אליהו ענה ואמר:
וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּ וַיֹּאמַֽר׃איוב · פרק לה׳
תשובת אליהו ותרומת הדיבור
אליהו עונה ל jobId ומדגיש את מעמדו של הבורא לעומת האדם, תוך בחינת שתיקת ה’אל מול זעקת הסבל.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
איוב לה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תשובת אליהו
האם זה מה שחשבת שהוא צדק? אמרת שהצדק שלך הוא מצד אלוהים.
הֲ֭זֹאת חָשַׁ֣בְתָּ לְמִשְׁפָּ֑ט אָ֝מַ֗רְתָּ צִדְקִ֥י מֵאֵֽל׃כי אתה אומר: מה יזיק לי? מה אוסיף על החטא שלי?
כִּֽי־תֹ֭אמַר מַה־יִּסְכָּן־לָ֑ךְ מָֽה־אֹ֝עִ֗יל מֵֽחַטָּאתִֽי׃אני אשיב לך תשובות, וגם את חבריך יחד איתך.
אֲ֭נִי אֲשִֽׁיבְךָ֣ מִלִּ֑ין וְֽאֶת־רֵעֶ֥יךָ עִמָּֽךְ׃עליונות הבורא אל מול האדם
תסתכל לשמיים ותראה, ותראה איך העננים הגבוהים נמצאים הרבה מעליך.
הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר שְׁ֝חָקִ֗ים גָּבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ׃אם חטאת, מה תוכל לעשות לו? ואם החטאים שלך רבים, מה תוכל לעשות לו?
אִם־חָ֭טָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּ֑וֹ וְרַבּ֥וּ פְ֝שָׁעֶ֗יךָ מַה־תַּעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃אם אתה צדיק, מה תוכל לתת לו? או מה הוא ייקח מידך?
אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־ל֑וֹ א֥וֹ מַה־מִיָּדְךָ֥ יִקָּֽח׃החטא שלך הוא כמו של אדם רע, והצדקה שלך היא כמו של בן אדם.
לְאִישׁ־כָּמ֥וֹךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶן־אָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ׃התענוג שבטבע והתעלמות מהאל
הרבה אנשים שסובלים מקשיים יתחילו לצעוק, ויצעקו בגלל קשיים רבים.
מֵ֭רֹב עֲשׁוּקִ֣ים יַזְעִ֑יקוּ יְשַׁוְּע֖וּ מִזְּר֣וֹעַ רַבִּֽים׃והם לא יגידו: איפה אלוהים, יוצר הכל, שנותן שירים בלילה.
וְֽלֹא־אָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱל֣וֹהַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה׃החיות של הארץ והעופות שבשמים מלמדים אותנו.
מַ֭לְּפֵנוּ מִבַּהֲמ֣וֹת אָ֑רֶץ וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃שם הם יצעקו, אבל לא תהיה תשובה, בגלל הגאווה של הרעים.
שָׁ֣ם יִ֭צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה מִ֝פְּנֵ֗י גְּא֣וֹן רָעִֽים׃טענת אליהו על שתיקת האל
אבל אלוהים לא מקשיב לשקר, ו-שדי לא ישיב לך תשובה.
אַךְ־שָׁ֭וְא לֹא־יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑ל וְ֝שַׁדַּ֗י לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃גם אם תגיד שהוא לא מגיב, אתה בעצם טוען שהוא צודק ומתעמר בו.
אַ֣ף כִּֽי־תֹ֭אמַר לֹ֣א תְשׁוּרֶ֑נּוּ דִּ֥ין לְ֝פָנָ֗יו וּתְח֥וֹלֵֽל לֽוֹ׃אבל עכשיו, כשהוא לא כועס ולא ממש שים לב לחטאים,
וְעַתָּ֗ה כִּי־אַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד׃איוב רק פותח את פיו בבליעות ומוציא מילים בלי ידיעה.
וְ֭אִיּוֹב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ בִּבְלִי־דַ֝֗עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תשובת אליהו
וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּ וַיֹּאמַֽר׃
הֲ֭זֹאת חָשַׁ֣בְתָּ לְמִשְׁפָּ֑ט אָ֝מַ֗רְתָּ צִדְקִ֥י מֵאֵֽל׃
כִּֽי־תֹ֭אמַר מַה־יִּסְכָּן־לָ֑ךְ מָֽה־אֹ֝עִ֗יל מֵֽחַטָּאתִֽי׃
אֲ֭נִי אֲשִֽׁיבְךָ֣ מִלִּ֑ין וְֽאֶת־רֵעֶ֥יךָ עִמָּֽךְ׃
עליונות הבורא אל מול האדם
הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר שְׁ֝חָקִ֗ים גָּבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ׃
אִם־חָ֭טָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּ֑וֹ וְרַבּ֥וּ פְ֝שָׁעֶ֗יךָ מַה־תַּעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃
אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־ל֑וֹ א֥וֹ מַה־מִיָּדְךָ֥ יִקָּֽח׃
לְאִישׁ־כָּמ֥וֹךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶן־אָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ׃
התענוג שבטבע והתעלמות מהאל
מֵ֭רֹב עֲשׁוּקִ֣ים יַזְעִ֑יקוּ יְשַׁוְּע֖וּ מִזְּר֣וֹעַ רַבִּֽים׃
וְֽלֹא־אָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱל֣וֹהַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה׃
מַ֭לְּפֵנוּ מִבַּהֲמ֣וֹת אָ֑רֶץ וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃
שָׁ֣ם יִ֭צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה מִ֝פְּנֵ֗י גְּא֣וֹן רָעִֽים׃
טענת אליהו על שתיקת האל
אַךְ־שָׁ֭וְא לֹא־יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑ל וְ֝שַׁדַּ֗י לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃
אַ֣ף כִּֽי־תֹ֭אמַר לֹ֣א תְשׁוּרֶ֑נּוּ דִּ֥ין לְ֝פָנָ֗יו וּתְח֥וֹלֵֽל לֽוֹ׃
וְעַתָּ֗ה כִּי־אַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד׃
וְ֭אִיּוֹב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ בִּבְלִי־דַ֝֗עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
אליהו מגיב לטענותיו של איוב ומסביר את יחסי הבורא עם העולם.
תשובת אליהו
אליהו משיב ליובוב ומבקר את עמדתו. הוא טוען כי טענת הצדק של יובוב אינה נכונה, שכן יובוב חושב שחטאיו אינם משנים דבר. אליהו מבטיח להשיב תשובות מפורטות גם ליובוב וגם לחבריו.
עליונות הבורא אל מול האדם
בפרק זה אליחו מסביר שלאדם אין השפעה ממשית על האל. אם האדם חוטא, הוא לא יכול לפגוע באל, ואם הוא צדיק, הוא לא יכול להוסיף לו כבוד מיוחד. מעל כולם נמצאת עליונות הבורא, שהעננים והשמיים נמצאים גבוה מעל יכולתו של האדם.
התענוג שבטבע והתעלמות מהאל
הקטע מתאר מצב שבו אנשים סובלים אך אינם מחפשים את אלוהים, למרות שהטבע מלמד אותם על הבורא. הצעקה של הסובלים אינה נענית בגלל גאווים של רשעים, שמונעים תגובה אלוקית.
טענת אליהו על שתיקת האל
אליהו טוען כי השתיקה של אלוהים אינה מעידה על חוסר צדק, אלא על כך שהוא אינו כועס על עוונות האדם. הוא מבקר את איוב על כך שהוא מדבר ללא הבנה ומטיל ספק במשפט האל.
הפרק מציג את השאלה על שתיקת ה’אל מול זעקת האדם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַלִּמּוּד מֵהַטֶּבַע
״כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם (במדבר לג, נב). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ,״
הַמִּדְרָשׁ בַּמָּקוֹר שֶׁנִּתַּן מַסְכִּים שֶׁהַתַּעֲלוּת הָאָרֶץ וְהַהַשְׁבָּטַת הַיֹּשְׁבִים הָיוּ מַטָּרָה, כְּדֵי שֶׁהָאָרֶץ תִּהְיֶה כְּמוֹ מַדְרִישָׁה חֲכָמָה. הוּא מְצַיֵּן אֶת הַפֶּסַק בְּסֵפֶר אִיּוֹב הַמְּסַבֵּר שֶׁהַבְּהֵמוֹת וְהַצִּפּוֹרִים הִן מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ חָכְמָה, וְשׁוֹאֵל אֵיךְ זֶה קָשׁוּר לְעִנְיַן הַכִּבּוּשׁ. לְמַטָּרָה, הַמִּדְרָשׁ מְשַׁתֵּף אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כְּדֵם הַבִּרְרִית לַלִּמּוּד הַזֶּה. הוּא מְסַפֵּר עַל הַמַּאֲבָק עִם נְבִיאֵי הַבַּעַל וְאֵיךְ הַנִּצָּחוֹן הָיָה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת הָאֱמֶת הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁל הַשֵּׁם, שֶׁנִּתְגַּלָּה גַּם בְּמַעֲשֵׂה הַפָּר הַתְּאוֹם שֶׁבָּחַר אֵלִיָּהוּ.
מדרש תנחומא, מסעי ח׳:א׳ ↗הַשָּׁמַיִם, הָאָרֶץ וְהַטֶּבַע כְּמַדְרִיכִים לַתְּמִימוּת
״כי אתם באים אל הארץ. [מה כתיב למעלה מן הענין, והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם] (במדבר לג נב), זש"ה מלפנו מבהמות (הארץ) [ארץ] (איוב״
בַּמִּדְרָשׁ תַּנְחוּמָא בּוֹבֶר, עַל פֶּרֶק ל״ה בְּסֵפֶר אִיּוֹב, מְסֻבֶּה הַדַּרְכְּתַן לִלְמֹד מִן הַטֶּבַע אֶת הַקִּדּוּשׁ הָאֱמֶתִי לַהַשֵּׁם. הַמִּדְרָשׁ מְשַׁוֶּה בֵּין הַמַּעֲשִׂים בַּטֶּבַע לְעִנְיָנֵי הַהַשְׂגָּאָה הָאֱלֹהִית, וּמְבַקֵּשׁ מֵעָלֵינוּ לְהַסְתֵּכֵל בָּעוֹלָם כְּסוֹד הַהוֹרָאָה הַנִּסְתֶּרֶת בַּמַּעֲשִׂים הַגְּלוּיִים. הַמִּדְרָשׁ מְצַטֵּט אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁקָּרוּ לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, כְּמוֹ הַפֶּר הַיָּחִיד שֶׁשִּׁיקֵּף אֶת הַקִּדָּשׁ לַשֵּׁם וְאֶת הַפֶּר שֶׁשִּׁיקֵּף אֶת הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה, וְגַם הַעוֹרְבִים שֶׁסִּיְּגוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט בַּטֶּבַע. הַמַּטְרָה הָעִקָּרִית הִיא לְלַמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל לִמְצֹא בַּבְּרִיאָה אֶת הַקֶּשֶׁר לַבּוֹרֵא, וְלֹא לְהִתְבַּטֵּא בָּאֲלִילִים, אֶלָּא לְלַמֵּד מִן הַמַּעֲשִׂים הַגְּלוּיִים אֶת הַתְּמִימוּת בַּדְּבֵיקוּת לַשֵּׁם.
תנחומא בובר, מסעי ו׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
השתיקה של החברים
״ואת רעיך עמך. ששתקו על דבריך:״
בפרק זה אליחו משיב לאיוב על טענותיו לגבי צדקת האל. הוא מסביר שהקדוש ברוך הוא אינו זקוק למעשי בני האדם, כי הוא רחב יריעה ואינו נפגע מחטא או מתרוצץ מצדקה. אליחו טוען שהסבל אינו תמיד עונש, אלא לפעמים חלק משיעור עמוק יותר. רש"י מפרש על הפסוק הרביעי כי החברים של איוב השתתקו ולא הגיבו לדבריו. ההסבר של רש"י מראה כי השתיקה של החברים לא הייתה בהכרח הסכמה, אלא חוסר יכולת להגיב למשוכה של דברי איוב. כך מתואר המצב שבו הדיון הופך למבוי סתום בשל חוסר תגובה מצד הצד השני.
רש״י על איוב 35:4:1 ↗השתיקה של הַשֵּׁם אל מול צעקת העניים
״שם יצעקו. וראה אשר שם צועקים העניים מפני גאון העושקים אותם והוא אינו עונה:״
בפרק זה, אליחוז מנסה להסביר את מעשה הַשֵּׁם. הוא טוען שהאל אינו זקוק למעשי בני האדם, וכי גם אם אדם יחטא או יצדק, הַשֵּׁם נותר עליון ובלתי תלוי. אליחוז מנסה להוכיח שהצדק האלוהי פועל באופן שונה מהבנה האנושית המצפה לתגובה מיידית. רש"י, בפירושו על הפסוק, מציין כי הקשיים והעושר המופרז של העושקים גורמים לעניים לצעוק. המפרש מדגיש כי למרות צעקת העניים, הַשֵּׁם אינו עונה להם ברגע זה. בכך הוא מראה כי לעיתים נדמה שאין מענה לצדק, דבר המעלה שאלות קשות על השתיקה האלוהית בעולם.
רש״י על איוב 35:12:1 ↗הצדקת עצמנו מול האל
״מה יסכן לך - כמו מה יועיל כמו: הוכח בדבר לא יסכון.״
בפרק זה אליሁ, אחד מחברי איוב, משיב לאיוב ומדבר על היחס של האדם עם הַשֵּׁם. הוא שואל אם לאדם יש אפשרות להוכיח את צדקתו או להגיש טענות על זכויותיו מול הבורא. אליሁ מתמקד בכך שהצדקה של האדם אינה משנה את מצבו בפני האל, וכי האדם אינו יכול להוסיף או להחסיר דבר מהתבונה האלוקית. בנוסף, המפרש אבן עזרא על פסוק ג', מסביר את הביטוי "מה יסכן לך". הוא טוען כי השאלה אינה רק על מה שלא יזיק, אלא על מה שבאמת יועיל. לפי גישה זו, הוכחה של צדק אינה רק הימנעות מנזק, אלא היא צריכה להביא תועלת ממשית ושינוי במצב האדם.
אבן עזרא על איוב 35:3:1 ↗התפילה בתוך הסבל והצדק האלוהי
״שם יצעקו - ישוב על רבים העושקים, גם הם יביא המקום עליהם צרות ויצעקו ולא יענה, מפני גאון רעים אחרים.״
בפרק זה אליהו מתייחס לכך שלפעמים נדמה לאדם שצעקתו אינה נשמעת. הוא מסביר שהצדק של הַשֵּׁם פועל בצורה שקשה להבין לעיתים. כשיש רע מרובה ורשעים אחרים, הצער יכול להשתק בשל הגאווה של הזדונים. רשמי הפירוש, אבן עזרא, מסביר על הפסוק שגם כשיש צרות וקשיים, אנשים עלולים לצעוק אך לא יקבלו מענה. הדבר קורה בגלוןם של רעים אחרים שמשפיעים על המצב. הפירוש מתמקד בקושי לשמוע את התפילה כשיש עושקים ורע מרובה.
אבן עזרא על איוב 35:12:1 ↗