בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי עֵנֶו הֵשִׁיב וְאָמַר.
וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשֻּׁחִ֗י וַיֹּאמַֽר׃איוב · פרק כה׳
תשובת בילדד וגדולת הבורא
בילדד השוחי משיב על איוב ומתאר את עוצמתו של אלוהים ואת זערו של האדם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
איוב כה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
תְּשׁוּבַת בִּלְדַּד
הַמֶּלֶךְ וְהַפַּחַד עִמּוֹ, הַעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו.
הַמְשֵׁ֣ל וָפַ֣חַד עִמּ֑וֹ עֹשֶׂ֥ה שָׁ֝ל֗וֹם בִּמְרוֹמָֽיו׃הַאִם יֵשׁ מִסְפָּר לִצָּבְאוֹתָיו? וְהַאִם אָהלוֹ יַעֲמֹד עַל מַיִם?
הֲיֵ֣שׁ מִ֭סְפָּר לִגְדוּדָ֑יו וְעַל־מִ֝֗י לֹא־יָק֥וּם אוֹרֵֽהוּ׃וּמַה יִצְדַּק אָדָם עִם אֵל? וּמַה יִזְכֶּה אֶת מִי שֶׁנּוֹלַד מִאיִשָּׁה?
וּמַה־יִּצְדַּ֣ק אֱנ֣וֹשׁ עִם־אֵ֑ל וּמַה־יִּ֝זְכֶּ֗ה יְל֣וּד אִשָּֽׁה׃על המילים
הַמַּקֹור מְדַבֵּר עַל הַתְּנוּעָה שֶׁל הַיְּלִידָה, וְהַכַּוָּנָה הִיא עַל הַזֶּכֶה לְיֶלֶד.
ה–ו
קטנות האדם מול רוממות הבורא
הנה, עד הירח והוא לא יאיר, והכוכבים לא יזרחו בעיניו.
הֵ֣ן עַד־יָ֭רֵחַ וְלֹ֣א יַאֲהִ֑יל וְ֝כוֹכָבִ֗ים לֹא־זַכּ֥וּ בְעֵינָֽיו׃גם האדם רע וכל בן אדם הוא כמו תולעת.
אַ֭ף כִּֽי־אֱנ֣וֹשׁ רִמָּ֑ה וּבֶן־אָ֝דָ֗ם תּוֹלֵעָֽה׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
תְּשׁוּבַת בִּלְדַּד
וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשֻּׁחִ֗י וַיֹּאמַֽר׃
הַמְשֵׁ֣ל וָפַ֣חַד עִמּ֑וֹ עֹשֶׂ֥ה שָׁ֝ל֗וֹם בִּמְרוֹמָֽיו׃
הֲיֵ֣שׁ מִ֭סְפָּר לִגְדוּדָ֑יו וְעַל־מִ֝֗י לֹא־יָק֥וּם אוֹרֵֽהוּ׃
וּמַה־יִּצְדַּ֣ק אֱנ֣וֹשׁ עִם־אֵ֑ל וּמַה־יִּ֝זְכֶּ֗ה יְל֣וּד אִשָּֽׁה׃
ה–ו
קטנות האדם מול רוממות הבורא
הֵ֣ן עַד־יָ֭רֵחַ וְלֹ֣א יַאֲהִ֑יל וְ֝כוֹכָבִ֗ים לֹא־זַכּ֥וּ בְעֵינָֽיו׃
אַ֭ף כִּֽי־אֱנ֣וֹשׁ רִמָּ֑ה וּבֶן־אָ֝דָ֗ם תּוֹלֵעָֽה׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
בילדד מתחיל לדבר שוב ומדגיש את תפקידו של השם בבריאה.
פסוקים א–ד
תְּשׁוּבַת בִּלְדַּד
בִּלְדַּד הַשׁוּחִי מַמְשִׁיךְ אֶת דִּבְרוֹ וּמְצַיֵּר אֶת עֹזְּהוּ שֶׁל הָאֵל. הוּא מְשַׁלֵּט עַל כֹּל, וְאֵין לְאָדָם כָּל מָקוֹם לְהִתְנַצֵּל אוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק בְּעֵינָיו, כִּי הַכֹּל נִתּוּן לְרָצוֹן הַבּוֹרֵא.
פסוקים ה–ו
קטנות האדם מול רוממות הבורא
הפסוקים מתארים את חוסר התועלת של גרמי השמיים להאיר את העיניים כשהם חסרים, ומדגישים את שפלות האדם וזלזולו אל מול גדלות הבורא, שכן כל בן אדם אינו אלא כדמות התולעת.
הדברים מדגישים את הפער בין כוח הבורא למוגבלות האדם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַגְּדִילוּת שֶׁל שָׁלוֹם
״וקראת אליה לשלום, גדול שלום שאפילו מתים צריכים שלום גדול שלום שאפילו במלחמתם של ישראל צריכים שלום גדול שלום שדרי רום צריכים שלום שנאמר (איוב״
הַסְּפְרִי בְּפֶרֶק זֶה מְבָרֵר אֶת הַמְּשִׁמָּה הַגְּדּוֹלָה שֶׁל הַשָּׁלוֹם. הוּא מְצַיֵּן כִּי הַשָּׁלוֹם הוּא צָרִיךְ גַּם לַמֵּתִים וְגַם בְּזִמַּנֵּי הַמִּלְחָמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַסְּפְרִי מְקַשֵּׁר אֶת הַשָּׁלוֹם הַגָּדוֹל לַשָּׁלוֹם שֶׁהַשֵּׁם עוֹשֶׂה בַּמְּרוֹמִים, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתַּב בְּסֵפֶר אִיּוֹב. הַמַּסּוֹרֶת מְבִיאָה דֻּגְמָאוֹת מֵהַמֶּלֶךְ מֹשֶׁה שֶׁשָּׁלַח מַלְאָכִים עִם דִּבְרֵי שָׁלוֹם לְסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן. הַסְּלִיקָה בַּסְּפְרִי מַדְגִּישָׁה אֶת הַקֶּשר הַמֻּחְלָט בֵּין הַשָּׁלוֹם לַבְּרָכָה וְלַמִּמְשָׁל הַתִּקְנִי.
ספרי דברים קצ״ט:ה׳ ↗השלום שמעל לכל כוח
״דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו״, מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה, וְלֹא פְּגִימָתָהּ שֶׁל קֶשֶׁת. פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה״
בפסוקים אלו מופיע דבריו של אליחו, המדגיש את עוצמתו וגדולתו של ה' המנהיג את היקום. הוא מתאר אלוהים כמי שמשליט פחד ומשכיל ליצור שלום במרומים, כוח ששולט בכל התופעות הטבעיות. חז"ל בראש השנה מפרשים את המושג "עושה שלום במרומיו" דרך משל לשמש ולירח. לפי רבי יוחנן, השמש לעולם אינה פוגעת בירח או בקשת, וזהו ביטוי לשלום אלוהי. הפגיעה בירח היא חולשת כוחו, והפגיעה בקשת היא חוסר היכולת של עובדי השמש לומר דבר מול כוחה.
ראש השנה כ״ג ב:י״ד ↗בעקבות המפרשים
העוצמה הבלתי נתפסת של אלוהים
״(מענה בלדד): המשל ופחד עמו. כלפי שאמר איוב אערכה לפניו משפט אמר לו המשל ופחד עמו, המשל זה מיכאל ופחד זה גבריאל כלום אתה יכול״
בפרק זה, אליחו משיב על איוב ומדגיש את השליטה המוחלטת של הַשֵּׁם בבריאה. הוא מתאר אלוהים כמי שמנהיג צבא של כוחות רוחניים ומשליט סדר בעולם. לפי רש"י, כשהוא מדבר על משל ופחד, הכוונה למלאכים מיכאל וגבריאל, המבהילים את כל היצורים לפני הדומיננטיות האלוהית. הטקסט מציג את הקושי של האדם לעמוד לפני עוצמתו של הבורא. אליחו טוען שחכמת האדם מוגבלת מאוד אל מול גדלות השמיים והעננים. הגישה כאן היא התמקדות בהבדל התהומי בין היצירה לבורא, תוך הדגשה שאין לאדם יכולת להתווכח עם כוחות אלוהיים שאינם ניתנים להשגה.
רש״י על איוב 25:2:1 ↗עוצמתו של הבורא וקטנות האדם
״עד ירח. כמו ולא עדה עליו שחל (לקמן כח):״
בפרק זה, אליחוז משיב על איוב ומדגיש את גדלותו של הַשֵּׁם דרך כוחו וצדקתו. הוא מציין שהבורא שולט על כל היצורים ועל כל תהליכי הטבע, וכי קשה מאוד להבין את עומק רצון האל. רש"י מפרש על הפסוק החמישי כי הכוונה היא שהאל אינו זקוק לאף אחד, ואין שום קבוצה או עדה שיוכלו להשפיע עליו או להחליף את כוחו. הפירוש מדגיש את העצמאות המוחלטת של הבורא מכל כוח בעולם.
רש״י על איוב 25:5:1 ↗הכוח והמשילות של הַשֵּׁם
״המשל ופחד - הממשלה והפחד עמו וממנו.״
בפרק זה, אליפוז מתמקד בעוצמתו המוחלטת של הַשֵּׁם. הוא מתאר אלוהים כמי שמחזיק בכוח הממשלה ובשליטה מוחלטת על העולם. לפי אבן עזרא, הפחד מהאל וסמכותו של השלטון הם חלק בלתי נפרד מאותה עוצמה שמשכינה סדר בעולם. ההסבר מתמקד בכך שהשליטה של הַשֵּׁם אינה רק כוח פיזי, אלא גם כוח מוסרי ומשפטי. הפחד מהאל נובע מהבנה שהוא המלך המנהיג את היקום. לפי גישה זו, הריבונות של הבורא מתבטאת ביכולת שלו לשלוט בכל תנועה ואירוע בבריאה.
אבן עזרא על איוב 25:2:1 ↗העוצמה של אלוהים מול קטנות האדם
״יאהיל - יש אומרים: כי האל"ף נוסף, מן: לא יהלו אורם.״
בפרק זה, אליהו התשעי משסן מדבר על גדלותו של אלוהים. הוא מתאר אלוהים כמי ששולט ברוחות ובאור, ומי שכל מעשיו הם צדק ומשפט. אליהו מדגיש שהבורא הוא נשגב כל כך, עד שגם המלאכים והשדים נרתעים מפני גדלותו. במקור זה, אבן עזרא מציין פרט לשוני בפרק, וטוען כי האות אלף בכתובים היא תוספת. הוא מנסה להסביר את מבנה המשפט המקרום בטקסט. חשוב לזכור כי זוהי פרשנות דקדוקית ספציפית של אבן עזרא, ולא בהכרח הסבר המוסכם על כולם.
אבן עזרא על איוב 25:5:1 ↗