כְּשֶׁמֶּלֶךְ חָצוֹר שָׁמַע, הוּא שָׁלַח אֶל מֶלֶשׁ מָדֹון, אֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף.
וַיְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף׃יהושע · פרק יא׳
הַמִּלְחָמוֹת בַּצָּפוֹן וְכִבּוּשׁ הַמַּמְלָכוֹת
מִלְחֶמֶת הַמְּלָכִים בַּמִּדְבַּר הַגָּלִיל, כִּבּוּשׁ חֲצוּר וְסִיּוּם הַכִּיבוּשׁ בָּאָרֶק
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יהושע יא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הַתְחָלַת הַקְּרָב מול הַבְּרִית הַמַּעֲרָכִית
הוּא שָׁלַח גַּם אֶל הַמְּלָכִים מֵהָהָר בַּצָּפוֹן, מֵהַמִּדְבָּר הַדָּדוּם, מֵהַשְּׁפֵלָה, וּמֵנָפוֹת דּוֹר שֶׁל הַיָּם.
וְֽאֶל־הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן בָּהָ֧ר וּבָעֲרָבָ֛ה נֶ֥גֶב כִּֽנֲר֖וֹת וּבַשְּׁפֵלָ֑ה וּבְנָפ֥וֹת דּ֖וֹר מִיָּֽם׃הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה הָיוּ הַכְּנַעֲנִיִּים מִמִּזְרָח וּמֵהַיָּם, וְהָאֱמֹרִיִּים, הַחִתִּים, הַפְּרִזִּים, הַיְבוּסִים בָּהָר, וְהַחִוִּים שֶׁמִּתַּחַת לְהַר חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה.
הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִמִּזְרָ֣ח וּמִיָּ֔ם וְהָאֱמֹרִ֧י וְהַחִתִּ֛י וְהַפְּרִזִּ֥י וְהַיְבוּסִ֖י בָּהָ֑ר וְהַֽחִוִּי֙ תַּ֣חַת חֶרְמ֔וֹן בְּאֶ֖רֶץ הַמִּצְפָּֽה׃הֵם וְכָל הַצָּבָאוֹת שֶׁלָּהֶם יָצְאוּ, וְהָיָה עַם רַב מְאוֹד, כְּמוֹ הַחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם, וְגַם הָיוּ לָהֶם סוּסִים וּרְכָבוֹת הַרְבֵּה מְאוֹד.
וַיֵּצְא֣וּ הֵ֗ם וְכָל־מַֽחֲנֵיהֶם֙ עִמָּ֔ם עַם־רָ֕ב כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וְס֥וּס וָרֶ֖כֶב רַב־מְאֹֽד׃ניצחון ישראל על ברית המלכים
כל המלכים האלה התאספו והגיעו למחנה אחד ליד מים מרים כדי להילחם בישראל.
וַיִּוָּ֣עֲד֔וּ כֹּ֖ל הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֹ֜אוּ וַיַּחֲנ֤וּ יַחְדָּו֙ אֶל־מֵ֣י מֵר֔וֹם לְהִלָּחֵ֖ם עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)והשם אמר ליהושע: אל תפחד מהם, כי מחר בשעה כזו בדיוק אני מוסר את כולם מובסים בפני ישראל, את סוסיהם תעקור ואת מרכבותיהם תשרוף באש.
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֣ה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ֮ אַל־תִּירָ֣א מִפְּנֵיהֶם֒ כִּֽי־מָחָ֞ר כָּעֵ֣ת הַזֹּ֗את אָנֹכִ֞י נֹתֵ֧ן אֶת־כֻּלָּ֛ם חֲלָלִ֖ים לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ויהושע וכל העם שהיה איתו במלחמה באו נגדם ליד מים מרים ופתאום הכיתם אותם.
וַיָּבֹ֣א יְהוֹשֻׁ֡עַ וְכָל־עַם֩ הַמִּלְחָמָ֨ה עִמּ֧וֹ עֲלֵיהֶ֛ם עַל־מֵ֥י מֵר֖וֹם פִּתְאֹ֑ם וַֽיִּפְּל֖וּ בָּהֶֽם׃והשם נתן אותם ביד ישראל, והם הכיתם אותם ורדפו אותם עד צדון רבה, עד מישרפת מים ועד עמק מצפה במזרח, והם הכיתם אותם עד שלא נשאר מהם אף שריד.
וַיִּתְּנֵ֨ם יְהוָ֥ה בְּיַֽד־יִשְׂרָאֵל֮ וַיַּכּוּם֒ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם עַד־צִיד֣וֹן רַבָּ֗ה וְעַד֙ מִשְׂרְפ֣וֹת מַ֔יִם וְעַד־בִּקְעַ֥ת מִצְפֶּ֖ה מִזְרָ֑חָה וַיַּכֻּ֕ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־לָהֶ֖ם שָׂרִֽיד׃כיבוש חצור ושאר הממלכות
יהושע עשה בדיוק כפי שאמר לו הַשֵׁם: הוא השמיד את סוסיהם ושרף את מרכבותיהם באש.
וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ כַּאֲשֶׁ֥ר אָֽמַר־ל֖וֹ יְהוָ֑ה אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ (ס)באותו זמן יהושע חזר וכיבו את חצור, והרג את מלךה בחרב, כי חצור הייתה ראש כל הממלכות האלה.
וַיָּ֨שָׁב יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ וַיִּלְכֹּ֣ד אֶת־חָצ֔וֹר וְאֶת־מַלְכָּ֖הּ הִכָּ֣ה בֶחָ֑רֶב כִּֽי־חָצ֣וֹר לְפָנִ֔ים הִ֕יא רֹ֖אשׁ כָּל־הַמַּמְלָכ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃הם השמידו בחרב את כל מי שהיה בעיר ולא השאירו אף נפש בחיים, ושרפו את חצור באש.
וַ֠יַּכּוּ אֶת־כָּל־הַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֤הּ לְפִי־חֶ֙רֶב֙ הַֽחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כָּל־נְשָׁמָ֑ה וְאֶת־חָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃יהושע כבש את כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם והשמיד אותם בחרב, כפי שציווה משה עבד הַשֵׁם.
וְֽאֶת־כָּל־עָרֵ֣י הַמְּלָכִֽים־הָ֠אֵלֶּה וְֽאֶת־כָּל־מַלְכֵיהֶ֞ם לָכַ֧ד יְהוֹשֻׁ֛עַ וַיַּכֵּ֥ם לְפִי־חֶ֖רֶב הֶחֱרִ֣ים אוֹתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה׃סיום כיבוש הארץ
רק את כל הערים שעומדות על הגבעות ישראל לא שרפה. יהושע שרף רק את חצור לבדה.
רַ֣ק כָּל־הֶעָרִ֗ים הָעֹֽמְדוֹת֙ עַל־תִּלָּ֔ם לֹ֥א שְׂרָפָ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל זוּלָתִ֛י אֶת־חָצ֥וֹר לְבַדָּ֖הּ שָׂרַ֥ף יְהוֹשֻֽׁעַ׃בני ישראל בזזו את כל הרכוש והבהמות מכל הערים האלה. הם רק הכה בכל אדם בחרב עד שהשמידו אותם ולא הניחו שום נפש בחיים.
וְ֠כֹל שְׁלַ֞ל הֶעָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֣ק אֶֽת־כָּל־הָאָדָ֞ם הִכּ֣וּ לְפִי־חֶ֗רֶב עַד־הִשְׁמִדָם֙ אוֹתָ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖ירוּ כָּל־נְשָׁמָֽה׃כפי שהשם ציווה את משה עבדו, כך משה ציווה את יהושע, וכך יהושע עשה. הוא לא הוריד דבר מכל מה שהשם ציווה את משה.
כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּן־צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶת־יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֵן֙ עָשָׂ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ לֹֽא־הֵסִ֣יר דָּבָ֔ר מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃יהושע לקח את כל הארץ הזאת: את ההר, את כל הנגב, את כל ארץ גושן, את השפלה, את הערבה, את הר ישראל ואת השפלה שלו.
וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כָּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את הָהָ֤ר וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֙גֶב֙ וְאֵת֙ כָּל־אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן וְאֶת־הַשְּׁפֵלָ֖ה וְאֶת־הָעֲרָבָ֑ה וְאֶת־הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל וּשְׁפֵלָתֹֽה׃כיבוש המלכים והשטחים בצפון
מההר השטוח שעולה שעירי ועד בעל גד בבקע לבנון, מתחת להר חרמון, הוא כבש את כל המלכים שלהם, הכה אותם והרג אותם.
מִן־הָהָ֤ר הֶֽחָלָק֙ הָעוֹלֶ֣ה שֵׂעִ֔יר וְעַד־בַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן וְאֵ֤ת כָּל־מַלְכֵיהֶם֙ לָכַ֔ד וַיַּכֵּ֖ם וַיְמִיתֵֽם׃יהושע ניהל מלחמה נגד כל המלכים האלה ימים רבים.
יָמִ֣ים רַבִּ֗ים עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־כָּל־הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִלְחָמָֽה׃לא הייתה עיר שנותרה לבני ישראל, חוץ מתושבי גבעון, וכל העירים הללו הם לקחו במלחמה.
לֹֽא־הָיְתָ֣ה עִ֗יר אֲשֶׁ֤ר הִשְׁלִ֙ימָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלְתִּ֥י הַחִוִּ֖י יֹשְׁבֵ֣י גִבְע֑וֹן אֶת־הַכֹּ֖ל לָקְח֥וּ בַמִּלְחָמָֽה׃כי ה' חיזק את לבם למלחמה נגד ישראל, כדי להשמיד אותם ולא שיהיה להם סיכוי לשרוד, בדיוק כפי שציווה ה' את משה.
כִּ֣י מֵאֵ֣ת יְהוָ֣ה ׀ הָיְתָ֡ה לְחַזֵּ֣ק אֶת־לִבָּם֩ לִקְרַ֨את הַמִּלְחָמָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְמַ֣עַן הַֽחֲרִימָ֔ם לְבִלְתִּ֥י הֱיוֹת־לָהֶ֖ם תְּחִנָּ֑ה כִּ֚י לְמַ֣עַן הַשְׁמִידָ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)סִיּוּם הַמִּלְחָמוֹת וְחֶלְקַת הָאָרֶץ
בָּעֵת הַזֹּאת בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְהַשְׁמִיד אֶת הָעֲנָקִים בְּהַר חֶבְרוֹן, בְּדְבִיר, בְּעֶנֶב, וּבְכָל הַר יְהוּדָה וּבְכָל הַר יִשְׂרָאֵל עִם הֶעָרִים שֶׁלָּהֶם, וְיְהוֹשֻׁעַ הֶחְרִים אוֹתָם.
וַיָּבֹ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא וַיַּכְרֵ֤ת אֶת־הָֽעֲנָקִים֙ מִן־הָהָ֤ר מִן־חֶבְרוֹן֙ מִן־דְּבִ֣ר מִן־עֲנָ֔ב וּמִכֹּל֙ הַ֣ר יְהוּדָ֔ה וּמִכֹּ֖ל הַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל עִם־עָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִימָ֥ם יְהוֹשֻֽׁעַ׃לֹא נִשְׁאַר עוֹד שׁוּם עֲנָק בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּלִי אִלּוּ בְּעַזָּה, בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאַרְנוּ.
לֹֽא־נוֹתַ֣ר עֲנָקִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֗ק בְּעַזָּ֛ה בְּגַ֥ת וּבְאַשְׁדּ֖וֹד נִשְׁאָֽרוּ׃וִירַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁדִּבֵּר הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה, וְנָתַן אוֹתָהּ לִנְחָלַת יִשְׂרָאֵל כְּפִי הַחֲלִיקָה שֶׁל הַשְּׁבָטִים שֶׁלָּהֶם, וְהָאָרֶץ הָיְתָה שְׁקֵטָה מִמִּלְחָמוֹת.
וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כָּל־הָאָ֗רֶץ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ וַיִּתְּנָהּ֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ לְנַחֲלָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל כְּמַחְלְקֹתָ֖ם לְשִׁבְטֵיהֶ֑ם וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הַתְחָלַת הַקְּרָב מול הַבְּרִית הַמַּעֲרָכִית
וַיְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף׃
וְֽאֶל־הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן בָּהָ֧ר וּבָעֲרָבָ֛ה נֶ֥גֶב כִּֽנֲר֖וֹת וּבַשְּׁפֵלָ֑ה וּבְנָפ֥וֹת דּ֖וֹר מִיָּֽם׃
הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִמִּזְרָ֣ח וּמִיָּ֔ם וְהָאֱמֹרִ֧י וְהַחִתִּ֛י וְהַפְּרִזִּ֥י וְהַיְבוּסִ֖י בָּהָ֑ר וְהַֽחִוִּי֙ תַּ֣חַת חֶרְמ֔וֹן בְּאֶ֖רֶץ הַמִּצְפָּֽה׃
וַיֵּצְא֣וּ הֵ֗ם וְכָל־מַֽחֲנֵיהֶם֙ עִמָּ֔ם עַם־רָ֕ב כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וְס֥וּס וָרֶ֖כֶב רַב־מְאֹֽד׃
ניצחון ישראל על ברית המלכים
וַיִּוָּ֣עֲד֔וּ כֹּ֖ל הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֹ֜אוּ וַיַּחֲנ֤וּ יַחְדָּו֙ אֶל־מֵ֣י מֵר֔וֹם לְהִלָּחֵ֖ם עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֣ה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ֮ אַל־תִּירָ֣א מִפְּנֵיהֶם֒ כִּֽי־מָחָ֞ר כָּעֵ֣ת הַזֹּ֗את אָנֹכִ֞י נֹתֵ֧ן אֶת־כֻּלָּ֛ם חֲלָלִ֖ים לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃
וַיָּבֹ֣א יְהוֹשֻׁ֡עַ וְכָל־עַם֩ הַמִּלְחָמָ֨ה עִמּ֧וֹ עֲלֵיהֶ֛ם עַל־מֵ֥י מֵר֖וֹם פִּתְאֹ֑ם וַֽיִּפְּל֖וּ בָּהֶֽם׃
וַיִּתְּנֵ֨ם יְהוָ֥ה בְּיַֽד־יִשְׂרָאֵל֮ וַיַּכּוּם֒ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם עַד־צִיד֣וֹן רַבָּ֗ה וְעַד֙ מִשְׂרְפ֣וֹת מַ֔יִם וְעַד־בִּקְעַ֥ת מִצְפֶּ֖ה מִזְרָ֑חָה וַיַּכֻּ֕ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־לָהֶ֖ם שָׂרִֽיד׃
כיבוש חצור ושאר הממלכות
וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ כַּאֲשֶׁ֥ר אָֽמַר־ל֖וֹ יְהוָ֑ה אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ (ס)
וַיָּ֨שָׁב יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ וַיִּלְכֹּ֣ד אֶת־חָצ֔וֹר וְאֶת־מַלְכָּ֖הּ הִכָּ֣ה בֶחָ֑רֶב כִּֽי־חָצ֣וֹר לְפָנִ֔ים הִ֕יא רֹ֖אשׁ כָּל־הַמַּמְלָכ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃
וַ֠יַּכּוּ אֶת־כָּל־הַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֤הּ לְפִי־חֶ֙רֶב֙ הַֽחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כָּל־נְשָׁמָ֑ה וְאֶת־חָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃
וְֽאֶת־כָּל־עָרֵ֣י הַמְּלָכִֽים־הָ֠אֵלֶּה וְֽאֶת־כָּל־מַלְכֵיהֶ֞ם לָכַ֧ד יְהוֹשֻׁ֛עַ וַיַּכֵּ֥ם לְפִי־חֶ֖רֶב הֶחֱרִ֣ים אוֹתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה׃
סיום כיבוש הארץ
רַ֣ק כָּל־הֶעָרִ֗ים הָעֹֽמְדוֹת֙ עַל־תִּלָּ֔ם לֹ֥א שְׂרָפָ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל זוּלָתִ֛י אֶת־חָצ֥וֹר לְבַדָּ֖הּ שָׂרַ֥ף יְהוֹשֻֽׁעַ׃
וְ֠כֹל שְׁלַ֞ל הֶעָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֣ק אֶֽת־כָּל־הָאָדָ֞ם הִכּ֣וּ לְפִי־חֶ֗רֶב עַד־הִשְׁמִדָם֙ אוֹתָ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖ירוּ כָּל־נְשָׁמָֽה׃
כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּן־צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶת־יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֵן֙ עָשָׂ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ לֹֽא־הֵסִ֣יר דָּבָ֔ר מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כָּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את הָהָ֤ר וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֙גֶב֙ וְאֵת֙ כָּל־אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן וְאֶת־הַשְּׁפֵלָ֖ה וְאֶת־הָעֲרָבָ֑ה וְאֶת־הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל וּשְׁפֵלָתֹֽה׃
כיבוש המלכים והשטחים בצפון
מִן־הָהָ֤ר הֶֽחָלָק֙ הָעוֹלֶ֣ה שֵׂעִ֔יר וְעַד־בַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן וְאֵ֤ת כָּל־מַלְכֵיהֶם֙ לָכַ֔ד וַיַּכֵּ֖ם וַיְמִיתֵֽם׃
יָמִ֣ים רַבִּ֗ים עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־כָּל־הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִלְחָמָֽה׃
לֹֽא־הָיְתָ֣ה עִ֗יר אֲשֶׁ֤ר הִשְׁלִ֙ימָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלְתִּ֥י הַחִוִּ֖י יֹשְׁבֵ֣י גִבְע֑וֹן אֶת־הַכֹּ֖ל לָקְח֥וּ בַמִּלְחָמָֽה׃
כִּ֣י מֵאֵ֣ת יְהוָ֣ה ׀ הָיְתָ֡ה לְחַזֵּ֣ק אֶת־לִבָּם֩ לִקְרַ֨את הַמִּלְחָמָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְמַ֣עַן הַֽחֲרִימָ֔ם לְבִלְתִּ֥י הֱיוֹת־לָהֶ֖ם תְּחִנָּ֑ה כִּ֚י לְמַ֣עַן הַשְׁמִידָ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)
סִיּוּם הַמִּלְחָמוֹת וְחֶלְקַת הָאָרֶץ
וַיָּבֹ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא וַיַּכְרֵ֤ת אֶת־הָֽעֲנָקִים֙ מִן־הָהָ֤ר מִן־חֶבְרוֹן֙ מִן־דְּבִ֣ר מִן־עֲנָ֔ב וּמִכֹּל֙ הַ֣ר יְהוּדָ֔ה וּמִכֹּ֖ל הַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל עִם־עָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִימָ֥ם יְהוֹשֻֽׁעַ׃
לֹֽא־נוֹתַ֣ר עֲנָקִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֗ק בְּעַזָּ֛ה בְּגַ֥ת וּבְאַשְׁדּ֖וֹד נִשְׁאָֽרוּ׃
וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כָּל־הָאָ֗רֶץ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ וַיִּתְּנָהּ֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ לְנַחֲלָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל כְּמַחְלְקֹתָ֖ם לְשִׁבְטֵיהֶ֑ם וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַפֶּסַק מְתָאֵר אֶת הַמִּלְחָמוֹת הַנִּפְרָשׁוֹת בַּצָּפוֹן נֶגֶד בְּרִית הַמְּלָכִים, אֶת הַנִּצָּחוֹן הַמְּסֻסָּה וְאֶת הַהַשְׁלָמָה הַסּוֹפִית שֶׁל הַכִּיבוּשׁ.
הַתְחָלַת הַקְּרָב מול הַבְּרִית הַמַּעֲרָכִית
מֶלֶךְ חָצוֹר מַגְבִּישׁ בְּרִית בְּרִית עִם מְלָכִים רַבִּים מִשְּׁלִיטֹת שׁוֹנוֹת, מֵהָהָר וְעַד הַיָּם, כְּדֵי לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל. הַבְּרִית הַזֹּאת כִּלְּלָה עַם עִצְים רַבִּים, כְּמוֹ הַחוֹל, עִם כּוֹחוֹת צְבָאִיִּים עֲנָקִים וּרְכָבוֹת.
ניצחון ישראל על ברית המלכים
המלכים התאספו ליד מים מרים כדי להילחם בישראל. השם הבטיח ליהושע לנצח אותם ולהשמיד את כוחם, ולאחר מכן ישראל הביסו את האויב ורדפו אותו עד שלא נשאר מהם אף שריד.
כיבוש חצור ושאר הממלכות
יהושע מנצח את כוחות המלך של חצור ומשמיד את סוסיהם ומרכבותיהם באש בהתאם לציווי הַשֵׁם. הוא כובש את חצור, מכה את מלךה ומשמיד את כל תושבי העיר. לאחר מכן הוא כובש את כל ערי המלכים האלו והשמיד אותם בחרב, כפי שציווה משה עבד הַשֵׁם.
סיום כיבוש הארץ
יהושע משלים את כיבוש הארץ, שורף את חצור בלבד מבין הערים שעל הגבעות, ובזזו את רכוש הערים. הוא פועל בדיוק לפי ציווי השם למשה, ומשתלט על כל אזורי הארץ מההר ועד הערבה.
כיבוש המלכים והשטחים בצפון
יהושע מביס את כל מלכי הצפון, מהר שעירי ועד הר חרמון. הוא מנהל מלחמה ממושכת ומכבוש את כל הערים, פרט לגבעון. המלחמה הסתיימה בהשמדת המלכים כפי שציווה ה' את משה, לאחר שה' חיזק את לבם של אויבי ישראל כדי למנוע מהם סיכוי לנצח.
סִיּוּם הַמִּלְחָמוֹת וְחֶלְקַת הָאָרֶץ
הַפֶּסוּקִים מְתָאֲרִים אֶת הַשְׁמָדַת הָעֲנָקִים בְּאַרְבַּע עֲיָרוֹת וּבְכָל הָהָרִים, וְאֶת הַעֶצֶר הַיָּחִיד שֶׁל הָעֲנָקִים בְּעַזָּה, בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד. יְהוֹשֻׁעַ כּּוֹבֵשׁ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּפִי הַצִּוּוּי שֶׁל הַשֵּׁם, מְחַלֵּק אוֹתָהּ לַשְּׁבָטִים, וְהָאָרֶץ נֶחְלֶקֶת לַמְּנוּחָה מִמִּלְחָמוֹת.
הַקְּרָבִים נִגְמְרוּ וְהָאָרֶץ נֶתְתָּה לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַשֵּׁם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התאספות מלכי כנען למלחמה
״דָּבָר אַחֵר: "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ". כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, נִתְקַבְּצוּ כָּל מַלְכֵי כְּנַעַן, וּבָאוּ וְנִלְחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושע יא,א-ה) "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר,״
הקטע מציג את התאספותם של מלכי כנען למלחמה נגד בני ישראל לאחר חציית הירדן. מלך חצור יוזם ברית עם מלכי מדון, שמרון ואכסף, וכן עם מלכי צפון ההרים, הערבה, הנגב, הכנרת והשפלה, ועד חופי הים. הצבא המאוסף היה עצום, עם אנשים רבים וסוסים ורכב רבים מאוד. המלכים הללו התקשרו ביניהם כדי להילחם ביהושע ובבני ישראל יחד. המכילתא דרבי ישמעאל מפרש את הביטוי "בגדל זרועך" בהקשר זה. לפי הפירוש, בזמן התאספות המלכים, התפלל יהושע והאויבים השתתקו ונעמדו ללא תנועה כמו אבן. הפירוש מנסה להסביר את עוצמת האירוע ואת השפעת התפילה על המצב בשדה הקרב.
מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְשִׁירָה ט׳:כ״ג ↗הגדרת מלאכה ביום טוב
״וביום הראשון מקרא קודש קדשהו, במה אתה מקדשו קדשהו במאכל קדשהו במשתה וקדשהו בכסות נקייה: ביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש. אין לי״
בְּמִכִּילְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוחַאי מְבִיאִים הֶלְכָה עַל הַגְּדָרָה שֶׁל מְלֵאכָה בְּיָמִים קְדוֹשִׁים. הַמְּקוֹר מַעֲמִיד הַבְדָּלָה בֵּין יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, שֶׁבָּהֶם הַמְּלֵאכָה אֲסוּרָה כֻּלָּה, לְבֵין יָמִים קְדוֹשִׁים אַחֵרִים שֶׁבָּהֶם הַמְּלֵאכָה אֲסוּרָה רַק בְּמַצָּב שֶׁל תַּכְלִית וּמַחְשָׁבָה. הַמַּעֲמָד בַּטֶּקסט הוּא לְהַגְדִּיר מָה נֶחְשָׁב כְּ'מְלֵאכָה' שֶׁאֲסוּרָה. הַמְּקוֹר מַסְבִּיר שֶׁמְּלֵאכָה הִיא פְּעֻלָּה שֶׁהִיא גְּמוּרָה וּמְשֻׁלֶּמֶת, וְשֶׁמּוּגְבֶּלֶת רַק לְמַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בְּרֵשׁוּת מִצְוָה, כְּמוֹ כְּתִיבָה בְּסֵפֶר, תְּפִלִין אוֹ מְזוּזוֹת. כָּךְ גַּם הַמְּלֵכָה הַמְּקֻדֶּשֶׁת הִיא כָּזוֹ שֶׁאֲבִילָה לְעַצְמָהּ הִיא מְלֵאכָה שֶׁחַיְבִין עָלֶיהָ בְּחַטָּאת, וְאֵין מְלֵאכָה אַחֶרֶת כְּמוֹ עֲלִיָּה לְעֵל הָעֵץ אוֹ רִיקּוּד שֶׁנֶחְשָּׁבִים לְמְלֵאכָה אֲסוּרָה בְּיוֹם טוֹב.
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי י״ב:ט״ז ↗בעקבות המפרשים
ניצחון יהושע וכיבוש הארץ
״משרפות מים. תרגם יונתן: חרצי ימא, שעושין חריצין, ומי הים יוצאין לתוכן, ונשרפין מחום השמש ונעשים מלח:״
הפרק מתאר את המערכה הגדולה נגד מלכי הכנען. כוח גדול של צבאות התאסף במים בערב מדוזה כדי להילחם ביהושע. הַשֵּׁם נותן לישראל כוח, ויהושע תוקף את המלכים, מביס אותם ומשמיד את כל העושים רע. לאחר מכן, יהושע כובש את כל הארץ, כולל ההרים, השפלה והמישור, ומשתלט על הערים המבוצרות. הטקסט מתאר את השלמת הכיבוש והמנוחה בארץ. רש"י מפרש בטקסט המקור כי המים בערב מדוזה נשרפו מחום השמש והפכו למלח. הפרשנות הזו מתמקדת בשינוי הפיזי של המים, אך חשוב לציין שפרשנות זו היא דעה של רש"י בלבד ולא עובדה היסטורית או חלק מהטקסט המקורי.
רש״י על יהושע 11:8:1 ↗כיבוש צפון ארץ ישראל
״ההר החלק. טורא שעיע, מחליק, ההר החלק עד בעל גד במצר המזרחי, ולא הספיק לכבוש בחייו את כל המצר עד הצפון, תוספתא:״
פרק זה מתאר את המלחמות המקיפות של יהושע נגד מלכי צפון ארץ ישראל. כוחות גדולים מאוד התאספו במים ליד מדוּב, אך יהושע ניצח אותם וכיבוש המלחמה התרחב לאורך שטח נרחב. הטקסט מתאר כיבוש של ערים ושטחים שונים, מהמרים ועד צפון הארץ. רש"י, בהתבסס על התוספתא, מסביר את גבולות ההר החלק שהוזכרו בפרק. לפי פירושו, ההר החלק מגיע עד בעל גד במצר המזרחי. הוא מציין כי יהושע לא הספיק לכבוש את כל המצר עד לקצה הצפון במהלך ימיו.
רש״י על יהושע 11:17:1 ↗ניצחון על המלך מדוני והסבר על משרפות המים
״משרפות מים. חריצים שמי הים נקווים בהם, והחמה שורפתן ונעשים מלח:״
בפרק זה מתואר כיצד יהושע ובני ישראל ניצחו את מלך מדוני וכל הצבאות שהתאספו נגדם. ישראל כבשו את הערים והשמידו את המלכים, כפי שנכתב בטקסט המקראי. המעשה התרחש בלוחמה ישירה מול כוחות רחבים שהתאחדו כדי להילחם בישראל. המפרש מצודת דוד מסביר את המושג "משרפות מים" המוזכר בפרק. לפי דבריו, הכוונה היא לחריצים בשפת הים שבהם מצטבר מי הים, ואז השמש חמה ושורפת את המים עד שנשאר רק מלח. המפרש מציע הסבר פיזיולוגי לתופעת הטבע הזו כדי להמחיש את המקום.
מצודת דוד על יהושע 11:8:1 ↗ניצחון על מלכי כנען והשתלטות על השטח
״ההר החלק. שהיה נחלק לשנים, אחת הנה ואחת הנה:״
פרק זה מתאר את המלחמות המקיפות של יהושע נגד מלכי כנען. המלך של חצור איחד כוחות מים רבים מכל צד, כולל צבאות רחבים עם סוסים ומרכבות. למרות כוחם הרב, הַשֵּׁם נתן את ישראל לנצח אותם. יהושע השמיד את המלכים והשתלט על הערים, כולל חצור. הטקסט מציין כי השתלטות זו ארכה שנים רבות תחת שלטון יהושע. הפרק מפרט את הרשימה של הערים שנכבשו ואת ההשתלטות על שטחים נרחבים. מגיעים כאן גם אזכורים לגבולות השליטה שהתרחבו מתחת למנהיגות יהושע. המצודת דוד מסביר על חלק מהשטחים שחלקו לשני צדדים, כחלק מהתיאור של המבנה הטופוגרפי של ההר החלק.
מצודת דוד על יהושע 11:17:1 ↗