דבר ה׳ אל ירמיהו הנביא על הפלשתים, לפני שפרעון יכה את עזה.
אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־פְּלִשְׁתִּ֑ים בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־עַזָּֽה׃ (ס)ירמיהו · פרק מז׳
נבואת ירמיהו על פלשת
נבואה על חורבן פלשת ועל המלחמה שתגיע אל ארצותיה
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ירמיהו מז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
נבואת ירמיהו על פלשת
כך אומר ה׳: הנה מים עולים מצפון והופכים לנהר גועש, שמציף את הארץ ואת כל מה שבה, ערים ואת תושביהן. האנשים יצעקו וכל יושבי הארץ יתייערו.
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנֵּה־מַ֜יִם עֹלִ֤ים מִצָּפוֹן֙ וְהָיוּ֙ לְנַ֣חַל שׁוֹטֵ֔ף וְיִשְׁטְפוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ וְזָֽעֲקוּ֙ הָֽאָדָ֔ם וְהֵילִ֕ל כֹּ֖ל יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃מצליל צעדי סוסיה החזקים ומרעש גלגליהם, האבות לא יפנו לבניהם מרוב חולשה.
מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹֽא־הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵֽרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃ביום שבו יבוא השדד להשמיד את כל הפלשתים, לחתוך את צור וצידון, השרדים שנותרו יעזרו להם, כי ה׳ משחית את שארית הפלשתים, את שארית אנשי כפתור.
עַל־הַיּ֗וֹם הַבָּא֙ לִשְׁד֣וֹד אֶת־כָּל־פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהַכְרִ֤ית לְצֹר֙ וּלְצִיד֔וֹן כֹּ֖ל שָׂרִ֣יד עֹזֵ֑ר כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהוָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים שְׁאֵרִ֖ית אִ֥י כַפְתּֽוֹר׃נבואת חורבן פלשת
עזה באה קלועה ופצועה, אשקלון נדם, ושארית העם שלה נותר ללא מעצמם. עד מתי תמשיך להתפרע?
בָּ֤אָה קָרְחָה֙ אֶל־עַזָּ֔ה נִדְמְתָ֥ה אַשְׁקְל֖וֹן שְׁאֵרִ֣ית עִמְקָ֑ם עַד־מָתַ֖י תִּתְגּוֹדָֽדִי׃ (ס)הויי, חרב של ה', עד מתי לא תירגע? התחבא, אל תתקדם, תירגע ותשתוק.
ה֗וֹי חֶ֚רֶב לַֽיהוָ֔ה עַד־אָ֖נָה לֹ֣א תִשְׁקֹ֑טִי הֵאָֽסְפִי֙ אַל־תַּעְרֵ֔ךְ הֵרָגְעִ֖י וָדֹֽמִּי׃איך תירגע, כשהשם ציווה עליה אשקלון ועל חוף הים שם, את היעד שלה?
אֵ֣יךְ תִּשְׁקֹ֔טִי וַֽיהוָ֖ה צִוָּה־לָ֑הּ אֶֽל־אַשְׁקְל֛וֹן וְאֶל־ח֥וֹף הַיָּ֖ם שָׁ֥ם יְעָדָֽהּ׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
נבואת ירמיהו על פלשת
אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־פְּלִשְׁתִּ֑ים בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־עַזָּֽה׃ (ס)
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנֵּה־מַ֜יִם עֹלִ֤ים מִצָּפוֹן֙ וְהָיוּ֙ לְנַ֣חַל שׁוֹטֵ֔ף וְיִשְׁטְפוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ וְזָֽעֲקוּ֙ הָֽאָדָ֔ם וְהֵילִ֕ל כֹּ֖ל יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃
מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹֽא־הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵֽרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃
עַל־הַיּ֗וֹם הַבָּא֙ לִשְׁד֣וֹד אֶת־כָּל־פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהַכְרִ֤ית לְצֹר֙ וּלְצִיד֔וֹן כֹּ֖ל שָׂרִ֣יד עֹזֵ֑ר כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהוָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים שְׁאֵרִ֖ית אִ֥י כַפְתּֽוֹר׃
נבואת חורבן פלשת
בָּ֤אָה קָרְחָה֙ אֶל־עַזָּ֔ה נִדְמְתָ֥ה אַשְׁקְל֖וֹן שְׁאֵרִ֣ית עִמְקָ֑ם עַד־מָתַ֖י תִּתְגּוֹדָֽדִי׃ (ס)
ה֗וֹי חֶ֚רֶב לַֽיהוָ֔ה עַד־אָ֖נָה לֹ֣א תִשְׁקֹ֑טִי הֵאָֽסְפִי֙ אַל־תַּעְרֵ֔ךְ הֵרָגְעִ֖י וָדֹֽמִּי׃
אֵ֣יךְ תִּשְׁקֹ֔טִי וַֽיהוָ֖ה צִוָּה־לָ֑הּ אֶֽל־אַשְׁקְל֛וֹן וְאֶל־ח֥וֹף הַיָּ֖ם שָׁ֥ם יְעָדָֽהּ׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מתארים את הנבואה שנמסרה לירמיהו בנוגע לעתיד פלשת.
נבואת ירמיהו על פלשת
הנבואה של ירמיהו הנביא על הפלשתים מתארת מצב של חורבן ובלבול. המים העולים מצפון מסמלים כוח הרסני שיציף את הארץ ויגרום לאימה כה גדולה, עד שהאבות לא יתעצמו להציל את בניהם. הנבואה חוזה את השמדת שארית הפלשתים ושל הכוחות המבקשים להשחית את צור וצידון.
נבואת חורבן פלשת
הפסוקים מתארים את החורבן שבא על עמי פלשת, בדגש על עזה ואשקלון. החרב של ה' נשלחת להכות את חופי הים, ואין דרך להימנע מהעונש שנקבע על הערים הללו.
הפסוקים מתמקדים בתנועת הכוחות והרעש שייווצר בזמן המלחמה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
המשמעות של המילה רפידים
״מַאי לְשׁוֹן ״רְפִידִים״? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: רְפִידִים שְׁמָהּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁרִיפּוּ עַצְמָן מִדִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא הִפְנוּ אָבוֹת אֶל בָּנִים מֵרִפְיוֹן יָדָיִם״.״
בקטע זה מופיע הדיון במסכת סנהדרין על הפירוש של המילה "רפידים". חז"ל מציגים שתי גישות שונות להבנת המושג. רבי אליעזר מפרש שהמילה היא פשוט שם של דבר או מצב מסוות, בעוד שרבי יהושע מציע פרשנות עמוקה יותר המקשרת את המילה למאמץ רוחני. לפי רבי יהושע, המשמעות היא שמי שמתעמל בדברי תורה, עצמותיו נשרפות מהמאמץ והעבודה הקשה. הוא משתמש בפסוק מן המקרא כדי לחזק את הקשר בין המושג לבין היעדר רפיון או עצלנות בידיים. הגישה הזו מדגישה את המחיר וההשקעה הנדרשים בלימוד התורה.
סנהדרין ק״ו א:י״ד ↗ברכות נוח ובניו
״בֵּרַךְ נֹחַ וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים״, בְּמַתְּנוֹתֵיהֶם וְהִנְחִילָם אֶת כָּל הָאָרֶץ. בֵּרַךְ לְשֵׁם וּלְבָנָיו שְׁחוֹרִים וְנָאִים, וְהִנְחִילָם אֶת כָּל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת. בֵּרַךְ לְחָם וּבָנָיו״
בְּפֶרֶק הַכְּתוּב בְּפִרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מֻסְבָּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנֹּחַ בֵּרַךְ אֶת בָּנָיו. הַמְּסֹרֶת מְתָאֶרֶת כֵּיצַד אֱלֹהִים בֵּרַךְ אֶת נֹחַ וּבָנָיו בְּמַתְּנוֹתֵיהֶם וְהִנְחִילָם אֶת כָּל הָאָרֶץ. הַטֶקְסְט מְפַצֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת שֶׁלּוֹ לְכָל בֵּן בִּנְסוֹחוֹ הַיָּחִיד וְעַל הַנַּחֲלָה הַסְּפִיצִית שֶׁנֶּתְּנוּ לָהֶם. הַמַּסּוֹרֶת מְצַייֶנת שֶׁנֹּחַ בֵּרַךְ אֶת לֶחָם, אֶת יֶפֶת וְאֶת שֵׁמוֹ, וּמְפרטת אֶת מַאֲפְיָנֵי הַבְּנִים וְאֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם יָרְשׁוּ. הַסְּבָרָה זוֹ בְּפִרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְבִיאָה תּוֹרָה עַל הַחֲלִיקָה בֵּין הַבְּרָכוֹת שֶׁל הָאָדָם לַבְּנָיו לְבֵין הַנַּחֲלָה הַקְּבוּעָה שֶׁהַבְּרָכָה הִנְחִילָה לָהֶם.
פרקי דרבי אליעזר כ״ד:א׳ ↗בעקבות המפרשים
התקפה על עזה והתעוררות פלשתים
״בטרם יכה פרעה את עזה. כשהיה נבוכדנצר צר על ירושלים בשנה העשירית לצדקיהו יצא חיל פרעה ממצרים ויעלו הכשדים מעל ירושלים שמע פרעה ושטף את״
הפסוק הראשון בפרק ירמיהו מתאר תקופה שבה צבא מצרי תחת הנהגת פרעה פעל נגד עזה. לפי רש"י, האירוע הזה התרחש בזמן שצר נבוכדנצר הקיף את ירושלים בשנה העשירית למלכות צדקיהו. בזמן שהעצמים ניסו לעלות על ירושלים, פרעה ניצל את ההזדמנות כדי לתקוף את עזה ולחזור למצרים בסדר טבעי. ההסבר של רש"י מתמקד בתיאור הכרונולוגיה של המלחמות באזור. הוא מסביר שהפעולה המצרית התרחשה לפני שהתקיפה המלאה על עזה הושלמה. רש"י מפרש את הטקסט תוך חיבור בין המתרחש בירושלים לבין התנועות הצבאיות של מצרים ושל בבל באותו זמן.
רש״י על ירמיהו 47:1:2 ↗הַבְּכָה שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּים
״תתגודדי. תשרטי באבל ובבכי:״
בְּפֶסַק הַנְּבִיאִים בְּסֵפֶר יִרְמְיָהוּ, אֲנוּ רוֹאִים חֲזוֹן עַל הַשְּׁמִירָה וְהַחֶרְבָּה שֶׁתָּבוֹא עַל פְּלִשְׁתִּים. הַטֶּקסט מְתָאֵר הֶרֶס וְהַשְׁמָדָה שֶׁעָלוּ עַל הַמְּקוֹמוֹת הָעֲמוּקִים בָּאָרֶץ. הַתְּמוּנָה הַנְּבֻאִית מְתָאֶרֶת עֶצֶם שֶׁעָמֹק וּמַפְחִיד, שֶׁמֵּבִיא אֶת הַכֹּל לִכְבִידָה וּלְהַרְסָה. בְּעִנְיַן הַתְּגִיעָה הָרַגְשִׁית, רַשִּׁי מְסַבֵּר אֶת הַמִּלִּים "תִּתְגּוֹדְדִי" וְ"תְשַׁרְשְׁרִי" כְּמִצְעָרִים שֶׁל אֶבֶּל וּבְכִי עָמוֹק. לְפִי הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה, הַמַּטָּלָה אֵינֶהָ רַק הַתְּסִיסָה הַצְּבָאִית, אֶלָּא הַכְּאֵב הָעַמוּק שֶׁיִּחוּ בְּתוֹךְ הָעָם הַנִּפְגָע.
רש״י על ירמיהו 47:5:2 ↗הַכְּרֵשָׁה שֶׁל פְּלֶשֶׁת
״עיר. כל עיר ועיר והיושבים בה:״
הַפסֻּקִּים מְתָאֲרִים נִבּוֹי שֶׁל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא בְּעַל פְּלֶשֶׁת. הַנָּבִוי מְדַבֵּר עַל חֶרֶב שֶׁבָּאָה עַל פְּלֶשֶׁת וְעַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ. הַתְּאַרִים הַמִּתְכַּלְכְּלִים כְּבָר מְבַטְּאִים עַל הַחֲרָב הַמְּשַׁמְּשֶׁת כְּכָל כּוֹחָהּ וְעַל הַמְּסִירוּת שֶׁל הַכְּלִי. הַנָּבִיא מַתְכַּוֵּן אֶל הָעַמִּים הַמְּשַׁמְּשִׁים אֶת הָאֲדָמָה בָּעֶרִים הַשּׁוֹנוֹת. בְּמַבָּט עַל הַטֶּקְסֵט, הַמִּצּוּדַת דָּוִד מַסְבִּיר כְּבָר בְּפֶּשְׁטוּת שֶׁהַמִּלִּים "כָּל עִיר וָעִיר" מְכַוְּנוֹת לְכָל עִיר וְעַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים שֶׁבָּהּ. הַמְּפרֵשׁ מַתְכַּוֵּן לְהַבְהִיר אֶת הַכַּוָּנָה הַמְדויֹקֶת שֶׁל הַכְּלִים הַלְשׁוֹנִיִּים בַּמָּקוֹם שֶׁבוּא לְציין אֶת הַפְּרִיטִיּוּת שֶׁל הַפְּעֻלָּה הַמַּתְכַּוֶּנֶת לְהַשְׁמִיד אֶת הַיּוֹשְׁבִים בְּכָל מָקוֹם וָמָקוֹם.
מצודת דוד על ירמיהו 47:2:3 ↗החורבן של אשקלון
״נדמתה אשקלון. נכרתה אשקלון אף השארית מהיושבים בעמקים עם כי רבים היו:״
בפסוקים אלו מופיעה נבואה על החורבן שיבוא על אשקלון. המדבר מתאר מצב שבו העיר והאזור שסביבה נהרסים. שריד האוכלוסייה שגר בעמקים יאבד, וזאת בגלל שהיו שם אנשים רבים מאוד. פירוש מצודת דוד מסביר שהחורבן יכלול גם את השארית של היושבים בעמקים. המפרש מדגיש שהחורבן יהיה רחב היקף בשל כמות האנשים שחיו במקום. הגישה כאן היא התמקדות במידת ההרס הפיזי של האוכלוסייה.
מצודת דוד על ירמיהו 47:5:2 ↗