כשאדוני-צדק, מלך ירושלים, שמע שיהושע כבש את העי, וכך עשה גם ליריחו ולמלך שלה, הוא נבהל. זה קרה כי יושבי גבעון עשו ברית עם ישראל וחיים ביניהם.
וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹֽנִי־צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם כִּֽי־לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־הָעַי֮ וַיַּחֲרִימָהּ֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ כֵּן־עָשָׂ֥ה לָעַ֖י וּלְמַלְכָּ֑הּ וְכִ֨י הִשְׁלִ֜ימוּ יֹשְׁבֵ֤י גִבְעוֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽהְי֖וּ בְּקִרְבָּֽם׃יהושע · פרק י׳
הַמִּלְחָמָה עַל חֲמִשַּׁת הַמְּלָכִים וְכִבּוּשׁ הַמְּדִינוֹת
יֵשׁוּעַ בֶּן נוּן מְנַצֵּחַ אֶת בְּרית גִּבְעוֹן וְעוֹצֵר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּמְלָאכָה גְּדוֹלָה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יהושע י׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הַבְּרִית שֶׁל גִּבְעוֹן וְהַקְּנוּטָה שֶׁל הַמְּלָכִים
הוא מאוד פחד, כי גבעון היא עיר גדולה כמו ערי הממלכה, והיא גדולה יותר מהעי, וכל אנשיה גיבורים.
וַיִּֽירְא֣וּ מְאֹ֔ד כִּ֣י עִ֤יר גְּדוֹלָה֙ גִּבְע֔וֹן כְּאַחַ֖ת עָרֵ֣י הַמַּמְלָכָ֑ה וְכִ֨י הִ֤יא גְדוֹלָה֙ מִן־הָעַ֔י וְכָל־אֲנָשֶׁ֖יהָ גִּבֹּרִֽים׃אדוני-צדק, מלך ירושלים, שלח הודעה להם, להם, להם ולם: אל הוהם מלך חברון, אל פרם מלך ירמות, אל יפיע מלך לכיש, ואל דביר מלך עגלון.
וַיִּשְׁלַ֨ח אֲדֹנִי־צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶל־הוֹהָ֣ם מֶֽלֶךְ־חֶ֠בְרוֹן וְאֶל־פִּרְאָ֨ם מֶֽלֶךְ־יַרְמ֜וּת וְאֶל־יָפִ֧יעַ מֶֽלֶךְ־לָכִ֛ישׁ וְאֶל־דְּבִ֥יר מֶֽלֶךְ־עֶגְל֖וֹן לֵאמֹֽר׃הוא אמר להם: בואו אלי ועזרו לי, ותהי תקיפה על גבעון, כי היא נכנעה ליהושע ולבני ישראל.
עֲלֽוּ־אֵלַ֣י וְעִזְרֻ֔נִי וְנַכֶּ֖ה אֶת־גִּבְע֑וֹן כִּֽי־הִשְׁלִ֥ימָה אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְאֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃התאספות מלכי האמוריים נגד גיבואון
חמישה מלכי האמורי התאספו ועלו, מלך ירושלים, מלך חברון, מלך ירמות, מלך לכיס ומלך עגלון, יחד עם כל צבאם. הם חנו על גיבואון ונלחמו בה.
וַיֵּאָסְפ֨וּ וַֽיַּעֲל֜וּ חֲמֵ֣שֶׁת ׀ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֗י מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֜ם מֶֽלֶךְ־חֶבְר֤וֹן מֶֽלֶךְ־יַרְמוּת֙ מֶֽלֶךְ־לָכִ֣ישׁ מֶֽלֶךְ־עֶגְל֔וֹן הֵ֖ם וְכָל־מַֽחֲנֵיהֶ֑ם וַֽיַּחֲנוּ֙ עַל־גִּבְע֔וֹן וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃אנשי גיבואון שלחו אל יהושע, אל המחנה בגילגל, ואמרו: "אל תוריד יד מעבדינו. עלה אלינו מהר והצלח לנו ועזור לנו, כי כל מלכי האמוריים ששוהים בהר התאספו נגדנו."
וַיִּשְׁלְח֣וּ אַנְשֵׁי֩ גִבְע֨וֹן אֶל־יְהוֹשֻׁ֤עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֙ הַגִּלְגָּ֣לָה לֵאמֹ֔ר אַל־תֶּ֥רֶף יָדֶ֖יךָ מֵֽעֲבָדֶ֑יךָ עֲלֵ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מְהֵרָ֗ה וְהוֹשִׁ֤יעָה לָּ֙נוּ֙ וְעָזְרֵ֔נוּ כִּ֚י נִקְבְּצ֣וּ אֵלֵ֔ינוּ כָּל־מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָהָֽר׃יהושע עלה מלגל, הוא וכל עם המלחמה שהיה איתו וכל גיבורי הכוח.
וַיַּ֨עַל יְהוֹשֻׁ֜עַ מִן־הַגִּלְגָּ֗ל ה֚וּא וְכָל־עַ֤ם הַמִּלְחָמָה֙ עִמּ֔וֹ וְכֹ֖ל גִּבּוֹרֵ֥י הֶחָֽיִל׃ (פ)השם אמר ליהושע: "אל תירא מהם, כי בידך נתתי אותם. איש מהם לא יעמוד מולך."
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל־תִּירָ֣א מֵהֶ֔ם כִּ֥י בְיָדְךָ֖ נְתַתִּ֑ים לֹֽא־יַעֲמֹ֥ד אִ֛ישׁ מֵהֶ֖ם בְּפָנֶֽיךָ׃הניצחון על חמשת המלכים
יהושע הגיע אליהם פתאום, אחרי שצעד כל הלילה מגלגל.
וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יְהוֹשֻׁ֖עַ פִּתְאֹ֑ם כָּל־הַלַּ֕יְלָה עָלָ֖ה מִן־הַגִּלְגָּֽל׃השם עשה בהם בהלה לפני ישראל, והכה אותם מכה גדולה בגבעון. הם ברחו בדרך העלייה של בית חורון, והוא הכה אותם עד עזק ועד מקדה.
וַיְהֻמֵּ֤ם יְהוָה֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכֵּ֥ם מַכָּֽה־גְדוֹלָ֖ה בְּגִבְע֑וֹן וַֽיִּרְדְּפֵ֗ם דֶּ֚רֶךְ מַעֲלֵ֣ה בֵית־חוֹרֹ֔ן וַיַּכֵּ֥ם עַד־עֲזֵקָ֖ה וְעַד־מַקֵּדָֽה׃כשהם ברחו מישראל בדרך העלייה של בית חורון, השם השליך עליהם אבנים גדולות מהשמים, עד עזק ועד מקדה, ורבים מתו. יותר ממתים מאבני הברוד ממתים בחרב מידי בני ישראל.
וַיְהִ֞י בְּנֻסָ֣ם ׀ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֵ֞ם בְּמוֹרַ֤ד בֵּית־חוֹרֹן֙ וַֽיהוָ֡ה הִשְׁלִ֣יךְ עֲלֵיהֶם֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֧וֹת מִן־הַשָּׁמַ֛יִם עַד־עֲזֵקָ֖ה וַיָּמֻ֑תוּ רַבִּ֗ים אֲשֶׁר־מֵ֙תוּ֙ בְּאַבְנֵ֣י הַבָּרָ֔ד מֵאֲשֶׁ֥ר הָרְג֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָֽרֶב׃ (ס)אז דיבר יהושע אל השם, ביום שהשם נתן את האמוריים בידי בני ישראל, ואמר מול כל ישראל: שמש, עממי בגבעון, וירח, בעמק איילון.
אָ֣ז יְדַבֵּ֤ר יְהוֹשֻׁעַ֙ לַֽיהוָ֔ה בְּי֗וֹם תֵּ֤ת יְהוָה֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י לִפְנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֣אמֶר ׀ לְעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שֶׁ֚מֶשׁ בְּגִבְע֣וֹן דּ֔וֹם וְיָרֵ֖חַ בְּעֵ֥מֶק אַיָּלֽוֹן׃עֲצִירַת הַשֶּׁמֶשׁ וּבְרִיחַ הַמְּלָכִים
הַשֶּׁמֶשׁ עָצְרָה וְהַיָּרֵחַ עָמַד, עַד שֶׁהָעוֹם הַתּוֹקֵף נִכְנַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר. הַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה בְּח halfway הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִהִרְּדָה כְּמוֹ יוֹם שָׁלֵם.
וַיִּדֹּ֨ם הַשֶּׁ֜מֶשׁ וְיָרֵ֣חַ עָמָ֗ד עַד־יִקֹּ֥ם גּוֹי֙ אֹֽיְבָ֔יו הֲלֹא־הִ֥יא כְתוּבָ֖ה עַל־סֵ֣פֶר הַיָּשָׁ֑ר וַיַּעֲמֹ֤ד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בַּחֲצִ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹא־אָ֥ץ לָב֖וֹא כְּי֥וֹם תָּמִֽים׃וְלֹא הָיָה יוֹם כָּזֶה לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו, שֶׁנִּשְׁמַע הַשֵּׁם בְּקוֹל אִישׁ, כִּי הַשֵּׁם נִלְחַם לְיִשְׂרָאֵל.
וְלֹ֨א הָיָ֜ה כַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לְפָנָ֣יו וְאַחֲרָ֔יו לִשְׁמֹ֥עַ יְהוָ֖ה בְּק֣וֹל אִ֑ישׁ כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֖ם לְיִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)וְיֵשׁוּעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אִתּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה בְּגִלְגָּל.
וַיָּ֤שָׁב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּֽלָה׃חֲמִשֶּׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה בָּרְחוּ וְהִתְחַבְּאוּ בַּמְּעָרָה בְּמַקְדֶּדָה.
וַיָּנֻ֕סוּ חֲמֵ֖שֶׁת הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחָבְא֥וּ בַמְּעָרָ֖ה בְּמַקֵּדָֽה׃חֲמִשַּׁת הַמְּלָכִים בַּמְּעָרָה
נֶאֱמַר לְיֵהוֹשֻׁעַ שֶׁמָּצְאוּ חֲמִשָׁה מְלָכִים שֶׁנֶּחְבְּאוּ בַּמְּעָרָה בְּמַקְדֶּשׂ.
וַיֻּגַּ֖ד לִיהוֹשֻׁ֣עַ לֵאמֹ֑ר נִמְצְאוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הַמְּלָכִ֔ים נֶחְבְּאִ֥ים בַּמְּעָרָ֖ה בְּמַקֵּדָֽה׃יֵהוֹשֻׁעַ אָמַר: "הַשְׁלִיכוּ אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת לְפֶתַח הַמְּעָרָה, וְשַׂמּוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עָלֶיהָ."
וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ גֹּ֛לּוּ אֲבָנִ֥ים גְּדֹל֖וֹת אֶל־פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהַפְקִ֧ידוּ עָלֶ֛יהָ אֲנָשִׁ֖ים לְשָׁמְרָֽם׃וְאַתֶּם, אַל תַּעַמְדוּ בִּמְקוֹמְכֶם. רִדְפוּ אַחֲרֵי אוֹתְכֶם אֶת אוֹתָם אוֹיְבִים וְהַכּוּ אוֹתָם. אַל תַּתִּירוּ לָהֶם לַהִכָּנֵס לְעָרִים שֶׁלָּהֶם, כִּי הַשֵּׁם אֱלֹהֵיכֶם נָתַן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם.
וְאַתֶּם֙ אַֽל־תַּעֲמֹ֔דוּ רִדְפוּ֙ אַחֲרֵ֣י אֹֽיְבֵיכֶ֔ם וְזִנַּבְתֶּ֖ם אוֹתָ֑ם אַֽל־תִּתְּנ֗וּם לָבוֹא֙ אֶל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כִּ֧י נְתָנָ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃וּכְשֶׁיֵּהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל ס way סִיְּמוּ לְהַכּוֹת אוֹתָם מַכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד עַד שֶׁנֶּעֶלְמוּ, הַמַּצְטַלְּלִים בְּקוֹשִׁי רָחוֹק בָּרְחוּ וְהִגִּיעוּ לָעָרִים הַמְּבוּצָרוֹת.
וַיְהִי֩ כְּכַלּ֨וֹת יְהוֹשֻׁ֜עַ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַכּוֹתָ֛ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה־מְאֹ֖ד עַד־תֻּמָּ֑ם וְהַשְּׂרִידִים֙ שָׂרְד֣וּ מֵהֶ֔ם וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃הוצאת חמשת המלכים מהמערה
כל העם חזר למחנה של יהושע בלי מריבות, ואיש מישראל לא אמר מילה רעה לאיש.
וַיָּשֻׁבוּ֩ כָל־הָעָ֨ם אֶל־הַמַּחֲנֶ֧ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ מַקֵּדָ֖ה בְּשָׁל֑וֹם לֹֽא־חָרַ֞ץ לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לְאִ֖ישׁ אֶת־לְשֹׁנֽוֹ׃יהושע אמר: "פתחו את פתח המערה והוציאו אליי את חמשת המלכים האלה מהמערה."
וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ פִּתְח֖וּ אֶת־פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהוֹצִ֣יאוּ אֵלַ֗י אֶת־חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן־הַמְּעָרָֽה׃הם עשו כך והוציאו אליו את חמשת המלכים מהמערה: מלך ירושלים, מלך חברון, מלך ירמות, מלך לקיש ומלך עגלון.
וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן וַיֹּצִ֣יאוּ אֵלָ֗יו אֶת־חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן־הַמְּעָרָ֑ה אֵ֣ת ׀ מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶת־מֶ֤לֶךְ חֶבְרוֹן֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יַרְמ֔וּת אֶת־מֶ֥לֶךְ לָכִ֖ישׁ אֶת־מֶ֥לֶךְ עֶגְלֽוֹן׃כשהוציאו את המלכים האלה אל יהושע, הוא קרא לכל איש ישראל ואמר לקציני הלוחמים שהלכו איתו: "הילחמו, שמו את רגליכם על צווארי המלכים האלה". הם התקרבו ושמו את רגליהם על צוואריהם.
וַ֠יְהִי כְּֽהוֹצִיאָ֞ם אֶת־הַמְּלָכִ֣ים הָאֵלֶּה֮ אֶל־יְהוֹשֻׁעַ֒ וַיִּקְרָ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל וַ֠יֹּאמֶר אֶל־קְצִינֵ֞י אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הֶהָלְכ֣וּא אִתּ֔וֹ קִרְב֗וּ שִׂ֚ימוּ אֶת־רַגְלֵיכֶ֔ם עַֽל־צַוְּארֵ֖י הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַֽיִּקְרְב֔וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־רַגְלֵיהֶ֖ם עַל־צַוְּארֵיהֶֽם׃הניצחון על מלכי חמשת המדינות
יהושע אמר להם: אל תפחדו ואל תיבהלו. התחזקו והתעצמו, כי כך יעשה הַשֵׁם לכל אויביכם שאתם נלחמים מולם.
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ אַל־תִּֽירְא֖וּ וְאַל־תֵּחָ֑תּוּ חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ כִּ֣י כָ֗כָה יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל־אֹ֣יְבֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם נִלְחָמִ֥ים אוֹתָֽם׃לאחר מכן יהושע הכה אותם והרג אותם. הוא הניח חמישה עצים עליהם ותלייה נשארה עליהם עד הערב.
וַיַּכֵּ֨ם יְהוֹשֻׁ֤עַ אַֽחֲרֵי־כֵן֙ וַיְמִיתֵ֔ם וַיִּתְלֵ֕ם עַ֖ל חֲמִשָּׁ֣ה עֵצִ֑ים וַיִּֽהְי֛וּ תְּלוּיִ֥ם עַל־הָעֵצִ֖ים עַד־הָעָֽרֶב׃כשהגיע זמן בוא השמש, יהושע ציווה והורידו אותם מעל העצים. הם השליכו אותם אל המערה שבה היו חבויים, ושמו אבנים גדולות על פתח המערה עד היום הזה.
וַיְהִ֞י לְעֵ֣ת ׀ בּ֣וֹא הַשֶּׁ֗מֶשׁ צִוָּ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וַיֹּֽרִידוּם֙ מֵעַ֣ל הָעֵצִ֔ים וַיַּ֨שְׁלִכֻ֔ם אֶל־הַמְּעָרָ֖ה אֲשֶׁ֣ר נֶחְבְּאוּ־שָׁ֑ם וַיָּשִׂ֜מוּ אֲבָנִ֤ים גְּדֹלוֹת֙ עַל־פִּ֣י הַמְּעָרָ֔ה עַד־עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (פ)יהושע הכה גם את מקדה בכלי הנשיאה שלו בחרב. הוא השמיד אותם ואת מלךה, ולא השאיר בתוכם אף נפש שנותרה. הוא עשה למלך מקדה כפי שעשה למלך יריחו.
וְאֶת־מַקֵּדָה֩ לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֜עַ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶרֶב֮ וְאֶת־מַלְכָּהּ֒ הֶחֱרִ֣ם אוֹתָ֗ם וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד וַיַּ֙עַשׂ֙ לְמֶ֣לֶךְ מַקֵּדָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְמֶ֥לֶךְ יְרִיחֽוֹ׃הכיבוש של לבנה ולכיש
יהושע וכל עם ישראל שעמדו איתו עברו ממקדמה ללבנה, ונלחמו בלבנה.
וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִמַּקֵּדָ֖ה לִבְנָ֑ה וַיִּלָּ֖חֶם עִם־לִבְנָֽה׃הַשֵּׁם גם נתן את העיר הזאת ביד ישראל ואת המלך שלה; הם הוכו בחרב וכל הנפש שהייתה בה, ולא השאירו בה שארית, ועשו למלך שלה כפי שעשו למלך יריחו.
וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה גַּם־אוֹתָ֜הּ בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֘ל וְאֶת־מַלְכָּהּ֒ וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶ֗רֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹֽא־הִשְׁאִ֥יר בָּ֖הּ שָׂרִ֑יד וַיַּ֣עַשׂ לְמַלְכָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְמֶ֥לֶךְ יְרִיחֽוֹ׃ (ס)יהושע וכל עם ישראל שעמדו איתו עברו מלבנה ללכיש, וחנו עליה ונלחמו בה.
וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִלִּבְנָ֖ה לָכִ֑ישָׁה וַיִּ֣חַן עָלֶ֔יהָ וַיִּלָּ֖חֶם בָּֽהּ׃הַשֵּׁם נתן את לכיש ביד ישראל, והם כבשו אותה ביום השני, והכּוּ אותה בחרב ואת כל הנפש שהייתה בה, בדיוק כפי שעשו בלבנה.
וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֶת־לָכִ֜ישׁ בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֗ל וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶ֔רֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֑הּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְלִבְנָֽה׃ (פ)כיבוש עגלונה וחברון
אז עלה מלך גזר כדי לעזור ללכיש. יהושע הכה אותו ואת עמו, ולא השאיר להם אף שריד.
אָ֣ז עָלָ֗ה הֹרָם֙ מֶ֣לֶךְ גֶּ֔זֶר לַעְזֹ֖ר אֶת־לָכִ֑ישׁ וַיַּכֵּ֤הוּ יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְאֶת־עַמּ֔וֹ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃יהושע וכל ישראל שהיו איתו עברו מלכיש לעגלונה. הם המחנו שם ונלחמו בה.
וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִלָּכִ֖ישׁ עֶגְלֹ֑נָה וַיַּחֲנ֣וּ עָלֶ֔יהָ וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃הם כבשו אותה באותו היום. הם הגידו לה בחרב והשמידו את כל מה שהיה בה באותו היום, בדיוק כפי שעשו ללכיש.
וַֽיִּלְכְּד֜וּהָ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ וַיַּכּ֣וּהָ לְפִי־חֶ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַנֶּ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא הֶחֱרִ֑ים כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְלָכִֽישׁ׃ (פ)יהושע וכל ישראל שהיו איתו עלו מעגלונה לחברון, ונלחמו בה.
וַיַּ֣עַל יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מֵעֶגְל֖וֹנָה חֶבְר֑וֹנָה וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃כיבוש דביר, חברון וכל ארץ ישראל
הוּא כִבֵּשׁ אוֹתָהּ וְהִכָּה בַּחֶרֶב אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּהּ, אֶת כָּל עָרֶיהָ וְאֶת כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּהּ, וְלֹא הִשְׁאִיר שׁוּם שָׁרִיד, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְעֶגְלוֹן, וְהַחְרִים אוֹתָהּ וְאֶת כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּהּ.
וַיִּלְכְּד֣וּהָ וַיַּכּֽוּהָ־לְפִי־חֶ֠רֶב וְאֶת־מַלְכָּ֨הּ וְאֶת־כָּל־עָרֶ֜יהָ וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֤פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ֙ לֹֽא־הִשְׁאִ֣יר שָׂרִ֔יד כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְעֶגְל֑וֹן וַיַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔הּ וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ (ס)יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אִתּוֹ אֶל דְּבִירָה וְלָחֲמוּ עָלֶיהָ.
וַיָּ֧שָׁב יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֖וֹ דְּבִ֑רָה וַיִּלָּ֖חֶם עָלֶֽיהָ׃הוּא כִבֵּשׁ אוֹתָהּ, אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּהּ, אֶת כָּל עָרֶיהָ, וְהִכָּה בַּחֶרֶב אֶת כֻּלָּם. הוּא הַחְרִים אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּהּ וְלֹא הִשְׁאִיר שָׁרִיד. כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְחֶבְרוֹן וּלְמַלְכָּהּ, כֵּן עָשָׂה לְדְּבִירָה וּלְמַלְכָּהּ שֶׁלָּהּ, וְכֵן עָשָׂה לְלִבְנָה וּלְמַלְכָּהּ שֶׁלָּהּ.
וַֽיִּלְכְּדָ֞הּ וְאֶת־מַלְכָּ֤הּ וְאֶת־כָּל־עָרֶ֙יהָ֙ וַיַּכּ֣וּם לְפִי־חֶ֔רֶב וַֽיַּחֲרִ֙ימוּ֙ אֶת־כָּל־נֶ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְחֶבְר֗וֹן כֵּן־עָשָׂ֤ה לִדְבִ֙רָה֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ וְכַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לְלִבְנָ֖ה וּלְמַלְכָּֽהּ׃יְהוֹשֻׁעַ הִכָּה אֶת כָּל הָאָרֶץ: אֶת הֶהָרִים, אֶת הַנֶּגֶב, אֶת הַשְּׁפֵלָה, אֶת הַאֲשֵׁדוֹת וְאֶת כָּל מַלְכֵיהֶם. הוּא לֹא הִשְׁאִיר שָׁרִיד וְהֶחְרִים אֶת כָּל הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיַּכֶּ֣ה יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־כָּל־הָאָ֡רֶץ הָהָר֩ וְהַנֶּ֨גֶב וְהַשְּׁפֵלָ֜ה וְהָאֲשֵׁד֗וֹת וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵיהֶ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד וְאֵ֤ת כָּל־הַנְּשָׁמָה֙ הֶחֱרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ניצחון יהושע והשתלטות על המלכים
יהושע הביס אותם ממקדש ברנע עד עזה, וגם את כל ארץ גושן עד גבעון.
וַיַּכֵּ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ וְעַד־עַזָּ֑ה וְאֵ֛ת כָּל־אֶ֥רֶץ גֹּ֖שֶׁן וְעַד־גִּבְעֽוֹן׃יהושע כבש את כל המלכים האלה ואת הארץ שלהם בפעם אחת, כי הַשֵּׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נלחם עבור ישראל.
וְאֵ֨ת כָּל־הַמְּלָכִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְאֶת־אַרְצָ֔ם לָכַ֥ד יְהוֹשֻׁ֖עַ פַּ֣עַם אֶחָ֑ת כִּ֗י יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נִלְחָ֖ם לְיִשְׂרָאֵֽל׃לאחר מכן יהושע וכל עם ישראל חזרו איתו למחנה גלגל.
וַיָּ֤שָׁב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּֽלָה׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הַבְּרִית שֶׁל גִּבְעוֹן וְהַקְּנוּטָה שֶׁל הַמְּלָכִים
וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹֽנִי־צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם כִּֽי־לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־הָעַי֮ וַיַּחֲרִימָהּ֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ כֵּן־עָשָׂ֥ה לָעַ֖י וּלְמַלְכָּ֑הּ וְכִ֨י הִשְׁלִ֜ימוּ יֹשְׁבֵ֤י גִבְעוֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽהְי֖וּ בְּקִרְבָּֽם׃
וַיִּֽירְא֣וּ מְאֹ֔ד כִּ֣י עִ֤יר גְּדוֹלָה֙ גִּבְע֔וֹן כְּאַחַ֖ת עָרֵ֣י הַמַּמְלָכָ֑ה וְכִ֨י הִ֤יא גְדוֹלָה֙ מִן־הָעַ֔י וְכָל־אֲנָשֶׁ֖יהָ גִּבֹּרִֽים׃
וַיִּשְׁלַ֨ח אֲדֹנִי־צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶל־הוֹהָ֣ם מֶֽלֶךְ־חֶ֠בְרוֹן וְאֶל־פִּרְאָ֨ם מֶֽלֶךְ־יַרְמ֜וּת וְאֶל־יָפִ֧יעַ מֶֽלֶךְ־לָכִ֛ישׁ וְאֶל־דְּבִ֥יר מֶֽלֶךְ־עֶגְל֖וֹן לֵאמֹֽר׃
עֲלֽוּ־אֵלַ֣י וְעִזְרֻ֔נִי וְנַכֶּ֖ה אֶת־גִּבְע֑וֹן כִּֽי־הִשְׁלִ֥ימָה אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְאֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
התאספות מלכי האמוריים נגד גיבואון
וַיֵּאָסְפ֨וּ וַֽיַּעֲל֜וּ חֲמֵ֣שֶׁת ׀ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֗י מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֜ם מֶֽלֶךְ־חֶבְר֤וֹן מֶֽלֶךְ־יַרְמוּת֙ מֶֽלֶךְ־לָכִ֣ישׁ מֶֽלֶךְ־עֶגְל֔וֹן הֵ֖ם וְכָל־מַֽחֲנֵיהֶ֑ם וַֽיַּחֲנוּ֙ עַל־גִּבְע֔וֹן וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃
וַיִּשְׁלְח֣וּ אַנְשֵׁי֩ גִבְע֨וֹן אֶל־יְהוֹשֻׁ֤עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֙ הַגִּלְגָּ֣לָה לֵאמֹ֔ר אַל־תֶּ֥רֶף יָדֶ֖יךָ מֵֽעֲבָדֶ֑יךָ עֲלֵ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מְהֵרָ֗ה וְהוֹשִׁ֤יעָה לָּ֙נוּ֙ וְעָזְרֵ֔נוּ כִּ֚י נִקְבְּצ֣וּ אֵלֵ֔ינוּ כָּל־מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָהָֽר׃
וַיַּ֨עַל יְהוֹשֻׁ֜עַ מִן־הַגִּלְגָּ֗ל ה֚וּא וְכָל־עַ֤ם הַמִּלְחָמָה֙ עִמּ֔וֹ וְכֹ֖ל גִּבּוֹרֵ֥י הֶחָֽיִל׃ (פ)
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל־תִּירָ֣א מֵהֶ֔ם כִּ֥י בְיָדְךָ֖ נְתַתִּ֑ים לֹֽא־יַעֲמֹ֥ד אִ֛ישׁ מֵהֶ֖ם בְּפָנֶֽיךָ׃
הניצחון על חמשת המלכים
וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יְהוֹשֻׁ֖עַ פִּתְאֹ֑ם כָּל־הַלַּ֕יְלָה עָלָ֖ה מִן־הַגִּלְגָּֽל׃
וַיְהֻמֵּ֤ם יְהוָה֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכֵּ֥ם מַכָּֽה־גְדוֹלָ֖ה בְּגִבְע֑וֹן וַֽיִּרְדְּפֵ֗ם דֶּ֚רֶךְ מַעֲלֵ֣ה בֵית־חוֹרֹ֔ן וַיַּכֵּ֥ם עַד־עֲזֵקָ֖ה וְעַד־מַקֵּדָֽה׃
וַיְהִ֞י בְּנֻסָ֣ם ׀ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֵ֞ם בְּמוֹרַ֤ד בֵּית־חוֹרֹן֙ וַֽיהוָ֡ה הִשְׁלִ֣יךְ עֲלֵיהֶם֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֧וֹת מִן־הַשָּׁמַ֛יִם עַד־עֲזֵקָ֖ה וַיָּמֻ֑תוּ רַבִּ֗ים אֲשֶׁר־מֵ֙תוּ֙ בְּאַבְנֵ֣י הַבָּרָ֔ד מֵאֲשֶׁ֥ר הָרְג֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָֽרֶב׃ (ס)
אָ֣ז יְדַבֵּ֤ר יְהוֹשֻׁעַ֙ לַֽיהוָ֔ה בְּי֗וֹם תֵּ֤ת יְהוָה֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י לִפְנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֣אמֶר ׀ לְעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שֶׁ֚מֶשׁ בְּגִבְע֣וֹן דּ֔וֹם וְיָרֵ֖חַ בְּעֵ֥מֶק אַיָּלֽוֹן׃
עֲצִירַת הַשֶּׁמֶשׁ וּבְרִיחַ הַמְּלָכִים
וַיִּדֹּ֨ם הַשֶּׁ֜מֶשׁ וְיָרֵ֣חַ עָמָ֗ד עַד־יִקֹּ֥ם גּוֹי֙ אֹֽיְבָ֔יו הֲלֹא־הִ֥יא כְתוּבָ֖ה עַל־סֵ֣פֶר הַיָּשָׁ֑ר וַיַּעֲמֹ֤ד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בַּחֲצִ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹא־אָ֥ץ לָב֖וֹא כְּי֥וֹם תָּמִֽים׃
וְלֹ֨א הָיָ֜ה כַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לְפָנָ֣יו וְאַחֲרָ֔יו לִשְׁמֹ֥עַ יְהוָ֖ה בְּק֣וֹל אִ֑ישׁ כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֖ם לְיִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
וַיָּ֤שָׁב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּֽלָה׃
וַיָּנֻ֕סוּ חֲמֵ֖שֶׁת הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחָבְא֥וּ בַמְּעָרָ֖ה בְּמַקֵּדָֽה׃
חֲמִשַּׁת הַמְּלָכִים בַּמְּעָרָה
וַיֻּגַּ֖ד לִיהוֹשֻׁ֣עַ לֵאמֹ֑ר נִמְצְאוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הַמְּלָכִ֔ים נֶחְבְּאִ֥ים בַּמְּעָרָ֖ה בְּמַקֵּדָֽה׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ גֹּ֛לּוּ אֲבָנִ֥ים גְּדֹל֖וֹת אֶל־פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהַפְקִ֧ידוּ עָלֶ֛יהָ אֲנָשִׁ֖ים לְשָׁמְרָֽם׃
וְאַתֶּם֙ אַֽל־תַּעֲמֹ֔דוּ רִדְפוּ֙ אַחֲרֵ֣י אֹֽיְבֵיכֶ֔ם וְזִנַּבְתֶּ֖ם אוֹתָ֑ם אַֽל־תִּתְּנ֗וּם לָבוֹא֙ אֶל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כִּ֧י נְתָנָ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃
וַיְהִי֩ כְּכַלּ֨וֹת יְהוֹשֻׁ֜עַ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַכּוֹתָ֛ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה־מְאֹ֖ד עַד־תֻּמָּ֑ם וְהַשְּׂרִידִים֙ שָׂרְד֣וּ מֵהֶ֔ם וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃
הוצאת חמשת המלכים מהמערה
וַיָּשֻׁבוּ֩ כָל־הָעָ֨ם אֶל־הַמַּחֲנֶ֧ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ מַקֵּדָ֖ה בְּשָׁל֑וֹם לֹֽא־חָרַ֞ץ לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לְאִ֖ישׁ אֶת־לְשֹׁנֽוֹ׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ פִּתְח֖וּ אֶת־פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהוֹצִ֣יאוּ אֵלַ֗י אֶת־חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן־הַמְּעָרָֽה׃
וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן וַיֹּצִ֣יאוּ אֵלָ֗יו אֶת־חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן־הַמְּעָרָ֑ה אֵ֣ת ׀ מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶת־מֶ֤לֶךְ חֶבְרוֹן֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יַרְמ֔וּת אֶת־מֶ֥לֶךְ לָכִ֖ישׁ אֶת־מֶ֥לֶךְ עֶגְלֽוֹן׃
וַ֠יְהִי כְּֽהוֹצִיאָ֞ם אֶת־הַמְּלָכִ֣ים הָאֵלֶּה֮ אֶל־יְהוֹשֻׁעַ֒ וַיִּקְרָ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל וַ֠יֹּאמֶר אֶל־קְצִינֵ֞י אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הֶהָלְכ֣וּא אִתּ֔וֹ קִרְב֗וּ שִׂ֚ימוּ אֶת־רַגְלֵיכֶ֔ם עַֽל־צַוְּארֵ֖י הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַֽיִּקְרְב֔וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־רַגְלֵיהֶ֖ם עַל־צַוְּארֵיהֶֽם׃
הניצחון על מלכי חמשת המדינות
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ אַל־תִּֽירְא֖וּ וְאַל־תֵּחָ֑תּוּ חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ כִּ֣י כָ֗כָה יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל־אֹ֣יְבֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם נִלְחָמִ֥ים אוֹתָֽם׃
וַיַּכֵּ֨ם יְהוֹשֻׁ֤עַ אַֽחֲרֵי־כֵן֙ וַיְמִיתֵ֔ם וַיִּתְלֵ֕ם עַ֖ל חֲמִשָּׁ֣ה עֵצִ֑ים וַיִּֽהְי֛וּ תְּלוּיִ֥ם עַל־הָעֵצִ֖ים עַד־הָעָֽרֶב׃
וַיְהִ֞י לְעֵ֣ת ׀ בּ֣וֹא הַשֶּׁ֗מֶשׁ צִוָּ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וַיֹּֽרִידוּם֙ מֵעַ֣ל הָעֵצִ֔ים וַיַּ֨שְׁלִכֻ֔ם אֶל־הַמְּעָרָ֖ה אֲשֶׁ֣ר נֶחְבְּאוּ־שָׁ֑ם וַיָּשִׂ֜מוּ אֲבָנִ֤ים גְּדֹלוֹת֙ עַל־פִּ֣י הַמְּעָרָ֔ה עַד־עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (פ)
וְאֶת־מַקֵּדָה֩ לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֜עַ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶרֶב֮ וְאֶת־מַלְכָּהּ֒ הֶחֱרִ֣ם אוֹתָ֗ם וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד וַיַּ֙עַשׂ֙ לְמֶ֣לֶךְ מַקֵּדָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְמֶ֥לֶךְ יְרִיחֽוֹ׃
הכיבוש של לבנה ולכיש
וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִמַּקֵּדָ֖ה לִבְנָ֑ה וַיִּלָּ֖חֶם עִם־לִבְנָֽה׃
וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה גַּם־אוֹתָ֜הּ בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֘ל וְאֶת־מַלְכָּהּ֒ וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶ֗רֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹֽא־הִשְׁאִ֥יר בָּ֖הּ שָׂרִ֑יד וַיַּ֣עַשׂ לְמַלְכָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְמֶ֥לֶךְ יְרִיחֽוֹ׃ (ס)
וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִלִּבְנָ֖ה לָכִ֑ישָׁה וַיִּ֣חַן עָלֶ֔יהָ וַיִּלָּ֖חֶם בָּֽהּ׃
וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֶת־לָכִ֜ישׁ בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֗ל וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וַיַּכֶּ֣הָ לְפִי־חֶ֔רֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֑הּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְלִבְנָֽה׃ (פ)
כיבוש עגלונה וחברון
אָ֣ז עָלָ֗ה הֹרָם֙ מֶ֣לֶךְ גֶּ֔זֶר לַעְזֹ֖ר אֶת־לָכִ֑ישׁ וַיַּכֵּ֤הוּ יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְאֶת־עַמּ֔וֹ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃
וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִלָּכִ֖ישׁ עֶגְלֹ֑נָה וַיַּחֲנ֣וּ עָלֶ֔יהָ וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃
וַֽיִּלְכְּד֜וּהָ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ וַיַּכּ֣וּהָ לְפִי־חֶ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַנֶּ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא הֶחֱרִ֑ים כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְלָכִֽישׁ׃ (פ)
וַיַּ֣עַל יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מֵעֶגְל֖וֹנָה חֶבְר֑וֹנָה וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ׃
כיבוש דביר, חברון וכל ארץ ישראל
וַיִּלְכְּד֣וּהָ וַיַּכּֽוּהָ־לְפִי־חֶ֠רֶב וְאֶת־מַלְכָּ֨הּ וְאֶת־כָּל־עָרֶ֜יהָ וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֤פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ֙ לֹֽא־הִשְׁאִ֣יר שָׂרִ֔יד כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְעֶגְל֑וֹן וַיַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔הּ וְאֶת־כָּל־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ (ס)
וַיָּ֧שָׁב יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֖וֹ דְּבִ֑רָה וַיִּלָּ֖חֶם עָלֶֽיהָ׃
וַֽיִּלְכְּדָ֞הּ וְאֶת־מַלְכָּ֤הּ וְאֶת־כָּל־עָרֶ֙יהָ֙ וַיַּכּ֣וּם לְפִי־חֶ֔רֶב וַֽיַּחֲרִ֙ימוּ֙ אֶת־כָּל־נֶ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְחֶבְר֗וֹן כֵּן־עָשָׂ֤ה לִדְבִ֙רָה֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ וְכַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לְלִבְנָ֖ה וּלְמַלְכָּֽהּ׃
וַיַּכֶּ֣ה יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־כָּל־הָאָ֡רֶץ הָהָר֩ וְהַנֶּ֨גֶב וְהַשְּׁפֵלָ֜ה וְהָאֲשֵׁד֗וֹת וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵיהֶ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד וְאֵ֤ת כָּל־הַנְּשָׁמָה֙ הֶחֱרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
ניצחון יהושע והשתלטות על המלכים
וַיַּכֵּ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ וְעַד־עַזָּ֑ה וְאֵ֛ת כָּל־אֶ֥רֶץ גֹּ֖שֶׁן וְעַד־גִּבְעֽוֹן׃
וְאֵ֨ת כָּל־הַמְּלָכִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְאֶת־אַרְצָ֔ם לָכַ֥ד יְהוֹשֻׁ֖עַ פַּ֣עַם אֶחָ֑ת כִּ֗י יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נִלְחָ֖ם לְיִשְׂרָאֵֽל׃
וַיָּ֤שָׁב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּֽלָה׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַמַּעֲשִׂים שֶׁקֶּצֶת בְּמַלְכֵי הָאֱמוֹרִים וְהַהַרְחָבַת שְׁטַח הַכִּיבוּשׁ בְּכָל הָאָרֶץ.
הַבְּרִית שֶׁל גִּבְעוֹן וְהַקְּנוּטָה שֶׁל הַמְּלָכִים
אַדּוֹנִי־צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם שׁוֹמֵעַ שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ כִּבֵּשׁ אֶת הָעַי וְאֶת הָעָרִים סְבִיבָהּ. כְּשֶׁהוּא מְגַלֶּה שֶׁגִּבְעוֹן עָשׂוּ בְּרִית עִם יִשְׂרָאֵל, הוּא נוֹרָא מְאֹד. הוּא שׁוֹלֵחַ הַצְרָאָה לְאַרְבָּעַת מְלָכִים לְהִתְאַחֵד וּלְתַקְפּוֹת עַל גִּבְעוֹן.
התאספות מלכי האמוריים נגד גיבואון
חמישה מלכי האמוריים מתאספים כדי להילחם בגיבואון. אנשי גיבואון מבקשים עזרה דחופה מיהושע במחנה גילגל. יהושע יוצא למלחמה עם כל צבאו, והשם מבטיח לו ניצחון ושהאויבים לא יעמדו מולו.
הניצחון על חמשת המלכים
יהושע מגיע בפתע למלחמה בדרכו מגלגל. ה' גורם בהלה בקרב האמורים ומהכה אותם במכה גדולה ובמטר אבנים גדולות מהשמים. בשיא המערכה, יהושע מורה לשמש ולירח לעמוד במקומם כדי להשלים את הניצחון.
עֲצִירַת הַשֶּׁמֶשׁ וּבְרִיחַ הַמְּלָכִים
הַטֶּקסט מְתָאֵר אֶת הַנִּצָּחוֹן הַמִּשְׁכַּח הַמַּפְלִיא בְּעֵת הַמִּלְחָמָה, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ עָצְרוּ בַשָּׁמַיִם כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַמִּלְחָמָה. לְאַחַר מִכֵּן, הַשֵּׁם נִלְחַם לְיִשְׂרָאֵל, וְהַמְּלָכִים הַנִּכְשֶׁלִים בָּרְחוּ וְהִתְחַבְּאוּ בַּמְּעָרָה.
חֲמִשַּׁת הַמְּלָכִים בַּמְּעָרָה
נֶאֱמַר לְיֵהוֹשֻׁעַ שֶׁחֲמִשָּׁה מְלָכִים נֶחְבְּאוּ בַּמְּעָרָה בְּמַקְדֶּשׂ. יֵהוֹשֻׁעַ מְצַוֶּה לֶחְסֹם אֶת הַמְּעָרָה בְּאֲבָנִים גְּדֹלוֹת וּלְצַלֵּחַ אֶת הָאוֹיְבִים בְּמִרְדָּף, כִּי הַשֵּׁם נָתַן אוֹתָם בְּיָדָם. בַּסּוֹף, בְּאַחַר הַמַּכָּה הַגְּדוֹלָה, הַמַּצְטַלְּלִים בָּרְחוֹק בָּרְחוּ אֶל הָעָרִים הַמְּבוּצָרוֹת.
הוצאת חמשת המלכים מהמערה
העם חוזר למחנה בדרכי שלום. יהושע מורה להוציא את חמשת המלכים שהסתתרו במערה, וקובע כי על הלוחמים להכניע אותם על ידי הנחת רגליהם על צוואריהם.
הניצחון על מלכי חמשת המדינות
יהושע מעודד את חייליו להילחם בביטחון בהשם. לאחר הניצחון, הוא הורג את המלכים, תולה חמישה עצים ועושה להם כפי שעשה ליריחו. הוא משמיד את מקדה ואת כל תושביה, וסוגר את המערה שבה הסתתרו בתוך אבנים גדולות.
הכיבוש של לבנה ולכיש
יהושע ועם ישראל ממשיכים במסע הכיבוש. לאחר הלחימה בלבנה והשמדת העיר ומלכה, הצבא עובר ללכיש. ביום השני של המצור על לכיש, העיר נכבשת וכל תושביה נחרמים, בדומה למה שקרה בלבנה.
כיבוש עגלונה וחברון
יהושע וצבא ישראל מביסים את מלך גזר ומכבושים את עגלונה, תוך השמדת כל יושביה כפי שנעשה ללכיש. לאחר מכן ממשיכים בכיבוש לעבר חברון.
כיבוש דביר, חברון וכל ארץ ישראל
יהושע מנצח בקרבות נגד מלכי כנען. הוא כובש את דביר בדומה למה שקרה בעגלון, ואת דביר ודבירה בדומה למה שקרה בחברון ובלבנה. בסוף הוא מכים את כל מלכי הארץ, מההרים ועד האשדודים, ומחרימים את כל האוכלוסייה בהתאם לציווי הַשֵּׁם.
ניצחון יהושע והשתלטות על המלכים
יהושע מביס את המלכים ומשתלט על שטחים נרחבים ממקדש ברנע ועד עזה, כולל ארץ גושן וגבעון. הניצחון המוחלט על כל המלכים והארצות שלהם קרה בפעם אחת, מכיוון שהַשֵּׁם נלחם עבור בני ישראל. בסיום המערכה, יהושע וכל עם ישראל חוזרים יחד למחנה גלגל.
הַכִּבּוּשׁ הַמַּתְקִיף נִמְשָׁךְ עַל כָּל הַמְּדִינוֹת וְהַמְּלָכִים נֶאֶסְפוּ תַּחַת יַד יֵשׁוּעַ.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַנְּגָעִים כְּבְשׂוֹרָה וְהַהַשְׁלָמָה שֶׁל גִּבְעוֹנִים
״וּכְתִיב: וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא וְכִי בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִים עֲלֵיהֶם״
בַּפֶּרֶק הַזֶּה מְסֻרֶה עַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַמָּקוֹר שֶׁלנוֹ הוּא מִסֵּפֶר "וַיִּקְרָא רַבָּה" (י״ז:ו׳), הַמְּסַבֵּר אֶת הַמַּעֲרָכִים הַמִּקְצָעִיּוֹת שֶׁקָּרוּ בֵּין הַכְּנַעֲנִים לְיִשְׂרָאֵל מִזְוִוי שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים. רַבִּי חִיָּה רוֹאֶה בַּנְּגָעִים שֶׁבָּאוּ עַל הַכְּנַעֲנִים בְּשׂוֹרָה, כִּי הַמִּלְחָמָה הֵכִין אוֹתָם לַמְּצִיאוּת הַחֲדָשָׁה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מְסַבֵּר שֶׁהַכְּנַעֲנִים, שֶׁכְּשֶׁשָּׁמְעוּ עַל בְּאֵיְי הַכְּנַעֲנִים הִסְתַּכְּלוּ, הִחְלִיטוּ לְהַחְבִּיא אֶת כֻּלָּם בַּבָּתִּים וּבַשָּׂדוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה בָּהֶם נְגָעִים כְּסִימָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן מְצַיֵּן שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ שָׁלַח שְׁלוֹשָׁה מַסְלוּלִים: גִּרְגָּשִׁים שֶׁפָּנוּ, גִּבְעוֹנִים שֶׁהִשְׁלִימוּ, וַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה. בַּסּוֹף, שלושים ואחד מלכים נלחמו ונפלו.
ויקרא רבה י״ז:ו׳ ↗תפילת משה והאבנים הגדולות
״ויצא משה מעם פרעה את העיר - שעדיין היה בתחום העיר, מיד לא שהה להתפלל עליהם, אלא ויפרוש כפיו אל ה', וקבל הקדוש ברוך הוא״
בפרשת שמות רבה מוסבר כי כאשר משה יצא מעיר פרעה, הוא לא איחר להתפלל נגד העם. הוא פרש את ידיו אל ה’, והקדוש ברוך הוא נענה לתפילתו. בעקבות זאת, הקולות, הברד והמטר הפסיקו לרדת, וזה קרה בגלל רפיון העם. הפרשה מציינת כי מקרים דומים של אבנים גדולות שהשליך ה’ מן השמים קרו בימי יהושע נגד האמוריים, כפי שכתוב בספר יהושע. המפרש מביא גם דוגמה לנבוכדנצר ששינה את יחסו כשהיה במצוקה, ומשווה זאת לפרעה שחזר לחטוא ברגע שהמצוקה חלפה. המקור מתמקד בקשר שבין צרה לבין הכנעה בפני הבורא.
שמות רבה י״ב:ז׳ ↗בעקבות המפרשים
הניצחון של יהושע ועידויי המפלאים בטבע
״וירח בעמק אילון. אותו פעם היה הירח עומד כנגד עמק אילון, והוא רחוק מגבעון, שהרי גבעון בגבול בנימין, ואילון בגבול דן:״
הפרק מתאר את המלחמה של יהושע נגד חמשת מלכי האמוריים. המלחמה החלה כשאדוני גבעון עשו ברית עם בני ישראל. המלכים התאספו כדי לתקוף את גבעון, ויהושע יצא להגן עליהם. במהלך הקרב, הַשֵּׁם עשה נס גדול: הוא הפיל אבנים גדולות מהשמיים על האויבים, וגם השמש והירח עמדו מלכת כדי לאפשר לישראל להשלים את הניצחון. בנוסף למעשי הנס, הפרק מפרט את מסלול המרדף אחרי המלכים ואת השליטה של יהושע בארץ. רש"י, במפרשו על הפסוקים הללו, מציע הסבר גיאוגרפי למעמד הירח והשמש. הוא מסביר כי ייתכן שהירח עמד מעל עמק אילון, מרחק רב מגבעון, כיוון שאילון נמצא בגבול דן וגבעון בגבול בנימין. גישה זו מנסה להבין את המרחק הפיזי בין המקומות המופיעים בטקסט.
רש״י על יהושע 10:12:2 ↗ניצחון יהושע על חמשת המלכים
״והאשדות. מקום שמי הגבעות שופכים:״
בפרק זה מתוארים המהלכים הצבאיים של יהושע בכיבוש ארץ ישראל. המלכים החמשים, בראשות מלך ירושלים, התאחדו נגד בני ישראל לאחר שחמשת המלכים החיתי התבקשו לעזור להם. יהושע תקף אותם בהפתעה, כבש את הערים וניצח את הצבאות. בשיא הקרב, הַשֵּׁם עשה פלא כשהפיל אבנים גדולות של ברד על האויבים, מה שגרם למות רבים מהם. יהושע השתלט על כל הארץ, מה הירדן ועד הים, כולל כל ההרים והעמקים, כי איש לא עמד מולו. הטקסט מתאר את ההישגים הצבאיים המוחלטים של יהושע ואת ההתערבות האלוהית בקרב. רש"י, בפירושו על הפסוק האחרון, מסביר את המשמעות של המקומות שבהם נשפכו מים בגלל המלחמה, ומתייחס לכך שגם הגבעות והעמקים הושפעו מהקרבות הגדולים שהתרחשו בארץ.
רש״י על יהושע 10:40:1 ↗ניצחון יהושע בקרב גבעון
״הם במורד. כשהם ירדו במורד ההר:״
הפרק מתאר את המלחמה של יהושע נגד חמשת המלכים האמוריים. המלחמה התחילה כשמלך ירושלים התאסף עם מלכי חברון, ארד, למדוכה ולעקלא כדי להילחם בגבעון, שעזרה לישראלים. יהושע וצבאו הגיעו מהמקום שבו היו במחנה, ועשו התקפה פתאמת. במהלך הקרב, הַשֵּׁם עזר לישראלים, וגזר על האויבים מטר גדול של אבנים שירדו מהשמים וקטלו רבים מהאויבים. המפרש מצודת דוד מציין כי כשהחיילים ירדו במורד ההר, זה היה חלק מתנועת הקרב. הטקסט מתמקד בעובדות המלחמה ובפעולת הנס. הוא מפרט את שמות המלכים ואת התנועה הצבאית של יהושע. הניצחון הושג בזכות השילוב בין המאמץ הצבאי לבין התערבות אלוהית דרך המטר שירד מהשמים. המפרש מתרכז בתיאור הגיאוגרפי של הירידה מההר בזמן המרדף אחרי המלכים.
מצודת דוד על יהושע 10:11:1 ↗כיבוש ערי האדום
״ואת כל עריה. הערים הסמוכים לה:״
בפרק זה של ספר יהושע מתוארת המלחמה נגד המלך של חצור. המלך הזה בירר על הברית שלו עם גבעון, וגרם למלכים חמשת הבריתים לתקוף את גבעון. יהושע וכל חיי האדם שעמדו איתו עלו לתקוף את המלך של חצור ואת כל עריו. המלחמה נמשכה עד כיבוש כל הארץ, כולל ערי האדום. המצודת דוד מסביר שהמלחמה לא התמקדה רק בחצור עצמה, אלא כל הערים שהיו קרובות אליה נכבשו גם כן. הפרשן מדגיש שהכיבוש כלל את כל האזורים הסמוכים למרכז המלחמה.
מצודת דוד על יהושע 10:37:2 ↗