גם כשהברקים מכהים, הלב שלי רועד ומתנתק ממקומו.
אַף־לְ֭זֹאת יֶחֱרַ֣ד לִבִּ֑י וְ֝יִתַּ֗ר מִמְּקוֹמֽוֹ׃איוב · פרק לז׳
התגליות של אליהו בטבע
תיאור כוחו של הבורא דרך רעמי הגשם, סופות השלג והנהגת הטבע
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
איוב לז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
עוצמת קולו של הברק
תקשיבו היטב לקולו המרעיד, ולמה שיצא מפיו.
שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃מתחת לכל השמיים הוא שולט, והאור שלו מאיר על פני האדמה.
תַּֽחַת־כָּל־הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ וְ֝אוֹר֗וֹ עַל־כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃אחריו נשמע שאגה מרעילה בקולה המפואר, ואי אפשר לעקוף אותו כי קולו נשמע בבירור.
אַחֲרָ֤יו ׀ יִשְׁאַג־ק֗וֹל יַ֭רְעֵם בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ וְלֹ֥א יְ֝עַקְּבֵ֗ם כִּֽי־יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ׃עוצמתו של הבורא בטבע
האל מרעיד בקולו ועושה דברים מופלאים, ואי אפשר להבין את גודל מעשיו.
יַרְעֵ֤ם אֵ֣ל בְּ֭קוֹלוֹ נִפְלָא֑וֹת עֹשֶׂ֥ה גְ֝דֹל֗וֹת וְלֹ֣א נֵדָֽע׃כי הוא אומר לשלג, "היה ארץ", ואומר לגשם, "היה ממטר", והגשם הוא כוחו העצום.
כִּ֤י לַשֶּׁ֨לַג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ וְגֶ֥שֶׁם מָטָ֑ר וְ֝גֶ֗שֶׁם מִטְר֥וֹת עֻזּֽוֹ׃הוא עוצר את כל האדם, כדי שכולם ידעו את כל עבודתו.
בְּיַד־כָּל־אָדָ֥ם יַחְתּ֑וֹם לָ֝דַ֗עַת כָּל־אַנְשֵׁ֥י מַעֲשֵֽׂהוּ׃החיות נכנסת למחילה שלה, ושוקעת במעונן.
וַתָּבֹ֣א חַיָּ֣ה בְמוֹ־אָ֑רֶב וּבִמְע֖וֹנֹתֶ֣יהָ תִשְׁכֹּֽן׃כוחו של הטבע והנהגת הבורא
סערה מגיעה מתוך החדר, ורעמים נשמעים ממזרח.
מִן־הַ֭חֶדֶר תָּב֣וֹא סוּפָ֑ה וּֽמִמְּזָרִ֥ים קָרָֽה׃מהנשימה של אלוהים יוצא קרח, ורוח גדולה של מים נשברת בתוך גלים.
מִנִּשְׁמַת־אֵ֥ל יִתֶּן־קָ֑רַח וְרֹ֖חַב מַ֣יִם בְּמוּצָֽק׃גם העננים מפיצים ריח כשהם נפרסים, והעננים מפיצים את אורם.
אַף־בְּ֭רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹרֽוֹ׃הוא מסובב ומפעיל את תחבולותיו, וכל מה שהוא מצווה על פני כדור הארץ קורה.
וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת ׀ מִתְהַפֵּ֣ךְ בתחבולתו [בְּתַחְבּוּלֹתָ֣יו] לְפָעֳלָ֑ם כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀ עַל־פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃הזמנה להתבונן בפלאי הטבע
האם הוא שולח אותו בגלל שוט, או בגלל הארץ, או כדי להביא חסד?
אִם־לְשֵׁ֥בֶט אִם־לְאַרְצ֑וֹ אִם־לְ֝חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃תקשיב לזה, איוב. תעמוד ותתבונן בפלאים של אלוהים.
הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן ׀ נִפְלְא֬וֹת אֵֽל׃האם אתה יודע איפה נמצא אלוהים מעליהם, וכשהעננים שלו מאירים, אתה רואה זאת?
הֲ֭תֵדַע בְּשׂוּם־אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶ֑ם וְ֝הוֹפִ֗יעַ א֣וֹר עֲנָנֽוֹ׃האם אתה מבין את פלאי העננים, את העננים הטהורים והמלאי בדעת?
הֲ֭תֵדַע עַל־מִפְלְשֵׂי־עָ֑ב מִ֝פְלְא֗וֹת תְּמִ֣ים דֵּעִֽים׃עוצמת הַסְעָרָה וּתְעוּבַת הַחֹשֶׁךְ
בְּעֵת שֶׁהָאָרֶץ נֶרֶדֶת לַשֶּׁקֶט בַּדָּרוֹם, כְּאִלּוּ בְּגָדֶיךָ הֵם חַמִּים.
אֲשֶׁר־בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים בְּהַשְׁקִ֥ט אֶ֝֗רֶץ מִדָּרֽוֹם׃תּוּכַל לְהַקְרִיעַ אִתּוֹ אֶת הָעֲנָנִים הַחֲזָקִים, כְּמוֹ מַצּוּק שֶׁנִּשְׁבָּר.
תַּרְקִ֣יעַ עִ֭מּוֹ לִשְׁחָקִ֑ים חֲ֝זָקִ֗ים כִּרְאִ֥י מוּצָֽק׃תַּלְמִיד, תַּגְלֶה לָנוּ מָה הוּא אוֹתָהּ דָּבָר שֶׁהוּא אוֹמֵר, כִּי אֵין אֶתְנַצֵּל מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ.
ה֭וֹדִיעֵנוּ מַה־נֹּ֣אמַר ל֑וֹ לֹ֥א־נַ֝עֲרֹ֗ךְ מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃על המילים
The phrase 'you cannot escape' (לֹא-נַעֲרֹךְ) is interpreted here as an inability to stand or face the darkness.
הַאִם יוּכַל לְהַקְשִׁיב לִי כְּשֶׁאֲדַבֵּר? אִם אִישׁ יֹאמַר שֶׁהוּא נבלע, הַאִם יוּכַל לְהוֹכִיחַ זאת?
הַֽיְסֻפַּר־ל֭וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אִֽם־אָ֥מַר אִ֝֗ישׁ כִּ֣י יְבֻלָּֽע׃הַעֲצָמְתוּת וְהַהַסְתּוּרָה שֶׁל הָאֱלֹהוּת
ועכשיו, האור הבהיר לא נראה בשמים כשהרוח חלפה וניקתה אותם.
וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃מצפון יגיע משהו זהוב, מעל אל אלוהים מפואר ונורא.
מִ֭צָּפוֹן זָהָ֣ב יֶֽאֱתֶ֑ה עַל־אֱ֝ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד׃אין אפשרות להבין את שדי, בעל הכוח העצום, הוא לא ישיב תשובות על משפט וצדק רב.
שַׁדַּ֣י לֹֽא־מְ֭צָאנֻהוּ שַׂגִּיא־כֹ֑חַ וּמִשְׁפָּ֥ט וְרֹב־צְ֝דָקָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽה׃לכן, בני אדם חרדים ממנו, וכל חכמי לב לא יוכלו לראות אותו.
לָ֭כֵן יְרֵא֣וּהוּ אֲנָשִׁ֑ים לֹֽא־יִ֝רְאֶ֗ה כָּל־חַכְמֵי־לֵֽב׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
עוצמת קולו של הברק
אַף־לְ֭זֹאת יֶחֱרַ֣ד לִבִּ֑י וְ֝יִתַּ֗ר מִמְּקוֹמֽוֹ׃
שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃
תַּֽחַת־כָּל־הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ וְ֝אוֹר֗וֹ עַל־כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃
אַחֲרָ֤יו ׀ יִשְׁאַג־ק֗וֹל יַ֭רְעֵם בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ וְלֹ֥א יְ֝עַקְּבֵ֗ם כִּֽי־יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ׃
עוצמתו של הבורא בטבע
יַרְעֵ֤ם אֵ֣ל בְּ֭קוֹלוֹ נִפְלָא֑וֹת עֹשֶׂ֥ה גְ֝דֹל֗וֹת וְלֹ֣א נֵדָֽע׃
כִּ֤י לַשֶּׁ֨לַג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ וְגֶ֥שֶׁם מָטָ֑ר וְ֝גֶ֗שֶׁם מִטְר֥וֹת עֻזּֽוֹ׃
בְּיַד־כָּל־אָדָ֥ם יַחְתּ֑וֹם לָ֝דַ֗עַת כָּל־אַנְשֵׁ֥י מַעֲשֵֽׂהוּ׃
וַתָּבֹ֣א חַיָּ֣ה בְמוֹ־אָ֑רֶב וּבִמְע֖וֹנֹתֶ֣יהָ תִשְׁכֹּֽן׃
כוחו של הטבע והנהגת הבורא
מִן־הַ֭חֶדֶר תָּב֣וֹא סוּפָ֑ה וּֽמִמְּזָרִ֥ים קָרָֽה׃
מִנִּשְׁמַת־אֵ֥ל יִתֶּן־קָ֑רַח וְרֹ֖חַב מַ֣יִם בְּמוּצָֽק׃
אַף־בְּ֭רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹרֽוֹ׃
וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת ׀ מִתְהַפֵּ֣ךְ בתחבולתו [בְּתַחְבּוּלֹתָ֣יו] לְפָעֳלָ֑ם כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀ עַל־פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃
הזמנה להתבונן בפלאי הטבע
אִם־לְשֵׁ֥בֶט אִם־לְאַרְצ֑וֹ אִם־לְ֝חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃
הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן ׀ נִפְלְא֬וֹת אֵֽל׃
הֲ֭תֵדַע בְּשׂוּם־אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶ֑ם וְ֝הוֹפִ֗יעַ א֣וֹר עֲנָנֽוֹ׃
הֲ֭תֵדַע עַל־מִפְלְשֵׂי־עָ֑ב מִ֝פְלְא֗וֹת תְּמִ֣ים דֵּעִֽים׃
עוצמת הַסְעָרָה וּתְעוּבַת הַחֹשֶׁךְ
אֲשֶׁר־בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים בְּהַשְׁקִ֥ט אֶ֝֗רֶץ מִדָּרֽוֹם׃
תַּרְקִ֣יעַ עִ֭מּוֹ לִשְׁחָקִ֑ים חֲ֝זָקִ֗ים כִּרְאִ֥י מוּצָֽק׃
ה֭וֹדִיעֵנוּ מַה־נֹּ֣אמַר ל֑וֹ לֹ֥א־נַ֝עֲרֹ֗ךְ מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃
הַֽיְסֻפַּר־ל֭וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אִֽם־אָ֥מַר אִ֝֗ישׁ כִּ֣י יְבֻלָּֽע׃
הַעֲצָמְתוּת וְהַהַסְתּוּרָה שֶׁל הָאֱלֹהוּת
וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃
מִ֭צָּפוֹן זָהָ֣ב יֶֽאֱתֶ֑ה עַל־אֱ֝ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד׃
שַׁדַּ֣י לֹֽא־מְ֭צָאנֻהוּ שַׂגִּיא־כֹ֑חַ וּמִשְׁפָּ֥ט וְרֹב־צְ֝דָקָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽה׃
לָ֭כֵן יְרֵא֣וּהוּ אֲנָשִׁ֑ים לֹֽא־יִ֝רְאֶ֗ה כָּל־חַכְמֵי־לֵֽב׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
אליהו מתאר את עוצמת הבורא דרך תופעות הטבע המרשימות.
עוצמת קולו של הברק
אליהו מתאר את עוצמת תופעת הטבע של הרעמים והברקים. הוא מתאר לב רועד מול קול הברקים המפואר, ששולט תחת כל השמיים ומאיר את האדמה. הקול חזק כל כך וברור כל כך, עד שאי אפשר להתעלם ממנו או לעקוף את עוצמתו הגדולה.
עוצמתו של הבורא בטבע
פסוקים אלו מתארים את כוחו המופלא של הבורא השולט על תופעות הטבע, כמו שלג וגשם. הטבע כולל את כל היצורים, ומעשיו הגדולים גורמים לכל אדם להכיר ולהתבונן בעבודתו המופלאה של האל בבריאה.
כוחו של הטבע והנהגת הבורא
פסוקים אלו מתארים את עוצמת הטבע והתופעות המרהיבות בשמיים. הסערה, הקרח, הרוח והעננים מופיעים כביטוי לנשימת האל. כל התהליכים הללו מתבצעים תחת התחבולות והפקודה של הבורא, שמנהיג את כל מה שקורה על פני כדור הארץ.
הזמנה להתבונן בפלאי הטבע
הקטע מציג קריאה לאיוב להתבונן בעוצמת הטבע ופלאי האלוהות. הדובר מזכיר את השליטה של אלוהים בתהליכים השונים, כמו משמעות השוט או הארץ, ומזמין את איוב ללמוד מן העננים והאור להכיר את מעשי אלוהים המופלאים והטהורים.
עוצמת הַסְעָרָה וּתְעוּבַת הַחֹשֶׁךְ
הַפֶּסֻקִים מְתָאֲרִים אֶת כּוֹחָהּ הַנֶּחְדָּר שֶׁל הַסַּעַר וְהָעֲנָנִים, מְשַׁוִּים אוֹתָם לְעוֹצְמָה שֶׁתּוּכַל לִקְרַע אֶת הַשָּׁמַיִם. הַדוֹבֵר מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אֶת דִּבְרֵי הָאֵל בְּעֵת הַחֹשֶׁךְ, וּמְטַעִיט בְּסָפֵק אִם הָאָדָם יוּכַל לְהַסְבִּיר אוֹתָם אוֹ לְהוֹכִיחַ אֶת קִימּוּם הַסּוֹף שֶׁלּוֹ.
הַעֲצָמְתוּת וְהַהַסְתּוּרָה שֶׁל הָאֱלֹהוּת
הַפֶּסוּקִים מְתִאֲרִים אֶת הַתְּהוּמָה וְהַהַדְרוֹן שֶׁל הַטֶּבַע וְהַבּוֹרֵא. הַדָּרָכָה מְתֶקֶת אֶת הַשָּׁמַיִם הַנִּקִּים וּמְדַבֶּרֶת עַל כֹּחוֹ הַנֶּעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, שֶׁאֶת מִשְׁפָּטָיו וְעַצְמוֹ אֵין לֶאֱנוֹשׁ לְהָבִין אוֹתָם אוֹ לִרְאוֹת אוֹתָם.
הפרק מסתיים בקריאה להכיר את גדלות הבורא מתוך הפחד והיראה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַכֹּחַ שֶׁבַּטֶּבַע וְהַנֶּחֱרָדוּת לִפְנֵי הַבּוֹרֵא
״רַבִּי אַחָא וְרַבִּי זְעִירָא פָּתַח (איוב לז, א): אַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְקוֹמוֹ, מַהוּ וְיִתַּר, וְקָפַץ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (ויקרא יא, כא): לְנַתֵּר בָּהֵן״
בַּפֶּרֶק הַזֶּה, אֵליָהוּ הַנָּבִיא מַתְכִין לְהַסְבִּיר לְאִיּוֹב אֶת גְּדוּלַּת הַשֵּׁם עַל יְדֵי הַתַּצְפִּית בַּטֶּבַע. הַטֶּקסט מַצִּיג אֶת הַתְּהוּמוֹת שֶׁבַּסַּעֲרָה, בְּמ heavy הַבָּרָק וְהָעַנִּים, כְּמַצְעָן שֶׁהַכֹּל תַּחַת שְׁלִיטַת הַקּוֹדֶשׁ. הַתְּמוּנוֹת הַמַּתְכִינוֹת בַּטֶּקסט מַדְגִּישׁוֹת אֶת הַעֹצְמָה הַנֶּחְשֶׁדֶת וְהַמַּפְחִידָה שֶׁל הַיְּצִירָה. הַפֵּרוּשׁ מִמְּקוֹרֵי חז"ל (וַיִּיקְרָא רַבָּה) מַקְשִׁית עַל הַמַּעֲמָד הַנִּסְחָן שֶׁל הַלֵּב כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנִּצְחוּת הַנֶּחְשֶׁדֶת. הַמְּסֹרֶת מְבַקֶּשֶׁת לְהַשְׁוִה בֵּין הַנִּצְחָנוּת הַמַּפְחִידָה שֶׁל הַכֹּהֲנִים שֶׁנִּכְנְסוּ וְיָצְאוּ טְהוֹרִים, לְבֵין הַהֶרֶס שֶׁל הַמִּקְדָּשׁ בִּזְמַן טִיטוּס. הַמַּבְטַח הַמַּקְשִׁים בַּמִּדְרָשׁ מְדַגֵּשׁ אֶת הַהֶבְלֵי הַכֹּחַ בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְבין הַחֹל, וְעוֹרֵר שׁוּלָן עַל מַעֲמַד הַקֹּדֶשׁ בָּעוֹלָם.
ויקרא רבה כ׳:ה׳ ↗הַפְּרִיחָה שֶׁל הַמַּטֶּה וְהַחַיּוּת שֶׁבַּכֹּהֲנִים
״וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת. זֶה שֶׁאָמַר אֱלִיהוּא, אַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ (איוב לז, א). אֱלִיהוּא הוּא הָיָה צוֹפֶה הֵיאַךְ בָּנָיו שֶׁל״
סוּפָה הַתְּנוּעָה הַמַּתְחִילָה בְּתְנוּעָה הַמְּעַטֶּת שֶׁל אֱלִיהוּעַ, הַמְּסַבֶּת אֶת הַפְּתַעַת שֶׁל הַתְּמוּנוֹת הַנִּרְאִים לְעֵינָיו. הַמִּדְרָשׁ בְּמַבָּט מַעֲמִיק מְסַבֵּל אֶת הַחֲוָיָה הַמְּפַלְּאִית שֶׁל הַמַּטֶּה הַמְּפַרִיחַ, וּמְקַשֵּׁר אוֹתָהּ לְחַדְשׁוּת הַכְּהֻנָה. הַמִּדְרָשׁ מַסְבִּיר כְּבָר שֶׁהַפְּרִיחָה שֶׁל הַמַּטֶּה הִיא סִימָן לְחַיּוּת וּלְנֶחָמָה, כְּשֶׁהַמַּטֶּה הֶעָץ הַיָּבֵשׁ הֶפְרִיחַ וְהָפַךְ לְחַיִּים. הַמִּדְרָשׁ מְפֵרֵט אֶת הַקֶּשֶׁר הַמְּצַיֵּעַ בֵּין הַמַּטֶּה הַמְּפַרִיחַ לְבֵין הַחַיּוּת שֶׁנִּמְצְאָה בִּבְנֵי אַהֲרֹן הַיּוֹצְאִים שְׂרוּפִים, וּמַבְדִּיל בֵּין הַמַּשְׁאָה הַתְּהִלָּתִית לְבֵין הַקְּשָׁרִים הַהִיסְתּוֹרִיִּים שֶׁבַּמִּקְרָא. הַמִּדְרָשׁ מְפִיץ רֶעָיוֹן עִקָּרִי: הַנִּסִּים הַמְּפַלְּאִים הֵם לֹא רַק מַעֲשֵׂי הַקֶּשֶׁר, אֶלָּא בִּבְרִית שֶׁנֶּעֶשְׂתָה. הַמַּבָּט שֶׁל אֱלִיהוּעַ עַל הַכֹּהֲנִים הַיּוֹצְאִים שְׂרוּפִים מְבַטֵּל אֶת הַתְּמִיהָה, כִּי הַנִּסִּים הֵם הַמַּתְחָלָה שֶׁל הַמַּשְׁאֲלָה הַכְּהוֹנִית. הַמִּדְרָשׁ גַּם מְבִיא הַקְשֵׁר לְמַעֲשֵׂי מֹשֶׁה, שֶׁלּוֹ הִתְפַּלֵּל בְּעֶצֶם הַכְּרָעַת הָעֵגֶל, וּמְסַבֵּל אֶת הַקֶּשֶׁר לְמַעֲשֵׂי הַמַּטֶּה הַמְּפַרִיחַ כְּסִימָן לְחַיּוּת שֶׁנִּשְׁמֶרֶת בַּתְּפִלָּה.
מדרש תנחומא, אחרי מות ח׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
הכוח שבקולות הטבע
״כי לשלג יאמר. ע"י הקולות הללו:״
בפרק זה אליעו מתאר את עוצמת כוחו של הַשֵּׁם דרך תופעות הטבע המרשימות. הוא מדבר על הרעמים, על השלג ועל הסופות שמשנים את פני הארץ. אליעו מראה שכל מה שקורה בעולם נשלט על ידי רצון עליון, וכי אפילו השלג והגשם מקבלים הוראה ישירה מהבורא. רש"י מפרש על הפסוק המתאר את השלג, כי הקולות המפחידים של הרעמים הם אלו שגורמים לשלג להגיע לארץ. לפי פשט הדברים, הטבע הוא כלי להפגנת הנהגת הַשֵּׁם בעולם.
רש״י על איוב 37:6:1 ↗הכוח של רעמים וברקים
״כראי מוצק. כראי שהנשים רואות בו, (מוצק טרישטייר והוא חזק ביותר):״
בפרק זה, אליעו מתאר את עוצמת הטבע והשליטה של הַשֵּׁם על כוחות השמיים. הוא מדבר על רעמים, ברקים, ועל הרוח שמשנה את פני האדמה. התיאור מראה כיצד כוחות הטבע הם עדות לגבורה האלוהית, וכי אין אדם יכול להבין את מלוא פלאי הבריאה. רש"י מפרש את הדימוי של "כְּמַרְאָה מוּצָק" כביטוי לכוח עצום ובלתי ניתן לשינוי, בדומה למראה חזק מאוד. לפי פירושו, הכוח הזה הוא יציב וברור כפי שהנשים רואות את עצמן במראה המדויקת. הגישה הזו מדגישה את הבהירות והעוצמה שבמעשה הבריאה.
רש״י על איוב 37:18:2 ↗הכוחות של הטבע וסדר העולם
״כי לשלג יאמר - להיות בארץ וכבר הזכרתי בספר מאזני הלשון, כי כל דבר צריך לזמן ומקום, על כן ימצאו פעמים בלשון הקדש בלא אות״
בפרק זה אליעו מתאר את עוצמתו של הַשֵּׁם דרך תופעות הטבע המרשימות. הוא מדבר על הרעמים, על השלג ועל הרוח, ומראה איך כל דבר בעולם פועל לפי תוכנית מדויקת. אליעו מנסים להוכיח שהאדם אינו יכול להבין את כל סודות הבריאה. על פי אבן עזרא, כאשר נאמר שהשלג נמשמע או מצווה להגיע, הכוונה היא שהשלג אמור להיות בארץ. הוא מציין כי לכל דבר בעולם יש זמן ומיקום מתאימים, וכי השפה העברית עשירה בביטויים שבהם אין צורך באותיות מסוימות כדי להביע משמעות מלאה.
אבן עזרא על איוב 37:6:1 ↗עוצמת השמים וסוד הרקיע
״תרקיע עמו - בחסרון ה"א התימה והשחקים הם על העבים, ונקראו כן בעבור היותם אויר דק והוא מן ושחקת ממנה הדק וכן נקראו רק ורקיע״
בפרק זה, אליחו מתאר את גבורת הטבע ואת פלאי הבריאה הממשיים לעיני האדם. הוא מדבר על הרעמים, הברקים והשלג, ומראה כיצד כוחות הטבע פועלים תחת רצון הַשֵּׁם. התיאור מביא את השומע להתבונן בסדרי העולם המופלאים ובכוחם של תופעות השמיים. בנוגע למבנה השמיים, אבן עזרא מפרש את המושגים "רקיע" ו"שחקים" בהתבסס על דקות האוויר. הוא מסביר שהרקיע והשחקים הם חלק מהאוויר הדק שמעל המים, וכי הם נראים כמשטח מוצק המשתקף בו האור, בדומה למראה. לפי גישה זו, המבנה השמיים הוא אוויר דק וקשיח מספיק כדי להחזיק את האור.
אבן עזרא על איוב 37:18:1 ↗