הַשֵּׁם עָנָה אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וְאָמַר:
וַיַּֽעַן־יְהוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב מנ הסערה [מִ֥ן ׀] [הַסְּעָרָ֗ה] וַיֹּאמַֽר׃איוב · פרק לח׳
תְּשׁוּבַת הַשֵּׁם לְאִיּוֹב
הַשֵּׁם מֵשִׁיב בְּסוֹעֲרָה מִן הַסְּעָרָה וְשׁוֹאֵל אֶת אִיּוֹב עַל יְסוֹדוֹת הַבְּרִיאָה, הַטֶּבַע וְהַשְּׁלִיטָה בְּעוֹלָם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
איוב לח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תְּשׁוּבַת הַשֵּׁם לְאִיּוֹב
מִי זֶה שֶׁמְּחַשֵּׁךְ עֵצָה בְּדִבְּרִים בְּלִי דַּעַת?
מִ֤י זֶ֨ה ׀ מַחְשִׁ֖יךְ עֵצָ֥ה בְמִלִּ֗ין בְּֽלִי־דָֽעַת׃הִתְחַזֵּק כְּמוֹ גֶּבֶר וְאֶשְׁאַלְךָ וְתַגִּיד לִי.
אֱזָר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ וְ֝אֶשְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃אֵיפֹה הָיִיתָ כְּשֶׁהַשְּׁדִיּוֹת הָיוּ יְסוֹד הָאָרֶץ? הַגֵּד אִם יֵשׁ לְךָ בִּינָה.
אֵיפֹ֣ה הָ֭יִיתָ בְּיָסְדִי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ בִינָֽה׃מענה הַשֵּׁם על יסודות העולם
מי קבע את המידות שלה, כדי שתוכל לדעת, או מי הניח עליה קו?
מִי־שָׂ֣ם מְ֭מַדֶּיהָ כִּ֣י תֵדָ֑ע א֤וֹ מִֽי־נָטָ֖ה עָלֶ֣יהָ קָּֽו׃על מה הניחו את הבסיסים שלה, או מי הניח את אבן הפינה?
עַל־מָ֭ה אֲדָנֶ֣יהָ הָטְבָּ֑עוּ א֥וֹ מִֽי־יָ֝רָ֗ה אֶ֣בֶן פִּנָּתָֽהּ׃יחד צעקו כוכבי הבוקר, וכל בני האלוהים רעדו משמחה.
בְּרָן־יַ֭חַד כּ֣וֹכְבֵי בֹ֑קֶר וַ֝יָּרִ֗יעוּ כָּל־בְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃הים סגר את דלתותיו, כשהגלים יוצאים ממנו בכוח רב.
וַיָּ֣סֶךְ בִּדְלָתַ֣יִם יָ֑ם בְּ֝גִיח֗וֹ מֵרֶ֥חֶם יֵצֵֽא׃השליטה של ה' בטבע
השמתי עבורו עננים כבגד, והערפל הוא הכיסוי שלו.
בְּשׂוּמִ֣י עָנָ֣ן לְבֻשׁ֑וֹ וַ֝עֲרָפֶ֗ל חֲתֻלָּתֽוֹ׃וקבעתי עבורו חוק, ושמתי לו בריח ודלתות.
וָאֶשְׁבֹּ֣ר עָלָ֣יו חֻקִּ֑י וָֽ֝אָשִׂ֗ים בְּרִ֣יחַ וּדְלָתָֽיִם׃ואמרתי: עד כאן תוכל לבוא, ולא תוכל לעבור יותר, ותעצור את גאוות הגלים שלך במקומה.
וָאֹמַ֗ר עַד־פֹּ֣ה תָ֭בוֹא וְלֹ֣א תֹסִ֑יף וּפֹ֥א־יָ֝שִׁ֗ית בִּגְא֥וֹן גַּלֶּֽיךָ׃האם צייבת בבוקר את היום שלך? האם הכרת את מקום השחר?
הְֽ֭מִיָּמֶיךָ צִוִּ֣יתָ בֹּ֑קֶר ידעתה שחר [יִדַּ֖עְתָּה] [הַשַּׁ֣חַר] מְקֹמֽוֹ׃תשובת ה' על סדר הבריאה
כדי לאחוז בכנפי הארץ, וכל הרשעים ירעדו ממנה.
לֶ֭אֱחֹז בְּכַנְפ֣וֹת הָאָ֑רֶץ וְיִנָּעֲר֖וּ רְשָׁעִ֣ים מִמֶּֽנָּה׃היא תהפוך כמו חומר חותם, ויתייצבו כמו בגדים.
תִּ֭תְהַפֵּךְ כְּחֹ֣מֶר חוֹתָ֑ם וְ֝יִֽתְיַצְּב֗וּ כְּמ֣וֹ לְבֽוּשׁ׃והאור שלהם ייעצר מפני הרשעים, והזרוע החזקה שלהם תישבר.
וְיִמָּנַ֣ע מֵרְשָׁעִ֣ים אוֹרָ֑ם וּזְר֥וֹעַ רָ֝מָ֗ה תִּשָּׁבֵֽר׃האם הגעת עד למעמקי הים, ובישיבות התהום התהלכת?
הֲ֭בָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָ֑ם וּבְחֵ֥קֶר תְּ֝ה֗וֹם הִתְהַלָּֽכְתָּ׃שְׁאֵלוֹת הַשֵּׁם עַל הַגְּבוּלִים וְהַמִּבְנֶה הַיְּצִירָתִי
האם ייראו לך שערי המוות, ותראה את שערי האופל?
הֲנִגְל֣וּ לְ֭ךָ שַׁעֲרֵי־מָ֑וֶת וְשַׁעֲרֵ֖י צַלְמָ֣וֶת תִּרְאֶֽה׃האם התבוננת עד גבולות הארץ? תגיד אם אתה מכיר את הכל.
הִ֭תְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃איפה עובר הנתיב של האור, ואיפה המקום של החושך?
אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־א֑וֹר וְ֝חֹ֗שֶׁךְ אֵי־זֶ֥ה מְקֹמֽוֹ׃כי אם תוכל להביא אותנו אל הגבול שלו, ותבין את הדרכים של ביתו.
כִּ֣י תִ֭קָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּל֑וֹ וְכִֽי־תָ֝בִ֗ין נְתִיב֥וֹת בֵּיתֽוֹ׃השם שואל על סדרי הבריאה
אתה יודע שזה הזמן שבו הולדים, וימיך עוד רבים.
יָ֭דַעְתָּ כִּי־אָ֣ז תִּוָּלֵ֑ד וּמִסְפַּ֖ר יָמֶ֣יךָ רַבִּֽים׃האם הגעת לאוצרות השלג ותראה את אוצרות הבריד?
הֲ֭בָאתָ אֶל־אֹצְר֣וֹת שָׁ֑לֶג וְאֹצְר֖וֹת בָּרָ֣ד תִּרְאֶֽה׃את אלו שמרתי למצוקה, ליום של קושי ושל מלחמה.
אֲשֶׁר־חָשַׂ֥כְתִּי לְעֶת־צָ֑ר לְי֥וֹם קְ֝רָ֗ב וּמִלְחָמָֽה׃איך אפשר לדעת מהי הדרך הזו, או איך האור יתפזר על פני האדמה?
אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יֵחָ֣לֶק א֑וֹר יָפֵ֖ץ קָדִ֣ים עֲלֵי־אָֽרֶץ׃שליטת הבורא בטבע
מי קבע את המסלול לשיט של הגשמים ואיפה עובר נתיב הרעמים?
מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃מי גורם לרדת גשם על ארץ שאין בה אף אדם, במדבר שאין בו איש?
לְ֭הַמְטִיר עַל־אֶ֣רֶץ לֹא־אִ֑ישׁ מִ֝דְבָּ֗ר לֹא־אָדָ֥ם בּֽוֹ׃מי גורם למנוחת האדמה להספיק לאגירת המים ולצמיחת צמחים ודשא?
לְהַשְׂבִּ֣יעַ שֹׁ֭אָה וּמְשֹׁאָ֑ה וּ֝לְהַצְמִ֗יחַ מֹ֣צָא דֶֽשֶׁא׃האם למטר יש אבא, או מי זה שיוצר את טיפות הטל?
הֲיֵשׁ־לַמָּטָ֥ר אָ֑ב א֥וֹ מִי־ה֝וֹלִ֗יד אֶגְלֵי־טָֽל׃שאלות הַשֵּׁם על סדרי הבריאה
מאי יצא את הקרח ממעמקים, ומי הוליד את ענני השמיים?
מִבֶּ֣טֶן מִ֭י יָצָ֣א הַקָּ֑רַח וּכְפֹ֥ר שָׁ֝מַיִם מִ֣י יְלָדֽוֹ׃כמו אבנים הם נעלמים, וקרקעית התהום נסגרת.
כָּ֭אֶבֶן מַ֣יִם יִתְחַבָּ֑אוּ וּפְנֵ֥י תְ֝ה֗וֹם יִתְלַכָּֽדוּ׃האם אפשר לקשור את הקישוטים של כסיל או למשוך את חוטיו?
הַֽ֭תְקַשֵּׁר מַעֲדַנּ֣וֹת כִּימָ֑ה אֽוֹ־מֹשְׁכ֖וֹת כְּסִ֣יל תְּפַתֵּֽחַ׃האם תוכל להוציא את המזלות בזמנם ולהוביל את הדובים בבוא העונה שלהם?
הֲתֹצִ֣יא מַזָּר֣וֹת בְּעִתּ֑וֹ וְ֝עַ֗יִשׁ עַל־בָּנֶ֥יהָ תַנְחֵֽם׃שאלות הַשֵּׁם על שליטה בטבע
האם אתה יודע את חוקי השמיים? האם אתה יכול לקבוע את הסדר שלהם גם על פני האדמה?
הֲ֭יָדַעְתָּ חֻקּ֣וֹת שָׁמָ֑יִם אִם־תָּשִׂ֖ים מִשְׁטָר֣וֹ בָאָֽרֶץ׃האם אתה יכול להרים את קולך לעננים, עד שהעננים יכסו אותך בשפע של מים?
הֲתָרִ֣ים לָעָ֣ב קוֹלֶ֑ךָ וְֽשִׁפְעַת־מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ׃האם אתה יכול לשלוח את הברקים שיעברו בשמיים, והם יגידו לך: "הנה אנחנו כאן"?
הַֽתְשַׁלַּ֣ח בְּרָקִ֣ים וְיֵלֵ֑כוּ וְיֹאמְר֖וּ לְךָ֣ הִנֵּֽנוּ׃מי שפך חוכמה בתוך התבניות? ומי נתן לערמומיות את היכולת להבין דברים?
מִי־שָׁ֭ת בַּטֻּח֣וֹת חָכְמָ֑ה א֤וֹ מִֽי־נָתַ֖ן לַשֶּׂ֣כְוִי בִינָֽה׃שאלות הַשֵּׁם על שליטת הטבע
מי יכול לספור את העננים בחוכמה? ומי יכול להשכיב את משקעי השמיים?
מִֽי־יְסַפֵּ֣ר שְׁחָקִ֣ים בְּחָכְמָ֑ה וְנִבְלֵ֥י שָׁ֝מַ֗יִם מִ֣י יַשְׁכִּֽיב׃מי יכול להשפיע אבק על מי שזקוק לו, ולגרום לגבשושי האדמה להידבק?
בְּצֶ֣קֶת עָ֭פָר לַמּוּצָ֑ק וּרְגָבִ֥ים יְדֻבָּֽקוּ׃האם אתה יכול לצוד את הטרף של האריה, ולמלא את המאורות בבני כפריים?
הֲתָצ֣וּד לְלָבִ֣יא טָ֑רֶף וְחַיַּ֖ת כְּפִירִ֣ים תְּמַלֵּֽא׃כי הם יצעקו במחבואיהם וישבו בתוך המקלט עד הבוא של הטרף.
כִּי־יָשֹׁ֥חוּ בַמְּעוֹנ֑וֹת יֵשְׁב֖וּ בַסֻּכָּ֣ה לְמוֹ־אָֽרֶב׃הערוב והרעב
מי יכול להכין לערוב את המזון שלו, כשהוא מוליד את גוזעיו, כי הם יצעקו אל אלוהים ויתעישו מרוב רעב?
מִ֤י יָכִ֥ין לָעֹרֵ֗ב צֵ֫יד֥וֹ כִּֽי־ילדו [יְ֭לָדָיו] אֶל־אֵ֣ל יְשַׁוֵּ֑עוּ יִ֝תְע֗וּ לִבְלִי־אֹֽכֶל׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תְּשׁוּבַת הַשֵּׁם לְאִיּוֹב
וַיַּֽעַן־יְהוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב מנ הסערה [מִ֥ן ׀] [הַסְּעָרָ֗ה] וַיֹּאמַֽר׃
מִ֤י זֶ֨ה ׀ מַחְשִׁ֖יךְ עֵצָ֥ה בְמִלִּ֗ין בְּֽלִי־דָֽעַת׃
אֱזָר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ וְ֝אֶשְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃
אֵיפֹ֣ה הָ֭יִיתָ בְּיָסְדִי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ בִינָֽה׃
מענה הַשֵּׁם על יסודות העולם
מִי־שָׂ֣ם מְ֭מַדֶּיהָ כִּ֣י תֵדָ֑ע א֤וֹ מִֽי־נָטָ֖ה עָלֶ֣יהָ קָּֽו׃
עַל־מָ֭ה אֲדָנֶ֣יהָ הָטְבָּ֑עוּ א֥וֹ מִֽי־יָ֝רָ֗ה אֶ֣בֶן פִּנָּתָֽהּ׃
בְּרָן־יַ֭חַד כּ֣וֹכְבֵי בֹ֑קֶר וַ֝יָּרִ֗יעוּ כָּל־בְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
וַיָּ֣סֶךְ בִּדְלָתַ֣יִם יָ֑ם בְּ֝גִיח֗וֹ מֵרֶ֥חֶם יֵצֵֽא׃
השליטה של ה' בטבע
בְּשׂוּמִ֣י עָנָ֣ן לְבֻשׁ֑וֹ וַ֝עֲרָפֶ֗ל חֲתֻלָּתֽוֹ׃
וָאֶשְׁבֹּ֣ר עָלָ֣יו חֻקִּ֑י וָֽ֝אָשִׂ֗ים בְּרִ֣יחַ וּדְלָתָֽיִם׃
וָאֹמַ֗ר עַד־פֹּ֣ה תָ֭בוֹא וְלֹ֣א תֹסִ֑יף וּפֹ֥א־יָ֝שִׁ֗ית בִּגְא֥וֹן גַּלֶּֽיךָ׃
הְֽ֭מִיָּמֶיךָ צִוִּ֣יתָ בֹּ֑קֶר ידעתה שחר [יִדַּ֖עְתָּה] [הַשַּׁ֣חַר] מְקֹמֽוֹ׃
תשובת ה' על סדר הבריאה
לֶ֭אֱחֹז בְּכַנְפ֣וֹת הָאָ֑רֶץ וְיִנָּעֲר֖וּ רְשָׁעִ֣ים מִמֶּֽנָּה׃
תִּ֭תְהַפֵּךְ כְּחֹ֣מֶר חוֹתָ֑ם וְ֝יִֽתְיַצְּב֗וּ כְּמ֣וֹ לְבֽוּשׁ׃
וְיִמָּנַ֣ע מֵרְשָׁעִ֣ים אוֹרָ֑ם וּזְר֥וֹעַ רָ֝מָ֗ה תִּשָּׁבֵֽר׃
הֲ֭בָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָ֑ם וּבְחֵ֥קֶר תְּ֝ה֗וֹם הִתְהַלָּֽכְתָּ׃
שְׁאֵלוֹת הַשֵּׁם עַל הַגְּבוּלִים וְהַמִּבְנֶה הַיְּצִירָתִי
הֲנִגְל֣וּ לְ֭ךָ שַׁעֲרֵי־מָ֑וֶת וְשַׁעֲרֵ֖י צַלְמָ֣וֶת תִּרְאֶֽה׃
הִ֭תְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃
אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־א֑וֹר וְ֝חֹ֗שֶׁךְ אֵי־זֶ֥ה מְקֹמֽוֹ׃
כִּ֣י תִ֭קָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּל֑וֹ וְכִֽי־תָ֝בִ֗ין נְתִיב֥וֹת בֵּיתֽוֹ׃
השם שואל על סדרי הבריאה
יָ֭דַעְתָּ כִּי־אָ֣ז תִּוָּלֵ֑ד וּמִסְפַּ֖ר יָמֶ֣יךָ רַבִּֽים׃
הֲ֭בָאתָ אֶל־אֹצְר֣וֹת שָׁ֑לֶג וְאֹצְר֖וֹת בָּרָ֣ד תִּרְאֶֽה׃
אֲשֶׁר־חָשַׂ֥כְתִּי לְעֶת־צָ֑ר לְי֥וֹם קְ֝רָ֗ב וּמִלְחָמָֽה׃
אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יֵחָ֣לֶק א֑וֹר יָפֵ֖ץ קָדִ֣ים עֲלֵי־אָֽרֶץ׃
שליטת הבורא בטבע
מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃
לְ֭הַמְטִיר עַל־אֶ֣רֶץ לֹא־אִ֑ישׁ מִ֝דְבָּ֗ר לֹא־אָדָ֥ם בּֽוֹ׃
לְהַשְׂבִּ֣יעַ שֹׁ֭אָה וּמְשֹׁאָ֑ה וּ֝לְהַצְמִ֗יחַ מֹ֣צָא דֶֽשֶׁא׃
הֲיֵשׁ־לַמָּטָ֥ר אָ֑ב א֥וֹ מִי־ה֝וֹלִ֗יד אֶגְלֵי־טָֽל׃
שאלות הַשֵּׁם על סדרי הבריאה
מִבֶּ֣טֶן מִ֭י יָצָ֣א הַקָּ֑רַח וּכְפֹ֥ר שָׁ֝מַיִם מִ֣י יְלָדֽוֹ׃
כָּ֭אֶבֶן מַ֣יִם יִתְחַבָּ֑אוּ וּפְנֵ֥י תְ֝ה֗וֹם יִתְלַכָּֽדוּ׃
הַֽ֭תְקַשֵּׁר מַעֲדַנּ֣וֹת כִּימָ֑ה אֽוֹ־מֹשְׁכ֖וֹת כְּסִ֣יל תְּפַתֵּֽחַ׃
הֲתֹצִ֣יא מַזָּר֣וֹת בְּעִתּ֑וֹ וְ֝עַ֗יִשׁ עַל־בָּנֶ֥יהָ תַנְחֵֽם׃
שאלות הַשֵּׁם על שליטה בטבע
הֲ֭יָדַעְתָּ חֻקּ֣וֹת שָׁמָ֑יִם אִם־תָּשִׂ֖ים מִשְׁטָר֣וֹ בָאָֽרֶץ׃
הֲתָרִ֣ים לָעָ֣ב קוֹלֶ֑ךָ וְֽשִׁפְעַת־מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ׃
הַֽתְשַׁלַּ֣ח בְּרָקִ֣ים וְיֵלֵ֑כוּ וְיֹאמְר֖וּ לְךָ֣ הִנֵּֽנוּ׃
מִי־שָׁ֭ת בַּטֻּח֣וֹת חָכְמָ֑ה א֤וֹ מִֽי־נָתַ֖ן לַשֶּׂ֣כְוִי בִינָֽה׃
שאלות הַשֵּׁם על שליטת הטבע
מִֽי־יְסַפֵּ֣ר שְׁחָקִ֣ים בְּחָכְמָ֑ה וְנִבְלֵ֥י שָׁ֝מַ֗יִם מִ֣י יַשְׁכִּֽיב׃
בְּצֶ֣קֶת עָ֭פָר לַמּוּצָ֑ק וּרְגָבִ֥ים יְדֻבָּֽקוּ׃
הֲתָצ֣וּד לְלָבִ֣יא טָ֑רֶף וְחַיַּ֖ת כְּפִירִ֣ים תְּמַלֵּֽא׃
כִּי־יָשֹׁ֥חוּ בַמְּעוֹנ֑וֹת יֵשְׁב֖וּ בַסֻּכָּ֣ה לְמוֹ־אָֽרֶב׃
הערוב והרעב
מִ֤י יָכִ֥ין לָעֹרֵ֗ב צֵ֫יד֥וֹ כִּֽי־ילדו [יְ֭לָדָיו] אֶל־אֵ֣ל יְשַׁוֵּ֑עוּ יִ֝תְע֗וּ לִבְלִי־אֹֽכֶל׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַשֵּׁם יוֹצֵא מִן הַסְּעָרָה וּמְעַנֶת אֶת אִיּוֹב בִּסְפֹּר וּבִשְׁאֵלוֹת עַל הַמַּבְנֶה הַקַּיָּם שֶׁל הָעוֹלָם.
תְּשׁוּבַת הַשֵּׁם לְאִיּוֹב
הַשֵּׁם עוֹנֶה לְאִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה בִּשְׁאֵלוֹת עַל הַטֶּבַע. הַשֵּׁם מַעֲקִיר אֶת דִּבְרֵי אִיּוֹב הַחֲסֵרִים דַּעַת, מְצַווה עָלָיו לְהִתְחַזֵּק כְּגֶבֶר וְשואֵל אוֹתוֹ אֵיפֹה הָיָה בְּעֵת יְסִידַת הָאָרֶץ.
מענה הַשֵּׁם על יסודות העולם
בפסוקים אלו הַשֵּׁם מתאר את תהליך יצירת הארץ והים. הוא שואל את איוב מי קבע את גבולות הארץ ומי הניח את אבן הפינה שלה. התיאור כולל את שמחת בני האלוהים בעת הבריאה ואת השליטה האלוקית בים ובגליו.
השליטה של ה' בטבע
בפסוקים אלו, ה' עונה ליוב, מתאר כיצד הוא קובע את גבולות הים באמצעות עננים, ערפל, ודלתות ובריחים. הוא מראה לאדם את חוסר היכולת שלו לשלוט בתנועת הגלים או להכתיב את זמן בוקר השחר, ובכך מדגיש את מעמדו כבורא השולט בכל חוקי הטבע.
תשובת ה' על סדר הבריאה
האל עונה לאיוב ומתאר את עוצמת הבריאה והשליטה בטבע. הוא מדגים כיצד הארץ משפיעה על הרשעים וכיצד המעמקים נסתרים מעין האדם. השאלות בוחנות את הידע המוגבל של האדם מול המעמקים והכוחות הטבעיים של העולם.
שְׁאֵלוֹת הַשֵּׁם עַל הַגְּבוּלִים וְהַמִּבְנֶה הַיְּצִירָתִי
בְּתְשׁוּבָתוֹ לְיוֹבֵל, הַשֵּׁם שׁוֹאֵל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת עַל הַמַּבְחִין בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וְעַל הַגְּבוּלִים הַמִּתְקַדְּמִים שֶׁל הָעוֹלָם. הַשֵּׁם מְאַתְּגֵר אֶת יוֹבֵל לְהַבִּין אֶת הַמִּבְנֶה הַמַּפְלִיא שֶׁל הַבְּרִיאָה, מֵהַמָּוֶת וְעַד הַנְּתִיבִים הַנִּסִּים שֶׁל הַבַּיִת הָאֱלֹהִי.
השם שואל על סדרי הבריאה
השם פונה לאיוב ושואל אותו אם הוא מבין את סדרי העולם והטבע. הוא מדבר על אוצרות השלג והברד ששמורים למצוקה, ושואל כיצד האדם יכול לדעת את הדרך שבה האור מתפשט על פני האדמה.
שליטת הבורא בטבע
הפסוקים מתארים את העוצמה והניהול של הבורא על תופעות הטבע. השאלה היא מי קובע את מסלולי הגשם והרעמים, מי מביא מים למדבר ריק מאדם, ומי מזין את האדמה ויוצר את הטל. כל תהליכי המחזור והצמיחה בטבע נשלטים על ידי כוח עליון שאינו תלוי בבני אדם.
שאלות הַשֵּׁם על סדרי הבריאה
בפסוקים אלו, הַשֵּׁם עונה ליובב בשאלות רטוריות המדגישות את חוסר אונים האדם מול כוחות הטבע. השאלות נוגעות למקור הקרח והעננים, ליציבות קרקעית התהום, וליכולת לשלוט בקישוטי הכוכבים ובמסלול המזלות בעת עונם.
שאלות הַשֵּׁם על שליטה בטבע
בפרק זה, הַשֵּׁם עונה לאיוב בסדרה של שאלות המדגימות את חוסר היכולת האנושית לשלוט בתופעות הטבע הגדולות. הַשֵּׁם שואל על חוקי השמיים, שליטה בעננים ובברקים, ועל מקור החוכמה והבינה בעולם.
שאלות הַשֵּׁם על שליטת הטבע
בפרק זה, הַשֵּׁם עונה ליובב בשאלות המדגימות את חוסר היכולת של האדם לשלוט בתופעות הטבע. הַשֵּׁם שואל מי יכול לנהל את העננים, להשפיע אבק, או לצוד את הטורפים בטבע, ובכך מראה כי רק הוא שולט בכל המתרחש בעולם.
הערוב והרעב
פסוק זה מתאר את מצבו של הערוב, בעל חיים שמעדן את צורכי הצאצאים שלו. כאשר הגוזעים נולדים, הם זועקים אל אלוהים וסובלים מרעב כבד, בעוד שעל האב להכין להם את המזון.
הַסְּעָרָה מַפְסִיקָה וְהַשֵּׁם שׁוֹאֵל עַל הַזִּינוּן שֶׁל הַטֶּבַע וְהַנִּצָּבוֹת שֶׁל הַיְצוּרִים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הסערה של איוב והתשובה האלוהית
״וּמִי אִיכָּא כְּהַאי גַּוְונָא? וְהָכְתִיב ״אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם״, וְאָמַר רָבָא: אִיּוֹב בִּסְעָרָה חֵירַף, בִּסְעָרָה הֱשִׁיבוּהוּ. בִּסְעָרָה חֵירַף — אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל״
בקטע זה מופיעה התשובה של הַשֵּׁם לאיוב לאחר שאיוב הביע את כאבו בלהט. המפרש רבא מסביר כי איוב דיבר מתוך סערת רגשות וזעזוע עמוק. הוא טוען שהכאב והחבלה שסבל איוב גרמו לו לשנות את דיבורו, עד כדי כך שהמילה "איוב" עברה בדעתו למילה "אויב". הגישה כאן מתמקדת בחיבור שבין המצב הרגשי של האדם לבין אופן הבטאתו. רבא מראה כיצד רוח הסערה והסבל יכולים להטות את הלשון, אך ההשבות האלוהית מגיעה כמענה ישיר למצב זה. הפרשנות מדגישה את הקושי של איוב בתוך הסערה האישית שלו.
נדה נ״ב א:כ״ה ↗השמות של הבורא ופעולותיו בעולם
״ויאמר אלהים אל משה - אמר רבי אבא בר ממל: אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה: שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא. פעמים״
בפרשת שמות רבה מובא דיאלוג בין הקדוש ברוך הוא למשה, המלמד כי השמות השונים של אלוהים משקפים את מעשיו בעולם. רבי אבא בר ממל מסביר שכשאל שדי, הוא שופט ומחמיר על חטאי האדם, וכצבאות, הוא נלחם ברשעים, וכאלוהים, הוא דיין הבריות. לעומת זאת, השם ה' מבטא את מידת הרחמים, כפי שנאמר בספר שמות שה' הוא אלוהים רחום וחנון. הפרשה דנה גם במשמעות הביטוי "אהיה אשר אהיה". רבי יצחק מסביר שהביטוי מתאר את נצחיות הבורא, שהוא היה, הוא קיים, ויהיה בעתיד. ישנה גם פרשנות המקשרת את הנוכחות האלוהית ליכולת להתגלה בדרכים שונות, לפעמים בהתגלות גלויה ולפעמים בדרך נסתרת, תוך שמירה על הקשר עם עם ישראל בכל מצב.
שמות רבה ג׳:ו׳ ↗בעקבות המפרשים
תְּשׁוּבַת הַשֵּׁם מִן הַסְּעָרָה
״ואשבור. עשיתי לו שברים סביב לעכבו בתוכם והם לו חוק אשר לא יעברם כמו וירדפם לפני השער עד השברים (יהושע ז׳:ה׳) והם תועלות סביב לעיר:״
בְּקֶצֶת הַסְּעָרָה, הַשֵּׁם עוֹנֶת לְאִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה. הַשֵּׁם שׁוֹאֵל אֶת אִיּוֹב עַל הַבְּרִיאָה, מֵהָעוֹלָם עַד הַמְּעַמְקִים. הַשֵּׁם מַזְכִּיר אֶת הַיְסוֹדִים שֶׁהוּא הִתְיַצֵּב בָּם וְאֶת הַגְּבוּלוֹת שֶׁקָּבַע לַיַּם וְלָאָרֶץ. הַדָּבָר מַעֲמִיק אֶת הַתְּחוּץ שֶׁל הַמַּעֲמַקִּים וְהַסְּתָרִים שֶׁבַּטֶּבַע. בְּסוֹף הַקֶּטע, רַשִּׁי מְסַבֵּר אֶת הַמּוּנַח שֶׁל הַשְּׁבָרִים שֶׁהַשֵּׁם עָשָׂה. לְפִי רַשִּׁי, הַשְּׁבָרִים הַכְּבָרִים הָעוֹמְדִים סְבִיב לַדָּבָר הוּא חוֹק שֶׁאֵין לַצָּר הָעוֹבֵר אוֹתָם, בְּדוֹם הַחֹמָה שֶׁסָּבִיב לָעִיר הַמְּגֹנֶנֶת עַל תּוֹכְלָהּ.
רש״י על איוב 38:10:1 ↗השליטה של הַשֵּׁם על הטבע
״או מושכות כסיל תפתח. להוציא חמה להפיג צינתה של כימה:״
בפרק זה מספר ספר איוב, הַשֵּׁם עונה לאיוב מתוך סערה. הוא שואל את איוב שאלות רבות על פלאי הבריאה, כמו גודל הכוכבים והשליטה על הים. הַשֵּׁם מראה לאיוב שהאדם אינו מבין את כל מורכבות העולם. רש"י, מפרש קדום, מסביר את הדימוי של כוכבי הכוכבים (כְּסִיל) וכימה. לפי רש"י, הכוכבים נועדו להוציא את החום של השמש כדי להפיג את הקור של הכוכב כימה. הפירוש מראה כיצד הַשֵּׁם מנהיג את כל פרטי הטבע.
רש״י על איוב 38:31:2 ↗תְּשׁוּבַת הַשֵּׁם וְהַשְּׁאֵלוֹת הַקַּשּׁוֹת
״ופא ישית - עד פה ישית כחך.״
בְּקֶצֶת הַמַּעֲרָכָה, הַשֵּׁם עוֹנֶת לְאִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה. הַשֵּׁם לֹא נָתֵן תְּשׁוּבָה לַסֵּבֶל שֶׁל אִיּוֹב, אֲבָל הוּא מַזְהִיר אוֹתוֹ וּמְשַׁלֵּט אֶת הַמַּעֲרָכָה בְּעוֹצְמָה. הַשֵּׁם מְשַׁאל אֶת אִיּוֹב עַל הַבְּרִיאָה, הַטֶּבַע וְהַמַּבְנֶה שֶׁל הָעוֹלָם, כְּדֵי לְהַמְעִיט אֶת הַיִּדַּעֲוּת הַמְּזֻמֶּנֶת לְאָדָם בְּמֶעֶת הַכְּאֵב. הַפְּרָשׁ אִבֶּן עֶזְרָא בְּמַעֲרַךְ הַמִּלִּים שֶׁל הַפּסוּק הַמְּדַבֵּר עַל הַגְּבוּל שֶׁל הַיָּם, וּמַסְבִּיר שֶׁהַמִּלָּה "וּפֵא" מְצַיֶּנת אֶת הַגְּבוּל שֶׁל הַכֹּחַ שֶׁל הַיָּם. הַפְּרָשׁ מְתָרְגֵם אֶת הַמִּלָּה הַמְּעַטְעֶעֶת לְמַשְׁמָעוּת בְּרוּחַ הַמִּלָּה הַמְּקוֹרִית.
אבן עזרא על איוב 38:11:1 ↗סוד הכוכבים וסדרי הטבע
״התקשר מעדנות כימה - כוכבים הם בפאת צפון וכסיל בפאת דרום, וכימה תקשר הפירות, שהם המעדנות וכסיל הפך הדבר, והעניין האתה צויתה לכוכבים האלה לקשר״
בפסוק זה, הַשֵּׁם עונה לאיוב בשאלה על היכולת לשלוט בכוכבים הגדולים. המפרש אבן עזרא מסביר כי הכוכבים המוזכרים הם גרמי שמיים עצומים, כגון כוכב גדול בקרבת מזל טלה וכוכב בלב מזל עקרב. הוא מציין כי הכוכבים הללו נמצאים במקומות שונים בשמיים וממלאים תפקיד בתנועת הטבע. ההסבר מדגיש כי השליטה של הבורא היא על המערכת המורכבת של המזלות והכוכבים. אבן עזרא מציע פרשנות אסטרונומית המקשרת בין הכוכבים לבין עונות השנה ומיקומם במזרח ומערב. הגישה שלו מנסה להבין את המכניקה של העולם דרך זיהוי גרמים שמיים ספציפיים כפי שהיו ידועים בעת יצירת הפירוש.
אבן עזרא על איוב 38:31:1 ↗