הַשֵּׁם הִכְנִיס דָּג גָּדוֹל שֶׁיִּבְלַע אֶת יוֹנָה, וְיוֹנָה הָיָה בְּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וְשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת.
וַיְמַ֤ן יְהוָה֙ דָּ֣ג גָּד֔וֹל לִבְלֹ֖עַ אֶת־יוֹנָ֑ה וַיְהִ֤י יוֹנָה֙ בִּמְעֵ֣י הַדָּ֔ג שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת׃יונה · פרק ב׳
תְּפִלַּת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּג
יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּג מִתְפַּלֵּל אֶל הַשֵּׁם וְנִצָּל מִמָּוֶת
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יונה ב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תְּפִלַּת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּג
יוֹנָה הִתְפַּלֵּל אֶל הַשֵּׁם אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּג.
וַיִּתְפַּלֵּ֣ל יוֹנָ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהָ֑יו מִמְּעֵ֖י הַדָּגָֽה׃הוּא אָמַר: קָרָאתִי אֶל הַשֵּׁם מֵעֶצֶר הַצָּרוֹת, וְהוּא עָנָנִי. צָעַקְתִּי מִמְּעֵי שְׁאוֹל, וְשָׁמַעְתָּ אֶת קוֹלִי.
וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י אֶל־יְהוָ֖ה וַֽיַּעֲנֵ֑נִי מִבֶּ֧טֶן שְׁא֛וֹל שִׁוַּ֖עְתִּי שָׁמַ֥עְתָּ קוֹלִֽי׃הִשְׁלַכְתָּ אוֹתִי לְעֹמֶק הַיָּם, וְהַנָּהָר הִקיף אוֹתִי. כָּל הַמַּצּוּלֹות, הַגַּלִּים וְהַסְּעָרוֹת שֶׁלְּךָ עָלִיתִי עָלַי.
וַתַּשְׁלִיכֵ֤נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹבְבֵ֑נִי כָּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃תְּפִלַּת יוֹנָה מִמַּעֲמַקֵּי הַיָּם
ואני אמרתי: הרחקת אותי מעיניך, אבל אני אמשיך להביט אל היכל קדשיך.
וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי נִגְרַ֖שְׁתִּי מִנֶּ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ אַ֚ךְ אוֹסִ֣יף לְהַבִּ֔יט אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ׃המים כיסו אותי עד הנשמה, תהום הקיפה אותי, וסחף הים כבש את ראשי.
אֲפָפ֤וּנִי מַ֙יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי׃ירדתי אל הארץ עם כל חבליה, למד עולם, ואתה, השם אלוהי, שלחת להשמיד את חיי.
לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃כשנפשי נחלשה, זכרתי את השם. התפילה שלי הגיעה אליך, אל היכל קדשיך.
בְּהִתְעַטֵּ֤ף עָלַי֙ נַפְשִׁ֔י אֶת־יְהוָ֖ה זָכָ֑רְתִּי וַתָּב֤וֹא אֵלֶ֙יךָ֙ תְּפִלָּתִ֔י אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ׃תפילת יונה והצלה מהדג
מי שדבקים בחסד של שקר, עוזבים את החסד האמיתי.
מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ׃ואני אקריא לך תודה ואקריב לך קורבן כמו שהבטחתי, כי הישועה שייכת להשם.
וַאֲנִ֗י בְּק֤וֹל תּוֹדָה֙ אֶזְבְּחָה־לָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר נָדַ֖רְתִּי אֲשַׁלֵּ֑מָה יְשׁוּעָ֖תָה לַיהוָֽה׃ (ס)ואז השם אמר לדג, והדג הקיא את יונה אל היבשה.
וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה לַדָּ֑ג וַיָּקֵ֥א אֶת־יוֹנָ֖ה אֶל־הַיַּבָּשָֽׁה׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תְּפִלַּת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּג
וַיְמַ֤ן יְהוָה֙ דָּ֣ג גָּד֔וֹל לִבְלֹ֖עַ אֶת־יוֹנָ֑ה וַיְהִ֤י יוֹנָה֙ בִּמְעֵ֣י הַדָּ֔ג שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת׃
וַיִּתְפַּלֵּ֣ל יוֹנָ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהָ֑יו מִמְּעֵ֖י הַדָּגָֽה׃
וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י אֶל־יְהוָ֖ה וַֽיַּעֲנֵ֑נִי מִבֶּ֧טֶן שְׁא֛וֹל שִׁוַּ֖עְתִּי שָׁמַ֥עְתָּ קוֹלִֽי׃
וַתַּשְׁלִיכֵ֤נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹבְבֵ֑נִי כָּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃
תְּפִלַּת יוֹנָה מִמַּעֲמַקֵּי הַיָּם
וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי נִגְרַ֖שְׁתִּי מִנֶּ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ אַ֚ךְ אוֹסִ֣יף לְהַבִּ֔יט אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ׃
אֲפָפ֤וּנִי מַ֙יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי׃
לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃
בְּהִתְעַטֵּ֤ף עָלַי֙ נַפְשִׁ֔י אֶת־יְהוָ֖ה זָכָ֑רְתִּי וַתָּב֤וֹא אֵלֶ֙יךָ֙ תְּפִלָּתִ֔י אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ׃
תפילת יונה והצלה מהדג
מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ׃
וַאֲנִ֗י בְּק֤וֹל תּוֹדָה֙ אֶזְבְּחָה־לָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר נָדַ֖רְתִּי אֲשַׁלֵּ֑מָה יְשׁוּעָ֖תָה לַיהוָֽה׃ (ס)
וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה לַדָּ֑ג וַיָּקֵ֥א אֶת־יוֹנָ֖ה אֶל־הַיַּבָּשָֽׁה׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
יוֹנָה מִתְפַּלֵּל אֶל הַשֵּׁם מִמְּעֵי הַדָּג.
תְּפִלַּת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּג
יוֹנָה בְּתוֹךְ הַדָּג מְבַקֵּשׁ רֶחֶם מֵהַשֵּׁם. הוּא מְתָאֵר אֶת הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה בְּעֹמֶק הַיָּם, בְּעֵת שֶׁהַגַּלִּים הַמְּסַוְעֲרִים מְכַסִּים אוֹתוֹ, וּמְתַקֵּל אֶת הַשֵּׁם שֶׁשָּׁמַע אֶת זַעֲקָתוֹ.
תְּפִלַּת יוֹנָה מִמַּעֲמַקֵּי הַיָּם
יוֹנָה מְתָאֵר אֶת הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה בַּיָּם, כְּשֶׁהַמַּיִם מְכַסִים אוֹתוֹ וְהוּא מַרְגישׁ שֶׁחַיָּיו בְּסַכָּנָה. הוּא מִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים, זוֹכֵר אֶת הַשֵּׁם, וּמְבַקֵּשׁ שֶׁתְּפִלָּתוֹ תַּגִּיעַ אֶל הַהֵיכָל.
תפילת יונה והצלה מהדג
יונה מצהיר כי יקדיש תודה וקורבן להשם כהבטחתו, תוך דחיית חסד שווא. לאחר מכן, השם מצווה על הדג, והדג הקיא את יונה אל האדמה.
הַשֵּׁם מְפַסֵּק אֶת הַדָּג וְיוֹנָה יוֹצֵא לַיַּבָּשָׁה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התפילה ממעי הדג
״אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מִמַּאי דְּ״דָג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — גָּדוֹל הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיְמַן ה׳ דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה״. וְהָכְתִיב: ״וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה׳״
בקטע זה מובא דיון של רב פפא ואביי על הפלא שבטעם הדג. רב פפא שואל מאיפה אנו יודעים שיונה טעם את הדג, ומשיב שהדבר ברור מכך שהשם מינה דג גדול שיבלע את יונה, ומכך שיונה התפלל אל השם מתוך מעי הדג. הדברים מבוססים על דברי חז"ל בנדרים נ"א ב:ו. הגישה כאן היא שהתפילה עצמה מעידה על כך שיונה היה בחיים וחש את טעם הדג בזמן שהיה בתוכו.
נדרים נ״א ב:ו׳ ↗הַדָּג וְיוֹנָה בְּפִיו
״רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: מְמֻנֶּה הָיָה אוֹתוֹ הַדָּג לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ב, א): ״וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה״. נִכְנַס״
בְּפִרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְסֻרֶּת הַשְּׁקָפָה אַחַת עַל הַדָּג הַגָּדוֹל שֶׁבְּלָע אֶת יוֹנָה. רַבִּי טַרְפוֹן מְסַבֵּל הַשְׁקָפָה שֶׁהַדָּג הָיָה מֻכָּן לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה כְּבָר מֵשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. הַמפרט מְתָאֵר אֶת הַמַּצָּב בְּתוֹךְ פִּיו שֶׁל הַדָּג כְּמוֹ אָדָם הָעוֹמֵד בְּתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. כְּשֶׁכָּךְ, שְׁתֵּי עֵינָיו שֶׁל הַדָּג הָיוּ כְּחַלּוֹנוֹת אֲפוּמִיּוֹת הַמְּאִירִים אֶת יוֹנָה.
פרקי דרבי אליעזר י׳:ז׳ ↗בעקבות המפרשים
תפילת יונה ממעמקי המים
״מבטן שאול שועתי. מבטן הדג שהוא כשאול לי:״
הפרק מתאר את תפילתו של יונה מתוך בטן הדג. יונה מתאר את המצב הקשה בו היה, כשהמים הקיפו אותו וא seaweed עטף את ראשו. הוא מדבר על הירידה למעמקים ועל כך שהדבר קרה בגלל השם. התפילה כוללת רשימה של קשיים פיזיים ורוחניים, אך מסתיימת בתקווה לחזרה אל בית המקדש ובבקשה להושיע אותו. רש"י מפרש על הפסוק השלישי כי המילה "מבטן" מתייחסת גם לבטן הדג וגם לבטן שאול שועתי. לפי גישה זו, המקור לפרשנות הוא בחיבור המילה למצב של כליאה וסבל. הפרשנות מציעה זווית נוספת על המעמקים שבהם היה יונה, אך חשוב לזכור כי זהו פירוש רבני ולא חלק מהטקסט המקורי של יונה.
רש״י על יונה 2:3:1 ↗תפילת יונה ממעמקי הים
״בהתעטף. באשתלהיות וכן בהתעטף נפשם וכן בעטף עולל (איכה ב):״
בפרק זה אנו קוראים את תפילתו של יונה מתוך מעמקי הים. יונה מתאר את הקשיים הגדולים שעבר, את הירידה למצולות ואת תחושת הסכנה והמוות. הוא מזכיר את המצב שבו הוא נדחק אל המקומות שבהם לא ניתן לשרוד, ומתאר כיציית הוא פונה אל הַשֵּׁם בצעקה מתוך המצוקה. התפילה מלאה בתיאורים של מצוקה פיזית ורוחנית. הפרק מציג את הכוח של התפילה גם בתנאים הבלתי אפשריים ביותר. רש"י, בהתייחס למילה "התעטף" בטקסט, מסביר שהמילה מתארת מצב של עטיפה או כיסוי, בדומה לתיאור של עטיפת נפש או עטיפת תינוק. הגישה של רש"י מתמקדת בהבנת המשמעות המילית של המילים כדי להמחיש את עומק המצוקה שבה היה יונה.
רש״י על יונה 2:8:1 ↗תפילת יונה ממעמקי המים
״ויאמר שאול - מקום עמוק, הפך שמים שהוא מרום.״
פרק זה מציג את תפילתו של יונה מתוך המעמקים, לאחר שהיה בבטן הדג. יונה מתאר את הקשיים הגדולים שעבר, את ההצפה ואת תחושת המצוקה בתוך הים. הוא משתמש בדימויים של ירידה למקום עמוק מאוד, כזה שמרגיש כמו הפוך של השמים, המרומים. הפרשן אבן עזרא מסביר את המקום העמוק שבו היה יונה כזה שבו השמים והים הפכו זה לזה. התפילה מתמקדת בבקשת הרחמים ובהודיה על הישועה, תוך שמירה על המילים המדויקות של יונה כפי שהן מופיעות בטקסט המקראי.
אבן עזרא על יונה 2:3:1 ↗תפילת יונה ממעמקי הים
״ומלת חסדם – שהיו חושבים כי חסד היו עושים, או פירושו כמו: חסד הוא.״
פרק זה מציג את תפילתו של יונה מתוך בטן הדג. יונה מתאר את הסבל הפיזי והרוחני שלו, את הירידה למעמקי הים ואת תחושת הניתוק מהמקדש. הוא מפרט את המצוקה הגופנית ואת השאלה של חילוצו מהמוות. התפילה עוסת בזיכרון המעשים ובתקווה לשוב אל ה—ה—השם. הפרק מבוסס על דברי הנביא יונה. לגבי הביטוי "מלת חסדם", אבן עזרא מציע שניתן להבין זאת בכך שהאנשים חשבו שהם עושים חסד, או כפירוש שחלק מהדברים הם חסד בעצמם. הוא מציג אפשרויות לשוניות ופרשניות לטקסט המקראי.
אבן עזרא על יונה 2:9:2 ↗