נביאים›ירמיהו›פרק נב׳

ירמיהו · פרק נב׳

סוף תקופת המלוכה וחורבן ירושלים

תיאור נפילת ירושלים, גלות יהויכין ושינוי גורלו בבבל

34 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ירמיהו נב׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

תחילת חורבן ירושלים בתקופת צדקיה

א

צדקיה מלך שמונה עשרה שנים בירשלים. שם אמו היה חמוטל, בת ירמיהו מליבנה.

ב

הוא עשה רע בעיני ה׳, בדיוק כמו כל מה שעשה יהויקים.

ג

זה קרה כי ירושלים ויהודה עוררו את חמתו של ה׳, עד שהוא הדיח אותם מעיניו. צדקיה מרד במלך בבל.

ד

בשנה התשיעית למלכותו, בחודש העשירי, בעשירי לחודש, נבכדצר מלך בבל הגיע עם כל הצבא שלו אל ירושלים. הם התחמנו סביב העיר ובנו מחסום סביבה.

ה–ח

נפילת ירושלים ותפיסת המלך צדקיהו

ה

העיר נכבשה במצור, בשנה השתים עשרה למלך צדקיהו.

ו

בחודש הרביעי, בתשיעי לחודש, הרעב בעיר התחזק ולא היה לחם לאנשי הארץ.

ז

העיר נפרצה, וכל חיי החיל ברחו ויצאו מהעיר בלילה דרך שער שבין החומות שעל גן המלך, כשסביב העיר נמצאים כלי כלי כסדים, והם הלכו בדרך הערבה.

ח

חיילי הכשדים רדפו אחרי המלך ותפסו את צדקיהו בערבות ירחו, וכל חיי שלו התפזרו ממנו.

ט–יב

סוף ימי צדקיהו ונפילת ירושלים

ט

הם תפסו את המלך והעלו אותו אל מלך בבל, לרבלה בארץ חמת, ושם שוחחו איתו משפטים.

י

מלך בבל שחט את בני צדקיהו מול עיניו, וגם את כל שרי יהודה שחט ברבלה.

יא

הוא אף עיוור את עיני צדקיהו, וכבל אותו בנחושת והביא אותו בבבל אל בית האסירים עד יום מותו.

יב

בחודש החמישי, בעשור לחודש, בשנת שתים עשרה למלך נבוכדנצר מלך בבל, בא נבוזראדן, רב המטבח, ועמד לפני מלך בבל בירושלים.

יג–טז

חורבן ירושלים וגירוש העם

יג

הוא שרף את בית ה׳, את בית המלך ואת כל בתי ירושלים, ואת כל הבתים הגדולים שרף באש.

יד

כל החומות שמקיפות את ירושלים נהרסו על ידי כל הצבא הכשדי שבא בראש רב-הטבחים.

טו

נבוזראדן, רב-הטבחים, גלה למלך בבל את חלק העם ואת השאר שנשארו בעיר, ואת הנופלים שקרסו, וגם את שארית בני עמון.

טז

נבוזראדן, רב-הטבחים, השאיר את חלק הארץ כדי שעובדים יטפלו בכרמים ובגפנים.

יז–כ

הרס כלי בית יהוה וגניבתם

יז

הם שברו לגזרים את עמודי הנחושת שהיו בבית יהוה, את המכלים ואת ים הנחושת שהיה בבית יהוה, ולקחו את כל הנחושת שלהם לבבל.

יח

הם לקחו את הסירים, את היאים, את המזמרות, את המזרקות, את הכפות ואת כל כלי הנחושת ששימשו בשירותם.

יט

הראש הרב של הטבחים לקח את הספיים, את המחתות, את המזרקות, את הסירים, את המנורות, את הכפות ואת המנקיות, כשהזהב זהב והכסף כסף.

כ

העמודים היו שניים, הים היה אחד, ושתים עשרה בקרים מנחושת שהיו מתחת למכלים שהכין המלך שלמה לבית יהוה; לא היה משקל לנחושת של כל הכלים האלה.

כא–כד

תיאור העמודים וכיבוד הכהנים

כא

גובה כל עמוד היה שמונה עשר אמה, וההקף שלו היה שתים עשרה אמה, ועובי העמוד היה ארבע אצבעות.

כב

על העמוד הייתה כתר מנחושת, וגובה הכתר היה חמש אמות. על הכתר הייתה רשת ורימונים מסביב, והכל היה עשוי נחושת, וכך היו גם העמוד השני והרימונים.

כג

היו לתקתי הרימונים תשעים ושישה, וסך כל הרימונים על הרשת מסביב היה מאה.

כד

ראש המטבח לקח את שריה, הכהן הראשי, ואת צפניה, הכהן המשנה, ואת שלושת שומרי הסף.

כה–כח

סוף הגיר ומוות השליחים

כה

מהעיר לקח שליח אחד שהיה אחראי על אנשי הצבא, שבעה אנשים מהחבורה של המלך שמצאו בעיר, את הסופר, שר הצבא שאסוף את אנשי הארץ, ושישים איש מאנשי הארץ שמצאו בתוך העיר.

כו

נבוכדנצר, סר רב הטבחים, לקח אותם והוביל אותם אל מלך בבל, לרבלתה.

כז

מלך בבל הכה אותם והרג אותם ברבלתה, בארץ חמת, ויהודה הופקעה מאדמתה.

כח

זהו העם שגלה נבוכדנצר בשנה שבעים ושלושה אלף שלושים ושלושה יהודים.

כט–לב

סיום הגלות ושינוי גורל יהויכין

כט

בשנה השמונה עשרה לנבוכדנצר, שמונה מאות שלושים ושניים נפשו מירושלים.

ל

בשנה השלושים עשר לנבוכדנצר, נבזראדן, רב הטבחים של היהודים, גלה שבע מאות ארבעים וחמש נפשות, וסך כל הנפשות היה ארבעת אלפים ושש מאות.

לא

ושלושים ושבע שנים לאחר הגלות של יהויכין מלך יהודה, בשנה השתיים עשר חודשים, בעשרים וחמש ביום של החודש, מלך בבל מרודך, אדם טיפש, הוציא את יהויכין מלך יהודה מבית הכלא בשנת מלכותו.

לב

הוא דיבר איתו דברים טובים והעניק לו כיסא גבוה יותר מכל שאר המלכים שהיו איתו בבבל.

לג–לד

קצבת יְהוֹיָקִין בבבל

לג

הוא שינה את בגדי הכלא שלו, ואכל לפניו אוכל באופן קבוע כל ימות חייו.

לד

הקצבה היומית שלו ניתנה לו באופן קבוע ממלך בבל, יום אחר יום, עד יום מותו, לאורך כל ימות חייו.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 451 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא