האם אתה יודע מתי נולדים עזי הסלע, וכמה זמן צריך לשמור על הצאצאים שלהם?
הֲיָדַ֗עְתָּ עֵ֭ת לֶ֣דֶת יַעֲלֵי־סָ֑לַע חֹלֵ֖ל אַיָּל֣וֹת תִּשְׁמֹֽר׃איוב · פרק לט׳
חכמת הבריאה של בעלי החיים
השם מתאר את עוצמתם, טבעם וניהול העולם של בעלי החיים השונים במדבר ובטבע.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
איוב לט׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
חכמת הבריאה של בעלי החיים
האם אתה יכול לספור חודשים מלאים ולדעת מתי זמן הלידה של האיילות?
תִּסְפֹּ֣ר יְרָחִ֣ים תְּמַלֶּ֑אנָה וְ֝יָדַ֗עְתָּ עֵ֣ת לִדְתָּֽנָה׃האם אתה יודע מתי הצאצאים שלהן ירדו ומתחילים לתנוע, ומתי יתחלפו הרצועות שקושרות אותן?
תִּ֭כְרַעְנָה יַלְדֵיהֶ֣ן תְּפַלַּ֑חְנָה חֶבְלֵיהֶ֥ם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃האם אתה יודע שצאצאיהן חולמים ומתרבים בתוך המדבר, יוצאים החוצה ולא חוזרים אל האם?
יַחְלְמ֣וּ בְ֭נֵיהֶם יִרְבּ֣וּ בַבָּ֑ר יָ֝צְא֗וּ וְלֹא־שָׁ֥בוּ לָֽמוֹ׃ה–ח
חיי הפרא במדבר
מי שלח את הפרא לחיות בחינם, ומי פתח לו נתיבים למסלולים של ריצה?
מִֽי־שִׁלַּ֣ח פֶּ֣רֶא חָפְשִׁ֑י וּמֹסְר֥וֹת עָ֝ר֗וֹד מִ֣י פִתֵּֽחַ׃מי קבע עבורו את המדבר כבית, ואת שטחי המחיה שלו כאזורי מלח?
אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עֲרָבָ֣ה בֵית֑וֹ וּֽמִשְׁכְּנוֹתָ֥יו מְלֵֽחָה׃הוא נהנה מרעש העיר, אבל לא שומע את הצעקות והרעש שמגיעים אליו.
יִ֭שְׂחַק לַהֲמ֣וֹן קִרְיָ֑ה תְּשֻׁא֥וֹת נ֝וֹגֵ֗שׂ לֹ֣א יִשְׁמָֽע׃הוא מרע את הרי המרוצים, ואחרי כל צמח ירוק הוא מחפש אוכל.
יְת֣וּר הָרִ֣ים מִרְעֵ֑הוּ וְאַחַ֖ר כָּל־יָר֣וֹק יִדְרֽוֹשׁ׃ט–יב
כוחם של בעלי החיים
האם הפרים יעבדו אותך, או שהם פשוט ישכבו על הריצתם?
הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עָבְדֶ֑ךָ אִם־יָ֝לִ֗ין עַל־אֲבוּסֶֽךָ׃האם אפשר לקשור את השור בתעלה, או שהוא יפר את העמקים אחרי בואך?
הֲֽתִקְשָׁר־רֵ֭ים בְּתֶ֣לֶם עֲבֹת֑וֹ אִם־יְשַׂדֵּ֖ד עֲמָקִ֣ים אַחֲרֶֽיךָ׃האם אתה יכול להסתמך על כוחו הרב, עד כדי כך שתעזוב אותו והוא ישיג אותך?
הֲֽתִבְטַח־בּ֭וֹ כִּי־רַ֣ב כֹּח֑וֹ וְתַעֲזֹ֖ב אֵלָ֣יו יְגִיעֶֽךָ׃האם אתה בוטח בו שיחזיר את הזרע שלך ויאסוף את הגרעינים שלך?
הֲתַאֲמִ֣ין בּ֭וֹ כִּי־ישוב [יָשִׁ֣יב] זַרְעֶ֑ךָ וְֽגָרְנְךָ֥ יֶאֱסֹֽף׃יג–טז
החולשה של האדית
כנפי האדית (הציפור המעופפת) חלשות, אם הציפור יכולה להטיל ביצים ולטפל בצאצאים.
כְּנַף־רְנָנִ֥ים נֶעֱלָ֑סָה אִם־אֶ֝בְרָ֗ה חֲסִידָ֥ה וְנֹצָֽה׃כי היא עוזבת את האדמה עם הביצים שלה, ומחממת אותן על העפר.
כִּֽי־תַעֲזֹ֣ב לָאָ֣רֶץ בֵּצֶ֑יהָ וְֽעַל־עָפָ֥ר תְּחַמֵּֽם׃היא שוכחת שהיא יכולה להניע את הרגליים שלה, וחיות השדה דורסות אותה.
וַ֭תִּשְׁכַּח כִּי־רֶ֣גֶל תְּזוּרֶ֑הָ וְחַיַּ֖ת הַשָּׂדֶ֣ה תְּדוּשֶֽׁהָ׃הצאצאים שלה גדלים בלי אם עבורם, והמאמץ שלה לשרוד עובר לחינם וללא פחד.
הִקְשִׁ֣יחַ בָּנֶ֣יהָ לְּלֹא־לָ֑הּ לְרִ֖יק יְגִיעָ֣הּ בְּלִי־פָֽחַד׃יז–כ
חכמת הבריאה ועוצמת הסוס
כי אלוהים נתן לה חכמה, והוא לא חלק לה את הבינה.
כִּֽי־הִשָּׁ֣הּ אֱל֣וֹהַּ חָכְמָ֑ה וְלֹא־חָ֥לַק לָ֝֗הּ בַּבִּינָֽה׃כאשר היא גבוה בשמים, היא צוחקת לסוס וגם לרוכב שלו.
כָּ֭עֵת בַּמָּר֣וֹם תַּמְרִ֑יא תִּֽשְׂחַ֥ק לַ֝סּ֗וּס וּלְרֹֽכְבֽוֹ׃האם תיתן לסוס את הכוח? האם תלביש לצווארו רעמה?
הֲתִתֵּ֣ן לַסּ֣וּס גְּבוּרָ֑ה הֲתַלְבִּ֖ישׁ צַוָּאר֣וֹ רַעְמָֽה׃האם תבהיל אותו כמו מלחמה? הרי הנחירה שלו מלאה ביראה.
הְֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּ֑ה ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה׃כא–כד
עוצמתו של הפר.
הם חופרים בעמק ומתלהבים בכוח, ויוצאים למפגש עם הנשק.
יַחְפְּר֣וּ בָ֭עֵמֶק וְיָשִׂ֣ישׂ בְּכֹ֑חַ יֵ֝צֵ֗א לִקְרַאת־נָֽשֶׁק׃הוא צוחק מפחד ולא נרתע, ולא נסוג מפני החרב.
יִשְׂחַ֣ק לְ֭פַחַד וְלֹ֣א יֵחָ֑ת וְלֹֽא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־חָֽרֶב׃על גבו נופלים חרב, חנית וכידון.
עָ֭לָיו תִּרְנֶ֣ה אַשְׁפָּ֑ה לַ֖הַב חֲנִ֣ית וְכִידֽוֹן׃הארץ רועדת ומתערערת מרעש, והוא לא מזהה שזה רק קול שופר.
בְּרַ֣עַשׁ וְ֭רֹגֶז יְגַמֶּא־אָ֑רֶץ וְלֹֽא־יַ֝אֲמִ֗ין כִּי־ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃כה–כח
עוצמתו וטבעו של הנשר
כשנשמע קול השופר, גם האח הרחוק ידע שיש מלחמה, בגלל רעש המפקדים והקריאות.
בְּדֵ֤י שֹׁפָ֨ר ׀ יֹ֘אמַ֤ר הֶאָ֗ח וּֽ֭מֵרָחוֹק יָרִ֣יחַ מִלְחָמָ֑ה רַ֥עַם שָׂ֝רִים וּתְרוּעָֽה׃האם אתה מבין את התנועה של הנשר? הוא פורש את כנפיו לכיוון דרום.
הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ יַֽאֲבֶר־נֵ֑ץ יִפְרֹ֖שׂ כנפו [כְּנָפָ֣יו] לְתֵימָֽן׃האם הוא יעלה למעלה בזכות המקדוות שלך? ומי ירים את הקן שלו?
אִם־עַל־פִּ֭יךָ יַגְבִּ֣יהַּ נָ֑שֶׁר וְ֝כִ֗י יָרִ֥ים קִנּֽוֹ׃הוא יתיישב וישן בתוך הצוק, גבוה על ראש סלע ומבצר.
סֶ֣לַע יִ֭שְׁכֹּן וְיִתְלֹנָ֑ן עַֽל־שֶׁן־סֶ֝֗לַע וּמְצוּדָֽה׃כט–ל
התנהגות הארב,
משם הוא חופר אוכל מרחוק, ועיניו תמיד צופות.
מִשָּׁ֥ם חָֽפַר־אֹ֑כֶל לְ֝מֵרָח֗וֹק עֵינָ֥יו יַבִּֽיטוּ׃והגורים שלו אוכלים בדם, ובמקום שיש בו גופות מתים הוא נמצא.
ואפרחו [וְאֶפְרֹחָ֥יו] יְעַלְעוּ־דָ֑ם וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא׃ (פ)על המילים
הטקסט המקורי כולל סוגריים המציינים את הגורים.
Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
חכמת הבריאה של בעלי החיים
הֲיָדַ֗עְתָּ עֵ֭ת לֶ֣דֶת יַעֲלֵי־סָ֑לַע חֹלֵ֖ל אַיָּל֣וֹת תִּשְׁמֹֽר׃
תִּסְפֹּ֣ר יְרָחִ֣ים תְּמַלֶּ֑אנָה וְ֝יָדַ֗עְתָּ עֵ֣ת לִדְתָּֽנָה׃
תִּ֭כְרַעְנָה יַלְדֵיהֶ֣ן תְּפַלַּ֑חְנָה חֶבְלֵיהֶ֥ם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃
יַחְלְמ֣וּ בְ֭נֵיהֶם יִרְבּ֣וּ בַבָּ֑ר יָ֝צְא֗וּ וְלֹא־שָׁ֥בוּ לָֽמוֹ׃
ה–ח
חיי הפרא במדבר
מִֽי־שִׁלַּ֣ח פֶּ֣רֶא חָפְשִׁ֑י וּמֹסְר֥וֹת עָ֝ר֗וֹד מִ֣י פִתֵּֽחַ׃
אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עֲרָבָ֣ה בֵית֑וֹ וּֽמִשְׁכְּנוֹתָ֥יו מְלֵֽחָה׃
יִ֭שְׂחַק לַהֲמ֣וֹן קִרְיָ֑ה תְּשֻׁא֥וֹת נ֝וֹגֵ֗שׂ לֹ֣א יִשְׁמָֽע׃
יְת֣וּר הָרִ֣ים מִרְעֵ֑הוּ וְאַחַ֖ר כָּל־יָר֣וֹק יִדְרֽוֹשׁ׃
ט–יב
כוחם של בעלי החיים
הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עָבְדֶ֑ךָ אִם־יָ֝לִ֗ין עַל־אֲבוּסֶֽךָ׃
הֲֽתִקְשָׁר־רֵ֭ים בְּתֶ֣לֶם עֲבֹת֑וֹ אִם־יְשַׂדֵּ֖ד עֲמָקִ֣ים אַחֲרֶֽיךָ׃
הֲֽתִבְטַח־בּ֭וֹ כִּי־רַ֣ב כֹּח֑וֹ וְתַעֲזֹ֖ב אֵלָ֣יו יְגִיעֶֽךָ׃
הֲתַאֲמִ֣ין בּ֭וֹ כִּי־ישוב [יָשִׁ֣יב] זַרְעֶ֑ךָ וְֽגָרְנְךָ֥ יֶאֱסֹֽף׃
יג–טז
החולשה של האדית
כְּנַף־רְנָנִ֥ים נֶעֱלָ֑סָה אִם־אֶ֝בְרָ֗ה חֲסִידָ֥ה וְנֹצָֽה׃
כִּֽי־תַעֲזֹ֣ב לָאָ֣רֶץ בֵּצֶ֑יהָ וְֽעַל־עָפָ֥ר תְּחַמֵּֽם׃
וַ֭תִּשְׁכַּח כִּי־רֶ֣גֶל תְּזוּרֶ֑הָ וְחַיַּ֖ת הַשָּׂדֶ֣ה תְּדוּשֶֽׁהָ׃
הִקְשִׁ֣יחַ בָּנֶ֣יהָ לְּלֹא־לָ֑הּ לְרִ֖יק יְגִיעָ֣הּ בְּלִי־פָֽחַד׃
יז–כ
חכמת הבריאה ועוצמת הסוס
כִּֽי־הִשָּׁ֣הּ אֱל֣וֹהַּ חָכְמָ֑ה וְלֹא־חָ֥לַק לָ֝֗הּ בַּבִּינָֽה׃
כָּ֭עֵת בַּמָּר֣וֹם תַּמְרִ֑יא תִּֽשְׂחַ֥ק לַ֝סּ֗וּס וּלְרֹֽכְבֽוֹ׃
הֲתִתֵּ֣ן לַסּ֣וּס גְּבוּרָ֑ה הֲתַלְבִּ֖ישׁ צַוָּאר֣וֹ רַעְמָֽה׃
הְֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּ֑ה ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה׃
כא–כד
עוצמתו של הפר.
יַחְפְּר֣וּ בָ֭עֵמֶק וְיָשִׂ֣ישׂ בְּכֹ֑חַ יֵ֝צֵ֗א לִקְרַאת־נָֽשֶׁק׃
יִשְׂחַ֣ק לְ֭פַחַד וְלֹ֣א יֵחָ֑ת וְלֹֽא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־חָֽרֶב׃
עָ֭לָיו תִּרְנֶ֣ה אַשְׁפָּ֑ה לַ֖הַב חֲנִ֣ית וְכִידֽוֹן׃
בְּרַ֣עַשׁ וְ֭רֹגֶז יְגַמֶּא־אָ֑רֶץ וְלֹֽא־יַ֝אֲמִ֗ין כִּי־ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃
כה–כח
עוצמתו וטבעו של הנשר
בְּדֵ֤י שֹׁפָ֨ר ׀ יֹ֘אמַ֤ר הֶאָ֗ח וּֽ֭מֵרָחוֹק יָרִ֣יחַ מִלְחָמָ֑ה רַ֥עַם שָׂ֝רִים וּתְרוּעָֽה׃
הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ יַֽאֲבֶר־נֵ֑ץ יִפְרֹ֖שׂ כנפו [כְּנָפָ֣יו] לְתֵימָֽן׃
אִם־עַל־פִּ֭יךָ יַגְבִּ֣יהַּ נָ֑שֶׁר וְ֝כִ֗י יָרִ֥ים קִנּֽוֹ׃
סֶ֣לַע יִ֭שְׁכֹּן וְיִתְלֹנָ֑ן עַֽל־שֶׁן־סֶ֝֗לַע וּמְצוּדָֽה׃
כט–ל
התנהגות הארב,
מִשָּׁ֥ם חָֽפַר־אֹ֑כֶל לְ֝מֵרָח֗וֹק עֵינָ֥יו יַבִּֽיטוּ׃
ואפרחו [וְאֶפְרֹחָ֥יו] יְעַלְעוּ־דָ֑ם וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתמקד בשיעור על חכמת הבריאה דרך התבוננות בחיים של בעלי חיות שונים.
פסוקים א–ד
חכמת הבריאה של בעלי החיים
הפסוקים מתארים את המעגלים הטבעיים של בעלי חיים בבר וסלע, כמו עזי הסלע והאיילות. השאלה המרכזית היא האם האדם מסוגל להבין או לשלוט במועדי הלידה, הצמיחה וההתפתחות של הצאצאים, שמתרחשים ללא ידיעת האדם ובתוך הטבע הפראי.
פסוקים ה–ח
חיי הפרא במדבר
הפסוקים מתארים את אורח חיי הפרא, חיה חופשית שחיה במדבר ובאזורי מלח. הדובר שואל מי הגדיר את מסלולי הריצתו ואת סביבת מחייתו. החיה חיה בבידוד מן האדם, נהנית מרעש העיר מרחוק אך אינה שומעת אותו, ומתבססת על צמחייה ירוקה בהרי המרעה.
פסוקים ט–יב
כוחם של בעלי החיים
הפסוקים מתארים את העוצמה הטבעית של בעלי החיים, כמו הפרים והשורים. השאלות מדגישות שאין לאדם שליטה על כוחם של אלו, והם אינם כפופים לרצונו או לעבודתו. האדם אינו יכול להסתמך על כוחם או לשלוט בתוצאות של פעולותיהם בשדה.
פסוקים יג–טז
החולשה של האדית
הפסוקים מתארים את מצבה הפגיע של האדית. היא מטילה ביצים על העפר ומחממת אותן, אך היא שוכחת את היכולת לברוח, מה שגורם לצאצאיה לגדול ללא אם ולחיי השדה לדרוס אותה. התיאור מדגים את חוסר השליטה והפגיעות של יצור מסוים בטבע.
פסוקים יז–כ
חכמת הבריאה ועוצמת הסוס
הקטע מתאר את החכמה שהעניק אלוהים לטבע, תוך התמקדות בכוחו של הסוס. השאלה נשאלת האם האדם יכול להעניק לסוס את עוצמתו ורעמתו, או להפוך אותו למבוהל במלחמה, בעוד שהסוס מתנהג בביטחון ויראה מול כל סכנה.
פסוקים כא–כד
עוצמתו של הפר.
הפסוקים מתארים את התנהגותו של הפר בקרב. הוא חופר בעמק בעוצמה ויוצא למלחמה ללא פחד. למרות שחנית וחרב נופלים עליו והארץ רועדת מרעשו, הוא אינו מגיב לקול השופר ואינו נרתע מהסכנה.
פסוקים כה–כח
עוצמתו וטבעו של הנשר
הפסוקים מתארים את התנועה הטבעית של הנשר ואת יכולתו המופלאה. החל מהבנת קול השופר במלחמה, דרך תנועת הכנפיים לכיוון דרום, ועד היכולת לבנות קן בבצורות וצוקים גבוהים. הכל מתנהל לפי חוקי הטבע שקבע הַשֵּׁם.
פסוקים כט–ל
התנהגות הארב,
הפסוקים מתארים את אופן קיומו של הארב. הוא חופר מזון למרחק רב תוך שהוא משתמש בראייתו, והגורים שלו ניזונים מדם במקומות שבהם נמצאים גופות מתים.
הפסוקים מציגים את השליטה וההנהגה של השם בכל פרטי הטבע.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַהִתְעוֹרְרוּת הַכֹּל בְּעֵת הַקּוֹל הָרִאשׁוֹן
״יָצָא קוֹל רִאשׁוֹן וְהַשָּׁמַיִם רָעֲשׁוּ, וְהַיַּמִּים וְהַנְּהָרוֹת בָּרְחוּ, וְהֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת הִתְמוֹטְטוּ, וְכָל הָאִילָנוֹת כָּרְעוּ, וְהַמֵּתִים שֶׁבַּשְּׁאוֹל חָיוּ וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ״
בַּמְקוֹר מִפִּרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֻסְבָּר הָרֶעֶשׁ הַכֹּל שֶׁקָּרָה בְּעֵת הַקּוֹל הָרִאשׁוֹן. הַשָּׁמַיִם רָעֲשׁוּ, הַיַּמִּים וְהַנְּהָרוֹת בָּרְחוּ, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת הִתְמוֹטְטוּ, וְכָל הָעֵצִים כָּרְעוּ. אֲפִלּוּ הַמֵּתִים בַּשְּׁאוֹל קָמוּ מִקְבּרֵיהֶם וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם, וְכָל הַיְכוֹלִים לְהִבָּרֵא בָּעֲתִיד לְעוֹלָם שָׁם עָמְדוּ עִמָּם. הַמַּעֲרָךְ מַרְאֶה כֹּחַ כֹּה גָּבוֹהַּ שֶׁאֲפִלּוּ הַמֵּתִים וְהַמְּתוּ בְּעֶבְרָה מִן הַזְּמַן הַזֶּה, אֲבָל הַתְּנוּעָה הָעַצְמוֹתִית הַמְּשַׁמְּשֶׁת אֶת הַפְּסָקִים הַמְּבַשְּׁרִים עַל הַמֵּתִים שֶׁנָּפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וָמֵתוּ, מְצַיֶּנת שֶׁהַכֹּל נֶעֶשָׂה בְּדִין וּבְמְזוּרָה. הַסּוֹד הַמְּרֻבָּה בַּמַּעֲרָךְ הַזֶּה הוּא הַשִּׁינוּי הַמֻּחְלָט שֶׁבַּמְּקוֹם וּבַמַּצָּב. הַמְּסֹרֶת מְתָאֶרֶת רֶגַע שֶׁבּוֹ הַמְּקוֹם הַקְּדוֹשׁ מִתְמַלֵּא בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכְּבָר הָיוּ וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁעֲדַיִן אֵינָם. זֶהוּ רֶגַע שֶׁבּוֹ הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם מִתְבַּטְּלִים לִפְנֵי הַקּוֹל הַמְּקִימִים אֶת הַכֹּל.
פרקי דרבי אליעזר מ״א:י״ב ↗סוד הכוח של הטבע
״וְאוֹמֵר: ״כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה״, נוֹשֵׂא, עוֹלֶה, וְנִתְחַטֵּא.״
בפרק זה מספר איוב על חיות וצמחים שמתנהגים בצורה מופלאה ומוזרה. הַשֵּׁם מראה לאיוב שהעולם מלא ביצורים שפועלים לפי חוקים נסתרים שרק הבורא מכיר. הטבע לא תמיד נראה לנו הגיוני, אבל הוא פועל בדיוק כפי שצריך. חז"ל במסכת מנחות מפרשים ביטוי מהפסוק לגבי כנף העוף. הם מסבירים שהכנף יכולה גם לשמח ולהתענג, אך היא גם יכולה לנשא עול ולגרום לחטא. הפירוש מדגיש שהיכולת של הדבר לעשות טוב כוללת בתוכה גם את הסיכון של פגיעה או טעות.
מנחות ס״ו ב:ה׳ ↗בעקבות המפרשים
הַשְּׁמִירָה הַמַּפְלִיאָה בַּטֶּבַע
״יתור הרים מרעהו. הוא עצמו תר לו מקום מרעה:״
בְּקֶצֶת הַקֶּצֶת שֶׁל כְּבַשׂ הַתֶּדֶם, הַשֵּׁם מַצִּיעַ לְאִיּוֹב לִרְאוֹת אֶת הַחַיָּה שֶׁבַּטֶּבַע. הַקֶּצֶת הַזֶּה מַבְחִיל בֵּין הַבְּרִיאָה הָאָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ הַכֹּל, לְבֵין הַחַיָּה שֶׁנִּתְּנָה לְהִתְבַּטֵּל בַּטֶּבַע וְלִמְצֹא בְּדֶרֶךְ מִרְעֶה בְּעַצְמָהּ. הַסְּפֵר מְתָאֵר אֶת הַנִּצָּחוֹן שֶׁל הַחַיָּה הַפְּרִיעִיָּה עַל הַצּוֹרֵךְ שֶׁל הַבֶּן אָדָם. רַשִׁי, בְּפִרְשׁוֹ עַל הַפָּסוּק הַמְּצֻיָּן, מְסַבֵּר שֶׁהַכֶּבֶשׂ הַנִּמְצָא בַּמִּדְבָּר לֹא מְחַפֵּשׂ אֶת הָאָדָם. הוּא פָּשׂוּט בַּמִּדְבָּר וּמְצִיאוֹת לוֹ מָקוֹם לִמְרֹעַ בִּדְבַר עַצְמוֹ. הַכַּוָּנָה הִיא לְהַדְגִּישׁ כַּמָּה הַטֶּבַע פle פועלת בְּעַצְמָהּ בְּמַעֲמַד הַשֵּׁם, לְלֹא צורך בְּעֶזְרַת הָאָדָם.
רש״י על איוב 39:8:1 ↗הַמִּצְעַד הַנִּסְתָּר שֶׁל הַחַיָּה
״תרנה אשפה. מלאה חצים ומקשקשות זו בזו ונשמע קולם:״
בַּקֶּטעַת הַזֹּאת מֵסַפֶּת הַשֵּׁם אֶת הַמַּעֲלִיל הַמַּפְלִיא בַּטֶּבַע. הַשֵּׁם מְסַבֵּר לְאִיּוֹב כַּמָּה הַחַיָּו בַּעֲלֵי הַדֶּרֶךְ פועלִים בְּעוֹצְמָה וּבְעַצְמָאוּת, לְלֹא שְׁלִיטָה שֶׁל אָדָם. הַשֵּׁם מְצַיֵּן אֶת הַחַיָּו הַמְּשֻׁלִים בְּעוֹצְמָה וּבְעַצְמָאוּת, וּמַזְכִּיר אֶת הַחַיָּו שֶׁכֻּלָּם מְסֻדָּרִים בְּסֵדֶר מַדְהִים. רַשִׁי בְּפֶרֶשְׁתּוֹ עַל הַפֶּסַק הַזֶּה, מַסְבִּיר אֶת הַצְּלִיל הַמְּסֻתָּר שֶׁל הַחַיָּו. הוּא מְסַבֵּר שֶׁהַקּוֹל הַנִּשְׁמָע הוּא שֶׁל הַחַיָּו הַמְּמַלְמֶלֶת וְהַמְּקַשְׁקֶשֶׁת, כְּאִלּוּ הֵן מְמַלְאוֹת אֶת הָאֲוִיר בְּקַלְקָלוֹת וּבְחִיצוֹת. רַשִׁי מַתְקֵן כֹּחַ לַתְּמוּנָה הַטֶבַעִית שֶׁל הַתְּנוּעָה בַּטֶּבַע.
רש״י על איוב 39:23:1 ↗חכמת הבריאה וההנהגה האלוהית
״ירוק - העניין אחד, כל מקום ירוק.״
בפרק זה, הַשֵּׁם עונה לאיוב תוך הצגת עוצמתו וחוכמתו דרך עולם החי. הוא מתאר בעלי חיים שונים, את מורכבות מחזור החיים שלהם ואת היכולת של הבורא להנהיג אותם ללא עזרת האדם. הדיון מתמקד בכך שהסדר הטבעי פועל לפי תוכנית אלוהית עמוקה שאינה תלויה בתפיסה האנושית. אבן עזרא מפרש על פסוק שמונה כי המילה "ירוק" מתייחסת לכל מקום שבו מופיעה המילה הזו בטקסט. הוא מראה כיצד המקבילות הלשוניות בטבע מסייעות להבנת התהליכים הביולוגיים המוסברים בפרק. הגישה שלו מתמקדת בפירוש פשטני ומדויק של המילים, תוך התייחסות למשמעותן המילונית בתוך ההקשר של הבריאה.
אבן עזרא על איוב 39:8:1 ↗הַשְּׁלִיטה הַנִּסְתֶּרֶת בַּטֶּבַע
״ולא ישוב - אחור, מפני חרב.״
בְּפֶסַק הַסֶּפֶר מִן אִיּוֹב, הַשֵּׁם מַשְׁאִיל שְׁאֵלוֹת עַל הַחַיּוֹת בָּעוֹלָם. הַסּוֹבֵר כְּמוֹ אֶבֶן עֶזְרָא, כְּאִלּוּ הַנִּסְוֹת מִן הַסַּכָּן הֵן מְגֻנִּים בְּכֹחַ הַטֶּבַע, מַבְחִין בְּעָמְקָה הַחַיּוֹת מַתְחִילִים לְהַבְחִין בַּחַיּוֹת שֶׁלּוֹ. הַתְּשׁוּבָה בַּמֶּרְכָּז הִיא הַתְּבוּנָה הַמֻּגְבֶּלֶת שֶׁל הָאָדָם מוּל הַסֵּדֶר הַמְּפֹעֵם שֶׁל הַבְּרִיאָה. הַנֶּרְדֶת בַּסּוֹף מְדַגֶּשֶׁת עַל הַמְּבִין אֶת הַמַּצָּב הַמְּפֹעֵם. הַתְּהִלָּה הַזֹּאת מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא כָּל דֶּרֶךְ בַּטֶּבַע הִיא גְּלוּיָה לְעֵינֵי הָאָדָם, וְשֶׁקַיָּם סֵדֶר פְּנִימִי שֶׁאֲנוּ לֹא תָּמִיד מְבִינִים.
אבן עזרא על איוב 39:22:3 ↗