נביאים›ירמיהו›פרק מט׳

ירמיהו · פרק מט׳

נְבוּאוֹת עַל עַמּוֹן, אֶדּוֹם, דַּמֶּשֶׂק, חָצוֹר וְעִילָם

חֲזוֹנוֹת הַחֶרְבּוֹן הַמַּתְחִיל בְּעַמּוֹן וּבְעֶדֶם, מַמְשִׁיךְ בְּדַּמֶּשֶׂק וּבְחָצוֹר, וּמְסַיֵּם בְּעִילָם.

39 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ירמיהו מט׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

נבואת ענישה לבני עמון

א

בני עמון, כך אומר הַשֵּׁם: האם לישראל אין בנים? אם הוא לא יירש שטח, מדוע מלך עמון ירש את גד ועמו יושב בערים שלו?

ב

לכן, הנה ימים באים, אומר הַשֵּׁם, ואשמיע ברבת בני עמו של עמון קול שופר של מלחמה. היא תהפוך לערי עפר, ובנותיה יישרפו באש, וישראל יירש את יורשיו, אמר הַשֵּׁם.

ג

תתאכזרי חשבון, כי עיר איי נחרבה. בנות רבּה צעקו, חגרו שקים, התכוננו למלחמה והתרוצצו בין החומות, כי המלך שלהם הולך בגלות, יחד עם כהניו ושריו.

ד

למה את מתהללת בעמקים? עמק זב התרוקן, בת המורדת, שסומכת על אוצרותיה, מי יבוא אליי?

ה–ח

נבואות נגד עמון ואדום

ה

הנה, אני מביא עליך פחד, נא אדוני יהוה צבאות, מכל כל סביבתך, ותידדו, כל אחד בפני עצמו, ולא יהיה מי שיאסוף את הנדודים.

ו

ואחרי כן אשיב את שבוי בני עמון, נא יהוה.

ז

לכבוד אדום, כך אמר יהוה צבאות: האם לא נותרה עוד חכמה בתימן? אבדה העצה מן הבנים, ונרתעה חכמתם.

ח

ברחו, פנו, התעמקו לשבת, יושבי דדן, כי אבדו, את עשו הבאתי עליו עת פקדתי.

ט–יב

הדין על עשו

ט

אם יבואו פושטים אליך, הם לא ישאירו אפילו תינוקות.

י

כי אני חשפתי את עשו, חשפתי את סודותיו, ואין מקום להסתתר. זרעו, אחיו ושכניו ייגנבו ולא יישארו.

יא

אני אחיה את היתומים שלך, והאלמנות שלך יבטחו בי.

יב

כי כך אמר ה׳: הנה אלו שאין להם משפט, הם ישתו מהכוס, וגם אתה תשתה. אתה תטהר, אבל לא תטהר, כי תשתה ותשתה.

על המילים

החזרה על 'תשתה' מדגישה את חוסר המנוחה או את עוצמת הגזירה.

יג–טז

חורבן אדום

יג

כי אני נשבע, אמר הַשֵּׁם, שרבּה תהיה לשממה, להשחתה, לחורבן ולקללה, והעיר ה被 תהיה חרבה לנצח.

יד

שמעתי בשעה מן הַשֵּׁם, שסוכסך בין העמים נשלח. הם התאספו, באו עליה וקמו למלחמה.

טו

כי הנה, נתתי אותך קטנה בין העמים, ובוזה בקרב בני האדם.

טז

היהירות של לבך תפרק אותך. תגור בתוך הסלעים הגבוהים ותחזיק בשיא ההר. כי כנשר תגבה את הקן שלך שם, ואני אוריד אותך, אמר הַשֵּׁם.

יז–כ

החורבן של אדום

יז

אדום תהפוך למקום שממה. כל מי שעובר דרך המקום הזה יזדעע ויצרוח בגלל כל המכות שיראו שם.

יח

כמו ההרס של סדם ועמורה ושכנותיהם, כך אמר ה', שלא יתגורר שם איש ולא יתגורר בה בן אדם.

יט

הנה, כמו אריה שעולה בגאווה מעבר הירדן אל מקום מגורים יציב, כך אמר ה', אני ארדוף אחרי ארץ אדום עד שאמצא לה מקום מנוחה. ומי יתייצב מולי? כי מי כמוני שיכול להוכיח, ומי יתעתע בי? ומי זה הרועה שיעמוד מולי?

כ

לכן, שמעו את עצת ה' שתוכנה נגד אדום, ואת התוכניות שחשב נגד יושבי תימן; אם הצאן הצעיר לא יברח, אם הם לא יניחו את משקן על הגב.

כא–כד

נְבוֹאוֹת עַל אֶדּוֹם, דַּמֶּשֶׂק וְאַרְפַּד

כא

הָאָרֶץ רָעֲדָה מֵקוֹל הַמִּפְלָה, וְהַצְעָקָה שֶׁלָּה נִשְׁמַעַת בְּיַם-סוּף.

כב

הִנֵּה כְּנֶשֶׁר יַעֲלֶה וְיִדְאֶה, וְיִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל הַמִּבְצָר; וּבַיּוֹם הַהוּא לֵב הַגִּבֹּרִים בְּאֶדּוֹם יִהְיֶה כְּלֵב אִשָּׁה כּוֹואֶבֶת.

כג

דַּמֶּשֶׂק נִבְהֲלָה מִפְּרִיעַ וּמֵאַרְפַּד, כִּי שָׁמְעוּ בְשׂוֹרָה רָעָה. הֵם נָפְלוּ בַיָּם וְהַדְּאָגָה הִשְׁתּוֹלְלָה בָּם; הַשְׁקֵט לֹא יוּכַל.

כד

דַּמֶּשֶׂק נִרְעֲשָׁה וְהִתְחִילָה לִבְרֹחַ, וְהִיא רָעֲדָה וְנֶעֶצְרָה; הַצָּרָה וְהַחֲבָלִים הַחֲזִיקוּ אוֹתָהּ כְּמוֹ יְלִידָה.

כה–כח

נְבוֹאוֹת נֶגֶד דְּמַשְׁק, קֵדָר וְחָצוֹר

כה

איך לא תופסר עיר מפורסמת, עיר של שמחה?

כו

לכן הצעירים שלה יפלו ברחובותיה, וכל אנשי המלחמה ימותו ביום הזה, נא הַשֵּׁם צבאות.

כז

ואדליק אש בחומת דמשק, והיא תשרוף את ארמונות בן חדד.

כח

עבור קדר והממלכות של חצור, שאותן הכה נבוכדנצר מלך בבל, כך אמר הַשֵּׁם: קומו, עלו על קדר ובשלו את בני קדם.

כט–לב

חֶרְבּוֹן חָצוֹר

כט

הם ייקחו את האוהלים שלהם ואת הצאן שלהם, יעלו עם המיתרים שלהם וכל הכלים שלהם, ויסעו עם הגמלים שלהם, ויקעקו עליהם קריאה מכל עבר.

ל

תושבי חצור יברחו וייסוגו מאוד, הם יתמקמו עמוק במקומותיהם, כך אומר ה'. כי נבוכדדצר מלך בבל התייעץ נגדכם ותכנן עליכם תוכנית.

לא

קומו ועלו אל עם שיושב בבטחה, כך אומר ה'. אין לו דלתות ואין לו בריח, הוא ישכון לבדו.

לב

הגמלים שלהם יהיו לשוד, רכוש הבהמות שלהם יהיה שלל, וכל הקצוות של האדמות יהיו מפוזרים לכל הרוח, ואביא את הרסם מכל צדדיהם, כך אומר ה'.

לג–לו

חורבן חצורה וכיבוש עילאם

לג

וחצורה תהיה למקום ריק ושומם כמו מעון של שרפים, לא יגור שם אדם ולא יתגורר בו בן אדם לעולם.

לד

דבר ה׳ אל ירמיהו הנביא על עילאם, בתחילת מלכות צדקיה מלך יהודה, כך נאמר:

לה

כך אומר ה׳ צבאות: הנה אני שובר את הקשת של עילאם, שהיא תחילת כוחם.

לו

ולהבא אל עילאם ארבע רוחות מארבע קצוות השמיים, ואשלח רוחות שונות לכל הרוחות האלה, ולא יהיה שום עם שלא יבוא לשם, וכולם יגרשו לעולם.

לז–לט

חורבן עילם ותקומתה

לז

אני אשבור את עילם בפני אויביהם ובפני אלו שמחפשים את נפשם. אני אביא עליהם רע מרוב חרון אפִי, כך אמר ה'. ואשלח אחריהם את החרב עד שאסיים אותם.

לח

אני אשים את כסאי בעילם, ואשמיד משם מלכים ושרים, כך אמר ה'.

לט

ויהיה בסוף הימים שאשיב את שובת עילם, כך אמר ה'.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 449 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא