ואחרי זה אשפוך את הרוח שלי על כל הבשר, ואז בניכם ובנותיכם ינבאו, הזקנים שלכם יחלמו חלומות, והצעירים שלכם יראו חזיונות.
וְהָיָ֣ה אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁפּ֤וֹךְ אֶת־רוּחִי֙ עַל־כָּל־בָּשָׂ֔ר וְנִבְּא֖וּ בְּנֵיכֶ֣ם וּבְנֽוֹתֵיכֶ֑ם זִקְנֵיכֶם֙ חֲלֹמ֣וֹת יַחֲלֹמ֔וּן בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם חֶזְיֹנ֖וֹת יִרְאֽוּ׃יואל · פרק ג׳
שפיכת הרוח וסימני יום ה'
הקדוש ברוך הוא יאסוף את עמו מקרב כל העמים וייתן את רוחו על כל הבשר בתקופת יום ה'.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יואל ג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שפיכת הרוח וסימני יום ה'
וגם על העבדים ועל השפחות, בימים האלה אשפוך את הרוח שלי.
וְגַ֥ם עַל־הָֽעֲבָדִ֖ים וְעַל־הַשְּׁפָח֑וֹת בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֶשְׁפּ֖וֹךְ אֶת־רוּחִֽי׃ואתן מופתים בשמי ובארץ: דם, אש ועשן.
וְנָֽתַתִּי֙ מֽוֹפְתִ֔ים בַּשָּׁמַ֖יִם וּבָאָ֑רֶץ דָּ֣ם וָאֵ֔שׁ וְתִֽימֲר֖וֹת עָשָֽׁן׃השמש יהפוך לחשיכה והירח יהפוך לדם, לפני בוא יום ה' הגדול והמפחיד.
הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ יֵהָפֵ֣ךְ לְחֹ֔שֶׁךְ וְהַיָּרֵ֖חַ לְדָ֑ם לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְהוָ֔ה הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא׃הַבְטָחַת הַהַצָּלָה לְצִיּוֹן
וְיִהְיֶה שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּקְרָא בְּשֵׁם הַשֵּׁם יִוָּשַׁע, כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם יִהְיֶה הַשְּׁאָר, כְּפִי שֶׁאָמַר הַשֵּׁם, וְגַם אֶת הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר הַשֵּׁם קוֹרֵא.
וְהָיָ֗ה כֹּ֧ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֛א בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה יִמָּלֵ֑ט כִּ֠י בְּהַר־צִיּ֨וֹן וּבִירוּשָׁלִַ֜ם תִּֽהְיֶ֣ה פְלֵיטָ֗ה כַּֽאֲשֶׁר֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה וּבַ֨שְּׂרִידִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה קֹרֵֽא׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שפיכת הרוח וסימני יום ה'
וְהָיָ֣ה אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁפּ֤וֹךְ אֶת־רוּחִי֙ עַל־כָּל־בָּשָׂ֔ר וְנִבְּא֖וּ בְּנֵיכֶ֣ם וּבְנֽוֹתֵיכֶ֑ם זִקְנֵיכֶם֙ חֲלֹמ֣וֹת יַחֲלֹמ֔וּן בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם חֶזְיֹנ֖וֹת יִרְאֽוּ׃
וְגַ֥ם עַל־הָֽעֲבָדִ֖ים וְעַל־הַשְּׁפָח֑וֹת בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֶשְׁפּ֖וֹךְ אֶת־רוּחִֽי׃
וְנָֽתַתִּי֙ מֽוֹפְתִ֔ים בַּשָּׁמַ֖יִם וּבָאָ֑רֶץ דָּ֣ם וָאֵ֔שׁ וְתִֽימֲר֖וֹת עָשָֽׁן׃
הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ יֵהָפֵ֣ךְ לְחֹ֔שֶׁךְ וְהַיָּרֵ֖חַ לְדָ֑ם לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְהוָ֔ה הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא׃
הַבְטָחַת הַהַצָּלָה לְצִיּוֹן
וְהָיָ֗ה כֹּ֧ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֛א בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה יִמָּלֵ֑ט כִּ֠י בְּהַר־צִיּ֨וֹן וּבִירוּשָׁלִַ֜ם תִּֽהְיֶ֣ה פְלֵיטָ֗ה כַּֽאֲשֶׁר֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה וּבַ֨שְּׂרִידִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה קֹרֵֽא׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מתארים את המעשים שיעשו ה' בקרב העמים ואת הבטחת ההצלה לעם ישראל.
שפיכת הרוח וסימני יום ה'
הנבואה מתארת את שפיכת רוח ה' על כל בני האדם, גברים ונשים, זקנים וצעירים, ואף על עבדים ושפחות, דבר שיביא לנבואה וחזיונות. יצוינו מופתים בשמי ובארץ, כמו דם ואש ועשן, והשמש והירח ישתנו, וכל זאת יקרה לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.
הַבְטָחַת הַהַצָּלָה לְצִיּוֹן
הַפּסוּק מְתֶאַם שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּקְרָא בְּשֵׁם הַשֵּׁם יִמָּלֵט וְיִצָּלֵד. הַבְטָחָה זוֹ מַתְקֵינָה שֶׁהַשְּׁאָר וְהַנִּשְׁרָדִים יִהְיוּ בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, כְּפִי שֶׁהַשֵּׁם הִכְרִיז, וְזֶה יִהְיֶה לְכָל אֲשֶׁר הַשֵּׁם קוֹרֵא לוֹ.
הפסוקים מסתיימים בתיאור השפעת הרוח על כל הבשר.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
מהפרט אל הכלל: הרחבת הנבואה
״אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל וְלַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרוֹהִי מִלְּתָא הוֹדַע. לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִתְפַּלְּלִין עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָא דְּנָה״
בַּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא מְסֻבָּר שֶׁדָּנִיֵּאל הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהוֹדִיעַ לַחֲנַיָּה, מִישָׁאֵל וְעַזַרְיָה אֶת הַסּוֹד שֶׁגָּלָה. הוּא עָשָׂה זֹאת כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ, כִּי הַחֲכָמִים בְּבָבֶל לֹא הָיוּ מֵבִינִים אֶת הַסּוֹד. כְּשֶׁהַסּוֹד נִגְלָה לְדָנִיֵּאל בַּחֲזוֹן הַלַּיְלָה, הוּא בָּרַךְ אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם. הַמִּדְרָשׁ מַבְחִין בֵּין הַמַּצָּב בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבֵין הָעָתִיד לָבֹא. בָּעוֹלָם הַזֶּה הַנְּבוּאָה הָיְתָה מְצֻמְצֶמֶת וּלְיָחִידִים מְעַט, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְדָנִיֵּאל. אֲבָל בָּעָתִיד הַבָּא, הַנְּבוּאָה תִּהְיֶה לְכָל אָדָם. הַשֵּׁם יִשְׁפֹּךְ אֶת רוּחוֹ עַל כָּל בָּשָׂר, וְהַנְּבִיאִים, הַחֲלוֹתִים וְהָרֹאִים יִהְיוּ כָּל הַבְּנִים, הַבְּנוֹת וְהַזְּקֵנִים.
מדרש תנחומא, מקץ ב׳:ו׳ ↗הזקנים וסיבת היעדרם
״אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אוֹהֵב טְהָר לֵב, חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ (משלי כב, יא). לָמָּה לֹא אָמַר, אֶסְפָה שִׁבְעִים אֲנָשִׁים.״
בַּמִּדְרָשׁ הַמּוּבָא בְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא, מְסֻר עַל הַמִּלִּים "אֶסְפֶּה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל". הַמִּדְרָשׁ מְבַקֵּשׁ לְהָבִין לָמָּה הַכָּתוּב הִקְדִּים אֶת הַמִּלִּים "אִישׁ" לְפָנֵי הַמִּלִּים "זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל". הַמִּדְרָשׁ מְסַבֵּל אֶת הַדָּבָר לְמַטָּרָה שֶׁל כּוֹבֵד הַמַּעֲמָד הַמְּיֻחָד שֶׁל שִׁבְעִים הַסַּנְהֶדְרִים, שֶׁהָיוּ דּוֹמִים לַמַּלְכּוּת וְלַעֲנוֹתְיוּת מֹשֶׁה. הַמִּדְרָשׁ מַסְבֵּר שֶׁהַזְּקֵנִים הָיוּ קַייָּמִים כְּבָר בְּעֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, אַךְ הֵם הָיוּ בְּמַצָּב שֶׁל חֹסֶר כּוֹבֵד רֹאשׁ. הַמִּדְרָשׁ מַקְשִׁיחַ כְּבָר בְּכָךְ שֶׁהַזְּקֵנִים הָיוּ רְאוּיִים לְהִשָּׁרֵף כְּמוֹ נָדָב וְאָבִיהוּ בִּגְלַל הַתַּאֲוָה שֶׁחָשׁוּ בְּרֶגַע הַחֲזוֹן. הַמִּדְרָשׁ מְסַבֵּל כְּבָר בְּכָךְ שֶׁהַשֵּׁם הִצִּיל אוֹתָם בִּגְלַל מַתַּן הַתּוֹרָה הַחֲבִיב, אַךְ בְּסוֹף הַדָּבָר מְצַיין שֶׁהַזְּקֵנִים הִתְפַּרְצוּ בַּתַּאֲוָה וְנֶעֶקְרוּ מִמְּקוֹמָם בְּאַחֲרִית הַזְּמַן.
מדרש תנחומא, בהעלותך ט״ז:א׳ ↗בעקבות המפרשים
התחייבות הַשֵּׁם לעמו
״על כל בשר. על מי שנעשה לבו רך כבשר דוגמת ונתתי לכם לב בשר (יחזקאל ל״ו:כ״ו):״
בְּקֶצֶת הַפּסוּקִים הַמַּצְעִיִּים, רַשִׁ"י מְסַבֵּל אֶת הַקֹּשֶׁר בֵּין הַבְּשָׂר שֶׁנֶּעֱנֶה לְעַמֵּנוּ לְבֵין הַהַבְטָחָה לְהַחֲזִיק לְבֵים רַכִּים. הוּא מְקַשֵּׁר אֶת הַמַּעֲשֶׂה בַּמָּקוֹם שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הַמְּשֻׁבֶּחֶת. הַפֵּרוּשׁ מְבִיא מִמָּקוֹם אַחֵר בַּנְּבִיאִים, מֵאֶת יְחֶזְקֵאל, כְּדֵי לְהַדְגִּים אֶת הַתְּהוּלָה שֶׁל הַלֵּב הַקָּשֶׁה. רַשִׁ"י מַקְשִׁיר בֵּין הַסּוֹף שֶׁל הַגָּלוּת לְבֵין הַתְחָלָה חֲדָשָׁה שֶׁל לֵב בָּשָׂרִי וְרַכִּי.
רש״י על יואל 3:1:2 ↗השפלת הגאים ביום הדין
״יהפך לחשך. לבייש את המשתחוים לחמה:״
בפסוק זה, הנביא יואל מתאר את מה שיקרה לעמים שסוגדים לאלים זרים ביום הדין. הַשֵּׁם יפוציץ את כוחם של הגאים, והאדמה והשמים יהפכו למקום של ביוש. הדימוי של הפיכת האור לחשיכה מראה שהתקווה של המשתחוים לכוחות אחרים תתבטל לחלוטין. רש"י מפרש את הפסוק ומסביר שהמטרה של האירוע הזה היא לבייש את אלו שסוגדים לאל אחר. לפי פירושו, המעשה של הפיכת האור לחשיכה נועד להביך את המשתחוים לכוחות זרים ולהראות שאין להם כוח מול הדין האלוהי.
רש״י על יואל 3:4:1 ↗המשפט על העמים וקריאת המלחמה
״על כל בשר - בארץ ישראל שהוא מקום ראוי להנבא.״
בפרק זה של ספר יואל, הנביא מתאר את יום הדין שבו הַשֵּׁם יאסוף את כל העמים אל עמק נחלים כדי לשפוט אותם. הנביא קורא לעמים להתכונן למלחמה קשה, כשהוא משתמש בדימויים של רעש כלי נשק וקריאות קרב. הדין יורד על אלו שעשו מעשים רעים בארץ ישראל ובמקומות אחרים. אבן עזרא מפרש את הביטוי "על כל בשר" ככוונה לכל היצורים החיים, אך מדגיש שזה כולל במיוחד את ארץ ישראל, שהיא המקום המתאים והראוי לנבואה. הפירוש מתמקד בהיבט המקומי של הנבואה והשפעתה על העולם כולו.
אבן עזרא על יואל 3:1:2 ↗סימני השמים והאדמה
״השמש - יספר קדרות שיהיה לשמש בהתחברה עם הירח והירח יקדר ויהיה אדום, זה יהיה בהיותו רחוק מראש התלי וזנבו קרוב משש מעלות, ולעולם הם״
בפסוק זה מופיעים תיאורים של שינויים בשמיים, כמו התכהות השמש והירח. אבן עזרא מסביר את המונח "יספר" כהתכהות או כדKimות שתתרחש כאשר השמש והירח יתקרבו מאוד זה לזה, מה שיגרום להם להפוך לאדומים. הוא מציין כי תופעות כאלו משמשות כסימנים למלחמות ושינויים גדולים בעולם. הפירוש מתמקד בהיבט האסטרונומי של המרחק בין הגרמים השמיים כגורם לתופעה הפיזיקלית. אבן עזרא מפרש את המראה המאיים כסימן לעמים שימותו, ובכך קושר בין תופעות טבע לבין אירועים היסטוריים וקשים המתרחשים על פני האדמה.
אבן עזרא על יואל 3:4:1 ↗