נביאים›ירמיהו›פרק ט׳

ירמיהו · פרק ט׳

בגידת העם והשקר השורר

השכינויות של השקר, המרמה בלשון, ועונש האדמה כתוצאה מעקשנות העם ומעבודת האלילים, עם קריאה להכיר את הַשֵּׁם.

25 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ירמיהו ט׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

בגידת העם והשקר השורר

א

הלוואי שהייתי יכול למצוא במדבר מקום למלון ועבור דרכים, כדי לעזוב את עמי וללכת מהם, כי כולם בוגדים ומבצעים מעשי עברות.

ב

הם משתמשים בלשונם כמו קשת של שקר ולא יכולים להיות נאמנים. הם שולטים בארץ כי הם עוברים מרע לרע, ולא הכירו אותי, נאמר הַשֵּׁם.

ג

היזהרו מאדם מאחכם ואל תבטחו באח כלשהו, כי כל אח הוא עקום כמו יעקב, וכל חבר הוא מלשין שהולך מפה לשם.

ד

אנשים יושבים עם חבריהם וידברו, אבל לא יגידו אמת. הם למדו לדבר שקר, והעוולה שלהם נגמר ללא סוף.

ה–ח

המרמה והחץ של הלשון

ה

את יושבת בתוך מרמה, במרמה הם שקחו את הדעת עליי, נא ה׳.

ו

לכן כך אמר ה׳ צבאות: הנה אני מצרף אותם ובוחן אותם, כי איך אפעל בגלל בת עמי?

ז

חץ שוחט את לשונם, מרמה הם דיברו בפיים, שלום הם אומרים לחברם, אך בלבם שמים מארב.

ח

האם על אלה לא אשליך אותם, נא ה׳? אם על עם כזה לא תירגע נפשי.

ט–יב

הַאֲבָדָה שֶׁל הָאָרֶץ וְהַסְּבָרָה לְמָה זֶה קוֹרֶה

ט

אֶשָּׂא בְּכִי וַאֲנָה עַל הֶהָרִים, וְעַל הַמִּשְׁכָּנוֹת בַּמִּדְבָּר אֶשְׁלַח שִׁיר הַלְלָה, כִּי הֵם נִהְיוּ בְּלִי אִישׁ עוֹבֵר, וְלֹא נִשְׁמַע קוֹל עֶדְרִים, מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד בְּהֵמַת הַשָּׂדֶה, כֻּלָּם נָדְדוּ וְהָלְכוּ.

י

אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶתֵּן לְהָרִיסָה, כְּמָעוֹן לְנָחָשִׁים, וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶהֱפֹךְ לְשָׁמֵם, בְּלִי אִישׁ שֶׁיִּשְׁכֹּן בָּהֶם.

יא

מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְהַמֵּבִין אֶת כָּל זֹאת? וְאַף שֶׁדִּבֵּר הַשֵּׁם אֵלָיו, הוּא יַגִּיד אֶת זֹאת. לָמָּה אָבְדָה הָאָרֶץ, וְלָמָּה הִיא נִהְיְתָה בְּלִי עוֹבֵר כְּמוֹ מִדְבָּר?

יב

וַיֹּאמֶר הַשֵּׁם: בִּגְלָל שֶׁעָזְבוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְפָנֵיהֶם, וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת קוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה.

יג–טז

עונש העם בגלל עקשנות ופולחן זר

יג

הם הלכו אחרי העקשנות של הלב שלהם ואחרי הבעלים שלמדנו אבותיהם.

יד

לכן כך אומר הַשֵּׁם צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הנה אני מאכיל את העם הזה רעב ומשקה אותם מראש.

טו

ואפזר אותם בין העמים שלא ידעו אותם ולא אבותיהם, ואשלח אחריהם את החרב עד שאשמיד אותם.

טז

כך אמר הַשֵּׁם צְבָאוֹת: תתבוננו וקראו למתחכמים שיבואו, ושלחו אל החכמים שיבואו.

יז–כ

קריאת קינה על החורבן

יז

הלוואי שהיינו יכולים לבכות בלילה ובכל יום, שהעיניים שלנו היו הופכות לנהרות של דמעות ומהעפעפיים היו זולגים מים.

יח

כי נשמע קול בכי מציון: איך נחרבנו ואיך נתבשתנו כל כך? עזבנו את הארץ וגירשו את בתינו.

יט

כי שמענו, נשים, את דברי ה', ואתם צריכים להקשיב לדבריו וללמד את בנותיכם לבכות ולשיר קינה.

כ

כי המוות עלה דרך החלונות שלנו, הוא נכנס לארמונות שלנו, כדי לחסל את התינוקות מחוץ לבתים וגם ברחובות.

כא–כד

הַגָּאוֹן הַשֶּׁקֶת וְהַמַּטָּרָה הָאֲמִתִּית

כא

כך אומר ה' : הבשר של האדם נופל כמו דממה בשדה, וכמו שק ליד הקציר ואין מי שיאסוף.

כב

כך אומר ה': חכם לא יתגאה בחוכמתו, גיבור לא יתגאה בכוחו, ועשיר לא יתגאה בעשרו.

כג

הדבר היחיד שבו יתגאה המתגאה הוא אם הוא תבונה ויודע אותי, כי אני ה' שעושה חסד, משפט וצדק בארץ, כי באלה אני חפץ, כך אומר ה'.

כד

כך אומר ה': הנה יבואו ימים שאעניש את כל מי שמתנהג בחוסר מבוכה.

כה–כה

עורלת הלב של ישראל

כה

על מצרים, על יהודה, על אדום, על בני עמון, על מואב ועל כל קצוות השדרה שיושבים במדבר. כי כל העמים לא עורלים, אבל כל בית ישראל הם עורלי לב.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 413 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא