הַתִּקְוָה שֶׁלּוֹ כָּזָב. הַאֲם גַּם הוּא יִתְעַטֵּף בִּמְבַטְּאוֹ?
הֵן־תֹּחַלְתּ֥וֹ נִכְזָ֑בָה הֲגַ֖ם אֶל־מַרְאָ֣יו יֻטָֽל׃איוב · פרק מא׳
עוצמתו של הלוויתן
התמודדות מול יצור בלתי ניתן להכנעה
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
איוב מא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
עוצמתו של הלוויתן
לֹא אֶבְרֹשׁ, כִּי הוּא יְעוֹרֵר אוֹתִי. וּמִי הוּא שֶׁיִּתְיַצֵּב לְפָנַי?
לֹֽא־אַ֭כְזָר כִּ֣י יְעוּרֶ֑נּוּ וּמִ֥י ה֝֗וּא לְפָנַ֥י יִתְיַצָּֽב׃מִי הִקְדִּימַנִי וְאֶשַּׁלֵּם לוֹ? תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם, הוּא שַׁיָּךְ לִי.
מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּ֑ם תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמַ֣יִם לִי־הֽוּא׃הוּא לֹא יְמַכֵּךְ בַּדִּינוֹ, וּדְבַר הַגְּבוּרוֹת וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁלּוֹ הִיא הַחֲשִׁיבוּת.
לא־[לֽוֹ־] אַחֲרִ֥ישׁ בַּדָּ֑יו וּדְבַר־גְּ֝בוּר֗וֹת וְחִ֣ין עֶרְכּֽוֹ׃ה–ח
עוצמתו של הלווייתן
מי יכול לראות את פני לבושו? מי יכול לעמוד מול רסנו?
מִֽי־גִ֭לָּה פְּנֵ֣י לְבוּשׁ֑וֹ בְּכֶ֥פֶל רִ֝סְנ֗וֹ מִ֣י יָבֽוֹא׃מי יכול לפרוץ את שערי פניו? מי יכול להתמודד עם הפחד שמסביב לשיניו?
דַּלְתֵ֣י פָ֭נָיו מִ֣י פִתֵּ֑חַ סְבִיב֖וֹת שִׁנָּ֣יו אֵימָֽה׃גאוות המגנים שלו סגורה, וחותם המגן שלו חזק מאוד.
גַּ֭אֲוָה אֲפִיקֵ֣י מָֽגִנִּ֑ים סָ֝ג֗וּר חוֹתָ֥ם צָֽר׃הם יתקדמו אחד אחד, ואף רוח לא תוכל לעבור ביניהם.
אֶחָ֣ד בְּאֶחָ֣ד יִגַּ֑שׁוּ וְ֝ר֗וּחַ לֹא־יָב֥וֹא בֵֽינֵיהֶֽם׃ט–יב
תיאור עוצמתו של הלוויתן
אדם ואחיו יידבקו זה בזה, הם ייתפסו יחד ולא יוכלו להיפרד.
אִישׁ־בְּאָחִ֥יהוּ יְדֻבָּ֑קוּ יִ֝תְלַכְּד֗וּ וְלֹ֣א יִתְפָּרָֽדוּ׃הערימות שלו מפיצות אור, ועיניו בוהקות כמו קרני השחר.
עֲֽ֭טִישֹׁתָיו תָּ֣הֶל א֑וֹר וְ֝עֵינָ֗יו כְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃מהפה שלו יוצאים להבות, וניצוצות אש מתפרצים ממנו.
מִ֭פִּיו לַפִּידִ֣ים יַהֲלֹ֑כוּ כִּיד֥וֹדֵי אֵ֝֗שׁ יִתְמַלָּֽטוּ׃מהנחיריים שלו יוצא עשן, כמו עשן שיוצא ממעטה אש דולק.
מִ֭נְּחִירָיו יֵצֵ֣א עָשָׁ֑ן כְּד֖וּד נָפ֣וּחַ וְאַגְמֹֽן׃יג–טז
העוצמה והקשיחות של הלוויתן
הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ כְּמוֹ גַּחֲלִים שֶׁלֹהֶטֶת, וּלְהֶבֶת יוֹצֵאת מִפִּיו.
נַ֭פְשׁוֹ גֶּחָלִ֣ים תְּלַהֵ֑ט וְ֝לַ֗הַב מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃בַּלְּחַיִם שֶׁלּוֹ שָׁכֵן הַכֹּחַ, וְעַל הַפָּנִים שֶׁלּוֹ רוֹעֵד הַדְּאָבָה.
בְּֽ֭צַוָּארוֹ יָלִ֣ין עֹ֑ז וּ֝לְפָנָ֗יו תָּד֥וּץ דְּאָבָֽה׃הַחֲלָקִים שֶׁל בְּשָׂרוֹ דְּבוּקִים וְחַזְקִים עָלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל.
מַפְּלֵ֣י בְשָׂר֣וֹ דָבֵ֑קוּ יָצ֥וּק עָ֝לָ֗יו בַּל־יִמּֽוֹט׃לִבּוֹ קָשֶׁה כְמוֹ אֶבֶן, וְקָשֶׁה כְּמוֹ בַּעַל מַחְצֶבֶת שֶׁחָצַב בָּעֹמֶק.
לִ֭בּוֹ יָצ֣וּק כְּמוֹ־אָ֑בֶן וְ֝יָצ֗וּק כְּפֶ֣לַח תַּחְתִּֽית׃יז–כ
עוצמת הלוויתן
האלים מפחדים מעוצמות הלסת שלו, והם רועדים ומתחטאים.
מִ֭שֵּׂתוֹ יָג֣וּרוּ אֵלִ֑ים מִ֝שְּׁבָרִ֗ים יִתְחַטָּֽאוּ׃אי אפשר להגיע אליו עם חרב בלי להתכונן, או עם חנית, או עם חץ, או עם חרב קצרה.
מַשִּׂיגֵ֣הוּ חֶ֭רֶב בְּלִ֣י תָק֑וּם חֲנִ֖ית מַסָּ֣ע וְשִׁרְיָֽה׃הוא גורם לברזל להיראות כמו קש, ולעץ הרקוב כמו נחושת.
יַחְשֹׁ֣ב לְתֶ֣בֶן בַּרְזֶ֑ל לְעֵ֖ץ רִקָּב֣וֹן נְחוּשָֽׁה׃חץ לא יפחיד אותו, וגם אבני קלע שהתהפכו אליו לא יעצורו אותו.
לֹֽא־יַבְרִיחֶ֥נּוּ בֶן־קָ֑שֶׁת לְ֝קַ֗שׁ נֶהְפְּכוּ־ל֥וֹ אַבְנֵי־קָֽלַע׃כא–כד
עוצמתו של הלוויתן
החלקים של הלוויתן נראים כמו קני צמח קטנים, והוא רועד ומתנועע כשהוא שומע את הרעש של הקידון.
כְּ֭קַשׁ נֶחְשְׁב֣וּ תוֹתָ֑ח וְ֝יִשְׂחַ֗ק לְרַ֣עַשׁ כִּידֽוֹן׃מתחת לו יש חרמשים וכלים של חופרים, והחופר מתכסה בבוץ.
תַּ֭חְתָּיו חַדּ֣וּדֵי חָ֑רֶשׂ יִרְפַּ֖ד חָר֣וּץ עֲלֵי־טִֽיט׃הוא גורם למים הרמים לרתוח, והים הופך להיות כמו מרק דליל.
יַרְתִּ֣יחַ כַּסִּ֣יר מְצוּלָ֑ה יָ֝֗ם יָשִׂ֥ים כַּמֶּרְקָחָֽה׃מאחוריו מופיע נתיב של אור, והוא מתכנן להפוך את המצולות למקום של שררה.
אַ֭חֲרָיו יָאִ֣יר נָתִ֑יב יַחְשֹׁ֖ב תְּה֣וֹם לְשֵׂיבָֽה׃כה–כו
עֶצֶם הַלְוִיאָתָן
אין על האדמה יכול לשלוט בו, הוא לא נוצר כדי להפחיד.
אֵֽין־עַל־עָפָ֥ר מָשְׁל֑וֹ הֶ֝עָשׂ֗וּ לִבְלִי־חָֽת׃הוא רואה את כל הדברים הגבוהים, הוא מלך על כל בני השחר.
אֵֽת־כָּל־גָּבֹ֥הַּ יִרְאֶ֑ה ה֝֗וּא מֶ֣לֶךְ עַל־כָּל־בְּנֵי־שָֽׁחַץ׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
עוצמתו של הלוויתן
הֵן־תֹּחַלְתּ֥וֹ נִכְזָ֑בָה הֲגַ֖ם אֶל־מַרְאָ֣יו יֻטָֽל׃
לֹֽא־אַ֭כְזָר כִּ֣י יְעוּרֶ֑נּוּ וּמִ֥י ה֝֗וּא לְפָנַ֥י יִתְיַצָּֽב׃
מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּ֑ם תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמַ֣יִם לִי־הֽוּא׃
לא־[לֽוֹ־] אַחֲרִ֥ישׁ בַּדָּ֑יו וּדְבַר־גְּ֝בוּר֗וֹת וְחִ֣ין עֶרְכּֽוֹ׃
ה–ח
עוצמתו של הלווייתן
מִֽי־גִ֭לָּה פְּנֵ֣י לְבוּשׁ֑וֹ בְּכֶ֥פֶל רִ֝סְנ֗וֹ מִ֣י יָבֽוֹא׃
דַּלְתֵ֣י פָ֭נָיו מִ֣י פִתֵּ֑חַ סְבִיב֖וֹת שִׁנָּ֣יו אֵימָֽה׃
גַּ֭אֲוָה אֲפִיקֵ֣י מָֽגִנִּ֑ים סָ֝ג֗וּר חוֹתָ֥ם צָֽר׃
אֶחָ֣ד בְּאֶחָ֣ד יִגַּ֑שׁוּ וְ֝ר֗וּחַ לֹא־יָב֥וֹא בֵֽינֵיהֶֽם׃
ט–יב
תיאור עוצמתו של הלוויתן
אִישׁ־בְּאָחִ֥יהוּ יְדֻבָּ֑קוּ יִ֝תְלַכְּד֗וּ וְלֹ֣א יִתְפָּרָֽדוּ׃
עֲֽ֭טִישֹׁתָיו תָּ֣הֶל א֑וֹר וְ֝עֵינָ֗יו כְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃
מִ֭פִּיו לַפִּידִ֣ים יַהֲלֹ֑כוּ כִּיד֥וֹדֵי אֵ֝֗שׁ יִתְמַלָּֽטוּ׃
מִ֭נְּחִירָיו יֵצֵ֣א עָשָׁ֑ן כְּד֖וּד נָפ֣וּחַ וְאַגְמֹֽן׃
יג–טז
העוצמה והקשיחות של הלוויתן
נַ֭פְשׁוֹ גֶּחָלִ֣ים תְּלַהֵ֑ט וְ֝לַ֗הַב מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃
בְּֽ֭צַוָּארוֹ יָלִ֣ין עֹ֑ז וּ֝לְפָנָ֗יו תָּד֥וּץ דְּאָבָֽה׃
מַפְּלֵ֣י בְשָׂר֣וֹ דָבֵ֑קוּ יָצ֥וּק עָ֝לָ֗יו בַּל־יִמּֽוֹט׃
לִ֭בּוֹ יָצ֣וּק כְּמוֹ־אָ֑בֶן וְ֝יָצ֗וּק כְּפֶ֣לַח תַּחְתִּֽית׃
יז–כ
עוצמת הלוויתן
מִ֭שֵּׂתוֹ יָג֣וּרוּ אֵלִ֑ים מִ֝שְּׁבָרִ֗ים יִתְחַטָּֽאוּ׃
מַשִּׂיגֵ֣הוּ חֶ֭רֶב בְּלִ֣י תָק֑וּם חֲנִ֖ית מַסָּ֣ע וְשִׁרְיָֽה׃
יַחְשֹׁ֣ב לְתֶ֣בֶן בַּרְזֶ֑ל לְעֵ֖ץ רִקָּב֣וֹן נְחוּשָֽׁה׃
לֹֽא־יַבְרִיחֶ֥נּוּ בֶן־קָ֑שֶׁת לְ֝קַ֗שׁ נֶהְפְּכוּ־ל֥וֹ אַבְנֵי־קָֽלַע׃
כא–כד
עוצמתו של הלוויתן
כְּ֭קַשׁ נֶחְשְׁב֣וּ תוֹתָ֑ח וְ֝יִשְׂחַ֗ק לְרַ֣עַשׁ כִּידֽוֹן׃
תַּ֭חְתָּיו חַדּ֣וּדֵי חָ֑רֶשׂ יִרְפַּ֖ד חָר֣וּץ עֲלֵי־טִֽיט׃
יַרְתִּ֣יחַ כַּסִּ֣יר מְצוּלָ֑ה יָ֝֗ם יָשִׂ֥ים כַּמֶּרְקָחָֽה׃
אַ֭חֲרָיו יָאִ֣יר נָתִ֑יב יַחְשֹׁ֖ב תְּה֣וֹם לְשֵׂיבָֽה׃
כה–כו
עֶצֶם הַלְוִיאָתָן
אֵֽין־עַל־עָפָ֥ר מָשְׁל֑וֹ הֶ֝עָשׂ֗וּ לִבְלִי־חָֽת׃
אֵֽת־כָּל־גָּבֹ֥הַּ יִרְאֶ֑ה ה֝֗וּא מֶ֣לֶךְ עַל־כָּל־בְּנֵי־שָֽׁחַץ׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את עוצמתו המוחלטת של הלוויתן, יצור שאיש אינו יכול להשתלט עליו או לתאר את כוחו.
פסוקים א–ד
עוצמתו של הלוויתן
הטקסט מתאר את חוסר האונים של האדם מול עוצמתו של הלוויתן. הדובר מדגיש כי לא ניתן להכניע את היצור הזה, שכן כוחו ומשקל מעשיו הם בלתי נסתרים, ואין אדם שיכול לעמוד מול הריבונות והעוצמה שהוא מייצג תחת כל השמים.
פסוקים ה–ח
עוצמתו של הלווייתן
הפסוקים מתארים את המורא והעוצמה של הלווייתן, יצור שאין אדם יכול להשתלט עליו. התיאור מדגיש את המבצר שסביב גופו, את שיניו המפחידות ואת המגנים החזקים שלו, שאינם מאפשרים לשום דבר לעבור ביניהם.
פסוקים ט–יב
תיאור עוצמתו של הלוויתן
פסוקים אלו מתארים את המראה המפחיד והמרשים של הלוויתן. התיאור מדגיש את כוחו הבלתי ניתן לעצירה, את האור שנוצץ מעורו, את הלהבות היוצאות מפיו ואת העשן המסתנוור מנחיריו, כחלק מתיאור היצור העצום והחזק שנוצר על ידי הַשֵּׁם.
פסוקים יג–טז
העוצמה והקשיחות של הלוויתן
פסוקים אלו מתארים את המבנה הפיזי והכוח המפחיד של הלוויתן. הלוויתן מתואר עם נשימה לוהטת, שרירים חזקים וקשיחים שאינם נסוגים, ולב קשיח ובלתי חדיר כמו אבן או סלע שנחצב עמוק.
פסוקים יז–כ
עוצמת הלוויתן
פסוקים אלו מתארים את העוצמה הבלתי ניתנת להכנעה של הלוויתן. תנועת הלסת שלו מעוררת אימה בקרב אלים, ואין כלי נשק, כמו חרב, חנית או חץ, שיכולים להרתיע אותו או לפגוע בו. הוא הופך חומרים קשים כמו ברזל ונחושת לחלשים ורכים כקש ועץ רקוב.
פסוקים כא–כד
עוצמתו של הלוויתן
פסוקים אלו מתארים את המראה והכוח של הלוויתן. הלוויתן גורם לרעש חזק, מזיז את המים ומשנה את מצב הים כאילו הוא מרק. תנועתו חזקה כל כך שהיא משפיעה על המעמקים ועל כל מה שסביבו, תוך הפיכת המצולות למקום שבו הוא שולט.
פסוקים כה–כו
עֶצֶם הַלְוִיאָתָן
הפסוקים מתארים את עוצמתו של הלווייתן, שאינו נשלט על ידי האדם ואינו נועד רק להטרה. הוא רואה את כל הגבהים ומשמש כמלך על יצורי השחר.
התיאור מסתיים בכך שכל מה שקיים על פני האדמה שייך להשם, וגם עצם הלוויתן נברא מתוכם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַמּוֹפֵת שֶׁל חַיִּים בְּמִשְׁאָה עֲטִישׁוֹת
״הַמּוֹפֵת הָרְבִיעִי, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם חוֹלֶה, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה אָדָם, אִם בַּדֶּרֶךְ אִם בַּשּׁוּק, וְעָטַשׁ — הָיְתָה נַפְשׁוֹ יוֹצֵאת מִנְּחִירָיו וּמֵת,״
בְּפִרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִלְמַד עַל מַהֲפַּךְ הַמַּעֲמָד שֶׁל הַמָּוֶת. הַמִּסְפָּר הָרְבִיעִי בַּמּוֹפְתִּים מְסַפֵּר שֶׁלְּפִי הַמּסֹרֶת, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, הָיָה מָוֶת וְחֹלִי בְּכָל מָקוֹם. אָדָם שֶׁעָטַשׁ, נַפְשׁוֹ הָיְתָה יוֹצֵאת מִנְּחִירָיו וְהוּא מֵת. הַתְּהוּמָה הַזֹּאת הִסְתַּיְּמָה כְּשֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְהִתְעַנֵּה בַּהַבְטָחָה שֶׁהַמָּוֶת לֹא יִשְׁלֹט בְּכָל אָדָם אֶלָּא בְּמַצָּב שֶׁל חֹלִי מְחֻדָּשׁ. הַמַּסֹרֶת מְקַשֶּׁרֶת בֵּין הַמַּעֲמָד שֶׁל יַעֲקֹב לְבֵין הַהַבְטָחָה שֶׁנֶּתְּנָה הַתּוֹרָה בְּסִפְרֵי הַמַּסּוֹרֶת. הַמַּהֲפֵךְ הַגָּדוֹל הוּא שֶׁהַמָּוֶת הָפַךְ לְאוֹר. הַסּוֹבֵב הַמְּרַכָּז הוּא הַמִּשְׁאָה שֶׁל הַמַּצָּב שֶׁל עֲטִישׁוֹת, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר אִיּוֹב, שֶׁעֲטִישׁוֹתָיו תָּהֶל אוֹר. הַמַּטְרָה הָעֲמוּקָה הִיא לְהַזְכִּיר לַחֲבֵר בְּשַׁעַת הַקֹּשִׁי: "חַיִּים!".
פרקי דרבי אליעזר נ״ב:ו׳ ↗הַכֹּחַ הַנִּמְצָא בַּעִטּוּשׁ
״[ה] ד"א אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה נא:יב). ר' אבון בשם ריש לקיש למלך שכעס על מטרונא וטרדה והוציאה מבית פלטין שלו. לאחר ימים ביקש״
בַּפְּסִיקְתָא דְּרַב כְּהַנָּא מְסֻרֶה עִנְיָן מְיֻחָד שֶׁל סִימָנִים לַחלָה. הַמְּסִירָה מְצַיֶּנת שֶׁעִטּוּשׁ הוּא סִימָן טוֹב וּמְנַהֵן אֶת הַחַיּוּת שֶׁבָּאָדָם. מִכְיוָן שֶׁהָעִטּוּשׁ מְבַעֵר אֶת הַמַּחֲלָה, הוּא מְבַשֵׂר עַל הַתְחָלָה חֲדָשָׁה וְעַל אוֹר שֶׁיָּבֹא. הַפֶּסֶק מְקַבֵּץ מִמְּסִורָה זוֹ רַעְיוֹנוֹת עַל סִימָנִים שֶׁל בְּרִיאוּת וְעַל קֹשִׁי. הוּא מְשַׁלֵּב בֵּין פְּרָשִׁים שֶׁל הַתַּנָּךְ, כְּמוֹ הָעִטּוּשׁ בְּסֵפֶר אִיּוֹב וְהַזִּיעָה בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, כְּדֵי לְהַדְגִּים כִּי סִימָנִים אֵלֶּה מְצַיְּנִים הִתְחַדְּשׁוּת. הַמַּטְרִיעִים בַּפְּסִיקְלָה מְנַתְּחִים אֶת הַקּוֹשִׁי כְּכֹחַ שֶׁמֵּעִיר אֶת הַחַיּוּת, וְלֹא רַק כְּסִבָּה לַמָּוֶת.
פסיקתא דרב כהנא י״ט:ה׳ ↗בעקבות המפרשים
הכוח והחסינות של הלוויתן
״דלתי פניו. הן השפתים כשהוא סוגר פיו מי יוכל לפותחן:״
הקטע הזה מתמקד בתיאור עוצמתו המדהימה של הלוויתן, יצור שאין אדם יכול להכניע. הדובר מדגיש את הבלתי אפשרי: אי אפשר לכלוא אותו או לשלוט בו. כל ניסיון להילחם בו או להכניע את כוחו הוא חסר תועלת, כי הלוויתן הוא שריון חסין ובלתי חדיר. רש"י, בפירושו על הפסוק השישי, מסביר את עוצמת השפתיים של הלוויתן. הוא מציין שכאשר הלוויתן סוגר את פיו, אין אף אחד שיכול לפתוח אותו. הפרשן משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש את המעבר מתיאור חיצוני של שריון לתיאור פנימי של כוח בלתי נשלט שאינו נותן שום סיכוי למתמודד.
רש״י על איוב 41:6:1 ↗עוצמתו של הַשֵּׁם מול כוחו של הַלֶּוִיָּתָן
״לא יבריחנו בן קשת. לא יברח מפני בעל קשת וחצי' ואבני בלסתראו' הרי הן לפניו כקש:״
בַּקְטַע הַזֶּה מֵסַפַּת אִיּוֹב, הַשֵּׁם מַתְחִיל לְתֵן תְּשׁוּבוֹת לְאִיּוֹב עַל יְכֹלְתּוֹ הַמַּדְהִימָה שֶׁל הַלֶּוִיָּתָן. הַשֵּׁם מְתָאֵר אֶת הַיְצוּר הַנֶּדֶר, הַחֲסוּן וְהַמְּפַחֵד, כְּדֵי לְהַמְתִּין אִיּוֹב לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּעֵינֵי בּוֹרֵא הַכֹּל. הַתְּכוּנָה הַבִּינָה הִיא שֶׁאִם הָאָדָם אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְעַמֵּט עִם חַיּוֹת הַיָּם הַמְּפַחֲדוֹת, אֵיךְ יוּכַל לְהִתְעַמֵּט עִם הַשֵּׁם? רַשִׁי, בְּפִרְשׁוֹ עַל הַפֶּסוּק הַמְּתָאֵר אֶת הַלֶּוִיָּתָן, מַסְבִּיר אֶת עוֹצָמַת הַהַתְקָפָה שֶׁל הַחַיָּה. הוּא מְצַיֵּן כִּי הַלֶּוִיָּתָן מַפְעִיל כֹּחַ כָּה גָּבוֹהַּ, שֶׁאֲפִילּוּ חִצִּים וְאֵבֶן בַּלֶּסְטְרָה לֹא יוּכְלוּ לְהִמָּנַע מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה שֶׁהוּא מְבִיא. רַשִׁי מַתְרֵם כָּאן אֶת הַדְגָּשָׁה עַל הַחֲסוּנוּת הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁל הַכֹּחַ הַנֶּעֱלֶה.
רש״י על איוב 41:20:1 ↗העוצמה הבלתי נשלטת של הלוויתן
״סגור חותם צר - סגורים כחותם צר, שאין ריוח ביניהם.״
הפרק מתאר את הלוויתן, יצור אדיר ומפואר שאין אדם יכול לאלף או לשלוט בו. התיאור מדגיש את החוסר אונים של האדם מול כוחות הטבע הגדולים והמפחידים. הלוויתן הוא סימן לעוצמה שהשם בלבד יכול להנהיג, וכל ניסיון אנושי להכניע אותו הוא חסר טעם. בפסוק השביעי, מתוארת החגורה של הלוויתן כסגורה וצרה מאוד, ללא שום רווח בין החלקים שלה. אבן עזרא מסביר שהביטוי "סגור חותם צר" פירושו שהחלקים סגורים זה בזה בחוזקה, ממש כמו חותם צר שאין בו פתח או רווח. הפירוש מתמקד בתיאור המבנה המדויק והחזק של יצור זה.
אבן עזרא על איוב 41:7:2 ↗העוצמה הבלתי ניתנת להכנעה של הלוויתן
״תותח - אין ריע לו, והטעם: כמו נשק.״
בפסוק זה, הַשֵּׁם מתאר את הלוויתן כדבר שאין לו שום יריב שיכול לעמוד מולו. המילה "תותח" מתפרשת כאן כנשק או כעוצמה התוקפת בבת אחת. התיאור מדגיש את הכוח ההרסני והמאיים של היצור הזה, שאין לו אויב שמשתווה אליו. אבן עזרא מפרש את המילה "תותח" ככינוי לנשק, כדי להמחיש את היכולת של הלוויתן להכה בבת אחת ובצורה קטלנית. הפירוש שלו מתמקד בשיטה שבה הלוויתן תוקף, ולא רק בכוח הפיזי שלו בלבד.
אבן עזרא על איוב 41:21:1 ↗