימַת הַמְּלָכִים וְהָאַרְצוֹת שֶׁכָּבְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וּמִתּוֹךְ כְּנַעַן. הַטֶּקְסְט מְפַטֵּר אֶת הַמְּפַלֶּגֶת בֵּין הַמְּלָכִים שֶׁנֶּתְנוּ עַד לְסוֹף הַכִּיבוּשׁ. הַמְּקוֹר, תַּנְחוּמָא בּוֹבֶר, מְבִיא אֶת הַקְּשִׁיָּה עַל הַמְּלָכִים שֶׁנֶּתְנוּ הַכְּבָשָׁה לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וּמְסַבֵּל אֶת הַמַּעֲמָד שֶׁל עֵשָׂו שֶׁבָּא לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב. הַמִּדְרָשׁ מַצִּיג אֶת עֵשָׂו כְּדֻבְקִי בַּקְּבִיעוֹת הַשֵּׁם, וְאַף עַל פִּי רִשְׁעוּתוֹ, הַשֵּׁם הִתְרַחֵם עָלָיו בִּגְלַל דִּמְעוֹתָיו. הַמִּדְרָשׁ מַשְׁוֶה בֵּין הַמַּעֲמָד שֶׁל עֵשָׂו לְמַעֲמַד יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַבְחִין בֵּין הַמַּשְׁמָעוּת הַמְּקַדֶּשֶׁת לַבְּרָכָה לְעֵינֵי כֻּלָּם לְבֵין הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁהַכֹּחַ וְהַמְּמוֹנָה שֶׁל עַמִּים אֲחֵרִים הוּא בְּעֶלְיוֹן הַשָּׁרְתִי.
תנחומא בובר, תולדות כ״ד:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
חלקי נחלת המלוכים שמעבר לירדן
״וחצי הגלעד גבול סיחון. שם היה מצר ממשלת סיחון, כשאמרנו למעלה שחצי הגלעד היה שלו, וזה חצי השני של עוג:״
הפסוק מתאר את גבול ארץ המלוכים שמעבר לנהר הירדן. בחצי הגלעד נמצא הגבול של סיחון. זהו המקום שבו הייתה גבול הממשל של סיחון. כפי שנאמר קודם לכן, חצי הגלעד היה שלו. זהו החצי השני של עוג, מלך הבשן. רש"י מסביר בפירושו על הפסוק הזה כי המקום הזה היה הגבול המדויק של שלטונו של סיחון. הוא מתבסס על הנתונים שהופיעו כבר בפרקים הקודמים לגבי חלוקת השטחים בין סיחון לעוג.
רש״י על יהושע 12:5:1 ↗רשי של גבולות השליטה
״ועד יבק הנחל. ששם גבול ארץ בני עמון, סוף מצר ארץ בני עמון, ומשם והלאה היו בני עמון מושלים:״
פרק זה מפרט את רשימת המלכים והארצות שנכבשו על ידי בני ישראל. הרשימה כוללת את כל המלכים שמהצד ממזרח לירדן ואת אלו שמהצד ממערב לירדן. זהו תיעוד היסטורי מדויק של הישגים צבאיים ושינויים טריטוריאליים בתקופת יהושע. רש"י מסביר לגבי גבול הנחל בפרק זה, וטוען שהנחל מסמן את קצה השליטה של בני עמון. לפי פירושו, מעבר למקום הזה השליטה של בני עמון הסתיימה, ומשם והלאה לא היו בני עמון מושלים.
רש״י על יהושע 12:2:1 ↗רשימת הערים שכבשו בני ישראל
״גבול סיחון. אצל גבול סיחון, כי חצי הגלעד השנית של סיחון היתה:״
פרק זה מפרט את רשימת הערים והארצות שנכבשו על ידי בני ישראל בשני שלבי כיבוש עיקריים. החלק הראשון מתאר את הניצחונות על המלכים שמעבר לירדן, סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן. החלק השני מפרט את הערים שנכבשו בתוך ארץ כנען, משני צידי הירדן, תחת הנהגת יהושע בן נון. המפרש מצודת דוד מציין בביאורו על פסוק חמש, כי הגבול של סיחון כלל גם חלק נוסף מגלעד. הפירוש מתמקד בדיוק הגבולות הגיאוגרפיים של השטחים שנכבשו. הגישה כאן היא גיאוגרפית-היסטורית, השואפת להגדיר את היקף הנחלה בצורה מוחלטת.
מצודת דוד על יהושע 12:5:1 ↗מיקום עיר יקנעם
״מלך יקנעם לכרמל. יקנעם שם עיר המלוכה, והיתה סמוכה לעיר כרמל ואליה תחשב וכן מלך דור וכו׳ וכן מלך גוים וכו׳:״
הפסוק מתאר את הקשר הגיאוגרפי בין עיר יקנעם לעיר כרמל. לפי המצודת דוד, יקנעם הייתה עיר המלוכה, והיא הייתה קרובה מאוד לעיר כרמל, עד שניתן היה לחשב אותה כחלק מאותה אזור. הפרשן מסביר את מיקום העיר בזיקה לשמות המקומות השונים שהוזכרו בטקסט, ומבהיר את הקרבה הגיאוגרפית בין המרכזים השונים באזור זה.
מצודת דוד על יהושע 12:22:1 ↗