איוב ענה ואמר:
וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃איוב · פרק יט׳
תלונה של איוב על דברי חבריו
איוב מתמודד עם אובדן, בדידות ומשבר אמונה, תוך ביטחונו בגאולו למרות הכאב העמוק
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
איוב יט׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תלונה של איוב על דברי חבריו
עד מתי תעיקו את נפשי ותשברו אותי עם המילים שלכם?
עַד־אָ֭נָה תּוֹגְי֣וּן נַפְשִׁ֑י וּֽתְדַכְּאוּנַ֥נִי בְמִלִּֽים׃עשר פעמים כבר השלמתם עם הפגיעה בי, אל תמשיכו להביך אותי ולכ bruises אותי.
זֶ֤ה עֶ֣שֶׂר פְּ֭עָמִים תַּכְלִימ֑וּנִי לֹֽא־תֵ֝בֹ֗שׁוּ תַּהְכְּרוּ־לִֽי׃אני מודה, שגיאתי, ומה עושים עם הטעות שלי?
וְאַף־אָמְנָ֥ם שָׁגִ֑יתִי אִ֝תִּ֗י תָּלִ֥ין מְשׁוּגָתִֽי׃על המילים
The Hebrew 'מְשׁוּגָתִי' can refer to error/madness; the verse implies the struggle with the consequences of his error.
אִיּוֹב וְהַתְּחוּשָׁה שֶׁהַצֶּדֶק נֶעְלָם
אם הם מתעקשים עליי, הם יכולים להמשיך להגדיל את הטענות נגדי ולהצדיק את הבושה שלי.
אִם־אָ֭מְנָם עָלַ֣י תַּגְדִּ֑ילוּ וְתוֹכִ֥יחוּ עָ֝לַ֗י חֶרְפָּתִּֽי׃אבל הם צריכים לדעת שהוא הכין נגדי מלכודת, כי הוא הפך אותי לעיוור והקיף אותי בצרות.
דְּֽעוּ־אֵ֭פוֹ כִּי־אֱל֣וֹהַּ עִוְּתָ֑נִי וּ֝מְצוּד֗וֹ עָלַ֥י הִקִּֽיף׃אני צועק בבקשה לעזרה, אבל אף אחד לא עונה לי. אני זועק ואין שום צדק.
הֵ֤ן אֶצְעַ֣ק חָ֭מָס וְלֹ֣א אֵעָנֶ֑ה אֲ֝שַׁוַּ֗ע וְאֵ֣ין מִשְׁפָּֽט׃הדרכים שלי נחסמו בגדרים ולא יכולתי לעבור, והחושך כיסה את כל הנתיבים שלי.
אָרְחִ֣י גָ֭דַר וְלֹ֣א אֶעֱב֑וֹר וְעַ֥ל נְ֝תִיבוֹתַ֗י חֹ֣שֶׁךְ יָשִֽׂים׃אִיּוֹב וְהַתְּחוּשָׁה שֶׁהַשֵּׁם הוֹכִים בּוֹ
הוא פשט את כבדי מעלי ולקח ממני את כבוד ראשי.
כְּ֭בוֹדִי מֵעָלַ֣י הִפְשִׁ֑יט וַ֝יָּ֗סַר עֲטֶ֣רֶת רֹאשִֽׁי׃הוא הקיף אותי מכל עבר ומרחק ממני, ותקוותי נסדקה כמו עץ.
יִתְּצֵ֣נִי סָ֭בִיב וָאֵלַ֑ךְ וַיַּסַּ֥ע כָּ֝עֵ֗ץ תִּקְוָתִֽי׃הוא כעס עליי ומתייחס אליי כאילו אני אויבו.
וַיַּ֣חַר עָלַ֣י אַפּ֑וֹ וַיַּחְשְׁבֵ֖נִי ל֣וֹ כְצָרָֽיו׃חייליו באים יחד, הם עוברים עליי בדרכם ומקימים את מחניתם מסביב לאוהלי.
יַ֤חַד ׀ יָ֘בֹ֤אוּ גְדוּדָ֗יו וַיָּסֹ֣לּוּ עָלַ֣י דַּרְכָּ֑ם וַיַּחֲנ֖וּ סָבִ֣יב לְאָהֳלִֽי׃בְּדִיקוּת הַקְּרוֹבִים שֶׁל אִיּוֹב
הָאֲחִים שֶׁלִּי הַרְחִיקוּ אוֹתִי, וְהַמְּכִירִים שֶׁלִּי פָּשְׁטוּ מִמֶּנִּי.
אַ֭חַי מֵעָלַ֣י הִרְחִ֑יק וְ֝יֹדְעַ֗י אַךְ־זָ֥רוּ מִמֶּֽנִּי׃הַקְּרוֹבִים שֶׁלִּי הֵפְסִיקוּ לִהְיוֹת קְרוֹבִים, וְהַמְּכִירִים שֶׁלִּי שָׁכְחוּ אוֹתִי.
חָדְל֥וּ קְרוֹבָ֑י וּֽמְיֻדָּעַ֥י שְׁכֵחֽוּנִי׃הַגָּרִים בְּבֵיתִי וְהַמְּשַׁדְּרוֹת שֶׁלִּי יַחְשְׁבוּ אוֹתִי כְּזָר, כִּי הָיִיתִי זָר בְּעֵינֵיהֶם.
גָּ֘רֵ֤י בֵיתִ֣י וְ֭אַמְהֹתַי לְזָ֣ר תַּחְשְׁבֻ֑נִי נָ֝כְרִ֗י הָיִ֥יתִי בְעֵינֵיהֶֽם׃קָרָאתִי לְעֶבְדִּי, אַךְ הוּא לֹא יַעֲנֶה, וְאֲנִי אֶתְחַנֵּן לוֹ מִפִּי.
לְעַבְדִּ֣י קָ֭רָאתִי וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה בְּמוֹ־פִ֝֗י אֶתְחַנֶּן־לֽוֹ׃בּוֹדִיד וְסֵבֶל גּוּפָנִי
האישה שלי כבר לא מרגישה אלי רחמים, וגם הילדים שלי שכחו אותי.
ר֭וּחִֽי זָ֣רָה לְאִשְׁתִּ֑י וְ֝חַנֹּתִ֗י לִבְנֵ֥י בִטְנִֽי׃גם האנשים הפשוטים והטיפשים סלידו ממני, ועכשיו כשאני עומד, הם מדברים עלי רע.
גַּם־עֲ֭וִילִים מָ֣אֲסוּ בִ֑י אָ֝ק֗וּמָה וַיְדַבְּרוּ־בִֽי׃כל החברים הקרובים שלי מעדלים בבוז, ואפילו האנשים שהייתי אוהב הפכו נגדי.
תִּֽ֭עֲבוּנִי כָּל־מְתֵ֣י סוֹדִ֑י וְזֶֽה־אָ֝הַ֗בְתִּי נֶהְפְּכוּ־בִֽי׃העור והבשר שלי נפרדים ממני, וכל העצמות שלי נדבקות אל העור, עד שאני מגרד את עצמי עם השיניים שלי.
בְּעוֹרִ֣י וּ֭בִבְשָׂרִי דָּבְקָ֣ה עַצְמִ֑י וָ֝אֶתְמַלְּטָ֗ה בְּע֣וֹר שִׁנָּֽי׃זעקת איוב לחבריו ורצונו בנצחיות דבריו
רחמו עליי, רחמו עליי, חברים שלי, כי יד אלוהים פגעה בי.
חָנֻּ֬נִי חָנֻּ֣נִי אַתֶּ֣ם רֵעָ֑י כִּ֥י יַד־אֱ֝ל֗וֹהַּ נָ֣גְעָה בִּֽי׃למה אתם רודפים אחרי כמו אלוהים, ומבשרי אתם לא תשיעו?
לָ֭מָּה תִּרְדְּפֻ֣נִי כְמוֹ־אֵ֑ל וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י לֹ֣א תִשְׂבָּֽעוּ׃מי ייתן ודבריי יהיו כתובים, ומי ייתן וייחקקו בספר.
מִֽי־יִתֵּ֣ן אֵ֭פוֹ וְיִכָּתְב֣וּן מִלָּ֑י מִֽי־יִתֵּ֖ן בַּסֵּ֣פֶר וְיֻחָֽקוּ׃בעט ברזל ובאבן חריטה, שייחקקו לנצח בתוך הסלע.
בְּעֵט־בַּרְזֶ֥ל וְעֹפָ֑רֶת לָ֝עַ֗ד בַּצּ֥וּר יֵחָצְבֽוּן׃ביטחונו של איוב בגאולו
ואני יודע שהגואל שלי חי, ובסוף הוא יעמוד על העפר.
וַאֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי גֹּ֣אֲלִי חָ֑י וְ֝אַחֲר֗וֹן עַל־עָפָ֥ר יָקֽוּם׃ואחרי עורי יתחדש הכל, ומבשרי אראה אלוהים.
וְאַחַ֣ר ע֭וֹרִֽי נִקְּפוּ־זֹ֑את וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י אֶֽחֱזֶ֥ה אֱלֽוֹהַּ׃אני אראה זאת בעצמי, ועיניי צפו וראו, ועיניי יתעממו בתוך רחמי.
אֲשֶׁ֤ר אֲנִ֨י ׀ אֶֽחֱזֶה־לִּ֗י וְעֵינַ֣י רָא֣וּ וְלֹא־זָ֑ר כָּל֖וּ כִלְיֹתַ֣י בְּחֵקִֽי׃על המילים
המילה 'חֵקִֽי' מופיעה במקור וניתן לפרש כחיק או ככלי פנימי.
כי תגידו: למה רודפים אותו? נמצא בתוכי שורש של דבר.
כִּ֣י תֹ֭אמְרוּ מַה־נִּרְדָּף־ל֑וֹ וְשֹׁ֥רֶשׁ דָּ֝בָ֗ר נִמְצָא־בִֽי׃אזהרת החרב
תִּמְצְאוּ מִקְלָט מִפְּנֵי הַחֶרֶב, כִּי הַחַמָּה הִיא עֶבְרַת הַפֶּשַׁע וְהַחֶרֶב תַּעֲנֶה עַל הָעֲוֹנוֹת.
גּ֤וּרוּ לָכֶ֨ם ׀ מִפְּנֵי־חֶ֗רֶב כִּֽי־חֵ֭מָה עֲוֺנ֣וֹת חָ֑רֶב לְמַ֖עַן תֵּדְע֣וּן שדין [שַׁדּֽוּן׃] (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תלונה של איוב על דברי חבריו
וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃
עַד־אָ֭נָה תּוֹגְי֣וּן נַפְשִׁ֑י וּֽתְדַכְּאוּנַ֥נִי בְמִלִּֽים׃
זֶ֤ה עֶ֣שֶׂר פְּ֭עָמִים תַּכְלִימ֑וּנִי לֹֽא־תֵ֝בֹ֗שׁוּ תַּהְכְּרוּ־לִֽי׃
וְאַף־אָמְנָ֥ם שָׁגִ֑יתִי אִ֝תִּ֗י תָּלִ֥ין מְשׁוּגָתִֽי׃
אִיּוֹב וְהַתְּחוּשָׁה שֶׁהַצֶּדֶק נֶעְלָם
אִם־אָ֭מְנָם עָלַ֣י תַּגְדִּ֑ילוּ וְתוֹכִ֥יחוּ עָ֝לַ֗י חֶרְפָּתִּֽי׃
דְּֽעוּ־אֵ֭פוֹ כִּי־אֱל֣וֹהַּ עִוְּתָ֑נִי וּ֝מְצוּד֗וֹ עָלַ֥י הִקִּֽיף׃
הֵ֤ן אֶצְעַ֣ק חָ֭מָס וְלֹ֣א אֵעָנֶ֑ה אֲ֝שַׁוַּ֗ע וְאֵ֣ין מִשְׁפָּֽט׃
אָרְחִ֣י גָ֭דַר וְלֹ֣א אֶעֱב֑וֹר וְעַ֥ל נְ֝תִיבוֹתַ֗י חֹ֣שֶׁךְ יָשִֽׂים׃
אִיּוֹב וְהַתְּחוּשָׁה שֶׁהַשֵּׁם הוֹכִים בּוֹ
כְּ֭בוֹדִי מֵעָלַ֣י הִפְשִׁ֑יט וַ֝יָּ֗סַר עֲטֶ֣רֶת רֹאשִֽׁי׃
יִתְּצֵ֣נִי סָ֭בִיב וָאֵלַ֑ךְ וַיַּסַּ֥ע כָּ֝עֵ֗ץ תִּקְוָתִֽי׃
וַיַּ֣חַר עָלַ֣י אַפּ֑וֹ וַיַּחְשְׁבֵ֖נִי ל֣וֹ כְצָרָֽיו׃
יַ֤חַד ׀ יָ֘בֹ֤אוּ גְדוּדָ֗יו וַיָּסֹ֣לּוּ עָלַ֣י דַּרְכָּ֑ם וַיַּחֲנ֖וּ סָבִ֣יב לְאָהֳלִֽי׃
בְּדִיקוּת הַקְּרוֹבִים שֶׁל אִיּוֹב
אַ֭חַי מֵעָלַ֣י הִרְחִ֑יק וְ֝יֹדְעַ֗י אַךְ־זָ֥רוּ מִמֶּֽנִּי׃
חָדְל֥וּ קְרוֹבָ֑י וּֽמְיֻדָּעַ֥י שְׁכֵחֽוּנִי׃
גָּ֘רֵ֤י בֵיתִ֣י וְ֭אַמְהֹתַי לְזָ֣ר תַּחְשְׁבֻ֑נִי נָ֝כְרִ֗י הָיִ֥יתִי בְעֵינֵיהֶֽם׃
לְעַבְדִּ֣י קָ֭רָאתִי וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה בְּמוֹ־פִ֝֗י אֶתְחַנֶּן־לֽוֹ׃
בּוֹדִיד וְסֵבֶל גּוּפָנִי
ר֭וּחִֽי זָ֣רָה לְאִשְׁתִּ֑י וְ֝חַנֹּתִ֗י לִבְנֵ֥י בִטְנִֽי׃
גַּם־עֲ֭וִילִים מָ֣אֲסוּ בִ֑י אָ֝ק֗וּמָה וַיְדַבְּרוּ־בִֽי׃
תִּֽ֭עֲבוּנִי כָּל־מְתֵ֣י סוֹדִ֑י וְזֶֽה־אָ֝הַ֗בְתִּי נֶהְפְּכוּ־בִֽי׃
בְּעוֹרִ֣י וּ֭בִבְשָׂרִי דָּבְקָ֣ה עַצְמִ֑י וָ֝אֶתְמַלְּטָ֗ה בְּע֣וֹר שִׁנָּֽי׃
זעקת איוב לחבריו ורצונו בנצחיות דבריו
חָנֻּ֬נִי חָנֻּ֣נִי אַתֶּ֣ם רֵעָ֑י כִּ֥י יַד־אֱ֝ל֗וֹהַּ נָ֣גְעָה בִּֽי׃
לָ֭מָּה תִּרְדְּפֻ֣נִי כְמוֹ־אֵ֑ל וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י לֹ֣א תִשְׂבָּֽעוּ׃
מִֽי־יִתֵּ֣ן אֵ֭פוֹ וְיִכָּתְב֣וּן מִלָּ֑י מִֽי־יִתֵּ֖ן בַּסֵּ֣פֶר וְיֻחָֽקוּ׃
בְּעֵט־בַּרְזֶ֥ל וְעֹפָ֑רֶת לָ֝עַ֗ד בַּצּ֥וּר יֵחָצְבֽוּן׃
ביטחונו של איוב בגאולו
וַאֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי גֹּ֣אֲלִי חָ֑י וְ֝אַחֲר֗וֹן עַל־עָפָ֥ר יָקֽוּם׃
וְאַחַ֣ר ע֭וֹרִֽי נִקְּפוּ־זֹ֑את וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י אֶֽחֱזֶ֥ה אֱלֽוֹהַּ׃
אֲשֶׁ֤ר אֲנִ֨י ׀ אֶֽחֱזֶה־לִּ֗י וְעֵינַ֣י רָא֣וּ וְלֹא־זָ֑ר כָּל֖וּ כִלְיֹתַ֣י בְּחֵקִֽי׃
כִּ֣י תֹ֭אמְרוּ מַה־נִּרְדָּף־ל֑וֹ וְשֹׁ֥רֶשׁ דָּ֝בָ֗ר נִמְצָא־בִֽי׃
אזהרת החרב
גּ֤וּרוּ לָכֶ֨ם ׀ מִפְּנֵי־חֶ֗רֶב כִּֽי־חֵ֭מָה עֲוֺנ֣וֹת חָ֑רֶב לְמַ֖עַן תֵּדְע֣וּן שדין [שַׁדּֽוּן׃] (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
איוב מגיב לתוכחת חבריו ומתאר את מצבו המדכא, בין תחושת חוסר צדק לבין תקווה לגאולה.
תלונה של איוב על דברי חבריו
איוב משיב לחבריו ומתלונן על הצרות הנפשיות שהוא חווה בעקבות דבריהם. הוא מציין כי הם פוגעים בו שוב ושוב כבר עשר פעמים, ומודה בשגאתו, אך אינו מבין מה יקרה לתוצאותיה.
אִיּוֹב וְהַתְּחוּשָׁה שֶׁהַצֶּדֶק נֶעְלָם
אִיּוֹב מְבַטֶּא בְּכַעַס עַל חַבְרָיו, הַמְּשַׁלִּים אֶת הַסּוֹד שֶׁהָאֱלֹהִים הִקִּיף אוֹתוֹ בְּצָרָה וּבְמַלְכּוֹדֶת. הוּא מַרְגישׁ שֶׁהַצּדק נֶעְלָם וְשֶׁכָּל מַאֲמָצָיו לִזְעֹק לְעֶזְרָה אֵינם מְשֻׁלָּם, כִּי הַדְּרָכִים חָסוּמוֹת וְהַחֹשֶׁשׁ וְהַחֹשֶׁךְ מְכַסִּים אֶת נְתִיבָיו.
אִיּוֹב וְהַתְּחוּשָׁה שֶׁהַשֵּׁם הוֹכִים בּוֹ
אִיּוֹב מְתָאֵן אֶת הַמַּצָּב שֶׁבו הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ נֶעֱלַם וְהַתְּקִיפָה הָאֱלֹהִית הִחְלִישָׁה אֶת תִּקְוָתוֹ. הוּא מַרְגישׁ שֶׁהַשֵּׁם כָּעַס עָלָיו וּמִתְיַהֵב אֵלָיו כְּאוֹיֵב, עַד כִּי הוּא מַרְגישׁ כְּאִלּוּ צָבָא מְקֻבָּץ מַקיֵּם אֶת מַחֲנֵיהֶם סָבִיב לְאוֹהֶל בִּלְתִּי מִתְרַחֵק.
בְּדִיקוּת הַקְּרוֹבִים שֶׁל אִיּוֹב
אִיּוֹב מְתָאֵן מִתּוֹךְ כְּאֵב עַל הַמַּצָּב הַחַלּוֹן שֶׁלּוֹ. הוּא מְתָאֵן מֵעַל כָּל הַקְּרוֹבִים, הַמְּכִירִים וְהַגָּרִים בְּבֵיתוֹ, שֶׁהֵפְסִיקוּ לִהְיוֹת קְרוֹבִים אֵלָיו וְהַמְּשַׁדְּרוֹת שֶׁלּוֹ. בַּסוֹף, אֲפִילוּ הָעֶבֶד שֶׁלּוֹ לֹא מַעֲנֶה לוֹ וְאִיּוֹב נִאלֵץ לְהִתְחַנֵּן אֵלָיו.
בּוֹדִיד וְסֵבֶל גּוּפָנִי
אִיּוֹב מְתַאָר אֶת הַמּוֹצָר הַקָּשֶׁה שֶׁלּוֹ: הַבּוֹדִיד הַחֶבְרָתִי מִפְּנֵי הַמַּחֲלָה, הַמַּעֲמָד הַנָּמוּךְ בְּעֵינֵי הַסּוֹבְבִים, וְהַכְּאֵב הַגּוּפָנִי הַנּוֹרָא שֶׁגּוֹרֵם לוֹ לִתְפֹּרֵר וְלֶחֶרֶד בְּעַצְמוֹ.
זעקת איוב לחבריו ורצונו בנצחיות דבריו
איוב פונה לחבריו בבקשה לרחמים, כשהוא מרגיש שהם רודפים אותו באכזריות אלוהית. הוא מבטא משאלה עמוקה שדבריו ייחרקו בסלע לעד, כדי שיהוו עדות בלתי ניתנת למחיקה למרות סבלו.
ביטחונו של איוב בגאולו
איוב מצהיר באמונה איתנה כי הגואל שלו חי ושהוא יזכה לראות את אלוהים בעצמו, למרות סבלו הגופני והנפשי. הוא מבטיח כי בתוך המרדף אחריו נמצא שורש של אמת ודבר מה עמוק שאינו נעלם.
אזהרת החרב
הפסוק מתאר מצב שבו החמה והחום הם תוצאה של עבירות, ומהווים סימן לכך שהחרב תבוא כדי להעניש על העוונות. מטרת המצב היא כדי שמי שחווה זאת יבין את דין החרב.
הפרק מציג את שיא הסבל של איוב ואת הכמיהה שלו למפגש עם האמת.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הקשר המיוחד בין הַשֵּׁם לעניים
״דבר אחר: את העני עמך לא עמך הוא העני, אלא עמי הוא. וכן אמר דוד (תהלים יח): כי אתה עם עני תושיע. אין מדותיו של״
בְּפֶרֶק יְט בְּסֵפֶר אִיּוֹב, אִיּוֹב מְבַטֵּא אֶת הַכְּאֵב הָעַמֹק שֶׁלּוֹ בִּקְרִיבָה הַמּוֹחֶקֶת אֶת כָּל קְרוֹבָיו וְחַבְרָיו. הוּא מַרְגיש שֶׁהַקְּרוֹבִים שֶׁלּוֹ הִפְסִיקוּ לְהִתְעַנֵּק בּוֹ וְהֵם רְחוֹקִים מֵעָלָיו. בְּפִרְקוֹת שְׁמוֹת רַבָּה, הַמְפרּשׁ מְסַבֵּר עַל יְחַדְסוּת הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַקֹּדֶשׁ בְּרַחֲמָיו עַל הָעֲנִי. הַמְפרּשׁ מַסְבִּיר שֶׁבְּשֶׁלֶת הַמִּדּוֹת הָאֱנוֹשִיּוֹת, אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים עֵל לוּ שֶׁהָעָנִי יִתְעַנֵּן, כִּי זֶה מְבַיֵּשׁ אוֹתָם. לְעוֹד, הַמְפרּשׁ מְצַיֵּן שֶׁהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעצָמוֹ מִתְחַבֵּר לָעֲנִי וְרוֹאֶה אֶת צָרְכָיו. הַמְפרּשׁ מְצִיעַ שֶׁהָעֶנִי הִוא הָעָנִי שֶׁל הַשֵּׁם, וְהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצֵא בָּם אֶת הַתְּעוּפָה לְרַחֲמָיו.
שמות רבה ל״א:י״ג ↗מִסְפַּר הַמַּכּוֹת שֶׁל אִיּוֹב
״דבר אחר: אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים ט, יז): נודע ה' משפט עשה, מדבר במצרים, שעשה הקדוש ברוך הוא בהם משפטים, במצרים ועל״
בַּמָּקוֹר שֶׁל שְׁמוֹת רַבָּה, מְסֻרֵי הַפְּרָשָׁה עַל הַמַּכּוֹת שֶׁל מִצְרַיִם וְעַל הַמַּכּוֹת שֶׁל אִיּוֹב. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לוִי מְקַשֵּׁר אֶת הַמִּלִּים "חֲנּוּנִי חֲנּוּנִי אֶתְכֶם רֵעַ" מִסֵּפֶר אִיּוֹב לַמַּכּוֹת שֶׁבָּאוּ עַל מִצְרַיִם. הוּא מְסַבֵּל שֶׁבְּעֵת יַצְהִירוּ הָרֵעִים עַל כַּמּוּת הַמַּכּוֹת, וְכָךְ גַּם אִיּוֹב תַּשְׁבִּיעַ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, כִּי יַד אֱלֹהִים נָגְעָה בּוֹ. הַפֵּרוּשׁ בַּמָּדָע הַמַּקְדִּימִי מְסַבֵּל שֶׁקַּיָּם קִישְׁרוּן אַחַד בֵּין הַמִּלִּים שֶׁל אִיּוֹב לְעוֹרֵר רָחֲמִים לְבֵין הַמַּכּוֹשִׁים שֶׁל מִצְרַיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְסַבֵּל שׁוּטָה אַחֶרֶת, וְהוּא מְחַשֵׁב שֶׁכָּל מַכָּה בְּמִצְרַיִם הִלְכְּתָה כְּפִי הַכְּפוּלָה, וְעַל הַיָּם הָיוּ מֵאָה שְׁנִיים מֵאָה מַכּוֹת. הַמַּטְרָה הִיא לְהַדְגִּיל אֶת עֹמֶק הַדִּין הָאֱלֹהִי בַּמִּקְרִים הַשּׁוֹנִים.
שמות רבה כ״ג:ט׳ ↗בעקבות המפרשים
התמודדות איוב עם האשמה
״אם אמנם. אתם נוספים עלי לצרתי ותוכיחו עלי חרפתי מראים ומוכיחים חרפתי על פני:״
בפרק זה של ספר איוב, אנו שומעים את קולו של איוב המדבר אל חבריו. הוא מרגיש שהם לא רק לא מנחמים אותו, אלא ממש תוקפים אותו. איוב טוען שהם מוסיפים על צרותיו ומוכיחים אותו בבוטות ועל פניו. רש"י מסביר על פסוק זה שהחברים לא רק מביעים דעה, אלא מראים ומוכיחים את חרפתו בפני איוב עצמו. הגישה כאן מדגישה את הכאב הנפשי של איוב מההתנ enough ומהבוטות של חבריו, שמעמיקים את סבלו מעבר למצבו הפיזי.
רש״י על איוב 19:5:1 ↗התמודדות עם חולי ובידון
״דבקה עצמי. שאני כחוש מעובי בשרי:״
בפרק זה של ספר איוב, אנו שומעים את קולו של איוב בשיא הייסורים. הוא מתאר מצב של שבר גופני ונפשי עמוק. איוב מרגיש שכל חבריו וקרוביו עזבו אותו, וכל מי שהכיר אותו בבטחה הפך לאויב שלו. הוא חווה כאב של שחיקה בבשרו וקריסה של כוחו, כשהוא מרגיש ששייתי בתוך עוני וצרה. רש"י, בפירושו על הפסוק, מסביר כי איוב מרגיש שגופו נשחק ומתכווץ מרוב חולי. הפרק מציג את המאבק של האדם מול חוסר האונים מול הגורל ומול הקהילה, אך איוב לא מוותר על דבריו ועל עמדתו מול הַשֵּׁם.
רש״י על איוב 19:20:1 ↗התפרקות ושינוי המציאות
״ויסע כעץ - כאשר יוסע העץ ממקומו.״
בפרק זה של ספר איוב, אנו עדים למצבו הקשה של איוב. הוא מתאר כיצד כל מרכיבי חייו מתפרקים ומשתנים במהירות. הכאב הפיזי והנפשי גורמים לו להרגיש שהכל נסוג ממנו, בדומה לעץ שנשלע ממקומו ומתייבש. הפרשה מציגה את קולו של איוב המדבר אל חבריו. הוא מתאר את המצוקה ואת תחושת הבדידות מול הגורל. המפרש אבן עזרא מסביר את הדימוי של הַשֵּׁם לגבי התנועה של העץ, ומדגיש את המהירות שבה הדברים משתנים ומעזבים את מקומם הקבוע.
אבן עזרא על איוב 19:10:1 ↗התמודדות עם קשיים גופניים ונפשיים
״ואתמלטה בעור שני - העניין לא נמלטתי אלא כמו: שני בעור.״
בפרק זה מספר איוב מתאר את המצוקה העמוקה שלו. הוא מרגיש שכל כוחותיו נגמרים ושהגוף שלו כואב מאוד. איוב מדבר על כך שהוא מרגיש כאילו העור שלו נדבק לעצמות שלו מרוב סבל. הוא מרגיש רע מאוד וחסר תקווה בתוך המצב הקשה שהוא נמצא בו. הפרשן אבן עזרא מסביר את הביטוי הקשור לעור ולעצמות. לפי דבריו, הכוונה היא לא שאיוב נמלט מהעור, אלא שהעור שלו צמד לעצמות שלו בגלל המחלה. הפירוש הזה עוזר לנו להבין את עוצמת הכאב הפיזי שאיוב חווה בתוך הסבל הנפשי הגדול שלו.
אבן עזרא על איוב 19:20:1 ↗