כי לכסף יש מקור וגם לזהב יש מקום שבו מוצאים אותו.
כִּ֤י יֵ֣שׁ לַכֶּ֣סֶף מוֹצָ֑א וּ֝מָק֗וֹם לַזָּהָ֥ב יָזֹֽקּוּ׃איוב · פרק כח׳
החיפוש אחר האוצרות והחכמה
בני האדם יודעים לחלץ מתכות יקרות מהאדמה, אך החכמה נסתרת מכל עיני אדם וקיימת רק בידי הבורא.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
איוב כח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הקושי למצוא אוצרות
מוצאים ברזל מתוך אבק, ואבן יצוק מוצאים מתוך נחושת.
בַּ֭רְזֶל מֵעָפָ֣ר יֻקָּ֑ח וְ֝אֶ֗בֶן יָצ֥וּק נְחוּשָֽׁה׃קובעים קצה לחשיכה, וכל סוף התהליך הוא חקירה של אבן אפלה וצל.
קֵ֤ץ ׀ שָׂ֤ם לַחֹ֗שֶׁךְ וּֽלְכָל־תַּ֭כְלִית ה֣וּא חוֹקֵ֑ר אֶ֖בֶן אֹ֣פֶל וְצַלְמָֽוֶת׃נחל פורץ מתוך מקום של אנשים שנשכחו ורחוקים מהרגל, וגם אנשים חלשים רועדים.
פָּ֤רַץ נַ֨חַל ׀ מֵֽעִם־גָּ֗ר הַֽנִּשְׁכָּחִ֥ים מִנִּי־רָ֑גֶל דַּ֖לּוּ מֵאֱנ֣וֹשׁ נָֽעוּ׃הקושי למצוא חכמה ומתכות יקרות
מהאדמה יוצא לחם, ומתחתיה היא הופכת כמו אש.
אֶ֗רֶץ מִמֶּ֥נָּה יֵֽצֵא־לָ֑חֶם וְ֝תַחְתֶּ֗יהָ נֶהְפַּ֥ךְ כְּמוֹ־אֵֽשׁ׃במקום של ספיר נמצאים אבניה, ועפר הזהב נמצא שם.
מְקוֹם־סַפִּ֥יר אֲבָנֶ֑יהָ וְעַפְרֹ֖ת זָהָ֣ב לֽוֹ׃הנשר לא יודע את הדרך, והעין של העיט לא מצאה אותו.
נָ֭תִיב לֹֽא־יְדָ֣עוֹ עָ֑יִט וְלֹ֥א שְׁ֝זָפַ֗תּוּ עֵ֣ין אַיָּֽה׃בני השחר לא הראו לו את הדרך, והנחש לא עבר מעליו.
לֹֽא־הִדְרִיכֻ֥הוּ בְנֵי־שָׁ֑חַץ לֹֽא־עָדָ֖ה עָלָ֣יו שָֽׁחַל׃חיפוש אחר החכמה
הוא שולח יד בתוך מחצבות הברזל ומוציא אותן משורשי ההרים.
בַּֽ֭חַלָּמִישׁ שָׁלַ֣ח יָד֑וֹ הָפַ֖ךְ מִשֹּׁ֣רֶשׁ הָרִֽים׃הוא חופר בתוך נקיקי הסלע, ועינו רואה את כל המקומות היקרים.
בַּ֭צּוּרוֹת יְאֹרִ֣ים בִּקֵּ֑עַ וְכָל־יְ֝קָ֗ר רָאֲתָ֥ה עֵינֽוֹ׃הוא סוגר את זרמי הנהרות, ומהסודות יוצא אור.
מִ֭בְּכִי נְהָר֣וֹת חִבֵּ֑שׁ וְ֝תַעֲלֻמָ֗הּ יֹ֣צִא אֽוֹר׃ (פ)אבל מאין תמצא החכמה? ואיפה נמצא המקום של הבינה?
וְֽ֭הַחָכְמָה מֵאַ֣יִן תִּמָּצֵ֑א וְאֵ֥י זֶ֝ה מְק֣וֹם בִּינָֽה׃חֶדְלַת הַחָכְמָה הָאָדָמִית
האדם לא יודע מה הערך שלה, והיא לא נמצאת בארץ החיים.
לֹא־יָדַ֣ע אֱנ֣וֹשׁ עֶרְכָּ֑הּ וְלֹ֥א תִ֝מָּצֵ֗א בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּֽים׃התהום אומרת "היא לא אצלי", והים אומר "היא לא לי".
תְּה֣וֹם אָ֭מַר לֹ֣א בִי־הִ֑יא וְיָ֥ם אָ֝מַ֗ר אֵ֣ין עִמָּדִֽי׃לא ייתנו זהב סגור תחתיה, ולא ימשלו בכסף את מחירה.
לֹא־יֻתַּ֣ן סְג֣וֹר תַּחְתֶּ֑יהָ וְלֹ֥א יִ֝שָּׁקֵ֗ל כֶּ֣סֶף מְחִירָֽהּ׃לא ניתן לקנות אותה בכתם אופיר, בשֹהַם יקר או בספיר.
לֹֽא־תְ֭סֻלֶּה בְּכֶ֣תֶם אוֹפִ֑יר בְּשֹׁ֖הַם יָקָ֣ר וְסַפִּֽיר׃ערך החכמה וחיפוש הבינה
זה לא ששווה לה להשוות בזהב או בנחושת טהורה, וערכה גבוה יותר מכל כלי כסף.
לֹא־יַעַרְכֶ֣נָּה זָ֭הָב וּזְכוֹכִ֑ית וּתְמ֖וּרָתָ֣הּ כְּלִי־פָֽז׃לא יזכרו אודם או כוס כסף, והחכמה מגיעה מבפנים.
רָאמ֣וֹת וְ֭גָבִישׁ לֹ֣א יִזָּכֵ֑ר וּמֶ֥שֶׁךְ חָ֝כְמָ֗ה מִפְּנִינִֽים׃לא ניתן להעריך אותה בזהב קושי, וגם בכתם טהור לא ניתן להשוות אותה.
לֹֽא־יַ֭עַרְכֶנָּה פִּטְדַת־כּ֑וּשׁ בְּכֶ֥תֶם טָ֝ה֗וֹר לֹ֣א תְסֻלֶּֽה׃ (פ)מאיפה תבוא החכמה? ואיפה נמצא המקום של הבינה?
וְֽ֭הַחָכְמָה מֵאַ֣יִן תָּב֑וֹא וְאֵ֥י זֶ֝֗ה מְק֣וֹם בִּינָֽה׃מְצִיאַת הַחָכְמָה וּמְצִיאַת אֱלֹהִים
הַדְּרָכִים הַלָּלוּ נֶעְלָמוּ מִמַּבָּט עַל כָּל הַחַיִּים, וְהֵם נִסְתָּרוּ מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם.
וְֽ֭נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵ֣י כָל־חָ֑י וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם נִסְתָּֽרָה׃אָמְרוּ שֶׁהַכְּבִידָה וְהַמָּוֶת נִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵינוּ, וְשָׁמַעְנוּ אוֹתָם.
אֲבַדּ֣וֹן וָ֭מָוֶת אָ֣מְר֑וּ בְּ֝אָזְנֵ֗ינוּ שָׁמַ֥עְנוּ שִׁמְעָֽהּ׃אֱלֹהִים הֵבִין אֶת הַנָּתִיב שֶׁלָּהּ, וְהוּא יָדַע מָה הַמָּקוֹם שֶׁלָּהּ.
אֱ֭לֹהִים הֵבִ֣ין דַּרְכָּ֑הּ וְ֝ה֗וּא יָדַ֥ע אֶת־מְקוֹמָֽהּ׃כִּי הוּא מַבִּיט עַד קְצוֹת הָאָרֶץ, וְהוּא רוֹאֶה אֶת כָּל מַה שֶּׁתַּחַת הַשָּׁמַיִם.
כִּי־ה֭וּא לִקְצוֹת־הָאָ֣רֶץ יַבִּ֑יט תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמַ֣יִם יִרְאֶֽה׃מקור החכמה
כדי למדוד את המשקל של הרוח, ולמדוד את המים בדיוק רב.
לַעֲשׂ֣וֹת לָר֣וּחַ מִשְׁקָ֑ל וּ֝מַ֗יִם תִּכֵּ֥ן בְּמִדָּֽה׃כשהוא קובע את הכללים לגשמים, וקובע את הדרך לרעמים.
בַּעֲשֹׂת֣וֹ לַמָּטָ֣ר חֹ֑ק וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃אז הוא רואה אותה, סופר אותה, מכין אותה ובודק אותה לעומק.
אָ֣ז רָ֭אָהּ וַֽיְסַפְּרָ֑הּ הֱ֝כִינָ֗הּ וְגַם־חֲקָרָֽהּ׃ואז הוא אומר לאדם: הנה, יראת הש היא חכמה, והתרחקות מרע היא הבנה.
וַיֹּ֤אמֶר ׀ לָֽאָדָ֗ם הֵ֤ן יִרְאַ֣ת אֲ֭דֹנָי הִ֣יא חָכְמָ֑ה וְס֖וּר מֵרָ֣ע בִּינָֽה׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הקושי למצוא אוצרות
כִּ֤י יֵ֣שׁ לַכֶּ֣סֶף מוֹצָ֑א וּ֝מָק֗וֹם לַזָּהָ֥ב יָזֹֽקּוּ׃
בַּ֭רְזֶל מֵעָפָ֣ר יֻקָּ֑ח וְ֝אֶ֗בֶן יָצ֥וּק נְחוּשָֽׁה׃
קֵ֤ץ ׀ שָׂ֤ם לַחֹ֗שֶׁךְ וּֽלְכָל־תַּ֭כְלִית ה֣וּא חוֹקֵ֑ר אֶ֖בֶן אֹ֣פֶל וְצַלְמָֽוֶת׃
פָּ֤רַץ נַ֨חַל ׀ מֵֽעִם־גָּ֗ר הַֽנִּשְׁכָּחִ֥ים מִנִּי־רָ֑גֶל דַּ֖לּוּ מֵאֱנ֣וֹשׁ נָֽעוּ׃
הקושי למצוא חכמה ומתכות יקרות
אֶ֗רֶץ מִמֶּ֥נָּה יֵֽצֵא־לָ֑חֶם וְ֝תַחְתֶּ֗יהָ נֶהְפַּ֥ךְ כְּמוֹ־אֵֽשׁ׃
מְקוֹם־סַפִּ֥יר אֲבָנֶ֑יהָ וְעַפְרֹ֖ת זָהָ֣ב לֽוֹ׃
נָ֭תִיב לֹֽא־יְדָ֣עוֹ עָ֑יִט וְלֹ֥א שְׁ֝זָפַ֗תּוּ עֵ֣ין אַיָּֽה׃
לֹֽא־הִדְרִיכֻ֥הוּ בְנֵי־שָׁ֑חַץ לֹֽא־עָדָ֖ה עָלָ֣יו שָֽׁחַל׃
חיפוש אחר החכמה
בַּֽ֭חַלָּמִישׁ שָׁלַ֣ח יָד֑וֹ הָפַ֖ךְ מִשֹּׁ֣רֶשׁ הָרִֽים׃
בַּ֭צּוּרוֹת יְאֹרִ֣ים בִּקֵּ֑עַ וְכָל־יְ֝קָ֗ר רָאֲתָ֥ה עֵינֽוֹ׃
מִ֭בְּכִי נְהָר֣וֹת חִבֵּ֑שׁ וְ֝תַעֲלֻמָ֗הּ יֹ֣צִא אֽוֹר׃ (פ)
וְֽ֭הַחָכְמָה מֵאַ֣יִן תִּמָּצֵ֑א וְאֵ֥י זֶ֝ה מְק֣וֹם בִּינָֽה׃
חֶדְלַת הַחָכְמָה הָאָדָמִית
לֹא־יָדַ֣ע אֱנ֣וֹשׁ עֶרְכָּ֑הּ וְלֹ֥א תִ֝מָּצֵ֗א בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּֽים׃
תְּה֣וֹם אָ֭מַר לֹ֣א בִי־הִ֑יא וְיָ֥ם אָ֝מַ֗ר אֵ֣ין עִמָּדִֽי׃
לֹא־יֻתַּ֣ן סְג֣וֹר תַּחְתֶּ֑יהָ וְלֹ֥א יִ֝שָּׁקֵ֗ל כֶּ֣סֶף מְחִירָֽהּ׃
לֹֽא־תְ֭סֻלֶּה בְּכֶ֣תֶם אוֹפִ֑יר בְּשֹׁ֖הַם יָקָ֣ר וְסַפִּֽיר׃
ערך החכמה וחיפוש הבינה
לֹא־יַעַרְכֶ֣נָּה זָ֭הָב וּזְכוֹכִ֑ית וּתְמ֖וּרָתָ֣הּ כְּלִי־פָֽז׃
רָאמ֣וֹת וְ֭גָבִישׁ לֹ֣א יִזָּכֵ֑ר וּמֶ֥שֶׁךְ חָ֝כְמָ֗ה מִפְּנִינִֽים׃
לֹֽא־יַ֭עַרְכֶנָּה פִּטְדַת־כּ֑וּשׁ בְּכֶ֥תֶם טָ֝ה֗וֹר לֹ֣א תְסֻלֶּֽה׃ (פ)
וְֽ֭הַחָכְמָה מֵאַ֣יִן תָּב֑וֹא וְאֵ֥י זֶ֝֗ה מְק֣וֹם בִּינָֽה׃
מְצִיאַת הַחָכְמָה וּמְצִיאַת אֱלֹהִים
וְֽ֭נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵ֣י כָל־חָ֑י וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם נִסְתָּֽרָה׃
אֲבַדּ֣וֹן וָ֭מָוֶת אָ֣מְר֑וּ בְּ֝אָזְנֵ֗ינוּ שָׁמַ֥עְנוּ שִׁמְעָֽהּ׃
אֱ֭לֹהִים הֵבִ֣ין דַּרְכָּ֑הּ וְ֝ה֗וּא יָדַ֥ע אֶת־מְקוֹמָֽהּ׃
כִּי־ה֭וּא לִקְצוֹת־הָאָ֣רֶץ יַבִּ֑יט תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמַ֣יִם יִרְאֶֽה׃
מקור החכמה
לַעֲשׂ֣וֹת לָר֣וּחַ מִשְׁקָ֑ל וּ֝מַ֗יִם תִּכֵּ֥ן בְּמִדָּֽה׃
בַּעֲשֹׂת֣וֹ לַמָּטָ֣ר חֹ֑ק וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃
אָ֣ז רָ֭אָהּ וַֽיְסַפְּרָ֑הּ הֱ֝כִינָ֗הּ וְגַם־חֲקָרָֽהּ׃
וַיֹּ֤אמֶר ׀ לָֽאָדָ֗ם הֵ֤ן יִרְאַ֣ת אֲ֭דֹנָי הִ֣יא חָכְמָ֑ה וְס֖וּר מֵרָ֣ע בִּינָֽה׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק עוסק בקשיים שבמציאת אוצרות טבעיים ובחיפוש אחר מקור החכמה האמיתי.
הקושי למצוא אוצרות
הפסוקים מתארים את המאמץ הרב הנדרש לאתר מתכות ויהלומים בתוך האדמה והסלע. הכורים חופרים עמוק ומחפשים בתוך חושך וקשיים, גם במקומות נסתרים וקשים להגעה, ומתארים את תהליך החקירה המפרך של חומרי הערך שבטבע.
הקושי למצוא חכמה ומתכות יקרות
הפסוקים מתארים את המאמץ הכביר למצוא מתכות ויהלומים עמוק באדמה, תוך השוואה למסע נסתר. גם בעלי כנף כמו נשר ועט, וגם בעלי זחילה כמו נחש, אינם יודעים את הנתיב המדויק אל המקומות הללו.
חיפוש אחר החכמה
הקטע מתאר את היכולת האנושית לחלץ מתכות יקרות וממכרים ממעמקי האדמה, תוך שימוש במאמץ וטכניקה. למרות המצוינות האדם מצליח למצוא אוצרות נסתרים בהרים ובסלעים, אך הוא נכשל במציאת מקור החכמה והבינה האמיתיים, שאינם נגישים בדרכי החיפוש הפיזיות.
חֶדְלַת הַחָכְמָה הָאָדָמִית
הַפֶּסֶק מְתָאֵר אֶת הַחִיפּוּשׁ הַחֶסְרוֹן אַחֲרֵי חָכְמָה. הָאָדָם יָכוֹל לַמְצֹא מַיִם וְאבְנֵי יְקָר בְּמַעֲמַקִּים, אַךְ הַחָכְמָה נִשְׁאֶרֶת נֶעְלֶמֶת מִמֶּנּוּ. אַף כֹּחַ אוֹ מִשְׁקָל שֶׁל כֶּסֶף וּזְהָב לֹא יַצְלִיחוּ לְהַשׂגִּיעַ אֶת עֶרְכָּהּ הַנִּסְתָּר.
ערך החכמה וחיפוש הבינה
הפסוקים מתארים את ערכה הנעל של החכמה, שאינו ניתן להערכה באמצעות מתכות יקרות כמו זהב, כסף, נחושת או אודם. החכמה היא פנימית ובלתי ניתנת להשוואה לעושר חומרי. בסיום הפסוקים עולה שאלה על מקור החכמה ועל המקום שבו ניתן למצוא את הבינה.
מְצִיאַת הַחָכְמָה וּמְצִיאַת אֱלֹהִים
הַפֶּסוּקִים מְתָאֲרִים אֵיךְ שֶׁהַדְּרָכִים הַנִּסְתָּרוֹת קָשׁוֹת לְמְצִיאָה, וְשֶׁהַכְּבִידָה וְהַמָּוֶת נֶחְשָׁבִים כְּמַבָּט שֶׁנֶּעֱלַם. לְעוֹרֵךְ, רַק אֱלֹהִים מֵבִין אֶת הַנָּתִיב וְיָדַע אֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי הַבָּטָתוֹ מְפוּרֶסֶת עַד קְצוֹת הָאָרֶץ וְכָל מַה שֶּׁתַּחַת הַשָּׁמַיִם.
מקור החכמה
הפסוקים מתארים את השליטה האלוקית בטבע, החל ממדידת הרוח והמים ועד לקביעת מסלול הגשמים והרעמים. לאחר בדיקת התופעות הללו, מובהר למען האדם כי המקור האמיתי לחכמה ולבינה אינו בטבע, אלא ביראת השם ובהתרחקות מן הרע.
הפרק מסתיים בהצהרה שיראת הַשֵּׁם היא המקור היחיד לחכמה ולבינה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
עושר ללא יראת שמיים
״רַבִּי זְעִירָא אוֹמֵר: עֲשִׁירֵי שַׁלְוָה הָיוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם מִן הָאָרֶץ הַטְּמֵאָה הַטּוֹבָה וְהַשְּׁמֵנָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עָלֶיהָ, שֶׁכָּל שֶׁצָּרִיךְ לָעוֹלָם הָיוּ מוֹצִיאִין מִמֶּנָּה. זָהָב הָיוּ מוֹצִיאִין״
בְּפֶרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֻסְבָּר כֵּיפָה הָיְתָה הַחַיִּים בְּסְדוֹם. הָיוּ הַמְּשַׁלִּים שָׁם עֲשִׁירֵי שַׁלְוָה בִּזְכוּת הָאָרֶץ הַטְּמֵאָה הַטּוֹבָה וְהַשְּׁמֵנָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עָלֶיהָ. מֵהָאָרֶץ הַזֹּאת הָיוּ מוֹצִיאִין זָהָב, כֶּסֶף, אֲבָנִים טוֹבוֹת וְלֶחֶם. לַמַּדְרִישׁ מְסֻבָּר כִּי הָעֹשֶׁר הַזֶּה הִפְרִיעַ לָהֶם לְהַכִּיר בַּבּוֹרֵא. הָיוּ הַמְּשַׁלִּים בּוֹטְחִים רַק בְּרֹב עָשְׁרָם וְלֹא בְּצֵל יוֹצְרָם. רַבִּי זְעִירָא מַצְפִּיץ כֹּחַ גָּדוֹל לָעֹשֶׁר, כִּי הָעֹשֶׁר דּוֹחֶה אֶת הַיִּרְאַת שָׁמַיִם וּמַרְחִיק אֶת הָאָדָם מֵהַבְּטַח בַּהַשֵּׁם.
פרקי דרבי אליעזר כ״ה:ד׳ ↗החיפוש אחר החוכמה האבודה
״כַּד דְּמַךְ רַבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי, עָאל רַבִּי אִילָא וְאַפְטַר עִלּוֹי (איוב כח, יב) (איוב כח, כ): וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה, תְּהוֹם״
בַּפֶּרֶק הַזֶּה, הַדּוֹרְשִׁים מְבַקְשִׁים לְהַבִּין אֶת הַקּוֹשִׁי בַּדּוּר הַמְּצָאֵת כּוֹנוֹת וַעֲשׁוֹרִים בַּאֲדָמָה, כְּמוֹ הַבַּרְזֶל וְהַנְּחֹשֶׁת שֶׁנִּכְרָתִים מֵעָפָר וּמֵאֶבֶן. הַמּוֹצָא מַכְנִיס אֶת הַקּוֹרֵא לַחֲקִיר בַּטֶּבַע, כְּדֵי לִמְצֹא כְּבוֹד וְהוֹד. אַךְ הַחֲכָמָה הַמְּצֻיֶּת הִיא מַעֲלָה נִסְתֶּרֶת וְנֶעְלַמָה. בְּפֵרוּשׁ הַמִּדְרָשׁ מִשִּׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה, הַחֲכָמִים מְצַיְּנִים שֶׁהַחֲכָמָה אֵינָהּ בַּמְּקוֹמוֹת הַגְּלוּיִים שֶׁכְּמוֹ הַתְּהוֹם אוֹ הַיָּם. הַמִּדְרָשׁ מְשַׁלֵּב אֶת הַקּוֹשִׁי שֶׁל אֵבְדַן הַתַּלְמִיד הֶחָכָם, רַבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִי, כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁל אֵבְדַן הַחֲכָמָה. כְּשֶׁכּוֹנָה בְּחַיַּת הַטֶּבַע הַמַּצְמִיעָה אֶת הַחֲכָמָה, הִיא מַשְׁאִירוֹת אֶת הַשְּׁאֵלָה הַמְּעַקֵּבֶת: מֵאַיִן נִמְצֵא הַתְּמוּרָה לַחֲכָמָה שֶׁנֶּעֶלְמָה?
שיר השירים רבה ו׳:ב׳:ה׳ ↗בעקבות המפרשים
החיפוש אחר חוכמה
״לא ידעו עיט. לא עבר עליהן חיל של ליסטין:״
בפרק זה מסופקת תיאור מרגש של חיפוש האדם אחר אוצרות יקרים ונדירים בתוך האדמה. האדם יודע לחפור במעמקי הסלע ולמצוא כסף, זהב ונחושת, וכל קשה מסוגו נגיש לעיני העמל. התיאור מדגיש את היכולת האנושית לפרוץ דרך במקומות נסתרים וקשים להשגה. אולם, השאלה המרכזית עולה: איפה נמצאת החוכמה? בניגוד למתכות היקרות, החוכמה אינה נמצאת במעמקי האדמה ואינה ניתנת למציאה בדרך של עמל פיזי בלבד. לפי המקרא, רק הַשֵּׁם יודע את נתיבותיה, והיא נחשפת רק בפני מי שירא אלוהים. רש"י מציין כי בעוד שהאדם מצליח למצוא מתכות גם במקומות שבהם לא עבר שום כוח של צייד, החוכמה היא דבר אחר לגמרי.
רש״י על איוב 28:7:1 ↗החיפוש אחר חוכמה
״ומעוף השמים. מלאכים המעופפים:״
בפרק זה מספר איוב על המאמץ האנושי למצוא אוצרות יקרי ערך בתוך האדמה. בני האדם יודעים לחלץ כסף, זהב ונחושת ממעמקי הסלע וממכר הברזל. הטבע מספק חומרי גלם יקרים שניתן להשיג בדרך של עמל וחקירה קפדנית. עם זאת, החוכמה עצמה נסתרת מן העין. בני האדם אינם מוצאים אותה בדרכים הטבעיות של חציבה או מסע. לפי רש״י, גם המעופפים בשמיים, שהם המלאכים, מחכים בקוצר רוח לחשיפת סוד החוכמה. הפרק מדגיש שהבנת העולם האמיתית אינה מגיעה מהידע הטכני, אלא ממה שהשם חושף בפני האדם.
רש״י על איוב 28:21:1 ↗החיפוש אחר חוכמה
״לא עדה - עבר תרגום אשר עבר בין הגזרים האלה, וכמהו: מעדה בגד ביום קרה.״
בפרק זה, איוב מתאר את המאמץ האנושי המדהים לחלץ מתכות יקרות ממעמקי האדמה. בני האדם יודעים כיצד לחפור במכרות, לחפש בנחלים ולגלות יהלומים וזהב. הכל דורש עבודה קשה וטכניקה מדויקת כדי להגיע למקומות הנסתרים ביותר בתוך הסלע. עם זאת, הטקסט מדגיש שיש דבר אחד שאינו ניתן למציאה בדרכים אלו: החוכמה עצמה. רק הַשֵּׁם יודע את נתיבותיה ואת מקומותיה. אבן עזרא, במפרשו על הפסוק השמיני, מציע פירוש אחר למילה "עדה", וטוען כי ייתכן שהכוונה היא למעידה או טעות שמתרחשת ביום קרה, אך המסר המרכזי נשאר ברור - החוכמה היא מתנה אלוהית שאינה תלויה במאמץ פיזי.
אבן עזרא על איוב 28:8:1 ↗החיפוש אחר חכמה וסוד הבריאה
״אבדון ומות - הם המתים. הקדמונים אמרו לנו: כי גם הם שמעו מאחרים כי לא יוכל האדם לדעת אלה העניינים, וכי אם הבורא לבדו שברא״
בפרק זה איוב מתאר את המאמץ האנושי למצוא אוצרות יקרים בתוך האדמה, כמו זהב וכסף, מתוך הבנה שגם חומרים נסתרים ניתנים לחשיפה על ידי האדם. הוא מדגיש שהחכמה האמיתית אינה נמצאת במקומות הנגישים הללו, שכן היא נסתרת מעיני בני האדם וקשה מאוד להגיע אליה. הטקסט מראה כי בני האדם מצליחים לחצוב במעמקי האדמה ולמצוא מתכות יקרות, אך אין אדם שיודע היכן נמצאת החכמה עצמה. אבן עזרא מפרש על הפסוקים כי הדברים הנסתרים באמת, כמו המות והאבדון, אינם ידועים לאדם אלא רק לבורא. רק הבורא לבדו יצר את יסודות העולם: הארץ, השמים, הרוח והמים, והוא היחיד שיכול להראות פלאים חדשים דרך המטר.
אבן עזרא על איוב 28:22:1 ↗