אליהו המשיך לדבר.
וַיֹּ֥סֶף אֱלִיה֗וּא וַיֹּאמַֽר׃איוב · פרק לו׳
אליחו מדבר על עוצמתו של האל בטבע
אליחו מתאר את צדקת האל ואת השגחתו בעולם דרך תופעות הטבע, ומזהיר מפני עקשנות וזעם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
איוב לו׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
אליהו מתחיל לדבר
תקשיב לי רגע, קטנטן, אני אעזור לך, כי עדיין יש לי הרבה דברים להגיד על אלוהים.
כַּתַּר־לִ֣י זְ֭עֵיר וַאֲחַוֶּ֑ךָּ כִּ֤י ע֖וֹד לֶאֱל֣וֹהַּ מִלִּֽים׃אני ארים את הידע שלי מרחוק ואתן לצדק את מה שמגיע לו.
אֶשָּׂ֣א דֵ֭עִי לְמֵרָח֑וֹק וּ֝לְפֹעֲלִ֗י אֶֽתֵּֽן־צֶֽדֶק׃כי באמת, הדברים שלי הם לא שקר, והמחשבות שלי לגביך הן נקיות וטהורות.
כִּֽי־אָ֭מְנָם לֹא־שֶׁ֣קֶר מִלָּ֑י תְּמִ֖ים דֵּע֣וֹת עִמָּֽךְ׃עוצמתו וצדקת האל
הוא אלוהים גדול שלא יתעלם, בעל כוח עצום.
הֶן־אֵ֣ל כַּ֭בִּיר וְלֹ֣א יִמְאָ֑ס כַּ֝בִּ֗יר כֹּ֣חַֽ לֵֽב׃הוא לא ייתן חיים לרשע, והוא יחליט למענם את צדקת העניים.
לֹא־יְחַיֶּ֥ה רָשָׁ֑ע וּמִשְׁפַּ֖ט עֲנִיִּ֣ים יִתֵּֽן׃הוא לא יסיט את עיניו מצדיק, והוא הניח מלכים על כסא, הגיאדם אותם לנצח והמה מעולם לא יתעלו.
לֹֽא־יִגְרַ֥ע מִצַּדִּ֗יק עֵ֫ינָ֥יו וְאֶת־מְלָכִ֥ים לַכִּסֵּ֑א וַיֹּשִׁיבֵ֥ם לָ֝נֶ֗צַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃ואם הם כבולים בצרות, הם ייתפסו בחבלים של עוני.
וְאִם־אֲסוּרִ֥ים בַּזִּקִּ֑ים יִ֝לָּכְד֗וּן בְּחַבְלֵי־עֹֽנִי׃השלכות המעשים
העובד שלהם סיפר להם על המעשים שלהם ועל החטאים שלהם, כי הם מתגאים בעצמם.
וַיַּגֵּ֣ד לָהֶ֣ם פָּעֳלָ֑ם וּ֝פִשְׁעֵיהֶ֗ם כִּ֣י יִתְגַּבָּֽרוּ׃אז הם יקשיבו למוסר ויגידו: "נחזור מן הרע".
וַיִּ֣גֶל אָ֭זְנָם לַמּוּסָ֑ר וַ֝יֹּ֗אמֶר כִּֽי־יְשֻׁב֥וּן מֵאָֽוֶן׃אם הם ישמעו ויעבדו, הימים שלהם יסתיימו בטוב והשנים שלהם יהיו נעימים.
אִֽם־יִשְׁמְע֗וּ וְֽיַ֫עֲבֹ֥דוּ יְכַלּ֣וּ יְמֵיהֶ֣ם בַּטּ֑וֹב וּ֝שְׁנֵיהֶ֗ם בַּנְּעִימִֽים׃אבל אם הם לא ישמעו, הם יעברו בצרות ויתמותו בלי שום ידיעה.
וְאִם־לֹ֣א יִ֭שְׁמְעוּ בְּשֶׁ֣לַח יַעֲבֹ֑רוּ וְ֝יִגְוְע֗וּ כִּבְלִי־דָֽעַת׃גורל העקשנים והשגחת ה'$
הלבבות העקשנים מתמלאים בכעס, אבל הם לא צועקים כי הם כבולים.
וְֽחַנְפֵי־לֵ֭ב יָשִׂ֣ימוּ אָ֑ף לֹ֥א יְ֝שַׁוְּע֗וּ כִּ֣י אֲסָרָֽם׃הנשמות שלהם מתות בזמן שהם צעירים, והחיים שלהם נמצאים במקומות הקדושים.
תָּמֹ֣ת בַּנֹּ֣עַר נַפְשָׁ֑ם וְ֝חַיָּתָ֗ם בַּקְּדֵשִֽׁים׃הוא מציל את העני במצוקתו, והוא משמח את אוזניו בזמן הלחץ.
יְחַלֵּ֣ץ עָנִ֣י בְעָנְי֑וֹ וְיִ֖גֶל בַּלַּ֣חַץ אָזְנָֽם׃הוא גם מרחיק אותך מפגיעת האויב, כדי שלא תהיה במקום צר, וימלא את השולחן שלך בשומן.
וְאַ֤ף הֲסִיתְךָ֨ ׀ מִפִּי־צָ֗ר רַ֭חַב לֹא־מוּצָ֣ק תַּחְתֶּ֑יהָ וְנַ֥חַת שֻׁ֝לְחָנְךָ֗ מָ֣לֵא דָֽשֶׁן׃אזהרת אליחו בגין כעס וצורך בעזרה
מילאת את הדין של הרשע, דין ומשפט שמתבססים עליו.
וְדִין־רָשָׁ֥ע מָלֵ֑אתָ דִּ֖ין וּמִשְׁפָּ֣ט יִתְמֹֽכוּ׃כי הכעס עלול להפוך אותך לחוצפן, והעונש הכבד לא יסלח לך.
כִּֽי־חֵ֭מָה פֶּן־יְסִֽיתְךָ֣ בְסָ֑פֶק וְרָב־כֹּ֝֗פֶר אַל־יַטֶּֽךָּ׃האם תזדקק לעזרה דווקא בזמן המצוקה והמאבק הכי גדול בכוחך?
הֲיַעֲרֹ֣ךְ שׁ֭וּעֲךָ לֹ֣א בְצָ֑ר וְ֝כֹ֗ל מַאֲמַצֵּי־כֹֽחַ׃אל תתאמץ בחיפוש אחר עזרה בלילה, כשעמים אחרים עומדים תחתך.
אַל־תִּשְׁאַ֥ף הַלָּ֑יְלָה לַעֲל֖וֹת עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽם׃עֶלְיוֹן הַבְּרִיאָה
תיזה, אל תפנה לרשע, כי בגלל זה בחרת בסבל.
הִ֭שָּׁמֶר אַל־תֵּ֣פֶן אֶל־אָ֑וֶן כִּֽי־עַל־זֶ֝֗ה בָּחַ֥רְתָּ מֵעֹֽנִי׃הוא נשגב בכוחו. מי כמוהו שילמד אותנו?
הֶן־אֵ֭ל יַשְׂגִּ֣יב בְּכֹח֑וֹ מִ֖י כָמֹ֣הוּ מוֹרֶֽה׃מי בודק את הדרך שלו, ומי אמר שעשית עוולה?
מִֽי־פָקַ֣ד עָלָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ וּמִֽי־אָ֝מַ֗ר פָּעַ֥לְתָּ עַוְלָֽה׃תזכור שהוא גורם לעבודתו להדהד, בזמן שבני אדם משתדלים להשתלט עליה.
זְ֭כֹר כִּֽי־תַשְׂגִּ֣יא פָעֳל֑וֹ אֲשֶׁ֖ר שֹׁרְר֣וּ אֲנָשִֽׁים׃גדולת האל וכוחו בטבע
כל אדם יכול לראות אותו, ובני אדם מביטים בו מרחוק.
כָּל־אָדָ֥ם חָֽזוּ־ב֑וֹ אֱ֝נ֗וֹשׁ יַבִּ֥יט מֵרָחֽוֹק׃הוא אלוהים גדול מאוד שאינו ידוע; אי אפשר לספור את שנותיו ואי אפשר לחקור אותו.
הֶן־אֵ֣ל שַׂ֭גִּיא וְלֹ֣א נֵדָ֑ע מִסְפַּ֖ר שָׁנָ֣יו וְלֹא־חֵֽקֶר׃הוא גורם לטיפות המים ליפול, והגשם נופל על האדמה שלו.
כִּ֭י יְגָרַ֣ע נִטְפֵי־מָ֑יִם יָזֹ֖קּוּ מָטָ֣ר לְאֵדֽוֹ׃כשהעננים מזלגים, הם משפעים עלי הרבה בני אדם.
אֲשֶֽׁר־יִזְּל֥וּ שְׁחָקִ֑ים יִ֝רְעֲפ֗וּ עֲלֵ֤י ׀ אָדָ֬ם רָֽב׃עוצמתו של האל בטבע
גם אם אפשר להבין את פריסת העננים, את גלי המבול של מעוניו.
אַ֣ף אִם־יָ֭בִין מִפְרְשֵׂי־עָ֑ב תְּ֝שֻׁא֗וֹת סֻכָּתֽוֹ׃הוא פורש מעל העננים את אורו, ומכסה את שורשי הים.
הֵן־פָּרַ֣שׂ עָלָ֣יו אוֹר֑וֹ וְשָׁרְשֵׁ֖י הַיָּ֣ם כִּסָּֽה׃כי דרכם הוא שופט העמים, והוא נותן אוכל לאלו שמתגדלים.
כִּי־בָ֭ם יָדִ֣ין עַמִּ֑ים יִֽתֶּן־אֹ֥כֶל לְמַכְבִּֽיר׃הוא מכסה את האור בכפות ידיו, ומתנועע מעל העננים.
עַל־כַּפַּ֥יִם כִּסָּה־א֑וֹר וַיְצַ֖ו עָלֶ֣יהָ בְמַפְגִּֽיעַ׃חברות ודיווח
הַחֲבֵר שֶׁלּוֹ מְסַפֵּר לוֹ עָלָיו, וְאֶת הַצֹּאן שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים עַל הַתַּעֲרוּבֶת שֶׁל הַעֵשֶׂב הַיָּרֹק.
יַגִּ֣יד עָלָ֣יו רֵע֑וֹ מִ֝קְנֶ֗ה אַ֣ף עַל־עוֹלֶֽה׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
אליהו מתחיל לדבר
וַיֹּ֥סֶף אֱלִיה֗וּא וַיֹּאמַֽר׃
כַּתַּר־לִ֣י זְ֭עֵיר וַאֲחַוֶּ֑ךָּ כִּ֤י ע֖וֹד לֶאֱל֣וֹהַּ מִלִּֽים׃
אֶשָּׂ֣א דֵ֭עִי לְמֵרָח֑וֹק וּ֝לְפֹעֲלִ֗י אֶֽתֵּֽן־צֶֽדֶק׃
כִּֽי־אָ֭מְנָם לֹא־שֶׁ֣קֶר מִלָּ֑י תְּמִ֖ים דֵּע֣וֹת עִמָּֽךְ׃
עוצמתו וצדקת האל
הֶן־אֵ֣ל כַּ֭בִּיר וְלֹ֣א יִמְאָ֑ס כַּ֝בִּ֗יר כֹּ֣חַֽ לֵֽב׃
לֹא־יְחַיֶּ֥ה רָשָׁ֑ע וּמִשְׁפַּ֖ט עֲנִיִּ֣ים יִתֵּֽן׃
לֹֽא־יִגְרַ֥ע מִצַּדִּ֗יק עֵ֫ינָ֥יו וְאֶת־מְלָכִ֥ים לַכִּסֵּ֑א וַיֹּשִׁיבֵ֥ם לָ֝נֶ֗צַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃
וְאִם־אֲסוּרִ֥ים בַּזִּקִּ֑ים יִ֝לָּכְד֗וּן בְּחַבְלֵי־עֹֽנִי׃
השלכות המעשים
וַיַּגֵּ֣ד לָהֶ֣ם פָּעֳלָ֑ם וּ֝פִשְׁעֵיהֶ֗ם כִּ֣י יִתְגַּבָּֽרוּ׃
וַיִּ֣גֶל אָ֭זְנָם לַמּוּסָ֑ר וַ֝יֹּ֗אמֶר כִּֽי־יְשֻׁב֥וּן מֵאָֽוֶן׃
אִֽם־יִשְׁמְע֗וּ וְֽיַ֫עֲבֹ֥דוּ יְכַלּ֣וּ יְמֵיהֶ֣ם בַּטּ֑וֹב וּ֝שְׁנֵיהֶ֗ם בַּנְּעִימִֽים׃
וְאִם־לֹ֣א יִ֭שְׁמְעוּ בְּשֶׁ֣לַח יַעֲבֹ֑רוּ וְ֝יִגְוְע֗וּ כִּבְלִי־דָֽעַת׃
גורל העקשנים והשגחת ה'$
וְֽחַנְפֵי־לֵ֭ב יָשִׂ֣ימוּ אָ֑ף לֹ֥א יְ֝שַׁוְּע֗וּ כִּ֣י אֲסָרָֽם׃
תָּמֹ֣ת בַּנֹּ֣עַר נַפְשָׁ֑ם וְ֝חַיָּתָ֗ם בַּקְּדֵשִֽׁים׃
יְחַלֵּ֣ץ עָנִ֣י בְעָנְי֑וֹ וְיִ֖גֶל בַּלַּ֣חַץ אָזְנָֽם׃
וְאַ֤ף הֲסִיתְךָ֨ ׀ מִפִּי־צָ֗ר רַ֭חַב לֹא־מוּצָ֣ק תַּחְתֶּ֑יהָ וְנַ֥חַת שֻׁ֝לְחָנְךָ֗ מָ֣לֵא דָֽשֶׁן׃
אזהרת אליחו בגין כעס וצורך בעזרה
וְדִין־רָשָׁ֥ע מָלֵ֑אתָ דִּ֖ין וּמִשְׁפָּ֣ט יִתְמֹֽכוּ׃
כִּֽי־חֵ֭מָה פֶּן־יְסִֽיתְךָ֣ בְסָ֑פֶק וְרָב־כֹּ֝֗פֶר אַל־יַטֶּֽךָּ׃
הֲיַעֲרֹ֣ךְ שׁ֭וּעֲךָ לֹ֣א בְצָ֑ר וְ֝כֹ֗ל מַאֲמַצֵּי־כֹֽחַ׃
אַל־תִּשְׁאַ֥ף הַלָּ֑יְלָה לַעֲל֖וֹת עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽם׃
עֶלְיוֹן הַבְּרִיאָה
הִ֭שָּׁמֶר אַל־תֵּ֣פֶן אֶל־אָ֑וֶן כִּֽי־עַל־זֶ֝֗ה בָּחַ֥רְתָּ מֵעֹֽנִי׃
הֶן־אֵ֭ל יַשְׂגִּ֣יב בְּכֹח֑וֹ מִ֖י כָמֹ֣הוּ מוֹרֶֽה׃
מִֽי־פָקַ֣ד עָלָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ וּמִֽי־אָ֝מַ֗ר פָּעַ֥לְתָּ עַוְלָֽה׃
זְ֭כֹר כִּֽי־תַשְׂגִּ֣יא פָעֳל֑וֹ אֲשֶׁ֖ר שֹׁרְר֣וּ אֲנָשִֽׁים׃
גדולת האל וכוחו בטבע
כָּל־אָדָ֥ם חָֽזוּ־ב֑וֹ אֱ֝נ֗וֹשׁ יַבִּ֥יט מֵרָחֽוֹק׃
הֶן־אֵ֣ל שַׂ֭גִּיא וְלֹ֣א נֵדָ֑ע מִסְפַּ֖ר שָׁנָ֣יו וְלֹא־חֵֽקֶר׃
כִּ֭י יְגָרַ֣ע נִטְפֵי־מָ֑יִם יָזֹ֖קּוּ מָטָ֣ר לְאֵדֽוֹ׃
אֲשֶֽׁר־יִזְּל֥וּ שְׁחָקִ֑ים יִ֝רְעֲפ֗וּ עֲלֵ֤י ׀ אָדָ֬ם רָֽב׃
עוצמתו של האל בטבע
אַ֣ף אִם־יָ֭בִין מִפְרְשֵׂי־עָ֑ב תְּ֝שֻׁא֗וֹת סֻכָּתֽוֹ׃
הֵן־פָּרַ֣שׂ עָלָ֣יו אוֹר֑וֹ וְשָׁרְשֵׁ֖י הַיָּ֣ם כִּסָּֽה׃
כִּי־בָ֭ם יָדִ֣ין עַמִּ֑ים יִֽתֶּן־אֹ֥כֶל לְמַכְבִּֽיר׃
עַל־כַּפַּ֥יִם כִּסָּה־א֑וֹר וַיְצַ֖ו עָלֶ֣יהָ בְמַפְגִּֽיעַ׃
חברות ודיווח
יַגִּ֣יד עָלָ֣יו רֵע֑וֹ מִ֝קְנֶ֗ה אַ֣ף עַל־עוֹלֶֽה׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
אליחו פונה אל חברי איוב ומסביר את כוחו של האל.
אליהו מתחיל לדבר
אליהו ממשיך את דבריו אל איוב. הוא מבקש מהצעיר להקשיב לו, ומבטיח להשתמש בידע שלו כדי להסביר את צדקת אלוהים. אליהו מדגיש שדבריו הם אמת ושהוא אינו מתכוון להטעות את איוב.
עוצמתו וצדקת האל
פסוקים אלו מתארים את גדלותו של אלוהים ואת צדקתו המוחלטת. הוא שומר על צדקת הצדיקים, קובע את גורל המלכים, ואינו מפקיר את העניים בצרתם, אלא מנהיג את המשפט בעולם בעצמה ובעוצמה.
השלכות המעשים
הפסוקים מתארים את דברי העובד לגבי מעשיהם של בני האדם. הוא מסביר שאם הם יקשיבו למוסר וישובו מדרכי הרע, חייהם יהיו טובים ונעימים. לעומת זאת, אי-ההיענות למוסר תוביל לאסון ולמוות ללא הבנה של הגורל.
גורל העקשנים והשגחת ה'$
הפסוקים מתארים את גורלם של בעלי הלב העקשן, שנכלאים בכעס ומתים בצעירותם. מנגד, מתוארת השגחת ה' המציל את העני ממצוקתו, מגן מפגיעת האויב ומעניק שפע ושובע.
אזהרת אליחו בגין כעס וצורך בעזרה
אליחו ממשיך בדבריו ומזהיר מפני התנהגות של יהירות וזלזול בדין. הוא מזהיר שהכעס עלול להוביל לחטא ולעונש כבד, ושאין לשאוף לעזרה בדרכים לא ראויות או בזמן קשיים קיצוניים שבהם עמים אחרים מאיימים.
עֶלְיוֹן הַבְּרִיאָה
אֵליְהוּ מְשַׁלֵּם לְיוֹבָב אֶת גְּדוֹלַת הַבּוֹרֵא. הוּא מַזְהִיר אוֹתוֹ לְהִתְרַחֵק מֵהָרֶשַׁע שֶׁמְּבִיא סֵבֶל, וּמְצַיֵּן כִּי הַקֹּדֶשׁ אֵינוֹ נִבְדָּק עַל יְדֵי אָדָם. הַבּוֹרֵא נִשְׂגָּב בְּכֹחֲוֹ, וְעֲבוֹדָתוֹ מַדְהִימָה וְעַצְמָהּ, לַמְרוֹת הַנִּסָּיוֹן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְשַׁדֵּד אוֹתָהּ.
גדולת האל וכוחו בטבע
הקטע מתאר את גדולתו של האל, שהוא נשגב מכל הבנה וחקירה אנושית, אך בכל זאת ניתן להבחין בו בטבע. הדובר מדגיש את שליטתו במעגלי המים, החל מטיפות קטנות ועד לעננים המשלים גשם רב על פני האדמה.
עוצמתו של האל בטבע
פסוקים אלו מתארים את שליטתו של האל על תופעות הטבע. הדובר מתאר כיצד האל משתמש בעננים ובאור כדי לשפוט עמים ולקיים את החיים בטבע, דרך שליטה בים ובמזג האוויר.
חברות ודיווח
פסוק זה מתאר מצב שבו חבר מספר לאדם אחר על מצבו או על ענייניו, ומשווה את דיווח זה לתיאור המדויק של סוגי העשב בתוך התערובת הבווארית.
אליקחו מסתיים בתיאור עוצמת העננים והברקים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַמּוּסָר
״רְאֵה אָנֹכִי וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וְגוֹ', אִם יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ, יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים, וְאִם לֹא יִשְׁמְעוּ, בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ (איוב לו,״
בַּפֶּסֶק הַזֶּה מֵאַתֶּרֶת הַסּוֹפֵּר, אֵלִיהוּ, הוּא מְסַבֵּר אֶת כּוֹחוֹ הַמַּעֲצְמִי שֶׁל הַטֶּבַע וְעָלָיו הַמַּקְצִין אֶת הַבְּרִיאָה. הוּא מַצִּיעַ שֶׁהַכֹּל בַּמַּעֲלֵה הַסֵּדֶר הַמּוּסָרִי, וְשֶׁהַקּוֹל בַּטֶּבַע הוּא רֶמֶז לְאָדָם לַחְזֹר בְּדַרְכּוֹ. הַמַּטְעָן הוּא שֶׁהַצָּרָה הִיא רְמִיזָה שֶׁל זַכָּיוֹת שֶׁנֶּעֶלְמוּ. מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא מְסַבֵּר אֶת הַפֶּסֶק הַזֶּה בְּמַבָּט שֶׁל רָצוֹן לְהַצְלָה. הוּא מְסַבֵּל שֶׁהַשֵּׁם מַבִּיא מַכָּה רַק לְאַחַר שֶׁהוּא מַתְרֶה בָּאָדָם, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם. הַמַּדְרִישׁ מַסְבִּיר שֶׁהַמַּטָּרָה הִיא הַתְּשׁוּבָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הַיּוֹמִים יִהְיְיוּ טוֹבִים וּמְשׂוֹשִׂים.
מדרש תנחומא, ראה ב׳:א׳ ↗הסבר על תקופת המבול
״תָּנוּ רַבָּנַן: דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמָה כְּתִיב בָּהֶם? ״בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם״, וּכְתִיב:״
בַּמְּקוֹר הַמּוּבָל, מִתַּלְמוּד סַנֶדְרִין, מֻסְבָּר הַמַּצָּב הַמּוּסָרִי שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל. הַחֲכָמִים מְסַבְּלִים שֶׁהָאֲנָשִׁים בְּדּוֹר הַזֶּה לֹא הִתְגַּאֲוּ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם טוֹבָה רַבָּה. הַטֶּקסט מְפַלְפֵל בְּמִצְעוֹת שׁוֹנוֹת מִפְּסוּקֵי הַמקֹר לְתִיאּוּר חַיִּים שֶׁל שַׁלְוָה וְשִׂמְחָה, מִבְּרִיחַ הַיְּרִידָה לַשְּׁאוֹל. הַמִּצְעוֹת הַמּוּבָאוֹת בַּמָּקוֹר מְתָאֲרוֹת חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם בַּבְּתֵים, שֶׁל שִׂמְחַת הַיְּלָדִים בְּמְרוֹץ וּבְרִקּוּד, וְשֶׁל שִׁירָה בְּכִנּוֹר וּבְתוֹף. מִסְתּוֹרִים בַּמִּצְעוֹת הָאֵלוֹת הַקְּשׁוֹת, כְּמוֹ הַחַיָּה הַמְּשַׁלֶּמֶת עַל הַשּׁוֹר, כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת הַחַיִּים הַמְּפֻלְסִים שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד עָמּוּדִים לְפַנֵּי הַפְּחַד מֵהַשֵּׁאוֹל.
סנהדרין ק״ח א:ז׳ ↗בעקבות המפרשים
הַכֹּחַ הַנֶּעְלֶם בַּסְּעָרָה
״ואם אסורים. ואם תראה צדיקים שיהו אסורים בזיקים של ייסורין וחליים, או ילכדו בחבלי אוני, בל' גורל ומיתרים נקרא חבלי ובל' דאגה נקרא חבלי יולדה.״
בַּפֶּסַח הַזֶּה, אֵלִיהוּ מַמְשִיךְ אֶת דְּבָרָיו וּמְסַבֵּר לְאִיּוֹב אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא. הוּא מַצִּיג אֶת הַשֵּׁם כְּמַיִם הַמְּנַקִּים וּכְכֹחַ הַשֹּׁלֵט עַל הַטֶּבַע. אֵלִיהוּ מַדְגִּישׁ שֶׁהַכֹּחַ הָעָצְוָם שֶׁל הַשֵּׁם בַּסְּעָרָה וּבָרַעַם הוּא הַמַּדְרִיךְ הַנָּכוֹן לְאֶנְשֵׁי הָעֹנִי וְהַצַּדִּיקִים. רַשִׁי בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַפֶּסֶק הַזֶּה, מַסְבֵּר שֶׁכְּשֶׁאֲנָשִׁים רוֹאִים צַדִּיקִים סוֹבְלִים בְּמַכְאוֹב וּבְעֹנִי, זֶה לֹא גְּלִימָה סְתָם. לְפִי הַפֵּרוּשׁ, הַסְּעָרָה הַזֹּאת הוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁבְּמֶחְטָהּ שֶׁל הַשֵּׁם לְנַקּוֹת אֶת הָעוֹנִים וּלְהַזְהִיר אֶת הָאֲנָשִׁים לָשׁוּב אֵלָיו בְּתִקּוּן.
רש״י על איוב 36:8:1 ↗העוצמה של הַשֵּׁם בַּטֶּבַע
״מרחוק. מיצירת עולם עד עכשיו:״
בְּקֶצֶת הַדֶּרֶךְ, אֵלִיהוּ מְמַשֵּׁךְ אֶת הַדְּוָרִים לְכַוָּן אֶל הַגְּדִילָה שֶׁל הַשֵּׁם. הוּא מַסְבִּיר כִּי הַשֵּׁם הִוא הַמְּשַׁלֵּט עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל הַטֶּבַע, וְהוּא הַמְּבִיא רַעַם, גֶּשֶׁם וְרוּחַ. הַדְּבָרִים מַדְגִּישִׁים אֶת הַשְּׁלִיטוּת הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּכָל הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ. רַשִּׁי בְּפֶרֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, מְסַבֵּר שֶׁהַכַּוָּנָה שֶׁל הַדָּבָר הִיא הַעוֹצְמָה שֶׁל הַשֵּׁם מֵרֶחַק, מֵרֶקִיעַ הָעוֹלָם וְעַד הַזְּמַן הַכְּלָלִי שֶׁל הַיּוֹם. הַפֵּרוּשׁ מַבְלִיט אֶת הַהיקָּף הַנִּצְחִי שֶׁל הַקֶּרֶן הַמְּשַׁלֶּטֶת.
רש״י על איוב 36:25:2 ↗עֶדֶן הַצֶּדֶק בְּעֵינֵי אֱלֹהִים
״לא יגרע מצדיק - כעניין: הנה עין ה' אל יראיו.״
בְּפֶסַק הַדִּבּוּר שֶׁל אֵלִיהוּ, אֲנוּ לומְדִים עַל הַקֶּשֶׁר הַמְּדַויֵק שֶׁל הַצֶּדֶק וְהַשְּׁמִירָה הַמַּתְמִיכָה שֶׁל הַשֵּׁם. הַטֶּקְסְט מְתָאֵר אֵיךְ הַשֵּׁם מְבַסֵּס אֶת הַצֶּדֶק בְּמַעֲשֵׂיהוּ, וְאֵיךְ הַבְּרָכָה הַמַּתְמִיכָה מְלוֹוֶת אֶת אֵלּוּ שֶׁמְּיַחֲדִים אֹתוֹ בְּיִרְאָה. רַבֵּנוּ אִבְן עֶזְרָא מְסַבֵּר עַל הַפֶּסוּק שֶׁלֹּא יִגְרַע מִצַּדִּיק, כְּבָר כְּעִנְיָן הַשְּׁמִירָה. הוּא מְסַבֵּר שֶׁעֵין הַשֵּׁם תָּמִיד מוֹתֶרֶת עַל אֵלּוּ שֶׁמְּיַחֲדִים אֹתוֹ וְיְרֵאָיו, וְהִיא מַבְטִיעָה שֶׁהַצֶּדֶק לֹא יִחְסַר מִמֶּה שֶׁמְּיַחֲדִים אֹתוֹ.
אבן עזרא על איוב 36:7:1 ↗הַעֲצָמָה שֶׁל הַטֶּבַע
״אנוש יביט מרחוק - על דרך החכמה.״
אֶל אִיּוֹב מְדַבֵּר אֵלִיחוּ, הַמַּשְׁלִיךְ עַל הַמַּעֲשֵׂים שֶׁל הָאֱלֹהִים בְּעַיִן הַמַּדָּע. הוּא מְסַבֵּר שֶׁהַכֹּחַ וְהַהוֹד שֶׁל הַשֵּׁם נִגְלִים בְּכָל הַתַּהֲלִיכִים שֶׁל הַטֶּבַע, בַּעֲנָנִים, בַּרְעָמִים וּבְמַעֲשֵׂי הַשָּׁמַיִם. הַדָּבָר מַדְגִּישׁ כַּמָּה הַמַּעֲשִׂים הָאֵלִיִּים הֵם מַפְלִיאִים וְקָבוּעִים. הָאִבֶּן עֶזְרָא מְסַבֵּר עַל פִּי הַכְּתָב שֶׁהַמַּבְטָח לְהַבִּיט בַּטֶּבַע מֵרָחוֹק מַעֲשֶׂה בְּסוֹת חָכְמָה. הַמַּבְטָח עוֹשֶׂה זֹאת בְּעַיִן הַמַּבְחִיל וְהַמְּבִינִי אֶת הַפְּלָאוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה.
אבן עזרא על איוב 36:25:2 ↗