אחרי מות משה, עבד הַשֵּׁם, הַשֵּׁם אָמַר ליהושע בן נון, שעזר למשה.
וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃יהושע · פרק א׳
יהושע מקבל את המשימה
לאחר מות משה, הַשֵּׁם מצווה על יהושע להוביל את ישראל מעבר לירדן אל הארץ שהבטיח לאבותיהם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יהושע א׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הפקת יהושע למשימה
משה עבדי מת, ועכשיו קום ותעבור את הירדן הזה, אתה וכל העם הזה, אל הארץ שאני נותן לבני ישראל.
מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃כל מקום שבו תדרוך כף רגלכם, נתתי לכם, כפי שאמרתי למשה.
כָּל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־מֹשֶֽׁה׃מהמדבר ועד לבנון הזאת, ועד לנהר הגדול, נהר הפרת, כל ארץ החיתים, ועד לים הגדול, מקום יציאת השמש, יהיה הגבול שלכם.
מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם׃הבטחת הליווי והציווי למנהיגות
אף אחד לא יעמוד מולך כל ימי חייך, כפי שהייתי עם משה, אני אהיה איתך; לא אעזוב אותך ולא אנטוש אותך.
לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ׃היה חזק ואמיץ, כי אתה יחלק לעם הזה את הארץ שנשבעתי לאבותיהם לתת להם.
חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃רק חזק ואמיץ מאוד, כדי לשמור ולעשות לפי כל התורה שציוויתך משה עבדי; אל תסט ממנה ימינה או שמאלה, כדי שתצליח בכל מה שתלך.
רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ספר התורה הזה לא יירט מהפה שלך, אלא תחשוב עליו יום ולילה, כדי שתשמור לעשות לפי כל מה שכתוב בו; כי אז תצליח בדרכך ואז תהיה חכם.
לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃הַמִּצְוָה לַהֵכָנָה לַחִיּוּב
הֲלֹא צִוִּיתִיךָ? חֲזַק וֶאֱמָץ. אַל תִּפְחַד וְאַל תִּתְיַאֵשׁ, כִּי הַשֵּׁם אֱלֹהֶיךָ עִמְּךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ.
הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַֽל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ (פ)וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת פִּקּוּדֵי הָעָם לְמַעֲנֶה.
וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת־שֹׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃הֵעָבְרוּ בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה וְצִוּוּ אֶת הָעָם לְמַעֲנֶה: הֵכִינוּ לָכֶם אוֹכְלָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים אַתֶּם חוֹצִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, כְּדֵי לָבוֹא לְתַפֵּס אֶת הָאָרֶץ שֶׁהַשֵּׁם אֱלֹהֵיכֶם נותֵן לָכֶם לְתַפֵּס.
עִבְר֣וּ ׀ בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים אַתֶּם֙ עֹֽבְרִים֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (ס)וְלִראוּבֵן, וְלגָד, וְלחֲצֵי שֶׁבֶט מְנַשֶּׁה, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ.
וְלָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה אָמַ֥ר יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃הַחְיֵב הַמִּצְוָה לַגִּבּוֹרִים לַעֲזֹר לְאַחֵיהֶם
תִּזְכְּרוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁמּוֹשֶׁה עֶבֶד הַשֵּׁם צִוָּה עֲלֵיכֶם, שֶׁהַשֵּׁם אֱלֹהֵיכֶם יַנִּיחַ לָכֶם וְיִתֵּן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.
זָכוֹר֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֶתְכֶ֛ם מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ מֵנִ֣יחַ לָכֶ֔ם וְנָתַ֥ן לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃הַנָּשִׁים, הַיְּלָדִים וְהַבְּהֵמִים שֶׁלָּכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ שֶׁמּוֹשֶׁה נָתַן לָכֶם מִצַּד הַיַּרְדֵּן, אַתֶּם כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל תַּעַבְרוּ חֲמוּשִׁים לִפְנֵי אַחֵיכֶם וְתַעֲזֹרוּ לָהֶם.
נְשֵׁיכֶ֣ם טַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵיכֶם֒ יֵשְׁב֕וּ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן לָכֶ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֩ תַּעַבְר֨וּ חֲמֻשִׁ֜ים לִפְנֵ֣י אֲחֵיכֶ֗ם כֹּ֚ל גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַעֲזַרְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃עַד שֶׁהַשֵּׁם יַנִּיחַ לְאַחֵיכֶם כְּמוֹ לָכֶם וְהֵם גַּם יִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ שֶׁהַשֵּׁם אֱלֹהֵיכֶם נוֹתֵן לָהֶם, אַתֶּם תַּחְזְרוּ לְאַרְצְכֶם שֶׁמּוֹשֶׁה עֶבֶד הַשֵּׁם נָתַן לָכֶם מִצַּד הַיַּרְדֵּן, מִמִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ.
עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔מָּה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָהֶ֑ם וְשַׁבְתֶּ֞ם לְאֶ֤רֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אוֹתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהוָ֔ה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃וְהֵם עָנוּ לְיְהוֹשֻׁעַ וְאָמְרוּ: כָּל מָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה, וְלְכָל מָה שֶׁתִּשְׁלַח אֹתָנוּ, נֵלֵךְ.
וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ׃התחייבות העם ליהושע
בדיוק כמו ששמענו את משה, כך נעשה לך. רק שהשם אלוהיך יהיה איתך, כפי שהיה עם משה.
כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־מֹשֶֽׁה׃כל אדם שימרד בך ולא ישמע לדבריך, לכל מה שתצווה לו, הוא ימות. רק חזק ואמץ.
כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הפקת יהושע למשימה
וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃
מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
כָּל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־מֹשֶֽׁה׃
מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם׃
הבטחת הליווי והציווי למנהיגות
לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ׃
חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃
רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃
לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃
הַמִּצְוָה לַהֵכָנָה לַחִיּוּב
הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַֽל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ (פ)
וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת־שֹׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃
עִבְר֣וּ ׀ בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים אַתֶּם֙ עֹֽבְרִים֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (ס)
וְלָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה אָמַ֥ר יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃
הַחְיֵב הַמִּצְוָה לַגִּבּוֹרִים לַעֲזֹר לְאַחֵיהֶם
זָכוֹר֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֶתְכֶ֛ם מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ מֵנִ֣יחַ לָכֶ֔ם וְנָתַ֥ן לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃
נְשֵׁיכֶ֣ם טַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵיכֶם֒ יֵשְׁב֕וּ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן לָכֶ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֩ תַּעַבְר֨וּ חֲמֻשִׁ֜ים לִפְנֵ֣י אֲחֵיכֶ֗ם כֹּ֚ל גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַעֲזַרְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃
עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔מָּה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָהֶ֑ם וְשַׁבְתֶּ֞ם לְאֶ֤רֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אוֹתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהוָ֔ה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃
וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ׃
התחייבות העם ליהושע
כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־מֹשֶֽׁה׃
כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את תחילת תקופת המנהיגות של יהושע בן נון, את ההנחיות שקיבל מהַשֵּׁם ואת התגובה של בני ישראל.
הפקת יהושע למשימה
לאחר מות משה, הַשֵּׁם פוקד על יהושע בן נון להנהיג את עם ישראל בחציית הירדן. הַשֵּׁם מבטיח שכל שטח שבו ידרכו רגליהם יתקבל כנחלה, וקובע את גבולות הארץ מהמדבר ועד נהר הפרת, ועד הים הגדול.
הבטחת הליווי והציווי למנהיגות
הַשֵּׁם מַבְטִיחַ לְיֵשׁוּעַ לְהִוֹת אִתּוֹ כְּפִי שֶׁהָיָה עִם מֹשֶׁה וּמְצַוֶּה אוֹתוֹ לְהִתְחַזֵּק וְלִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה בְּקִימָּה וּבְמַחְשָׁבָה, כְּדֵי לְהַצְלִיחַ בַּחֲלִיקַת הָאָרֶץ לָעַם.
הַמִּצְוָה לַהֵכָנָה לַחִיּוּב
יְהוֹשֻׁעַ מְצַוֶּה אֶת שֶׁבֶט מְנַשֶּׁה, וְאֶת רְאוּבֵן וְגָד, לְהֵתְכּוֹן לַחֲצִיָּה אַחַר הַיַּשְׁפֵּן. הוּא מְצַוֶּה אֶת פִּקּוּדֵי הָעָם לְהַכְשִׁיר אֹכְלָה בְּמַהְפֵּךְ הַמַּחֲנֶה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים הָעָם יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן כְּדֵי לְתַפֵּס אֶת הָאָרֶץ שֶׁהַשֵּׁם נותֵן לָהֶם.
הַחְיֵב הַמִּצְוָה לַגִּבּוֹרִים לַעֲזֹר לְאַחֵיהֶם
מַצְוָה לְזִכְרוֹן הַבְטָחַת מוֹשֶׁה, הַבְּרִית הַמְּחַיֶּבֶת אֶת גִּבּוֹרֵי הַחַיִל לַעֲזֹר לְאַחֵיהֶם לְיַרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ, וְהַתְּשׁוּבָה הַמְּסֻלָּס שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לְיְהוֹשֻׁעַ.
התחייבות העם ליהושע
העובדים והמנהיגים מבטיחים ליהושע לנהוג בדיוק כפי שציווה משה. הם מתחייבים לציית לכל פקודה שלו, ומתקיים סיכום שהמרד ביהושע יביא למות. הם מסיימים בבקשה ממנו להיות חזק ואמיץ, תוך תקווה שהשם יהיה איתו כפי שהיה עם משה.
העם מתחייב לציית ליהושע ולפעול כפי שציווה משה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
ההתמודדות עם המשימה החדשה
״אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לוֹמַר לָךְ אִי אֶפְשָׁר, לֵךְ וְטוֹרְדֵן בְּמִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳ וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳״.״
במקור זה מובא דברי חז"ל המפרשים את תחילת ספר יהושע. לפי הפירוש הזה, הקדוש ברוך הוא אומר למשה שאי אפשר להסביר הכל מראש, אלא צריך לצאת ולהילחם כדי להשיג את המטרה. הגישה כאן מראה שחלק מההצלחה נובע מעשייה פעילה בשטח ולא רק מהבנה תיאורטית. הטקסט מסתמך על פסוק מתחילת ספר יהושע, המתאר את המצב לאחר מות משה עבד ה'. המפרש מציע כי המעבר למנהיגות חדשה כולל את הצורך להתמודד עם המציאות המורכבת של המלחמה באופן ישיר.
תמורה ט״ז א:ג׳-ז׳ ↗כללים ובדיקות לסוכה
״הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ תַחַת הָאִילָן, כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבָּיִת. סֻכָּה עַל גַּבֵּי סֻכָּה, הָעֶלְיוֹנָה כְשֵׁרָה, וְהַתַּחְתּוֹנָה פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אֵין דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנָה, הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁרָה:״
במשנה סוכה, אנו לומדים את הכללים ההלכתיים לבניית סוכה תקינה. המשנה מסבירה שאם אדם בונה סוכה תחת עץ, זה נחשב כאילו בנה אותה בתוך הבית. בנוסף, היא דנה במצב שבו יש סוכה אחת מעל השנייה. במצב רגיל, הסוכה העליונה כשרה, אך התחתונה פסולה. עם זאת, רב יודה מציע חלופת דעה. לפי דבריו, אם אין בתוך הסוכה העליונה דיור, כלומר מקום מגורים, אז הסוכה התחתונה נחשבת כשרה. הגישה כאן היא התמקדות בהגדרת תקינות המבנה ובתנאי השימוש בו.
משנה סוכה א׳:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
גבולות הארץ בפי רש"י
״ועד הנהר הגדול נהר פרת. זה רחבה מדרום לצפון:״
בפסוק זה, רש"י מסביר את גבול הצפוני של הארץ המובטחת. הוא מציין שהשטח מגיע עד הנהר הגדול, נהר פרת. לפי פירושו, השטח הזה מתפרס לאורך קו רחב מאוד, שמתחיל מדרום ועד צפון. הגישה של רש"י מתמקדת בהגדרת המיקום הגיאוגרפי המדויק. הוא מבהיר שהגבול אינו רק נקודה אחת, אלא רצועה ארוכה המקיפה את השטח המדובר.
רש״י על יהושע 1:4:2 ↗ההתחלה של יהושע
״כל גבורי החיל. שבכם יעברו חלוצים:״
הפרק הראשון בספר יהושע מתאר את המעבר של ההנהגה מעבר למשה ליהושע. הַשֵּׁם נותן הוראות ברורות על כיבוש הארץ והגבולות החדשים של עם ישראל. יהושע מקבל פקודות לחזק את העם ולעמוד בTorah, תוך דגש על אומץ לב ודבקות בתורה. בפסוקים אלו מופיעה ההתחייבות של שבטי רב-אב, ראובן, גד וחצי שבט מנשה, שהכונכם כבר עברו נהר הירדן, להצטרף למלחמה בכיבוש שאר הארץ. רש"י מסביר כי המילים "כל גבורי החיל" מרמזות שחלק מהלוחמים הללו יצאו ראשונים כחלוצים בקרב.
רש״י על יהושע 1:14:1 ↗ההבטחה לחיזוק וליציבות
״לא ארפך. לא אתן לך רפיון ממני:״
בפרק הראשון של ספר יהושע, הַשֵּׁם מופיע אל יהושע בן נון לאחר מות משה. הוא מעניק לו הבטחה גורלית: אף אחד לא יצליח לעמוד בפניו, והַשֵּׁם לא יעזוב אותו ולא ייתן לו להתרפות. המטרה היא להבטיח את המשכיות ההנהגה בדרכה של משה. המצודת דוד מסביר על הפסוק החמישי כי הביטוח של הַשֵּׁם הוא למנוע רפיון וחלשה. לפי פירוש זה, הַשֵּׁם מתחייב שלא לתת ליהושע להישאר חלש או אבוד, אלא לחזק אותו באופן פעיל כדי שיעמוד בקושי המשימה.
מצודת דוד על יהושע 1:5:2 ↗הקריאה להמשכיות ולכיבוש הארץ
״מניח. נותן לכם מקום מנוחה, בתת לכם הארץ הזאת שבעבר הזה:״
בפרק הראשון של ספר יהושע, אנו קוראים על המעבר של ההנהגה מישראל ממשה ליהושע. הַשֵּׁם מדבר אל יהושע ומעניק לו את ההבטחה שהעם יחצה את הירדן כדי לתפוס את הארץ. ההוראות מפרטות את גבולות הארץ וקוראות לשבטי ראובן, גד ואחצי שבט מנשה לזכור את הבטחתם למנוחה בנחלתם מעבר לירדן. בפירוש מצודת דוד על פסוקים אלו, מוסבר שההבטחה לארץ כוללת את מתן מקום המנוחה עבור העם. המפרש מתמקד בכך שהארץ הזאת ניתנת להם כדי שיוכלו לשכון בה בבטחה. הגישה כאן היא דקדוקית, ומסבירה את המשמעות של הכיבוש כהשגת המנוחה שהובטחה לאבות.
מצודת דוד על יהושע 1:13:2 ↗